הרשות לאיסור הלבנת הון נכנסת לשוק הצ'יינג'ים בחברה הערבית – כך לפי הצעת חוק שאמורה להתמודד עם כמות הכסף השחור שמתרוצץ במגזר באמצעות אותם קיוסקים קטנים של כסף, שנמצאים בכל פינה ברחוב הערבי.
תחקיר זמן ישראל חשף לפני שנה את השימוש הנרחב שעושים בחברה הערבית באותם צ'יינג'ים והאופן בו הפכו חלפני הכספים למחוללי פשיעה במגזר. גם עסקים תמימים שלא מעוניינים לקחת מהם כסף, מקבלים "הצעות" (תוך איומים והפחדות) ומוצאים עצמם מחויבים לכרישי השוק השחור. אי-החזרת תשלום אחד בזמן, בריביות גבוהות, הופכות תוך זמן קצר להפחדות ירי חי ופגיעה בחפים מפשע.
אתמול (שני) פורסם תזכיר הצעת חוק ממשלתית האמור להיכנס לטיפול בסוגיה הקשה הזו, שהפכה למחולל פשיעה בחברה הערבית. שר המשפטים גדעון סער פרסם את תזכיר החוק והבטיח: "נייבש את המקורות של ארגוני הפשיעה במגזר הערבי".
הגוף שהיה מופקד על הצ'יינג'ים (המכונים בעגה המקצועית נש"פים – נותני שירותים פיננסיים) הוא המפקח על נותני שירותים פיננסיים במשרד האוצר. אך זהו גוף העסק ברישוי של הנש"פים ומעולם לא נכנס לבדוק את ההתנהלות שלהם.
הצעת החוק החדשה תהפוך את הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים לגוף המפקח במקביל על הצ'יינג'ים. לפי הצעת החוק, יתווספו לרשות 30 תקנים של עובדים במשרד המשפטים אשר יתחילו לפקח על הענף. עלות הוספת התקנים מוערכת בכ-20 מיליון שקל.
לפי דוח שחובר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ב-2015, ענף השירותים הפיננסיים של גופים שאינם בנקים או גופים מוסדיים מגלגל יותר מ-150 מיליארד שקל בשנה ומהווה יותר מ-10% מהפעילות הפיננסית של כלל הבנקים בישראל.
לפי דוח מ-2015, ענף השירותים הפיננסיים של גופים שאינם בנקים או גופים מוסדיים מגלגל יותר מ-150 מיליארד שקל בשנה ומהווה יותר מ-10% מהפעילות הפיננסית של כלל הבנקים בישראל.
הדוח הוגש לכנסת וצוטט על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2019. מאז מרבים לצטט את המספר הזה – 150 מיליארד שקל – אך עם התגברות הפשיעה סביב אותם הצ'יינג'ים בחמש-שש השנים האחרונות, ההנחה היא שהסכום המתגלגל כיום בענף הוא גבוה בהרבה.
גם בערים שאינן ערביות ניתן למצוא בקלות מספר רב של צ'יינג'ים בכל רחוב ראשי. ההנחה היא שהם משמשים לעובדים זרים להחליף כסף ולשלוח כספים אל מעבר לים. כמו כן, הציבור הרחב משתמש בשירותי המרה למיניהם, כשהצ'יינג'ים נגישים ופשוטים לשימוש ומהווים תחרות לגיטימית לשירותי בנקאות. החקיקה החדשה אמורה לפקח על כל הענף ולא רק על הבעיה שהצטברה בחברה הערבית.
תזכיר החוק שפורסם אתמול פתוח כעת להערות הציבור ואמור להיכנס להליך חקיקה במושב הקיץ של הכנסת. בדברי הצעת החוק נאמר כי נותני שירותים פיננסיים שאינם מפוקחים מהווים מחולל פשיעה משמעותי בחברה הישראלית ובפרט בחברה הערבית:
"ההסדר המוצע ישפר את הפיקוח על הנש"פים ויביא את הסקטור למצב בו הוא מהווה תחרות לסקטור הבנקאי. נוכח האמור ונוכח מומחיותה הגבוהה של הרשות לאיסור הלבנת הון – הרשות תקבל סמכויות בתחום זה לאור החשיבות הרבה בטיפול נמרץ בסקטור זה לטובת מאבק לאומי אפקטיבי במחוללי פשיעה בהלבנת הון".
כדי לאפשר את הליך הפיקוח, הרשות לאיסור הלבנת הון תקים אגף ביקורת חדש שיהיה ייעודי לפיקוח על הצ'יינג'ים ויוסמך להטיל עיצומים כספיים בשל אי-עמידה בחובות הרגולטוריות.
תחום הצ'יינג'ים הפך לחור השחור של ענף המוזמנים. במקום שבו מזומן מחליף ידיים, מתרכזים תמיד גנבים, רמאים וארגוני פשיעה. כדי שהשינוי בתחום יצליח, האגף הרלוונטי החדש ברשות לאיסור הלבנת הון, יצטרך לגייס את 30 האנשים החדשים ולשבת חזק על הצ'יינג'ים. זה ייקח עוד זמן, מכיוון שקודם כל צריך החוק לעבור בשלוש קריאות.
סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', המרכז את מבצע "מסלול בטוח" מאז אוקטובר 2021, ניתח את הבעיות הרבות שהצטברו בצ'יינג'ים בחברה הערבית. ובינתיים, עד שהחוק החדש ייכנס לתוקף (לפחות עוד חצי שנה), סגלוביץ' פנה לרשות המסים בראשות ערן יעקב והחל להפעיל אכיפה על הצ'יינג'ים.
בסוף ינואר 2022 פרסם סגלוביץ' כי 18 נש"פים כבר נחקרו על ידי רשות המסים, ומתוכם נמצאו ליקויים ב-94% מקרים (אי-רישום תקבולי כספים) ובוצעו באותם הנש"פים חילוט נכסים בשווי 24.2 מיליון שקל.
בסוף ינואר 2022 פרסם סגלוביץ' כי 18 נש"פים כבר נחקרו על ידי רשות המסים, ומתוכם נמצאו ליקויים ב-94% מקרים (אי-רישום תקבולי כספים) ובוצעו באותם הנש"פים חילוט נכסים בשווי 24.2 מיליון שקל
מאז ינואר 2022 ועד היום, נוספו עוד כשישה נש"פים לרשימה, ובסך הכול 24 נש"פים נתפסו על הפרות. אולם המספרים הללו עדיין נמוכים מאוד ביחס לכמות הצ'יינג'ים הפועלים ביישובים הערביים.
הצעת החוק הממשלתית החדשה להתמודדות עם פיקוח הדוק על הנש"פים היא חלק ממהלך גדול יותר שמתקיים בממשלה ה-36, במאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית. בין השאר הוקמו בתי משפט כלכליים נוספים, הוקצו משרות שיפוט וצוותים. כמו כן הועברו שינויים בחקיקה בתחום אחזקת הנשק הבלתי חוקי, עם החמרת ענישה והרחבת סוגי העבירות.
בנוסף הוקם צוות לטיפול בנושא החזקת מזומן בחברה הערבית ושם פרסמו קול קורא לקבלת הערות הציבור על נושא השימוש במזומן.
בתחקיר שפורסם בזמן ישראל נחשף כי 12% מהחברה הערבית אינם מחזיקים כלל חשבון בנק. זאת, בהשוואה ל-1% בחברה היהודית. כמו כן, 30% מקרב הציבור הערבי אינם מחזיקים כלל כרטיסי אשראי.
12% מהחברה הערבית אינם מחזיקים כלל חשבון בנק. זאת, בהשוואה ל-1% בחברה היהודית. כמו כן, 30% מקרב הציבור הערבי אינם מחזיקים כלל כרטיסי אשראי
הפחתת השימוש במזומן בחברה הערבית תהיה הצעד המשמעותי הבא. בנוסף, הפרויקט הגדול הבא הוא התלבשות על ענף החשבוניות הפיקטיביות, גם שם מתגלגל הון שחור עצום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם