מוחמד אבו אלקיעאן תושב ישראל, בן 34, בדואי מהישוב חורה, רצח בבאר שבע בעזרת סכין 4 ישראלים. שני פצועים פונו לבית החולים. המחבל נורה למוות על ידי שני עוברי אורח חמושים.

מיד לאחר הפיגוע הזדרז השב"כ, באמצעות הכתבים לענייני ביטחון, למסור כי המחבל מוחמד אבו-אלקיעאן פעל לבדו ("מפגע בודד") וישב בעבר בכלא לאחר שניסה להצטרף לדאע"ש. המחבל  ריצה עונש מאסר של חמש שנים, ממנו שוחרר ב 2019.

מיד לאחר הפיגוע הזדרז השב"כ, באמצעות הכתבים לענייני ביטחון, למסור כי המחבל מוחמד אבו-אלקיעאן פעל כ"מפגע בודד" וישב בעבר בכלא לאחר שניסה להצטרף לדאע"ש

עוד נמסר כי המחבל היה תחת פיקוח של שב"כ מאז שחרורו ורמת הלאומנות שלו ירדה באופן מובהק. כמו כן נמסר כי המידע שהתקבל עליו היה אפילו הפוך – שהוא התמתן, חי חיים נורמטיביים והתפיסה הלאומנית שלו התמתנה. המידע שהתקבל עליו לא העיד על כוונתו לבצע פיגוע ולא עלה שום מידע שהצביע על פעולות או על הכנות שלו לפיגוע.

מאותו רגע שנמסר כי המחבל היה "מפגע בודד", ללא שיתוף פעולה עם אחרים, ואדם שלא היה שייך לאף ארגון טרור, הוטמעה בציבור התודעה כי מעשית אי אפשר היה למנוע את הפיגוע.

אם כך – האם אפשרי שהמידע שהתקבל אודותיו היה מוטעה? לפי חדשות N12, מבדיקה שהם עשו עלה, כי היו ידיעות כי מאז שחרורו של מהכלא הסתובב אבו-אלקיעאן ברחבי הארץ וניסה ליצור קשר עם אנשי דעא"ש בעברו.

באחד הימים, בשעות הערב, החלו לתשאל את קרובי משפחתו שמתגוררים בחורה ולהחרים כמה ממחשביהם. "אנשים היו מאוד מושפעים ממנו", שחזר מ', תושב חורה ומכר של אבו-אלקיעאן. "היו מחכים לו בסוף הנאום ומבקשים ממנו שילמד אותם את תורת דאע"ש. היה סחף גדול אחריו ביישוב".

אולם מידע זה עבר מתחת לרדאר התקשורתי, לאחר שכבר הוסכם כי היה זה פיגוע בלתי נמנע. האם אפשרי שהדברים הנ"ל נכונים ואז המידע משב"כ על מסוכנותו הנמוכה אולי איננו נכון?

נמסר כי המחבל היה תחת פיקוח שב"כ מאז שחרורו ורמת לאומנותו ירדה באופן מובהק. כמו כן נמסר כי המידע שהתקבל עליו היה אפילו הפוך – שהוא חי חיים נורמטיביים ותפיסתו הלאומנית התמתנה

התקשורת עדכנה כי קרובי משפחתו נעצרו ונחקרים על ידי השב"כ ועניין זה "תפס" כותרות והראה עד כמה מהר פועל שב"כ. אבל מאוחר מדי. משתמע מכך כאילו בני המשפחה יכולים היו לדעת על כוונותיו ולא דיווחו על כך. דבר שעל פניו נראה מופרך ובלתי מבוסס.

לעומת השב"כ, האמור להיות אחראי על סיכול טרור, שהצליח לקבע במהירות בתודעה כי בהיעדר אפשרות למנוע את הפיגוע אין מדובר בכישלון שלהם, המשטרה ספגה מיד ביקורת קשה. אך כאשר בוחנים ביקורת זו, לא היה בהתנהלות המשטרה דבר שיכול היה למנוע את הפיגוע.

הביקורת הקשה על המשטרה אחרי האירוע עסקה בכך שעברו כ-10 דקות עד שכוחות המשטרה הגיעו לשטח. ואכן המשטרה הודיעה כי היא מקימה צוות מיוחד שיבדוק את תפקודה באירוע.

כפי שהיה צפוי, הפיגוע הפך לנושא לדיון בעל גוונים פוליטיים על אי תפקוד הממשלה, אובדן המשילות בנגב, הירידה החמורה בתחושת הביטחון של האזרחים והעלייה הניכרת בהיקף העבריינות במיוחד בקרב הבדואים. אך מדובר בנושא ישן שעוסקים בו ללא הצלחה לפחות כעשור ובפועל אין לו כל קשר סיבתי לפיגוע זה.

תוך כדי הדיון הציבורי, עולות הצעות לפתרונות שכבר נדונו בעבר ועיקרם – תגבור כוחות מג"ב ומשטרה בדרום ותוספת אלפי שוטרים, אך בינתיים לא נעשה דבר להקמת  המשמר הלאומי כאחר מלקחי "שומר חומות".

לעומת השב"כ, האחראי לסיכול טרור, שהצליח לקבע במהירות בתודעה כי הפיגוע היה בלתי נמנע ולפיכך אין מדובר בכישלון שלו, המשטרה ספגה מיד ביקורת קשה

אף אחד לא נעצר לרגע ושואל, מה הקשר בין שיפור מצב הביטחון בדרום לבין סיכול של פיגוע על ידי מחבל שעל סמך הרקע והמעשים שלו בעבר מהווה איום ביטחוני.

חשוב מאד לעשות את ההבחנות הנכונות – אין זה תפקיד המשטרה למנוע פיגוע. תפקיד המשטרה הוא לדאוג לסדר הציבורי ואין לה את היכולות לסכל פיגועים.  זה חלק משמעותי בהגדרת תפקידו של  שב"כ ואותו צריך לשאול שאלות קשות מדוע כשל ולא לקבל הודעות מדובררות כפי שהן?

חבל מאד שהשאלה המרכזית –  האם אפשר היה למנוע את הפיגוע – לא עולה לדיון רציני. וראוי להבהיר: לשב"כ יש יכולות גבוהות מאד לעטוף חשודים באמצעים טכנולוגיים כדי לזהות את כוונותיהם, וכן להפעיל כלים אחרים שעניינם הוא קבלת מידע מסוכנים המכוונים למטרות אלה.

יכול מאד שהסיבה היא שהתקשורת לא מרגישה שהיא יכולה להתמודד עם השב"כ, בעוד שהמשטרה היא "טרף קל" לתקשורת. לכן הכתבים נמנעים מלשאול שאלות קשות ולדרוש שהנושא ייבדק והמסקנות יפורסמו, בניכוי נושאים ביטחוניים רגישים.

כאשר מדובר ב"מפגע בודד", בדרך כלל הכוונה למפגעים שאין להם רקע ביטחוני קודם, אשר מחליטים לבצע פיגוע מבלי שהם משתפים בכוונה אף לא אחד. זהו המפגע הבודד הקלאסי, אשר סיכויי הצלחתו גבוהים, מאחר שהסיכוי כי שב"כ יקבל התראה על כוונותיו מבעוד מועד נמוך ביותר, בהעדר מודיעין עליו ועל כוונותיו. איך במקרה הזה לא כך הוא המצב.

אף אחד לא נעצר לרגע ושואל, מה הקשר בין שיפור מצב הביטחון בדרום לבין סיכול של פיגוע על ידי מחבל שעל סמך הרקע והמעשים שלו בעבר מהווה איום ביטחוני

במקרה שלפנינו המצב שונה לגמרי. לכן יש מקום לשאול שאלות לגבי האחריות על כך שהפיגוע לא סוכל על ידי שב"כ. אפשרי בהחלט כי הפיקוח של שב"כ לא היה אפקטיבי ואולי היה ניתן לעצור את המחבל לפני שביצע את זממו. השאלה היא האם מקבלים את הדברים שיצאו משב"כ כפי שהם או שמא נדרשת בדיקה מעמיקה?

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב