זהו יום הבוחר? אז למה מעל שליש מדינה לא הולכת לקלפי?

מודעות בחירות (צילום: David Cohen-Flash90)
David Cohen-Flash90
מודעות בחירות

למי שלא קרא ורוצה להתחיל לקרוא מההתחלה ולפי הסדר – פוסט ראשון בסדרה נמצא כאן.

חלק ג': גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים…

לפני שצוללים לעומק הנתונים – אני חייב לסגור כמה עניינים עם הדף הזה שפתחתי, עם הקהל שהגיב וכתב בו עד כה ועם עצמי.  למה אני עושה את זה בעצם? אבל החלק הזה לא יבוא עכשיו. הוא יגיע בסוף, אולי… ואולי אפשר לתמצת את כולו למשפט, יותר נכון לציטוט אחד.
מהטמה גנדי אמר: "מה שתעשה יהיה חסר חשיבות – אבל עדיין חשוב מאוד שתעשה אותו". זה נכון עבורי ונכון לגבי כל העשייה סביב הדף של אני_מצביע_בבחירות. זה נכון לגבי כל אחד ואחת מקוראי שורות אלו וגם לגבי החברים שלכם.  זה נכון גם לגבי זרים מוחלטים שאינכם מכירים.  כולנו צריכים ללכת אל הקלפי ב17/9. כולם צריכים לצאת ולהצביע. גם אם הכי נדמה לנו בעולם שזה לא יעזור.

חלק ד': דברים שרואים מכאן לא רואים משם..

1,999,476 בעלי זכות בחירה לא מימשו את זכותם הדמוקרטית.

כמה אנשים הלכו לקלפי ב9 לאפריל?
כמה אנשים הלכו לקלפי ב9 לאפריל?

מטעמי נוחות נאמר מעתה: בבחירות לכנסת ה-21 לא הצביעו שני מיליון איש.

אבל רגע – לפני הנתונים, בואו ונארגן לעצמנו את השפה קודם, כי זה מה שעושים כשרוצים לדבר על משהו.

נתחיל בבז"בים: בזב = בעל זכות בחירה. זהו האזרח מן השורה, בעל הזכות לבחור. אתם בטח יודעים אם אתם כאלו או לא.

כמות או אחוז? לאחר התייעצות ומחשבה רבה  – האחוז, הוא פחות מעניין. הוא יהיה נתון שילווה את הנתון החשוב באמת: כמה בזבים הלכו (או שלא) להצביע?

ערים או פריפריה? ויקיפדיה מספרת לנו ששיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 92% והוא בין הגבוהים בעולם. 82% מתושבי המדינה מתגוררים ב-79 ערים. החפירות שלי במעמקי הקובץ מציגות תמונה בה תושבי היישובים הקטנים: קיבוצים, מושבים, כפרים וכיו"ב, יוצאים פחות או יותר להצביע.
יש הבדל בין ישובים יהודיים לערבים, בין ישובים חילוניים לדתיים אבל בסך הכל האזרח הלא עירוני יוצא להצביע. הכמות שלהם בתוך האוכלוסייה כולה היא נמוכה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה העירונית בישראל.

ערבים או יהודים? אם מתעלמים מבזבים ערבים שאינם גרים בעיר, בערים הגדולות יצאו הערבים להצביע בערך כמו היהודים – הטענה שבגלל הערבים היו אחוזי הצבעה נמוכים לא ממש מחזיקה מים.

מעטפות חיצוניות:  אני הולך לאמ;לק לכם את זה:  כ3-5% מסך כל הבזבים מצביעים במעטפות כפולות. זה כולל חיילים, חולים, אסירים, ימאים, מוגבלי תנועה, דיפלומטים שלא נמצאים בארץ ועוד כל מיני אנשים שלא יכולים להצביע בקלפי בה הם רשומים.  למען הסר ספק – אם אתם שוכרים דירה בתל אביב/גוש דן ולא בא לכם לנסוע לבית של ההורים בפריפריה הרחוקה, לא תוכלו להצביע במעטפות כפולות והקול שלכם מבוזבז = מבזב הפכתם לבזבז.

גירעון דמוקרטי: מונח במדע המדינה שעוסק בפער שבין הזכות להשתתפות אזרחית לבין מימושה בפועל של הזכות הנ"ל – למשל הצבעה בבחירות לכנסת (התייחסתי לזה בפוסט הקודם). למה זה חשוב? כי כשמדברים עם הציבור במונחים של "רצון הבוחר" או "רצון העם" – צמיחה בגירעון הדמוקרטי מצביעה על מצב בו העם מביע ככל הנראה חוסר אמון / אדישות / ייאוש / אכזבה מהתפקוד של נבחריו. במהלך המחקר העצמאי שערכתי לכבוד הדף של אני_מצביע_בבחירות, נתקלתי באמירה של נשיא המדינה ריבלין, שנאמרה באירוע העוסק בגירעון הנ"ל:

"רוב גדול מדי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. מה הטעם בפתק שמניח אדם בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחרי ציבורי שראויים לאמונו?"

אכן בעיה – איך אפשר לשכנע ציבור החש חוסר אמון לצאת ולהצביע?
שלוש שאלות חשובות יותר, שכל אזרח צריך לשאול את עצמו:

1. האם כל האזרחים שותפים לתחושת חוסר האמון? ובהנחה שהתשובה היא לא:

2. איך אני מרגיש? זאת אומרת, לאיזה מחנה אני מרגיש שייך? לבעלי האמון או לחסרי האמון?

3. האם עצם הימנעותי ממימוש זכותי הדמוקרטית משפיעה על התוצאות? הטענה שלי היא לגמרי כן! ובהמשך לציטוט של גנדי מתחילת הפוסט, כדי להביא להכרעה אמיתית, שלא לומר לשינוי – עם ישראל חייב לצאת ולהצביע בבחירות!

אני יודע שהבטחתי לגעת בפוליטיקה אבל הפוסט הזה יצא כל כך ארוך שאני חייב לשבור אותו לשניים.  פוסט שלישי מגיע מיד. בינתיים – צרפו את החברים שלכם לדף של אני מצביע בבחירות. תגיבו, שתפו.  זה אולי נראה חסר חשיבות אבל כדי להעלות את אחוזי ההצבעה בישראל ולהביא להכרעה אמיתית – חשוב מאוד שנעשה זאת.

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 634 מילים
סגירה