בוקר אחד התעוררה מדינת ישראל וגילתה שיש לה ביד פנינה. זה קרה בתחילת שנות האלפיים, כשעם בוא החורף נצפו כרישים מצטופפים באזור השפך של נחל חדרה, למרגלות תחנת הכוח "אורות רבין".

התמונות הראשונות, של עשרות כרישים משתכשכים במים במרחק נגיעה מהחוף, נראו כאילו נלקחו ממקום אחר, מים אחר. "אנשים טסים 15 שעות לאיזה אי באוקיינוס השקט כדי לצלול ליד כרישים", אמר לי פעם איש ים נרגש, "ופתאום אתה מגלה שזה קורה ממש מתחת לאף, בחדרה!"

ההפנמה שמדובר באירוע טבע נדיר בקנה מידה עולמי חלחלה באיטיות. השמועה עברה מפה לאוזן, וקיבלה תאוצה עם לידתן של הרשתות החברתיות. בתחילה סברו שמדובר בתופעה זמנית, חולפת, אבל כבר 20 שנה הם כאן, חורף אחר חורף, מגיעים בנובמבר לקול קריאתו של שעון פנימי קדום ועוזבים באפריל-מאי, עם פרוץ האביב הישראלי החמים.

בתחילה סברו שמדובר בתופעה זמנית, חולפת, אבל כבר 20 שנה הם כאן, חורף אחר חורף, מגיעים בנובמבר לקול קריאתו של שעון פנימי קדום ועוזבים באפריל-מאי, עם פרוץ האביב הישראלי החמים

בשנים האחרונות הושקע מאמץ מחקרי גדול במיפוי התופעה והבנתה. מכשירי איתור הוצמדו לגופם של כרישים והרגלי התנועה שלהם נותחו בדקדקנות.

צוללן שוחה עם כריש במי חדרה (צילום: בר שטרנבך)

החוקרים גילו שהכרישים, שנמנים עם שני מינים (סנפירתן ועפרורי), מגיעים בעקבות החום. חברת החשמל שואבת מי ים, משתמשת בהם כדי לצנן את הטורבינות הלוהטות ומזרימה אותם חזרה לים – כשהם חמים יותר ב-8-10 מעלות ממי הים. המים החמים, אומרת עדי ברש, יו"ר עמותת "כרישים בישראל" ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, מתפשטים עד לעומק 2-3 קילומטר, אבל האפקט המשמעותי ביותר הוא כמובן למרגלות התחנה.

רק שבישראל כמו בישראל, מה שהתחיל בתור תופעת טבע קסומה הפך במהלך השנים לאירוע כאוטי ואף מסוכן שיצא משליטה.

ראשונים הגיעו לצפות ולצלם את הכרישים הצוללים המיומנים; אחר כך החובבים, שמסתפקים בשנורקל; אליהם הצטרפו בעלי סירות מנוע שמשייטים מעל הכרישים כדי לתפוס תצפית טובה; וסתם אנשים שנכנסים למים כדי לראות כריש מקרוב, ולפעמים אפילו כדי לגעת בו.

ראשונים הגיעו לצפות ולצלם את הכרישים הצוללים המיומנים; אחר כך החובבים, שמסתפקים בשנורקל; אליהם הצטרפו בעלי סירות מנוע וסתם אנשים שנכנסים למים כדי לראות כריש מקרוב

ואם לא די בכל הקקופוניה הזו, שמתרחשת במשבצת שטח קטנה של 400-500 מ"ר, אסור לשכוח את הדייגים שעומדים על הסלעים ומטילים חכות למים, לכאורה כדי לתפוס דגים אחרים (הכריש הוא ערך טבע מוגן ואסור בדיג), אבל בפועל הקרסים שלהם משייטים בין הצוללים לכרישים.

כריש שנפצע ממדחף (צילום: בר שטרנבך)

בגבור התוהו ובוהו, בחברה להגנת הטבע החליטו שצריך לעשות סדר בבלגן. "כבר כמה שנים אומרים לנו שעושים הסברה ופיקוח אבל עובר הזמן ואנחנו רואים ששום דבר לא משתנה", אומר אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע.

"יצאנו לכמה סיורים במקום וראינו את הכאוס. הסתכלנו מה קורה בעולם – בכל העולם הטרנד הוא הסדרה. אין אופציה אחרת. בכל מקום שבו אין הסדרה של מפגש ייחודי כזה עם הטבע, יש פסולת ובעיות בטיחות שכולם עלולים להיפגע מהן – גם הכרישים וגם האנשים".

"בכל העולם הטרנד הוא הסדרה. אין אופציה אחרת. בכל מקום שבו אין הסדרה של מפגש ייחודי כזה עם הטבע, יש פסולת ובעיות בטיחות שכולם עלולים להיפגע מהן – גם הכרישים וגם האנשים"

כדי לנסות לקדם הסדרה ארגנה השבוע החברה להגנת הטבע כנס (בזום) בו לקחו חלק שורה ארוכה של בעלי עניין – רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, נציגי צוללים, חוקרים מהאקדמיה ועוד. החוקרת עדי ברש הסבירה שישראל היא המקום היחיד בעולם שבו כרישים מגיעים להתחמם בחיקן של תחנות כוח (זה קורה גם בתחנת הכוח באשקלון, אבל במספרים קטנים יותר).

החשיבות של ההתרחשות רק עולה אם לוקחים בחשבון שהכרישים נאבקים על הישרדותם: לפי ברש, יש ירידה של 90% באוכלוסיית הכרישים בעולם. 50% ממיני הכרישים בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה. המשמעות היא שישראל צריכה להתייחס אל התכנסות הכרישים בחופיה לא רק כאל אטרקציה וממשק מסקרן ומרהיב עם הטבע, אלא גם כאל פיקדון יקר-ערך שחובתה לשמור עליו.

דייגים בחוף חדרה בסמוך לאזור הכרישים (צילום: בר שטרנבך)

ד"ר זיו צמח-שמיר מבית הספר למדעי הים שבאוניברסיטת חיפה, סיפר שיש מדינות שבהן תיירות הכרישים מרימה תרומה נכבדה לתל"ג ושלפי מחקרים, צוללים שיודעים איך להתנהל בסביבת הכרישים כמעט ולא משפיעים עליהם ולא גורמים לשינוי בהתנהגותם.

בכיוון ההפוך, לפי ד"ר צמח-שמיר, מחקרים מעידים שבקרב אנשים שחוו חוויה משמעותית בצלילה יש שינוי עמדות ביחס לחשיבות השמירה על הטבע בכלל והטבע הימי בפרט. ובמילים אחרות – ריכוז הכרישים בחדרה הוא גם הזדמנות כלכלית וגם חינוכית-הסברתית, שבמצב הנוכחי את שתיהן אנחנו מחמיצים.

בר שטרנבך, צולל וצלם תת-ימי וסטודנט למדעי הים, סיפר על החוויות הלא נעימות שהוא עובר מתחת למים. "המים מלאים פסולת, בעיקר פסולת דיג, קרסים וחוטים. כשאתה במים קרסים עפים מסביבך, אני עצמי נתפסתי בקרס של חכה והצלחתי להשתחרר, מול העיניים שלי כרישים נתפסו בקרסים, ואז מגיעות סירות המנוע שזה כבר ממש סכנת חיים וסירות דיג שפורשות רשתות שאתה עלול להילכד בהן".

"המים מלאים פסולת, בעיקר פסולת דיג, קרסים וחוטים. כשאתה במים קרסים עפים מסביבך, אני עצמי נתפסתי בקרס של חכה והצלחתי להשתחרר, מול העיניים שלי כרישים נתפסו בקרסים"

באשר למרפסת שהוקמה לפני מספר שנים כדי לאפשר לקהל הרחב לתצפת על הכרישים, שטרנבך מציין ש"לא רואים ממנה כלום ותכלס היא הפכה לחנייה. ומכיוון שמבחוץ לא רואים כלום, אנשים מנסים להיכנס למים. היה בשלב מסוים ניסיון למנוע את זה, אבל בפועל כולם נכנסים".

צוללנים, שחיינים וחותרים באזור הכרישים בחדרה (צילום: בר שטרנבך)

ד"ר עטרת שבתאי, האקולוגית הימית של החברה להגנת הטבע, הבהירה שהמצב הנוכחי מסוכן לכולם. הכרישים עלולים להיפגע – ושלל תמונות מעידות שזה כבר קורה – מהסירות, מהחכות ומהרשתות; ובמצבי קיצון, שעד כה למרבה השמחה לא קרו, אנשים עלולים להיפגע מהכרישים.

"יש אנשים שמנסים אפילו לרכוב על הכרישים", דיווחה שבתאי, "וזה עלול לגרום לתגובה אגרסיבית". אם וכאשר זה יקרה, לא קשה לדמיין את כותרות האימה בנוסח "מלתעות בישראל" שיכסו את התקשורת הישראלית מקצה ועד קצה, ויגרמו נזק בלתי הפיך בדעת הקהל כלפי בעל החיים החיוני הזה.

שבתאי ואנשי החברה להגנת הטבע הציגו את הפתרון שלהם: הכרזה על אתר התקבצות הכרישים כעל "שמורת טבע עונתית", שתוכרז מדי שנה בין נובמבר למאי.

שבתאי ואנשי החברה להגנת הטבע הציגו את הפתרון שלהם: הכרזה על אתר התקבצות הכרישים כעל "שמורת טבע עונתית", שתוכרז מדי שנה בין נובמבר למאי

זה מודל לא שיגרתי, אבל הולם יחידת שטח שבה מתרחש אירוע טבע ייחודי במשך חלק מחודשי השנה, ואילו בשאר החודשים מדובר בשטח נטול ערך אקולוגי יוצא דופן.

צוללן עם כריש במי חדרה (צילום: בר שטרנבך)

בחודשי החורף, לפי המודל הזה, תנהל את המקום רשות הטבע והגנים ותאכוף שורה של כללים:

• איסור דיג;
• איסור רחצה;
• איסור כניסה לכלי שיט עם מנוע;
• צלילה/שנירקול במכסות מוגבלות ולפי כללים ברורים שילוו בהדרכה והסברה;
• הקמת עמדת תצפית רלוונטית מהחוף;
• איסור האכלה (שכן כידוע ישראלים משוכנעים שכל בעלי החיים בעולם, כולל כרישים, אוהבים במבה);
• והגבלה של מספר המבקרים בו-זמנית, שכן מדובר במתחם קטן שכבר עכשיו בשבתות חורפיות עולה על גדותיו.

קשה לומר שההצעה התקבלה בהתלהבות. בדרך כלל גופים בישראל אוהבים לגרוף סמכויות, אבל יגאל בן-ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, נראה כאילו הדבר האחרון בעולם שמתחשק לו לעשות זה לקבל אחריות על שמורת כרישים קטנה.

בדרך כלל גופים בישראל אוהבים לגרוף סמכויות, אבל יגאל בן-ארי, מנהל היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, נראה כאילו הדבר האחרון בעולם שמתחשק לו לעשות זה לקבל אחריות על שמורת כרישים קטנה

"היקף הדיג במקום ירד דרמטית", הוא אמר וגרם לבר שטרנבך וחבריו הצוללים להרים גבה, "ודיג שמטרתו להוציא כרישים, שבעבר היה מאוד פופולרי באזור הזה, לא מתקיים שם היום".

כריש שנלכד בחבלי דיג במי חדרה (צילום: בר שטרנבך)

"דגים פה ממש על הכרישים", אומר בתגובה אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע, "מישהו יכול לדמיין מושבת נשרים שציידים מסתובבים ביניהם ויורים בחיות ומאפשרים להם את זה כי הם מבטיחים לא לפגוע בנשרים?"

"אני לא בטוח שהכרזה של שמורה עונתית היא הפתרון הנכון", המשיך בן-ארי. "השטח הזה לא כל כך עונה להגדרה של שמורת טבע, אין שם שום דבר טבעי. יש כאן תופעת טבע שצריך לחשוב איך לשמור עליה. אני רואה בעייתיות בהצעה הזו".

"אני לא בטוח שהכרזה של שמורה עונתית היא הפתרון הנכון. השטח הזה לא כל כך עונה להגדרה של שמורת טבע, אין שם שום דבר טבעי. יש כאן תופעת טבע שצריך לחשוב איך לשמור עליה. אני רואה בעייתיות בהצעה"

גם דרור צוראל, נציג המשרד להגנת הסביבה, היה מסוייג. צוראל הניח על השולחן סוגיה חשובה: לפי התוכניות וההבטחות, במסגרת סוף עידן הפחם בישראל, ב-2025 אמורה "אורות רבין" להפסיק לפעול כתחנת כוח פחמית. או-אז, לא ברור אם תימשך שאיבה והזרמה של מים חמימים אל הים.

במקרה כזה, ייתכן שפסטיבל הכרישים השנתי יגיע אל קיצו. "לא הייתי מקים מרפסת גבוהה במקום שבו אולי בכלל לא יהיו כרישים", אמר צוראל.

כריש שנפצע מקרסי דיג במי חדרה (צילום: בר שטרנבך)

העתיד אכן מעורפל, אבל העובדה ששני הגופים הממשלתיים אומרים בעיקר מה לא לעשות, פוסלים את ההצעה היחידה על השולחן ולא מגיעים עם הצעות מעשיות משלהם – מאכזבת.

אין ערובה לכך שסוף עידן הפחם אכן יגיע בעוד שלוש שנים (כבר נרשמו כמה דחיות), וגם אם כן – זה לא ודאי שחברת החשמל תפסיק להשתמש במים כאמצעי קירור. מה שכן ודאי, זה שצריך לעשות משהו בנוגע לכאוס ששורר סביב מתחם הכרישים, שהשנה אגב פקד אותו מספר כרישים גבוה במיוחד.

"זה לא שאנחנו מתים על רגולציה, ואנחנו גם לא מבקשים לסגור את המקום לכניסה בתשלום", אומר רוטשילד, "אבל ברור שזה נופל בין כל הכיסאות, שעיריית חדרה עם צי הספינות שלה לא מסוגלת לקחת על זה אחריות ושמה שעשו עד עכשיו לא עובד. וברור שהסיטואציה רק תלך ותסלים.

"זה לא שאנחנו מתים על רגולציה, ואנחנו גם לא מבקשים לסגור את המקום לכניסה בתשלום. אבל ברור שזה נופל בין כל הכיסאות וברור שהסיטואציה רק תלך ותסלים"

"קיבלנו כאן הזדמנות מדהימה להיחשף למשהו יוצא דופן, אז למה שלא נטפל בזה כמו שצריך?"