בשנים האחרונות הוכתרה חדרה כבירת הכרישים הלא רשמית של ישראל: מדי חורף מגיעים עשרות מהם לשכשך במים החמימים שנפלטים מהטורבינות הלוהטות של תחנת הכוח אורות רבין. המסלעה שלמרגלות התחנה הפכה לאתר תיירות מבוקש, כשצוללים חובבים משנרקלים בין הכרישים, וסקרנים תופסים עמדה על הסלעים ומנסים לתצפת על הנעשה במים.

כעת מתברר שחדרה לא לבד: השבוע תיעד גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים, כמה עשרות כרישים מתגודדים בקרבת תחנת הכוח "אשכול" בנמל אשדוד.  החורף הסתיים והמים כבר לא כל כך קרים, אך טמפרטורת המים שמשמשים לקירור הטורבינות – הגבוהה ב-8-10 מעלות ממי הים – עדיין מושכת כרישים.

כריש שנתפס על ידי דייגים והוחזר למים באשדוד (צילום: רן גולן, מועדון הצלילה של מודיעין)

עדי ברש, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", אומרת שבגלל הגובה שממנו צולמו התמונות קשה לקבוע את המגדר של הכרישים ("צריך להפוך אותם כדי לדעת"), אבל בעיקרון שני מינים מגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי.

למרות שבתחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה חוקרים את תנועת הכרישים כבר מספר שנים ובזה גם עסקה עבודת המאסטר של ברש, הצטבר עד היום מעט מידע מוצק על הנושא.

"אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת ברש. "לפני כמה שנים הצלחנו להצמיד מכשירי מעקב לשני כרישים בחדרה, אחד המשיך למערב מצרים וסיים די מהר את דרכו כשנמכר בשוק, ושנייה המשיכה לקפריסין, ושם ניתק איתה הקשר בעומק של 50 מטר".

חשוב לציין שהכרישים מוגדרים כחיה מוגנת ושהדיג שלהם אסור בישראל. זה כמובן לא מונע מקרים של דיג עברייני, כי מרק כרישים נחשב למעדן מבוקש.

כרישים באזור המים החמים באשדוד (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

ברש אומרת שאין הרבה סיכוי שאשדוד תתחרה עם חדרה על תשומת לב חובבי הכרישים, משום שהאזור שבעורף תחנת הכוח הרבה פחות נגיש לציבור.

לדבריה, "זה אזור של נמל, יש שם עכשיו בנייה ובאופן כללי אסור להיכנס לשם ובטח לא לצלול". הבדל נוסף בין האתרים – התחנה באשדוד פועלת על גז, להבדיל מרידינג חדרה שהיא אחת משתי התחנות הפחמיות הגדולות בארץ (לצד תחנת רוטנברג באשקלון). גם בתחנה גזית משתמשים במי הים לקירור הטורבינות, אבל בכמויות קטנות יותר ולכן הסביבה פחות אטרקטיבית לכרישים.

זו אחת הסיבות לכך שהתכניות להפוך את המתחם בחדרה לאתר תיירות רשמי עם מרפסת תצפית, הדרכה והסברה, לא מתקדמות בינתיים: "בתוך שנתיים התחנה בחדרה אמורה לעבור לגז", אומרת עדי ברש, "ויש חשש שהכרישים ייעלמו או לפחות שמספרם יפחת משמעותית, אז קשה לי לשכנע את הגורמים השונים לבנות הכל בשביל משהו שאולי בעוד שנתיים לא יהיה".

מתברר שעם סוף עידן הפחם בישראל נרוויח אוויר הרבה יותר נקי – אבל אולי נפסיד את הכרישים. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהם מבקרים גם באשדוד.

צילום הסרטון: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים