ביום שישי בלילה שלח הבית הלבן אימייל בתפוצה רחבה עם מידע מטעם "גורם ממשל רשמי" ובו סיכום הרשמים האמריקאיים מהשיחה בין הנשיא ג'ו ביידן לנשיא הסיני שי ג'ינפינג.
השיחה בין המנהיגים התקיימה ביום שישי באמצעות וידיאו מאובטח, כשכל נשיא נמצא בלשכתו, ותמונות של השניים משוחחים הופצו אף הן. אך בתוכן של האימייל, שהיווה סיכום של שיחת אותו גורם ממשל עם כתבים, אין הרבה.
"גורם ממשל רשמי" הוא שם קודם לבעל תפקיד אמריקאי, לרוב מהמועצה לביטחון לאומי ואולי אף היועץ לביטחון לאומי עצמו, המעדכן את התקשורת האמריקאית באשר לתכני אותה שיחה בין הנשיאים. אולם מדובר רק באותם תכנים שנוח לממשל להפיץ.
השיחה בין שני הנשיאים נמשכה קצת פחות משעתיים, אך מכך יש לנקות את זמני תרגום השפות ואנחנו נותרים עם שיחה של כשעה. אם לפני כמה חודשים, שיחה כזו הייתה מוקדשת לנושאים כלכליים הנוגעים ליחסים בין שתי המעצמות, הפעם מרבית הזמן הוקדש למי שהייתה פעם המעצמה השלישית (או השנייה) והיא היום מדינה מנודה: רוסיה.
"הנשיא ביידן הבהיר בשיחה את ההשלכות והתוצאות שיהיו אם סין תספק תמיכה ממשית לרוסיה, בעוד רוסיה ממשיכה במלחמתה הברוטלית באוקראינה. ההשלכות יהיו לא רק ליחסי ארה"ב-סין, אלא ליחסים עם העולם כולו", אמר אותו גורם ממשל רשמי.
"ביידן הבהיר בשיחה את ההשלכות שיהיו אם סין תספק תמיכה ממשית לרוסיה, בעוד רוסיה ממשיכה במלחמתה הברוטלית באוקראינה. ההשלכות יהיו לא רק ליחסי ארה"ב-סין, אלא ליחסים עם העולם כולו"
זו גם הייתה הכותרת שיצאה מהשיחה – "השלכות ותוצאות לסין". אולם, גורם הממשל לא היה מוכן להגיד מהן אותן השלכות ואילו תוצאות יכולות להיות. כתבים ניסו לשאול, אך הגורם סירב לספק פרטים. ארה"ב אינה חלשה מול סין, לא לגמרי, זה נכון. אבל אין שום סיכוי לסגור את הסחר ההדדי מול סין.
בצד הסיני יצאה גם כן הודעה לסיכום השיחה. בגרסה הסינית, הנשיא שי הטיח ביקורת באמצעים והסנקציות הכלכליות שארה"ב ומדינות מערביות נוספות השיתו על רוסיה. הוא טען שמשטר הסנקציות הנרחב יפגע באזרחים הרוסים ואם תהיה החמרה בסנקציות ומדינות נוספות יגררו פנימה, הפיצול הגלובלי עשוי להוביל למשבר כלכלי בינלאומי נרחב בסחר, מימון, אנרגיה, הובלת מזון ושרשרות אספקה.
בצד הסיני יצאה גם כן הודעה לסיכום השיחה. בגרסה הסינית, הנשיא שי הטיח ביקורת באמצעים והסנקציות הכלכליות שארה"ב ומדינות מערביות נוספות השיתו על רוסיה
סוכנויות הידיעות הרשמיות של סין ציינו שהנשיא הסיני שי אמר לביידן שיש צורך "בגישה רציונלית וקרת רוח".
אם מישהו קיווה שהנתיב הסיני-אמריקאי יוביל לפריצת דרך דיפלומטית שתעצור את המתקפה הרוסית נגד אוקראינה, הרי שלא היה בשיחה הזו דבר. היא התרחשה, ככל הנראה, בשל פרסומים בכלי תקשורת ברחבי העולם שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקש מסין סיוע בנשק, לרבות כטב"מים.
כאמור, ביידן והצוות שלו בבית הלבן יצאו מהשיחה הזו בידיים ריקות, ועל כן פרסמו את המידע מפי "גורם ממשל רשמי" שהם כבר מאיימים בסנקציות, גם על סין.
גם דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי לא הסכימה לפרט מהן התוכניות, ורק ציינה שלארה"ב יש "מגוון כלים" לרשותה.
השאלה היא האם אלה איומים ריקים. המהלך של פוטין נגד אוקראינה הצליח לאחד באופן נדיר את מנהיגי המערב. אולם הטלת סנקציות על סין לא יכולה להיות דומה למהלך נגד רוסיה – להיפך, יש בכך מידה רבה של ענישה עצמית. ניתוק כלכלי בין שתי המעצמות עשוי לפגוע בארה"ב לא פחות מאשר בסין.
הטלת סנקציות על סין לא יכולה להיות דומה למהלך נגד רוסיה – להיפך, יש בכך מידה רבה של ענישה עצמית. ניתוק כלכלי בין שתי המעצמות עשוי לפגוע בארה"ב לא פחות מאשר בסין
אוסטרליה ובריטניה בוודאי יצטרפו לכל מהלך אמריקאי. האוסטרלים חוששים ומוטרדים מהסינים יותר ממרבית מדינות המערב. הבריטים, מנגד, מגובשים באופן הנחרץ ביותר נגד רוסיה ומוכנים לעשות הכול כדי להביא לקריסת שלטון פוטין. אך מה יהיה עם שאר מנהיגי אירופה, קנדה, מקסיקו ויפן?
בשבועות האחרונים נמנעו בסין מלכנות את הפלישה הרוסית לאוקראינה "מלחמה", בדיוק כפי שפוטין רוצה. ביקור חו"ל היחיד של פוטין לפני תחילת המלחמה היה לבייג'ינג, שם הוא ושי הכריזו על חברות אמיצה בין המדינות.
מנגד, בסין ממשיכים לטעון שהיחס שלהם למלחמה הוא ניטרלי והם נוטים להסכים עם הטענה שנאט"ו והאיחוד האירופי לחצו את פוטין בתקופה של לפני המלחמה ובכך יש להם אשם תורם ל"קונפליקט" כפי שהמלחמה מכונה בסין.
ההנהגה המצרית מחזרת אחר התייר הישראלי
ההכרזה על קו הטיסות החדש-ישן בין נתב"ג לשארם א-שייח, היא בשורה אזורית. לפני כחצי שנה, מעט אחרי ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בארמונו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בשארם א-שייח, נפתח קו טיסות אג'יפט אייר בין נתב"ג לקהיר, וכעת נוספות הטיסות הישירות לשארם.
אולם מעבר להקלה הנהדרת לתיירים ישראלים המחפשים יעדים יפים במחירים שפויים, מדובר באירוע עם משמעות נרחבת.
לפני ההודעה על השקת קו הטיסות, ביקרה משלחת ישראלית מהמועצה לביטחון לאומי ושב"כ בשארם א-שייח והם סגרו את הפרטים הביטחוניים האחרונים.
לפני ההודעה על השקת קו הטיסות, ביקרה משלחת ישראלית מהמועצה לביטחון לאומי ושב"כ בשארם א-שייח והם סגרו את הפרטים הביטחוניים האחרונים
טיסות ישירות מנתב"ג לשארם היו עניין קבוע ושגרתי במהלך שנות ה-90 ובראשית שנות האלפיים. שארם הייתה (ועדיין) יעד יפה, בטיחותי. העיר הוקפה באמצעי בטיחות משמעותיים כבר לפני עשרות שנים וישראלים (כולל הח"מ) שהסתובבו שם מספר רב של פעמים חשו בטוח לגמרי.
אולם אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה ומספר מתקפות טרור במהלך 2004-2006 בסיני (בהילטון טאבה, דהב ושארם), הישראלים חששו והפסיקו להגיע בהמונים לחצי האי היפהפה.
טיסות מסחריות התקיימו ככל הנראה – לסירוגין – עד שנת 2015. חברות ישראליות לא הפעילו קווי תעופה וחברות מצריות קטנות המשיכו להוציא טיסות. בשנת 2015, הוטען מטען חבלה על מטוס איירבוס שיצא מסנט פטרסבורג, רוסיה. 224 נוסעי המטוס נהרגו במה שהפך להיות אסון התעופה הקשה ביותר בתולדות מצרים.
בעקבות האירוע, בריטניה, רוסיה, צרפת ומדינות נוספות עצרו את קווי הטיסה הישירים לשארם למשך כמה שנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם