שריפת קבר יוסף השבוע בשכם הפתיעה מאד את מערכת הביטחון. המקום הזה, הגישה אליו והאבטחה סביבו, מעוגנים בהסכמי אוסלו. אלו קיבלו משנה תוקף באירועי הדמים סביב הקבר בשנת 2000, שהסתיימו במותו של לוחם משמר הגבול מדחת יוסף ז"ל.
השבוע, באופן תמוה, השוטרים הפלסטינים שאבטחו את הקבר והמחסום שלידו נעלמו לפתע, מה שאפשר להמון הזועם להגיע למתחם שסמוך למחנה הפליטים בלטה ולהשחית אותו.
מאז אירועי מותו של מדחת יוסף מקפידים בישראל לוודא שהרשות הפלסטינית ממלאת את חלקה בהסכם. עד לשבוע שעבר.
התגובה הישראלית הייתה מהירה מאוד. מייד אחרי המחאה בצינורות הרשמיים והלא רשמיים, החזירו הפלסטינים את השומרים למקום וישראל אירגנה משלחת שיפוצים. שני הצדדים הבינו שצריך להחזיר את הקבר לקדמותו לפני שהעניין יצית קיצוניים משני הצדדים.
מייד אחרי המחאה, החזירו הפלסטינים את השומרים לקבר וישראל אירגנה משלחת שיפוצים. שני הצדדים הבינו שצריך להחזיר את הקבר לקדמותו לפני שהעניין יצית קיצוניים משני הצדדים
אלא שלמרות הסיכום בין הצדדים לשמור על פרופיל נמוך עד לסיום העבודות, החליט מפקד חטיבת שומרון אל"מ רועי צוויג לאפשר לצוותי תקשורת שהוזמנו על ידי המועצה האזורית שומרון להצטרף למבצע ולהעביר בשידור חי את עבודות השיפוץ. זאת, בניגוד להנחיות אלוף פיקד המרכז – ובניגוד לסיכום עם הרשות הפלסטינית.
שני הצדדים רצו להציב עובדה מוגמרת, כדי לא לסכן את הכוחות. לא של צה"ל שאבטח את העבודות בתוך מתחם הקבר, שארכו כ-12 שעות, ולא של כוחות הביטחון מטעם הרשות הפלסטינית, שקיבלו אחריות מחדש על הקבר מיד אחרי גמר השיפוץ.
האם הפגישה הלילית של המח"ט עם חברי הכנסת אורית סטרוק ויואב קיש וראש מועצת שומרון יוסי דגן – שפורסמה בעיתון "הארץ" – השפיעה על החלטת המח"ט? אם כן, זהו אירוע חמור וצה"ל יידרש כאן לבדיקה ואולי גם לצעדים משמעתיים.
בשולי הדברים פורסמו גם דבריו של צוויג ברשת הקשר, כשהוא אומר לכוחות צה"ל בדרכם למתחם:
"במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר 'לזרעך אתן את הארץ הזו, ואנו פועלים היום ביד רמה כאבותינו שעל יציאתם ממצרים בפסח, שנחגג עוד שלושה ימים, אומר הכתוב 'בעצם היום הזה'. לא כגנבים בלילה, אלא כבני מלכים. וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל".
עדיף היה שדבריו של אל"מ צוויג לא היו נאמרים, וכל שכן משודרים בכלי התקשורת. על פי הפקודה שלו ברשת הקשר, נדמה היה שהכוח נכנס לשחרר את הקבר בקרב ולא לשקם אותו עם צוות בינוי בתיאום מדוקדק עם הרשות הפלסטינית.
ועדיין, אם לחזור להשחתת הקבר שלשום, יש בישראל מי שמביט בדאגה רבה על האירוע. הטראומה של האינתיפאדה השנייה עדיין צרובה בשב"כ ובצה"ל.
יאסר ערפאת דיבר אז בשני קולות – באנגלית דברי הרגעה ובערבית דברי הסתה. המסר הזה תורגם מיידית לגל טרור שבו לקחו חלק גם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, משל היו צבא פלסטין ולא משטרת הרשות.
אמנם דור המפקדים בישראל התחלף מאז, אבל הזיכרון הארגוני נשמר. גורמים בכירים העלו השבוע את האפשרות שהרשות משנה בשקט כיוון ומתחילה לזלוג למדיניות המסר הכפול.
אמנם דור המפקדים התחלף מאז, אבל הזיכרון הארגוני נשמר. גורמים בכירים העלו השבוע את האפשרות שהרשות משנה בשקט כיוון ומתחילה לזלוג למדיניות המסר הכפול
חיזוק לכך ניתן היה לראות בנוכחות של בכירים מהרשות בסוכות האבלים של משפחות המחבלים מצפון השומרון. נדבך נוסף של התופעה הוא גרירת הרגליים של כוחות הביטחון ברשות הפלסטינית בכל הקשור לטיפול בצפון השומרון ובמיוחד במחנה הפליטים בג'נין.
"המקום הפך למיליציה צבאית עצמאית שמנהלת את האזור ועושה בו כבשלה", הגדיר זאת בכיר ישראלי. מתברר שהמרחק מאג'נדה עצמאית ועד לפיגועים בישראל קצר.
הסבר נוסף לצבר האירועים הללו הוא לדעת רבים קרב הירושה ברשות הפלסטינית. כולם מתכוננים לעידן שאחרי אבו מאזן. חלקם עושים זאת בגיוס תמיכה שקטה, חלקם עושים זאת בגלוי. ביקור בסוכת אבלים זו הזדמנות מצוינת לגיוס לבבות.
הסבר נוסף לצבר האירועים הללו הוא לדעת רבים קרב הירושה ברשות. כולם מתכוננים לעידן שאחרי אבו מאזן. חלקם עושים זאת בגיוס תמיכה שקטה, חלקם עושים זאת בגלוי
יש שיגידו כי זו המקבילה הפלסטינית לחתונות ובר מצוות בפוליטיקה הישראלית. אף אחד לא יודע מי יהיה היורש, ולכן צריך להיזהר, לא להסתבך עם האיש או החמולה הלא נכונים. גם אם זה אומר לנטוש משמרת בקבר יוסף, או לחילופין לא להיכנס למחנה הפליטים ג'נין.
מי שיושב בסבלנות וחוכך ידיים בהנאה לנוכח התמונה המורכבת הזו ביהודה ושומרון, הוא מנהיג חמאס בעזהה יחיא סנוואר. טיפש הוא אף פעם לא היה, כך מעיד כל מי שבא איתו במגע: ישראלים, פלסטינים ומצרים.
אתמול כינס סנוואר את כל נציגי הפלגים הפלסטינים ברצועה לדיון משותף על המצב סביב אל אקצא. הדריכות בצד הישראלי, שזוכר היטב את אירועי הרמדאן בשנה שעברה, גבוהה.
אז, בעיצומו של משבר שכונת שייח ג'ראח, הופיע לפתע שמו של מוחמד דף בהפגנות ההמונים על הר הבית, ומכאן ועד ירי הרקטות המפתיע מרצועת עזה לעבר ירושלים המרחק היה קצר.
אלא שבפועל מטרת הפגישה אמש בעזה הייתה הפוכה. סנוואר ביקש אותה כדי לוודא שאף אחד מהפלגים לא מקלקל לו את התוכנית: הבערת הגדה מבלי לשלם מחיר. לכן, מה שנראה כלפי חוץ כחזית לוחמנית אחידה היה למעשה פגישת ריסון של חמאס לארגונים האחרים.
בפועל מטרת הפגישה אמש בעזה הייתה הפוכה. סנוואר ביקש אותה כדי לוודא שאף אחד מהפלגים לא מקלקל לו את התוכנית: הבערת הגדה מבלי לשלם מחיר
עובדתית, למרות מספרי העצורים והרוגים פלסטינים על בסיס יומי בשטחים, אף אחד מהארגונים בעזה לא ירה. סנוואר בינתיים מצליח לשלוט במצב. אלא שבנקודה אחת הוא בכל זאת נכשל: גיוס המונים להתפרעות במסגד אל אקצא.
בהקשר הזה ניתן בהחלט לייחס את ההישג לנטרול מוקדם ומתוחכם של המוקש על ידי ישראל וירדן. המאמץ המשותף יחד עם הרשות הפלסטינית מצליח בינתיים להשאיר את המסגד עצמו מחוץ למעגל המחאה וההתפרעויות. נראה שמישהו בוואקף קיבל מעמאן הוראות ברורות של מה מותר ומה אסור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם