למה התחפש הערב האיש בחליפה, שמלהג בטלוויזיה בקול מודאג אך סמכותי? הוא מצביע על גרפים תלת ממדיים עולים ויורדים. חיצים לפה, חיצים לשם.
האם הערב הוא שוב התחפש למומחה קורונה, שמסביר את התפשטות הווריאנט המזרח אירופי החדש ומזהיר מפני עליית מקדם ההדבקה? או שאולי הערב הוא דווקא אסטרטג צבאי, שמונה את האופציות האסטרטגיות שעדיין פתוחות בפני פוטין ומזהיר מפני עליית הסכנה הגרעינית?
אנחנו מותשים מכדי לדעת. לא רק הקורונה והצבא הרוסי דוהרים לכל עבר, עולים ויורדים. גם פורים הולך ומתרחב. אף אחד כבר לא זוכר שפעם, לא כל כך מזמן, זה היה חג שנמשך יום אחד בלבד.
לא רק הקורונה והצבא הרוסי דוהרים לכל עבר, עולים ויורדים. גם פורים הולך ומתרחב. אף אחד כבר לא זוכר שפעם, לא כל כך מזמן, זה היה חג שנמשך יום אחד בלבד
המתחפשים התחפשו, הצוהלים צהלו, ההייטרים מלמלו משהו על זה שהם לא סובלים את החג הזה מילדות, העירייה ארגנה עדלאידע רעשנית מדי, ירד קצת גשם, כולם נזכרו שתמיד יורד גשם בפורים, והמשכנו הלאה, לתיאומים איפה נעשה השנה את הסדר.
בינתיים פורים נמתח לאחור, אל סוף השבוע שלפניו (מסיבות הקדם-פורים הראשונות, שהמבינים נשבעים שהן הכי טובות, כי הן עוד לא המוניות), בונה בהדרגה מתח עם משחקי גמד-ענק, מסיבות נושא של חברות ההייטק (הבנים מתחפשים לעומר אדם, הבנות לנועה קירל. ובשיא הערב הופעה. של עומר אדם ונועה קירל), יום פיג'מות של הילדים, יום הפוך, העדלאידע של בית הספר האזורי, הפורימון השכונתי, העדלאידע של העירייה;
צילומים של הילדים באינסטגרם, פוסטים בומרים בפייסבוק על זה שנמאס מכל צילומי הילדים המחופשים, ורק אז מגיע סוף-סוף החג עצמו, ומשם ממשיכים למסיבות הוויקאנד השני של האפטר-פורים (המבינים נשבעים שהן טובות כמעט כמו המסיבות של הקדם-פורים, כי כולם כבר גמורים מכל השבוע, ודווקא בגלל זה יש וייב נעים יותר. פחות לחוץ).
צילומים של הילדים באינסטגרם, פוסטים בומרים בפייסבוק על זה שנמאס מכל צילומי הילדים המחופשים, ורק אז מגיע סוף-סוף החג עצמו, ומשם ממשיכים למסיבות הוויקאנד השני של האפטר-פורים
וכשהממשלה החליטה השבוע להאריך את תוקף התקנות המחייבות את האזרחים להמשיך ולחבוש מסכות קורונה בחללים סגורים, ובצילום שמתפרסם רואים את שרי הממשלה עצמם יושבים ללא מסכות קורונה בחלל הסגור שבו הם מקבלים את החלטותיהם – מה הפלא שיותר ויותר אנשים מאבדים את שאריות האמון שעוד נותרו, ומשתכנעים שהכול ממילא נשף מסכות אחד גדול?
מי מסתתר מאחורי המסכה? אין לנו שמץ של מושג. נשף המסכות הזה נמשך כבר כל כך הרבה זמן, שאיבדנו את היכולת להבדיל בין מסכה לבין הפרצוף האמיתי. הם התמזגו.
