החלטת הממשלה לאסור את כניסתן של שתי חברות קונגרס אמריקאיות עשויה להיחשב כמסמר האחרון בארון התמיכה הדו-מפלגתית של ארה"ב בישראל.
ניתן להשוות את הנזק שהצעד הזה עשוי לחולל ליחסים עם המפלגה הדמוקרטית רק לזה שנגרם בעקבות נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס ב-2015, שם תקף את הסכם הגרעין עם איראן, שהיה הבייבי של הנשיא דאז, ברק אובמה.
הניסיון לבלום הסכם שרבים בישראל ראו בו איום קיומי לגיטימי. הניסיון למנוע מרשידה טליב ואילהן עומאר לסייר בגדה המערבית – גם אם הן תכננו לומר דברים לא נעימים מאוד על ישראל במהלך הסיור הזה – הרבה פחות.
עבור נתניהו, היתרון שבהטלת האיסור על השתיים ברור: התייצבות לימינו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – והתייצבות לימינם של בוחריו.
אולם, העדפת הקשר עם טראמפ על פני היחסים עם הקונגרס עשויה לפגוע בישראל לטווח הארוך. ובעוד שהדמוקרטים, ככלל, תומכים בישראל באופן כללי, ההתייחסות אליהם כאל מטרה אבודה עשויה להפוך את הסיוט הזה למציאות.
כמה סיבות להחלטה
פרשנים סיפקו כמה סיבות להחלטה של נתניהו לסרב לביקורן המתוכנן של השתיים, ובראשן שנאתו של טראמפ לטליב ועומאר.
הנשיא נטפל אליהן כבר זמן רב – שתי חברות הקונגרס המוסלמיות הראשונות – ואף שהוא טוען שהוא לא השפיע על נתניהו, הוא הביע התנגדות לכניסתן לארץ.
"אני חושב שזה יהיה דבר נורא, אם ישראל תכניס אנשים בצורה כזאת אליה", אמר טראמפ לתקשורת בשבוע שעבר, "הן אמרו כמה מהדברים הגרועים ביותר שאי פעם שמעתי על ישראל. אז איך ישראל יכולה לומר 'ברוכות הבאות'?".
"הקונגרס הוא עמוד התווך של התמיכה בישראל בקרב העם האמריקאי. ישראל צריכה לעשות את כל שבכוחה לשמור על המשאב הזה, גם אם היא ניצבת בפני מיעוט קטן אך נחוש", אמר לנו ביום חמישי מייקל אורן, בעבר שליח ישראל לוושינגטון וח"כ מכולנו, בגילוי נדיר אך מעורפל של ביקורת כלפי נתניהו
בניגוד למדיניות שלו ביחס לאובמה, נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית חשובה: לעולם לא לסתור או לחלוק בפומבי על טראמפ. ישראל קיבלה הרבה בתמורה, למשל – שגרירות בירושלים, הכרה בריבונות בגולן וסיום הסכם הגרעין המתועב.
ובעת שהבית הלבן מתכונן לחשוף את הטיוטה שלו להסכם שלום עם הפלסטינים, נתניהו נזהר במיוחד לא לעורר אנטגוניזם בנשיא.
ויש גם יתרון מבית. גילוי ההתנגדות לתומכי החרם הפרו-פלסטיני (BDS) מאפשר לנתניהו לחזק את התדמית שלו בקרב הבייס הימני שלו.
מחאה לא מפתיעה
המחאה הגורפת מצד מחוקקים דמוקרטים וקבוצות של יהודים ליברלים לא נפלה על נתניהו בהפתעה. מנהיג מפלגת הרוב בבית הנבחרים, סטני הוייר, אמר כי דחק אישית בנתניהו לאפשר את כניסתן של חברות הקונגרס לישראל.
הביקורת לא הוגבלה להצהרות למען הסדר הטוב, או להתנגדות מצד החשודים המידיים, כמו ברני סנדרס או אליזבת וורן. למעשה, המהלך נקטל מכל הצדדים – גם במקומות הכי פחות צפויים – כמו ג'ו ביידן וצ'אק שומר. השניים, שידועים כתומכים נאמנים של ישראל, שיגרו לישראל מכתבי מחאה רשמיים.
I have always been a stalwart supporter of Israel—a vital partner that shares our democratic values. No democracy should deny entry to visitors based on the content of their ideas—even ideas they strongly object to. And no leader of the free world should encourage them to do so.
— Joe Biden (@JoeBiden) August 15, 2019
ואלה לא רק הדמוקרטים שחושבים שהאיסור על כניסתן של טליב ועומאר אינו רעיון מבריק. הסנטור מפלורידה מרקו רוביו, חבר מסור של ישראל שהיה מועמד בעבר לנשיאות (וככל הנראה יהיה גם עתיד), כינה את ההחלטה "טעות".
בטווח הקצר, החשיבה של נתניהו הגיונית באופן כלשהו. יש לצפות שטראמפ יהיה אסיר תודה על החלטת ישראל להתעמת עם שתיים מאויבותיו הגרועות ביותר.
בהתאם לכך, ייתכן שהוא יעניק לנתניהו מתנה נוספת לפני הבחירות. על פי דיווחים שונים, ראש הממשלה מקווה שהבית הלבן יתמוך בפומבי בזכותה של ישראל להרחיב את ריבונותה ולהחילה על יישובים בגדה המערבית.
הקונגרס יותר חשוב
באופן לא מפתיע, הממשל האמריקאי הביע תמיכה מהירה בהחלטה של ישראל. "ארה"ב תומכת ומכבדת את החלטת ממשלת ישראל למנוע את כניסת טליב ועומאר", אמר שגריר ארה"ב דיוויד פרידמן, בהצהרה שמסר ביום חמישי. אולם, רבים טוענים כי הקונגרס הרבה יותר חשוב לישראל מהנשיא ואנשיו.
"הקונגרס הוא עמוד התווך של התמיכה בישראל בקרב העם האמריקאי. ישראל צריכה לעשות את כל שבכוחה לשמור על המשאב הזה, גם אם היא ניצבת בפני מיעוט קטן אך נחוש", אמר לנו ביום חמישי מייקל אורן, בעבר שליח ישראל לוושינגטון וח"כ מכולנו, בגילוי נדיר אך מעורפל של ביקורת כלפי ראש הממשלה.
אכן, ממשלים באים והולכים בכל ארבע או שמונה שנים, אבל חברי קונגרס נותרים לעתים קרובות במשרותיהם בעלות ההשפעה במשך עשורים. זהו הקונגרס, לא הבית הלבן, שבכוחו להקצות מימון חיוני לטובת הצבא.
אך ראש הממשלה, שגדל ולמד בארה"ב, ויתר כבר מזמן על דמוקרטים וליברלים אחרים. הוא חושב על אמריקאים שמאלנים – כולל יהודים אמריקאים לא אורתודוקסים – כעל מטרה אבודה – כך מספרים מכרים שלו בשיחות סגורות. במקומם, נתניהו רואה באוונגליסטים ובשמרנים אחרים בני ברית טבעיים שלו.
הדמוקרטים לא מוותרים, בינתיים
אולם, אפילו אם נתניהו יוותר על הדמוקרטים, הם עדיין לא ויתרו על המדינה שבראש הוא עומד. תמיכה במדינה היהודית נותרת בגדר קונסנזוס דו-מפלגתי בארה"ב. העובדה הזאת הודגמה בחודש שעבר, כאשר 398 אנשי קונגרס הצביעו בעד החלטה הנוגדת את ה-BDS (רק 17 התנגדו להצעה, טליב ועומאר ביניהם).
הדבר הודגש פעם נוספת החודש, כשמשלחות גדולות באופן חסר תקדים – הכוללות דמוקרטים ורפובליקאים – ביקרו בישראל.
עם זאת, אירועי קו פרשת מים מסוג זה, שבהם ישראל חוסמת את כניסתן של נבחרות דמוקרטיות, לכאורה בפקודתו של נשיא רפובליקאי, מאיימות לפורר את הקונסנזוס הזה. כפי שאורן אמר, החלטתו של נתניהו אולי לא תגרום למחוקקים אמריקאים לשנוא את ישראל, אך היא תקשה על רבים מהם לאהוב את ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם