ריאיון היא התחככה עם הצמרת האיראנית – ואז גילו שהיא יהודייה

העיתונאית פרז־שקדם ראיינה את כל הצמרת האיראנית והייתה דמות קבועה בתקשורת הממשלתית – עד שפוסט אחד שפרסמה ב־The Times of Israel על ריאיון שערכה עם ראיסי תייג אותה כמרגלת של המוסד ● עתה היא מספרת מה גרם לה להפוך לשופר של השלטון האיראני ולמה החליטה להתאסלם ואחר כך לחזור לשורשיה היהודיים: "הבנתי שפשוט טעיתי, טעיתי במאה אחוז"

העיתונאית קתרין פרז־שקדם מראיינת את איבראהים ראיסי במשהד, מאי 2017 (צילום: צילום מסך מ־RT)
צילום מסך מ־RT
העיתונאית קתרין פרז־שקדם מראיינת את איבראהים ראיסי במשהד, מאי 2017

בשנת 2017, ערב הבחירות לנשיאות באיראן, איברהים ראיסי – מי שעתיד להתמנות לנשיא ב־2021 – התראיין לערוץ החדשות הרוסי "RT". המראיינת , קתרין פרז־שקדם, היא אזרחית צרפת ובאותו זמן גם מוסלמית שיעית.

פרז־שקדם, עיתונאית דתייה לשעבר, הפכה לדמות קבועה בתקשורת הממשלתית באיראן וסקרה בצורה אוהדת את המשטר ושליחיו באזור. היא פרסמה מאות כתבות באנגלית בתקשורת האיראנית והתחככה בכמה מהדמויות הידועות ביותר לשמצה במזרח התיכון.

"הציונים מתכננים להכחיד את האסלאם", היא טענה באחד ממאמריה שכתבה ב־2014 עבור שופר הממשלה האיראנית. באותו מאמר היא כינתה את המתנחלים שעולים להתפלל בהר הבית – המקום הקדוש ביותר ליהדות – "כלבים קנאים".

מה שראיסי ככל הנראה לא ידע באותו זמן הוא שפרז־שקדם נולדה למשפחה יהודית. חמש שנים אחרי שראיינה את המנהיג האיראני, הפכה העיתונאית לאתיאיסטית והתחברה מחדש לזהות היהודית שזנחה.

נשיא איראן אבראהים ראיסי (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
נשיא איראן איברהים ראיסי (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

מה שראיסי ככל הנראה לא ידע באותו זמן הוא שפרז־שקדם נולדה למשפחה יהודית. חמש שנים אחרי שראיינה את המנהיג האיראני, הפכה העיתונאית לאתיאיסטית

"הבנתי שבמשך שנים שיחקתי לידיהם של אותם אנשים שרצו להיפטר מאיתנו. במשך שנים הונעתי מסוג של שנאה עצמית. אבל בסוף הבנתי שאי אפשר להתכחש למי שאת", אומרת פרז־שקדם בריאיון לזמן ישראל.

פרז־שקדם פרסמה שלושה פוסטים במדור הבלוגים של The Times of Israel בחודש נובמבר האחרון. השלישי שבהם תיאר את הריאיון שלה עם ראיסי. במשך שלושה חודשים הוא לא זכה לתשומת לב רבה אבל בימים האחרונים הוא החל לעשות כותרות בתקשורת הפרסית והערבית ועורר סערה ברשתות החברתיות – גם בעיצומה של הפלישה הרוסית לאוקראינה.

התקשורת האיראנית מיהרה להכריז עליה כמרגלת של המוסד ושדרנים שנראו בחברתה נאלצו לפרסם הבהרות. גם לשכת המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, הכחישה כל קשר אליה. רבות מכתבותיה ומהופעותיה בתקשורת נמחקו מהאתרים הממשלתיים, אם כי עדיין ניתן למצוא גרסאות ארכיון של כמה מהן.

פרז־שקדם מצדה דוחה את הטענה שהיא מרגלת וטוענת שמדובר בשטות גמורה. "אני רגילה לזה. כשהם לא אוהבים את מה שיש לך לומר הם תוקפים את האישיות שלך – למרות שלא ציפיתי שזה יהפוך לכזה קרקס", היא מספרת.

קתרין פרז־שקדם משוחחת עם זמן ישראל מלונדון, 7 במרץ 2022 (צילום: צילום מסך)
קתרין פרז־שקדם משוחחת עם זמן ישראל מלונדון, 7 במרץ 2022 (צילום מסך)

"אף פעם לא דיברתי על הרקע שלי"

עבור פרז־שקדם, שמתגוררת כיום בלונדון עם שני ילדיה, תשומת הלב התקשורתית היא עוד פרק בסיפור החיים המפותל והמורכב שלה. היא נולדה בפריז להורים יהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים אבל בהמשך התאסלמה. במשך שנים, כאמור, היא עבדה כעיתונאית וכפרשנית במזרח התיכון.

"הדבר היחיד שבאמת מרגיז אותם הוא שהם גילו את העובדה שאני יהודייה רק אחרי שהם הכניסו אותי למעגל שלהם. עכשיו הם מבינים לכאורה שאני האויב, או מה שהם תופסים כאויב", היא אומרת.

"הדבר היחיד שבאמת מרגיז אותם הוא שהם גילו את העובדה שאני יהודייה רק אחרי שהם הכניסו אותי למעגל שלהם. עכשיו הם מבינים לכאורה שאני האויב"

"קיבלתי חינוך מאוד, מאוד חילוני. זה לא שנותקתי מהקהילה היהודית אלא שלא הייתה לי שום תחושה של שייכות דתית. אף פעם לא גדלתי עם תחושה של זהות יהודית", היא אומרת.

בתחילת הקריירה שלה כתבה פרז־שקדם מבריטניה ומתימן עבור עיתונים בינלאומיים. בהמשך היא הופיעה בעיקר בתקשורת הממשלתית האיראנית. אז, לטענתה, הציגה לעולם את עמדותיה של איראן אך כעת מבהירה שהיא מחזיקה בדעות שונות לחלוטין.

"הייתי ממש חלק מהמועדון. הייתי בטלוויזיה כל הזמן. אני חושבת שכתבתי עבור כל כלי התקשורת שלהם ופגשתי לא מעט אנשים", היא מספרת בגיחוך. "המחשבה שהם הניחו ליהודייה להופיע ב־Press TV – השופר של הממשלה – מציקה להם".

ב־1999, כסטודנטית צעירה בבית הספר לכלכלה בלונדון, פגשה פרז־שקדם את בעלה לעתיד, מוסלמי סוני מצנעא שבתימן. הם נישאו כעבור שישה חודשים. אף על פי שהתאסלמה, הרקע היהודי שלה היה מקור לחיכוך עם המחותנים שלה ובסופו של דבר הפך מקור לבושה עבורה, היא  מספרת.

"אף פעם לא דיברתי על הרקע שלי כי ידעתי שאם אזכיר אותו, ישתיקו אותי בגסות. אז פשוט הפסקתי להזכיר אותו", אומרת פרז־שקדם.

אף שבעלה, כאמור, היה מוסלמי סוני, פרז־שקדם מצאה את עצמה נמשכת לזרם השני בגודלו באסלאם – השיעי. המוסלמים השיעים מאמינים בקבוצה נפרדת של מנהיגים אסלאמיים – חתנו של הנביא מוחמד, עלי, וצאצאיו.

מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלה, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)
מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלא, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)

מושג ההקרבה הוא מושג מרכזי במסורת השיעית. מייסד הזרם חוסיין בן עלי, נכדו של מוחמד, נרצח עם כ־70 מבני משפחתו על ידי המנהיגים הסונים בעיר כרבלא בעקבות מאבק בין הפלגים בראשית האסלאם.

בכל שנה מיליוני שיעים נאספים בעיראק לתהלוכת הארבעין. המאמינים צועדים לכרבלא כדי לציין את יום השנה למותו של חוסיין ועוברים ברגל לעתים מרחקים ארוכים. "20 מיליון אנשים צועדים, לא כי הם חייבים, לא מתוך חובה דתית, אלא מתוך אהבה לאימאם הזה, שיקר להם יותר מכול", מסבירה פרז־שקדם בקול מלא מסירות דתית בסרטון שצולם במהלך אחד מאותם אירועי עלייה לרגל.

היא החלה להופיע בתקשורת האיראנית ב־2014. "זה התגלגל ממש מהר. האיראנים כל כך צמאים לתמיכה של המערב שהם מוכנים לדבר עם כל מי שיש לו דרכון מערבי"

היא החלה להופיע בתקשורת האיראנית לאחר גירושיה ב־2014. "זה התגלגל ממש מהר. האיראנים כל כך צמאים לתמיכה של המערב שהם מוכנים לדבר עם כל מי שיש לו דרכון מערבי", היא אומרת. גם באותו הזמן, לדבריה, היא הייתה מודעת לכך שהתקשורת האיראנית מנסה לגייס אותה ל"מכונת התעמולה".

"במידה מסוימת שיתפתי פעולה", היא אומרת, אף שלדבריה מעולם לא קיבלה תמורה עבור המאמרים שפרסמה.

נשיא איראן עלי ח'אמנאי נואם לאומה ב-17 בפברואר 2022 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
נשיא איראן עלי חאמנאי נואם לאומה ב־17 בפברואר 2022 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)

לראיין את חמינאי בטהרן

ב־2017 נסעה פרז־שקדם לכנס המוני בנושא המאבק הפלסטיני בטהרן. היא ביקרה באיראן כחמש פעמים בחייה. היה נדמה שהיא יכולה להסתובב שם בחופשיות אך באותו שלב היא כבר נבדקה על ידי המשטר, לדבריה.

חמינאי פתח את הכנס בהתקפה חריפה על ישראל וכינה אותה "גידול סרטני". המנהיג העליון – האיש החזק ביותר באיראן – הבטיח שטהרן לעולם לא תפסיק לתמוך בחמאס ובחזבאללה, שלזכותם זקף את הצלחותיה של התנועה הלאומית הפלסטינית.

בכיר חמאס חאלד משעל נכח במעמד, וכמוהו גם הגנרל האיראני הבכיר קאסם סולימאני, שחוסל ב־2020 על ידי ארצות הברית בתקיפת מל"ט בעיראק. האווירה הזו תאמה את השקפותיה של פרז־שקדם באותו הזמן.

"חמאס מייצג את רעיון ההתנגדות לדיכוי, אני חושבת שזה מאוד חשוב היום. אני חושבת שישראל לא מבינה את זה – אין לזה שום קשר לפוליטיקה כשלעצמה, אלא יותר לרעיון"

"חמאס מייצג את רעיון ההתנגדות לדיכוי, אני חושבת שזה מאוד חשוב היום. אני חושבת שישראל לא מבינה את זה – אין לזה שום קשר לפוליטיקה כשלעצמה, אלא יותר לרעיון או לפילוסופיה שלפיהם אנשים נולדו חופשיים", אמרה פרז־שקדם באחד מהראיונות הרבים שלה ל־Press TV ב־2018.

"במקרה של הפלסטינים, אני חושבת שהדרך היחידה להתקדם היא באמצעות התנגדות מזוינת", היא הוסיפה.

עם זאת, פרז־שקדם מבהירה שתמיד הייתה רגישה למה שהאיראנים והאנשים האחרים במזרח התיכון אומרים על יהודים. לדבריה, החברה האיראנית מסוכסכת, נקרעת בין דחפים ליברליים לבין ההנהגה השמרנית שלה. אולם האנטישמיות נפוצה ואפשר למצוא אותה בכל שכבות החברה.

"זה מטורף מה שאנשים באיראן אומרים על ישראל ועל יהודים. אנשים משכילים אמרו לי שליהודים יש קרניים וזנב. מפחיד עד כמה רחוק מגיעה השנאה".

להודות בטעות

את ההיפתחות שלה לישראל זוקפת פרז־שקדם לבתה בת ה־17. בתה, שנחשפה לראשונה לסרטונים פרו־ישראליים ביוטיוב, פיתחה השקפת עולם ציונית. בעקבות כך, יצאה פרז־שקדם למסע אינטלקטואלי שהוביל אותה לתפיסת עולמה הנוכחית.

אילוסטרציה, מתפללות באיראן בעידן הקורונה, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
אילוסטרציה: מתפללות באיראן, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

"היא אמרה לי שוב ושוב, 'אני לא מבינה את זה. את תמיד אומרת לי להסתכל על שני הצדדים של הסיפור. למה את ממשיכה לתקוף את ישראל אם בכל פעם שתוקפים יהודים באופן כללי את מתרגזת?'", מספרת פרז־שקדם.

"סחבתי אשמה ובושה לגבי הרקע שלי. התחלתי לקרוא הרבה ואז הבנתי שפשוט טעיתי, טעיתי במאה אחוז", היא אומרת.

"אין לי כוונה להגן על אף אחד או להפוך לנערת פוסטר של ישראל", היא מבהירה. "אבל חשוב לשחרר אנשים מנרטיב השנאה שלהם"

פרז־שקדם מספרת שבתה מעוניינת להתגייס לצה"ל. "חשוב לי להודות בטעות, לקבל אחריות על מה שעשיתי ועל השגיאות שלי. אבל יש לי גם משהו חשוב לומר כמישהי שעברה את המסע הזה: ראיתי גם את הצד השני של הדברים ויש לי פרספקטיבה מלאה יותר", היא אומרת.

"אין לי כוונה להגן על אף אחד או להפוך לנערת פוסטר של ישראל", היא מבהירה. "אבל חשוב לשחרר אנשים מנרטיב השנאה שלהם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
יפה מאוד אבל תמשיכו לגדול בחו"ל אני לא רוצה את התמיכה שלך ושל הבת שלך בגלל שאת עשית מספיק טעויות ואני לא רואה סיבה שלאנשים יגדלו ילדים מסבא מוסלמי זה ממש בושה על העם שלנו אתם תזהמו אותנ... המשך קריאה

יפה מאוד אבל תמשיכו לגדול בחו"ל אני לא רוצה את התמיכה שלך ושל הבת שלך בגלל שאת עשית מספיק טעויות ואני לא רואה סיבה שלאנשים יגדלו ילדים מסבא מוסלמי זה ממש בושה על העם שלנו אתם תזהמו אותנו בכל הטומאה שעשית למשך שנים.

עוד 1,178 מילים ו-3 תגובות
סגירה