ככה נראית ישיבת ממשלה שמחליטה על הארכת החובה לעטות מסכות. אף אחד לא עם מסכה pic.twitter.com/VlkuX0qbVH
— Orgad Ginsburg (@GinsburgOrgad) March 16, 2022
אנחנו לא מופתעים כשאדם שהתחפש בטלוויזיה לנשיא אוקראינה נבחר להיות נשיא אוקראינה במציאות. וגם לא כשנחמן שי מצהיר שהוא גבר אירופי ולכן החיים באירופה יקרים לליבו יותר. אנחנו מרגישים שהוא בסך הכול קילף לרגע את המסכה ההומניסטית הכאילו מכובדת שאיתה הוא מסתובב כל השנה, וחשף בפנינו את פרצופו האמיתי.
אבל אחרי כל קיתונות הדחקות על חשבונו של נחמן שי ברשת, שווה לבדוק מי מכל אלה שהתנפלו על "גזענות הגבר הלבן", באמת הזדעזעו קודם מהמלחמה הנמשכת באפגניסטן (כ-40 אלף הרוגים ב-2022, קרוב לשני מיליון הרוגים עד כה), או המלחמה הנמשכת במיאנמר (כ-150 אלף הרוגים עד כה, מהם כ-5,000 הרוגים בשנה שעברה), או מלחמות קרובות יותר אלינו – בתימן (כ-377,000 הרוגים עד כה, מהם כ-30 אלף בשנה שעברה), ובאתיופיה (כ-50 אלף הרוגים עד כה, מהם כעשרת אלפים בשנה שעברה).
אבל אחרי כל הדחקות על חשבונו של נחמן שי ברשת, שווה לבדוק מי מכל אלה שהתנפלו על "גזענות הגבר הלבן", באמת הזדעזעו קודם מהמלחמה הנמשכת באפגניסטן, במיאנמר, בתימן או באתיופיה
אולי נחמן שי הוריד את המסכה לא רק מעל פניו אלא גם מעל פנינו? אולי הוא הזכיר לנו שגם אנחנו מזדעזעים ומתעניינים במלחמות כשהן משפיעות על חיינו (מה יהיה עם החופשה המתוכננת בקיץ? איך נתמודד עם הפליטים? מה יקרה למחירי הדלק והנדל"ן?) ואדישים כשהן לא נוגעות אלינו.
נשף המסכות הזה לא התחיל אתמול. הוא רק פושט ולובש צורה. נחמן שי עצמו פרץ לחיינו בחורף ההוא של 91', החורף של מסכות האב"כ. אביב גפן משחזר עכשיו את הימים ההם בסדרה, שבה אביב גפן הקריין מתאר איך בן דמותו בסדרה פרץ לחיינו, כשהוא מחופש לבן האבוד של ג'ון לנון ודיוויד בואי.
מאחר שגפן אינו כשיר לראות דבר מלבד ההשתקפויות שלו עצמו, הוא כבר בטח לא זוכר שדווקא ימי מסכות האב"כ של מלחמת המפרץ היו הימים שבהן הוסרו לרגע מסכות אחרות.
מאחר שגפן אינו כשיר לראות דבר מלבד ההשתקפויות שלו עצמו, הוא כבר לא זוכר שדווקא ימי מסכות האב"כ של מלחמת המפרץ היו הימים שבהן הוסרו לרגע מסכות אחרות
"עם בוא הסקאדים הגיע הזמן שבו נראה המקומון קטן במקצת לנוכח האירועים הכבירים", כתב אז עלי מוהר ב"העיר", בטור שתבונתו תקפה גם לימי מסכות הקורונה, שעדיין לא חלפו, והחרדות מפני התפשטות המלחמה באירופה שעדיין לא נרגעו.
"קצת קשה לדווח מי נראה עם מי, ובאיזה פאב, כי גם הוא וגם היא חובשים מסכות המקשות על הזיהוי, והפאב לא כל כך פתוח. מיותם נותר גם הג'קוזי-עשר, בהיותו, לדאבון כולנו, מחוץ לחדר האטום. כל אלה ועמם גם הפתיחות, הבכורות, המתכונים – כל ה'חומרים' הללו, המעלימים מעינינו בהצלחה לא מבוטלת את התהום שבשוליה אנו מתנהלים, כנמלה על נחירו של דרקון – נראו כקישוטי נייר שנותרו ממסיבה שנגמרה. הטיל הראשון גילה שמדובר בתפאורה בלבד, בקלעים – שמאחוריהם מסתתרת חשכה גדולה וזרה".
מפתה, בהקשר הזה, להיזכר בצילום האיקוני שמסכם בפריים אחד את העשור האחרון בישראל. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו עומד בפתח בית המשפט ונושא מונולוג לוחמני, מוקף בשרי ממשלתו, עטויים כולם במסכות קורונה. אירוע שבו היה ברור שדווקא המסכות, שסותמות את פיהם של שרי הממשלה ומוחקות כל הבדל ביניהם, הן בעצם אלו שמגלות לעולם את פרצופם האמיתי.
חוסר היכולת להבדיל בין מסכה לפנים האמיתיות ובין תחפושת לזהות, היא זו שמתדלקת את התשוקה הגדולה של העידן הזה – משירי הראפ, דרך הסטוריז בטיק-טוק ובאינסטגרם ועד המתחרים בתוכניות הריאליטי. "להיות אמיתי". כולם נשבעים כל הזמן שהם יעשו הכול, תמיד, העיקר "להיות אמיתיים". הנסיבות המלאכותיות, המאופרות והמהונדסות של ההצהרות האלה, הן בונוס מרהיב.
אולי התשובה לחידה נמצאת במונולוג המזהיר שנושא ביל (דיוויד קאראדין) באוזני ביאטריס (אומה תורמן) בסוף החלק השני של "קיל ביל":
"כמו שאת יודעת, אני די מתמצא בספרים מצוירים. במיוחד באלה שמוקדשים לגיבורי על. אני מרותק לכל המיתולוגיה שמקיפה גיבורי על. קחי לדוגמא את גיבור העל האהוב עלי, סופרמן. לא ספר מבריק במיוחד, לא ציורים טובים במיוחד, אבל המיתולוגיה! המיתולוגיה לא רק אדירה, היא מיוחדת.
"עכשיו, סימן ההיכר המובהק של המיתולוגיה של גיבורי העל הוא שיש את גיבור העל ויש את האלטר-אגו שלו. בטמן הוא בעצם ברוס ווין. ספיידרמן הוא בעצם פיטר פארקר. כשהדמות הזו מתעוררת בבוקר, היא פיטר פארקר. הוא חייב לשים על עצמו תחפושת כדי להפוך לספיידרמן. ומהבחינה הזו – סופרמן הוא דמות יוצאת דופן.
"סופרמן לא נהפך לסופרמן. סופרמן נולד סופרמן. כשסופרמן מתעורר בבוקר – הוא סופרמן. האלטר אגו שלו הוא קלארק קנט. הגלימה שלו, עם האות האדומה S בגדול, זו השמיכה שבה הוא היה עטוף כתינוק כשבני הזוג קנט מצאו אותו. אלה הבגדים המקוריים שלו. מה שקלארק קנט לובש, המשקפיים, חליפת העסקים… זו התחפושת. זו התחפושת שסופרמן לובש כדי להיטמע בתוכנו.
"קלארק קנט הוא איך שסופרמן רואה אותנו. ומהם המאפיינים של קלארק קנט? הוא חלש. הוא לא בטוח בעצמו. הוא פחדן. קלארק קנט הוא הביקורת של סופרמן על המין האנושי".
וזו גם הביקורת על המין האנושי של הסופרמן מלוס אנג'לס, במאי הקולנוע הנערץ קוונטין טרנטינו, רגע לפני שהוא פשט את הגלימה ובחר להסתתר בינינו בתל אביב, בין אביב גפן לנחמן שי, כשהוא מחופש לחתן של צביקה פיק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם