במה באמת טעה זלנסקי בנאומו לחכ"ים

וולודימיר זלנסקי נואם בפני החכ"ים ומשודר בכיכר הבימה (צילום מסך מסרטון של אסף שפיר)
וולודימיר זלנסקי נואם בפני החכ"ים ומשודר בכיכר הבימה (צילום מסך מסרטון של אסף שפיר)

וולודימיר זלנסקי טעה בנאומו בזום לחכ"ים, לא בגלל שערך השוואה לשואה, אלא כי ציטט את גולדה.

ביננו הישראלים אין צורך להעמיד פנים שאנחנו לא עורכים השוואות לשואה כל שני וחמישי, או שלא הפכנו את השואה לנשק פוליטי.

זלנסקי טעה בנאומו לחכ"ים, לא כי השווה לשואה, אלא כי ציטט את גולדה. ביננו הישראלים אין צורך להעמיד פנים שאנחנו לא עורכים השוואות לשואה כל שני וחמישי, או שלא הפכנו את השואה לנשק פוליטי

לדוגמה, ביום השואה 2020, ח"כ נתניהו, אז ראש הממשלה, עמד ב"יד ושם" ואמר כי "שלא כמו בשואה – הפעם זיהינו את הסכנה בזמן". ביום השואה 2021 המשיך את אותה השוואה והרחיב עליה ש"גם הוריו של אלברט היו ניצולי שואה…הגורל מפגיש למשימת הצלה את ראש הממשלה של מדינת ישראל שקמה מן האפר, ואת ראש חברת 'פייזר' שממציאה מזור למגפת הקורונה שמאיימת על האנושות כולה".

צילום מסך מנאום נתניהו ביד ושם 2020
צילום מסך מנאום נתניהו ביד ושם 2020

בתוכניתה ברדיו גלי ישראל ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אז עוד לא ח"כ משוריינת, יחד עם עו"ד כנרת בראשי, המחישו בצורה מזוקקת עד כמה השואה חשובה כנשק פוליטי, ועד כמה כנשק כזה היא הופקעה מזמן גם מידי השורדים האמיתיים שלה.

כך ענתה ח"כ דיסטל אטבריאן לקולט אביטל בת ה-81, שביקשה לסיים משפט כאורחת שבאה לדבר, על התנגדותה למינוי השנוי במחלוקת של אפי איתן כיו"ר יד ושם:

"השואה מבחינתך זה שואה של א-ש-כ-נ-ז-י-ם, היא שואה של רק ניצולי שואה. אני פרסיה, ההורים שלי אכלו גונדי בטהרן והשואה היא לא פחות ממני, ואם אני ארצה להתמנות ליו"ר 'יד ושם' גם אני אוכל. מה שאת אומרת זה מתנשא, זה מדיר, זה איום ונורא, ואת יודעת על רקע מה את עושה את זה? על רקע פ-ו-ל-י-ט-י. כשאשה כמוך מקבלת משרה בכירה ואין לה בעיה ללכת להסכם חלוקת הארץ עם מכחיש שואה, אבל אפי […] תעמדי בשקט קולט אביטל […] זאת שואה שלנו לא רק שלך! זאת שואה שלנו לא רק שלך גברת אביטל. איך יוצא להם הגזענות פעם אחר פעם!".

מהצד השני של המפה, ביום השואה 2016 ח"כ יאיר גולן, אז סגן הרמטכ"ל אמר:

"השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה על אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול, ולא רק את מי שרוצה, לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016".

דיסטל אטבריאן, אז עוד לא ח"כ משוריינת, יחד עם עו"ד בראשי, המחישו בצורה מזוקקת עד כמה השואה חשובה כנשק פוליטי, ועד כמה כנשק כזה היא הופקעה גם מידי שורדיה האמיתיים

מדוע אותם אנשים, שחיים בשלום עם השוואת וירוס לשואה, ושפותחים ג'ורה על ניצולה, שלא לדבר על הסובלנות היתרה ל"דה-נציפיקציה של אוקראינה" בידי ולדימיר פוטין, בו זמנית קופצים למשמע המילה "תהליכים" ונעלבים דווקא מזלנסקי?

כשזלנסקי ציטט את גולדה הוא פנה לאתוס הציוני החילוני. האתוס שהיה אחראי על הקמת המדינה וההגנה עליה והפיק מהשואה מוסר השכל אוניברסלי – "לעולם לא עוד" – מוסר השכל שאכן מחייב "לשאת באחריות ציבורית", ושבמרכזו עומד ערך החמלה.

הגיבורים של האתוס הזה, שהיום, כמו ח"כ יאיר גולן, הם יעדים לאנטגוניזם פופוליסטי, לא שונים מאוד מדמותו של זלנסקי, כפי שהופיע בחולצת חאקי על המרקע – יהודים, חילונים, לוחמים.

מה שזלנסקי לא זיהה זה, שהאתוס הזה שעליו הסתמך כדי לקבל אמפתיה ועזרה – חי בסכנת הכחדה בעיקר בשמורת הטבע הליברלית של מדינת תל אביב. שמורה שראש העיר שלה, רון חולדאי, מיהר לתת לנאום הקרנה ציבורית בכיכר הבימה "טו סמולר דה השפלה".

זלנסקי, להבדין מפוטין לכאורה, לא זיהה שהאתוס הדומיננטי כיום בישראל הוא לאומני-משיחי, שבו השואה מתקיימת כמציאות מטאפיזית ופוליטית, כעוד הוכחה ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו": עמלק, המן, היטלר ו"שוברים שתיקה".

יותר מכל, מה שזלנסקי לא הבין, כשאמר מה שאמר והופיע כפי שהופיע, זה שאנחנו כבר מזמן לא ישראל שעמדה על כנף המטוס בסבנה. ישראל שלוקחת בעוז את גורלה בידיה.

זלנסקי לא זיהה שהאתוס הדומיננטי כיום בישראל הוא לאומני-משיחי, בו השואה היא עוד הוכחה ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו": עמלק, המן, היטלר ו"שוברים שתיקה"

ישראל היום היא ארכיטיפ הקרבן. השואה היא נשק בלעדי להגנה על אידאולוגיה של התקרבנות אתנוצנטרית. זלנסקי שכח את הדיבר ה-11 שיודע כל ישראלי: ולא תעשה לך קרבן מלבדנו.

הקרנת נאום זלנסקי לחברי הכנסת בכיכר הבימה (צילום מסך מסרטון של אסף שפיר)
הקרנת נאום זלנסקי לחברי הכנסת בכיכר הבימה (צילום מסך מסרטון של אסף שפיר)

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 639 מילים ו-1 תגובות
סגירה