גירית הדבש האוקראינית והדוב הרוסי

דוב גריזלי תוקף גירית דבש, צילום מסך מסרטון של TheWildChannel
דוב גריזלי תוקף גירית דבש, צילום מסך מסרטון של TheWildChannel

גירית הדבש נראית כמו חיית מחמד פרוותית קטנה וחמודה. יותר קטנה מהחתלתול שלכם. אפילו שמה המדעי "אוכלת דבש מהכף" מעורר אסוציאציות מתוקות. סוג של הכלאה בין מרמיטה לפו הדב.

אבל לא כדאי להתבלבל. מדובר בטורף-על. חיה חכמה מאוד, אמיצה וחסרת פחד. חסונה וחזקה, גמישה וזריזה, שכל כולה בנויה למרר את חייו של מי שמנסה להתעסק איתה, ערוכה ומוכנה לגרוף ניצחון מזהיר בקרבות עם אויבים גדולים ומאיימים ממנה בהרבה.

לא להתבלבל. מדובר בטורף-על. חיה חכמה מאוד, אמיצה וחסרת פחד. חסונה, חזקה, גמישה וזריזה, הבנויה למרר את חיי מי שמתעסק איתה, ולנצח קרבות עם אויבים גדולים ומאיימים ממנה

על גודלה הצנוע היא מפצה בשלל טכניקות הגנה ולוחמה, ביניהן נשיכה עוצמתית, הכאה בטפרים ארוכים, עמידות לארס קטלני מסוגים שונים ויכולת לנוע בתוך עורה העבה שמחובר לגופה באופן רופף. אבל הדבר החשוב מכל הוא  מוחה הגדול והמפותח מאוד. מוח שהופך אותה לאחת החיות החכמות בטבע, כזו שמסוגלת לייצר כלים ולעשות בהם שימוש מושכל להשגת רצונה.

אבל חוץ משכל חריף, אין לה אלוהים. אין לה בעיה להתעמת עם תוקפים קטלניים וקשוחים ולרדוף טורפים ויצורים גדולים ממנה בסדרי גודל, מאלה שנמצאים בראש פירמידת המזון. היא מבריחה פילים, קרנפים, אריות, צבועים וקוברות, ומנשנשת נחשים ארסיים בגודל חריג ועקרבים צהובים קטלניים. נחיל דבורים עצבני שלם לא ירתיע אותה כשבא לה ללקק קצת דבש ועקיצות ישר מהכוורת.

*  *  *

גם וולודימיר זלנסקי נראה חייכן וחביב למראה. שחקן וקומיקאי לשעבר, אדם נוח לבריות המוקף בחברים, אחים לקרב ושותפים לדרך, שהפך לראש ממשלה במדינה שנחיתותה הצבאית מובהקת. בעיקר בהשוואה לעומד מולה.

מי האמין שלאזרחי אוקראינה, קשישים, נשים וילדים חסרי הגנה – שמילאו בחריצות קבוקי מולוטוב מאולתרים, ערמו שקי חול, ותפרו ידנית אפודי הגנה ורשתות הסוואה – יש סיכוי לשרוד יותר מימים ספורים מול מכונת המלחמה הרוסית האדירה, שתקפה בלי היסוס כורים גרעיניים.

היה ברור לכל שאומץ הלב ורוח הלחימה של זלנסקי, אנשיו ובני עמו שהוביל – הם מעשה אובדני, וכי אלה לא יספיקו לבדם כדי להכניע את עוצמתו של אחד הצבאות המצויידים והידועים לשמצה בעולם. צבא העומד לרשות מעצמה גרעינית עצומה, שמובלת בידי רודן רצחני חסר עכבות, דיקטטור שמבחינתו חייליו הם בשר תותחים זניח. אדם שמאיים על העולם כולו בטנטרום רדיואקטיבי.

אבל זלנסקי הוא לא עוד אחד מהמנהיגים שאפשר היה לנפנף בחבטה קלילה ולהחליף בכלבלב דשבורד מהנהן. מדובר במנהיג חד פעמי, חסר פחד, יחיד בדורו, שמתעקש להגן על ערכי הדמוקרטיה, העצמאות והחופש במדינתו.

אדם, שגם אם חלילה ייפול במלחמה הזו או יחוסל באחד מעשרות הנסיונות להתנקש בחייו – כבר נכנס לספרי ההיסטוריה כגיבור-על בלתי מנוצח.

היה ברור שרוח הלחימה האוקראינית לא תספיק מול מכונת המלחמה הרוסית, שבראשה רודן המאיים בטנטרום רדיואקטיבי. אבל זלנסקי הוא לא עוד מנהיג שאפשר לנפנף בחבטה קלה ולהחליף בכלבלב דשבורד מהנהן

מעבר לעמידה הנחושה, המתריסה, מול הפולש הרוסי ופשעי המלחמה שלו, זלנסקי הפך מדינה באזור של מדינות שאיש בעולם מלבדן לא התעניין בגורלן המר – גיאורגיה, קרים, צ'צ'ניה, בלארוס – למדינה שהעולם כולו עוצר את נשימתו ומחסיר פעימה בגללה.

עולם שאדישותו מובנית כלפי אסונות גלובליים, וליבו גס בשואות מחרידות, אירועי טבח-עם וטיהורים אתניים מדממים ברחבי העולם, גם כאלה שנמשכים שנים, אפילו עד היום – מרותק כבר חודש למתרחש באוקראינה.

העולם המערבי, שעיקר עניינו היה המשך זרימת הגז, הנפט, הדלק והמזומנים מדיקטטורות דכאניות הנשלטות על ידי רודנים כמו פוטין, לוקשנקו ודומיהם – נאלץ לעצור בחריקה את עסקאות הביליונים שלו.

נשיאי מדינות, ראשי אירגונים אירופאיים ובינלאומיים ונשיא ארה"ב לא העלו בדעתם להניד עפעף כשהתברר שאוקראינה מאויימת להיכתש לאבק ופוטין עתיד לבצע בה אונס ברוטלי, לערוף את ראש הנשיא שלה, לחסל את חברי ממשלתה ולהעמיד במקומם ממשלת בובות שתציית לגחמותיו.

עולם שאדישותו מובנית כלפי אסונות גלובליים וליבו גס בשואות מחרידות, אירועי טבח-עם וטיהורים אתניים מדממים ברחבי העולם, גם כאלה שנמשכים שנים, אפילו עד היום – מרותק כבר חודש למתרחש באוקראינה

ולמה שינידו עפעף? מה עוד חדש? עוד מדינה של 44 מיליון איש מושלכת לגורלה בזירת הגלדיאטורים הגלובלית של עסקים בינלאומיים ואוליגרכים? הרי זוועות מסמרות שיער כאלה ואחרות עברו מתחת לרדאר שנים.

גם בקרב המדינות הבלטיות וגם בסוריה, שרחובותיה ועריה התפוררו לאבק ואוכלוסייתה האזרחית הושמדה במיליונים, גם בנשק כימי – העולם המתין בנחת לשלב המסקנות המלומדות.

העולם אסף את המידע המחריד הזה בשקדנות רק כדי להפטיר בנימוס ובקול רך כי נבדקת האפשרות שמדובר בפשעי מלחמה, וכי יש לבחון אפשרות זו בתשומת לב ורק אז ללמוד אותה לעומק במלוא הרצינות. כי סדר צריך להיות, רגע לפני שהיא מושלכת לפח הפיהוקים העולמי.

העולם אסף את המידע המחריד בשקדנות רק כדי להפטיר בנימוס כי נבדקת האפשרות שמדובר בפשעי מלחמה, וכי יש לבחון אותה בתשומת לב ואז ללמוד אותה לעומק, רגע לפני שהיא מושלכת לפח הפיהוקים העולמי

למען הסר ספק, מאז תחילת הכתישה של אזרחי אוקראינה – מיהרו מנהיגי המערב הנאורים להצהיר שלא בא בחשבון מבחינתם לשלוח כוחות להלחם לצדה, לסגור את שמיה.

ואז הוסיפו, שלצערם הרב אין בכוונתם לסייע גם במשלוח מטוסי קרב, שהאוקראינים יפעילו בעצמם כדי למנוע מאזרחיהם להפוך לברווזים במטווח של הפגזות מהאויר, טילים בליסטיים, פצצות מצרר ודלק-אוויר, ולהירמס מתחת לשרשראות ברזל של מאות או אלפי טנקים בטורים אינסופיים.

אבל זלנסקי, בכוח תועפות הקסם האישי והאינטליגנציה הרגשית שלו, הצליח לקלקל להם את תכניות הציקצוק הנינוח מן הצד.

בסדרה של נאומים הופכי קרביים ואפקטיביים בפורומים נבחרים כמו הפרלמנט האירופי, הפרלמנטים הקנדי, הבריטי, הגרמני, הקונגרס האמריקאי והפגנות ענק במקומות שונים בעולם, הוא דיבר אל העם ואל נבחריו.

הוא דיבר לכל אומה בשפתה. בלב הקרבות, מותש מחוסר שינה, הוא טרח להתעדכן וללמוד ולפנות לבני אדם בעולם המושגים הלאומי וההיסטורי שלהם. בנאומיו הזכיר את מנהיגיהם ואת רגעיהם המכוננים וכיוון את החץ התודעתי ישר אל לבם.

נאומיו חכמים, מרגשים, מדמיעים, עוצמתיים, נוזפים ומחבקים בו זמנית, כואבים אך משדרים ביטחון ואופטימיות, זרועים משפטי מפתח שיהפכו לנכסי צאן ברזל היסטוריים עתידיים. כאלה שיצוטטו עוד שנים רבות.

ולמה שינידו עפעף? עוד מדינה של 44 מיליון איש מושלכת לגורלה בזירת הגלדיאטורים הגלובלית של עסקים בינלאומיים. הרי זוועות מסמרות שיער כאלה ואחרות עברו מתחת לרדאר שנים

אם נשיא ארה"ב ביידן לא מגלה עניין בסיוע לאוקראינה, זלנסקי יעקוף אותו ויפנה ישירות לשני חלקי הבית, יאחד את הניצים ויכבוש את לבבות הרפובליקנים והדמוקרטים כאחד. זאת כדי שכולם ביחד יפעילו לחץ למשלוח נשק בסכומי עתק להגנתו. עד כדי כך שביידן עצמו מאבד את הארשת המנומנמת שלו ומכנה את פוטין "פושע מלחמה".

אם זה לא הובן עד כה, אני בצד של גירית הדבש.

ציור מתוך כרזת רחוב בלביב, מתוך טוויטר
ציור מתוך כרזת רחוב בלביב, מתוך טוויטר

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 959 מילים ו-1 תגובות
סגירה