אנשים אומרים שהם יעשו הכל למען עתיד הילדים שלהם.
הכל, חוץ מלצאת עשר דקות מהבית וללכת לקלפי.
האדישות הישראלית תביא אולי לעוד סבב אחד.  אחר-כך המיעוט הדתי ינצח את הרוב החילוני/מסורתי בבית.

חילונים, אתם מצביעים פחות.

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

חלק ו:  זה כתוב בתורה, אולי בגמרא, לכו תשאלו את הרב…

מה אתם חושבים. מי מצביע יותר, דתיים או חילונים? במה אתם מאמינים?

לרבים מאיתנו יש תפיסות ואף קיבעונות בנוגע להצבעה של סקטורים מסוימים בתוך העם.  אנחנו יכולים רק על-פי שם העיר "לנחש"  איזו מפלגה קיבלה בה יותר קולות.

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

למי שלא קרא ורוצה: פוסט ראשון   ושני

חלק מיוחד: אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד

המונח המיוחס – עקרון היחסיות: מונח שירשנו מתקופת המנדט הבריטי. אני נותן לו יחס מיוחד כי הוא בעצם זה שקובע, פעם אחר פעם, את פני הפוליטיקה בישראל ועל פיו יישק דבר. עקרון היחסיות קובע כי רק הקולות הכשרים הם בעלי משמעות לחלוקת המושבים בכנסת ישראל. טענות כי הימנעות מהצבעה הינה מחאה לגיטימית וכי אם אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים מאוד – לא יהיה להן תוקף חוקי, אינן נכונות ומופרכות לחלוטין. כמו פתק לבן. שזה הכי מופרך – קמת, יצאת, הלכת לקלפי, עמדת מאחורי הפרגוד ו…?

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

למי שלא קרא ורוצה להתחיל לקרוא מההתחלה ולפי הסדר – פוסט ראשון בסדרה נמצא כאן.

חלק ג': גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים…

לפני שצוללים לעומק הנתונים – אני חייב לסגור כמה עניינים עם הדף הזה שפתחתי, עם הקהל שהגיב וכתב בו עד כה ועם עצמי.  למה אני עושה את זה בעצם? אבל החלק הזה לא יבוא עכשיו. הוא יגיע בסוף, אולי… ואולי אפשר לתמצת את כולו למשפט, יותר נכון לציטוט אחד.
מהטמה גנדי אמר: "מה שתעשה יהיה חסר חשיבות – אבל עדיין חשוב מאוד שתעשה אותו". זה נכון עבורי ונכון לגבי כל העשייה סביב הדף של אני_מצביע_בבחירות. זה נכון לגבי כל אחד ואחת מקוראי שורות אלו וגם לגבי החברים שלכם.  זה נכון גם לגבי זרים מוחלטים שאינכם מכירים.  כולנו צריכים ללכת אל הקלפי ב17/9. כולם צריכים לצאת ולהצביע. גם אם הכי נדמה לנו בעולם שזה לא יעזור.

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

בשלהי 2012 צצו כל מיני דפים בפייסבוק שטענו כלפי האזרח הממוצע כי בחישוב גס – 1 מכל 3 בעלי זכות בחירה, לא טורח לממש את זכותו/חובתו האזרחית. באותם ימים הפלטפורמה הזו שנקראת פייסבוק, היתה שיא ההתלהבות! אנשים כתבו על הכל, צילמו את הכל והעלו פוסטים על כמעט הכל. הפיד רעש ורגש כולו סביב מצב העם והמדינה ערב הבחירות לכנסת ה-19. וועדת הבחירות לכנסת הגדילה אז לעשות ופתחה בקמפיין "משטרת הקיטורים" ההומוריסטי והחביב.

מדינת ישראל בכבודה ובעצמה ניסתה לדחוף את האזרח הממוצע לצאת אל הקלפי. עלות הקמפיין דאז = 800,000₪ או במילים, שמונה מאות אלף ש"ח… וואו!

אסף שוורץ נולד קרייתי והיום הוא אילתי. מורה בתיכון ואיש חינוך עם חזון. הוא גם יזם חברתי וסביבתי ומשתדל שלא להיות שגרתי.

השבוע רצו ברשתות החברתיות ציטוטים מתוך דבריו של העיתונאי אמנון אברמוביץ':

"הדבר הכי חשוב שיצא מהמלחמה הזאת (הוא) שהפוליטיקה תחדל להיות קריירה. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי יריב לוין, ומירי רגב, ושמחה רוטמן, ובצלאל סמוטריץ', ואיתמר בן גביר, ועמיחי שיקלי, ואריאל קלנר ועמית הלוי. אני חושב שאנשים שכבר עשו לביתם מתחומי המשק, הניהול, הכלכלה, האקדמיה, פעילים חברתיים וממערכות שונות חייבים להיכנס לפוליטיקה כשליחות, ולא כקריירה".

עמירם גיל הוא משפטן, יועץ ומרצה. עומד בראש המיזם מוסדות, הפועל לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל. לשעבר מנהל תכנית קלינית ומרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, עורך דין בפירמות בישראל ובארצות הברית, וחבר ועד מנהל ואחראי על מדיניות בארגוני חברה אזרחית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.

הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.