JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אסף שוורץ: זהו יום הבוחר? אז למה פחות אנשים הולכים להצביע? | זמן ישראל

זהו יום הבוחר? אז למה פחות אנשים הולכים להצביע?

הצבעה בקלפי (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90
הצבעה בקלפי

בשלהי 2012 צצו כל מיני דפים בפייסבוק שטענו כלפי האזרח הממוצע כי בחישוב גס – 1 מכל 3 בעלי זכות בחירה, לא טורח לממש את זכותו/חובתו האזרחית. באותם ימים הפלטפורמה הזו שנקראת פייסבוק, היתה שיא ההתלהבות! אנשים כתבו על הכל, צילמו את הכל והעלו פוסטים על כמעט הכל. הפיד רעש ורגש כולו סביב מצב העם והמדינה ערב הבחירות לכנסת ה-19. וועדת הבחירות לכנסת הגדילה אז לעשות ופתחה בקמפיין "משטרת הקיטורים" ההומוריסטי והחביב.

מדינת ישראל בכבודה ובעצמה ניסתה לדחוף את האזרח הממוצע לצאת אל הקלפי. עלות הקמפיין דאז = 800,000₪ או במילים, שמונה מאות אלף ש"ח… וואו!

נחשו מה?…
לא עזר.
נחשו מה עוד?
היחס בין הציבור ש"מדבר-על-המצב" לבין החלק בציבור שעושה משהו, כמו למשל – יוצא מהבית והולך אל הקלפי הוא גדול מאוד. מעל 90% מהציבור מדבר על הבחירות או לכל הפחות על "המצב" בעוד שמשנת 2003 פחות מ-70% יוצא אל הקלפי ביום הבוחר. אז מה בעצם קרה כאן ב-16 שנים האחרונות?

חלק א: אומרים שהיה כאן שמח לפני ש..
לא ברור עד כמה לאפיזודה הרגעית שנקראה "בחירות ישירות לראשות הממשלה" יש יד או רגל בדבר. מה שברור הוא שעד הבחירות לכנסת ה-15 עוד היינו בסדר. מעל 75% הצבעה. אבל מהבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 משהו קרה. אולי לציבור נמאס, אולי האינטרנט, החדשות הזמינות ופריחתן של רשתות חברתיות שבדיוק נכנסו לחיינו עשו שינוי כלשהו. לא ממש ברור…

מה שכן ברור הוא כי היתה צניחה של כ- 10% ולפעמים יותר, בכמויות הבוחרים מאז 2003 ובעצם עד היום.

בחירות לכנסת ה- השנה מספר בעלי זכות הבחירה אחוז המצביעים
15 1999 4,285,428​ 78.7%​
לראשות הממשלה 2001 4,504,769​ 62.3%​
16 2003 4,720,074​ 68.9%​
17 2006 5,014,622​ 63.5%​
18 2009 5,278,985​ 64.7%​
19 2013 5,656,705​ 67.77%​
20​ 2015​ 5,881,696 72.34%​
21 ​2019 6,339,729 ​67.9%

הנתונים מתוך אתר וועדת הבחירות המרכזית

המצב לא השתנה מאז. כבר 16 שנים שחלק גדול מעם ישראל בוחר שלא לבחור.
עכשיו בטח יקומו כאלו שיאמרו שבאופן יחסי למדינות במערב אנחנו סבבה…
בן גוריון הקדים אותם ואמר לפני שנים רבות "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים".

יהודים! אנחנו לא סבבה – אנחנו כל היום רבים ומתווכים. פעמים רבות הוויכוח חוצה את גבולות הדיון והופך לגועל של ממש. הסיבות אינן רלוונטיות. התוצאות ההרסניות – רלוונטיות עד מאוד!

חלק ב: פתאום קם אדם ומחליט
את הדף של #אני_מצביע_בבחירות פתחתי כבר ב-2012 אבל לא קרה בו הרבה. היו בסביבה עוד דפים דומים, כולם היו עדיין אפופים באדי המחאה של 2011.
ב-2015, אחרי האפיזודה של V-15, אפשר לומר שהנסיונות לעידוד הציבור לצאת ולהצביע דעכו. לאחר הבחירות לכנסת ה-20 הגעתי איכשהו לאתר האינטרנט של וועדת הבחירות המרכזית ושם גיליתי את קבצי הנתונים הארציים. כל הנתונים כולם מכל הישובים הרשומים ואפילו מכל קלפי וקלפי. כל אלו מאורגנים בגיליון אקסל מפלצתי עם עשרות אלפי נתונים. לא משהו שאדם נורמטיבי יחליט פתאום להשתעשע איתו… אז הורדתי את הקובץ והתחלתי להשתעשע איתו. יצרתי עמודות נתונים של אחוזים, צבעתי את העמודות בצבעים עליזים והתחלתי לבצע סינונים ופילוחים כאוות נפשי. בשלב מסויים הלסת פשוט נשמטה לי. את התוצאות הראיתי לחברי הקרובים ומדי פעם הנושא עלה בשיחות הסלון שלנו.
גם לאחר הבחירות של ה-9 באפריל (הכנסת ה-21) הורדתי את הקובץ והשתעשעתי איתו.. השתעשעתי? מילה קצת לא מתאימה. הנתונים לא משעשעים בכלל.

עם ישראל החי בפריפריה, עוד מגלה (בערך) אחריות למצבו. אמנם אחוזי ההצבעה הם לא תמיד מעל 75%, כמו שהיה פעם, אבל באופן כללי – בפריפריה הולכים להצביע.

הציבור העירוני לעומת זאת?… שוב חשכו עיני. אחוזי ההצבעה בערים הגדולות,
בארבעת המטרופולינים הישראלים הם נמוכים מאוד! נמוכים מדי.

הנה טעימה קטנה מתוצאות הבחירות האחרונות (9/4/19):

הצבעה בערים הגדולות (צילום: אני מצביע בבחירות)
הצבעה בערים הגדולות (צילום: אני מצביע בבחירות)

יוצאת דופן ועם אחוזי הצבעה מכובדים היא בני ברק – שהיא גם העיר הצפופה ביותר בישראל. (מה הקשר? תכל'ס אין ממש קשר. סתם עוד נתון יבש על בני-ברק מויקיפדיה).

אבל חיפה? 59% הצבעה?… באמת חיפאים? חשבתי שנחנקתם, שמיכל האמוניה, שבתי הזיקוק… מיד יקפצו מכרי החיפאים (גדלתי בקריות) ויאשימו את הערבים תושבי חיפה. נו באמת… חכו לפרק על הערבים, נראה אתכם ממשיכים לגלגל את האחריות מכם והלאה.

בת ים? 52% הצבעה? חצי מבוחרי בת ים לא הלכו לקלפי ב9/4.
השאלה היא לא "מה לעזאזל עשיתם ביום החופשי (בתשלום) שלכם?"

השאלה היא, איך זה שחצי בת-ים הלכו לקלפי וחצי וויתרו על התענוג?

גם על כך ניתן לקבל תשובה מגיליון הנתונים. החלק המפתיע הוא שאותה התשובה חוזרת על עצמה שוב ושוב… ושוב…

ועד הפוסט הבא שינסה להסביר איך מתייחסים לנתונים בלי לגעת בפוליטיקה?

בבקשה – תיכנסו לדף של אני מצביע בבחירות. תנו לו לייק. תכתבו איזו תגובה. שתפו אם ממש בא לכם. תזמינו חברים להצטרף לדף.

או שבעצם הכי טוב – אתם מאלה שיוצאים להצביע ב17/9?
בפוסט הבא שלכם על המצב, תתייגו #אני_מצביע_בבחירות.

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 668 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.