מבט על אום אל־פחם, דצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
AP Photo/Mahmoud Illean
מבט על אום אל-פחם, דצמבר 2021

"אנחנו הולכים למקומות טובים, למרות כל המכות שחוטפים בדרך"

עיר ואוּם בישראלכשעה מתל אביב, אום אל-פחם הפכה לעיר הערבית החשובה בישראל ● מהעיר הזו יצא המחבל לפיגוע בחדרה, היא מקום מושבה של התנועה האסלאמית, ומרכז לאלימות הגואה בחברה הערבית ● אבל לצד הלאומנות והעבריינות, צומחת באום אל-פחם תרבות והשכלה ותקווה ● בסדרת כתבות חדשה, אמיר בן-דוד משרטט פרופיל של עיר בקונפליקט המנסה בכל כוחה לשנות תדמית ולהיבנות מחדש

עופר תודר בדיוק נכנס לביתו בשוהם, כשהתפרסמו הידיעות הראשונות על הפיגוע בחדרה. עוד לפני שהתפרסמה ברבים זהותם של המחבלים, תודר כבר התעדכן ממקורותיו והבין ששני היורים הגיעו לרחוב הרברט סמואל בחדרה מאום אל-פחם הסמוכה. מבחינתו של תודר אלה היו חדשות רעות במיוחד.

תודר הוא מנכ"ל עיריית אום אל-פחם. יהודי בתפקיד ניהולי בכיר ורגיש, בעיר ערבית גדולה, שלא במקרה נתפסת בעיני יהודים רבים כמוקד של קיצוניות, לאומנות, עבריינות ואלימות. תודר הבין מיד שפיגוע טרור כזה, שבוצע בידי תושבי אום אל-פחם, יכול לרסק ברגע את כל מה שהוא מנסה לבנות, לאט לאט, במאמצים ניכרים ובהצלחה לא מבוטלת. להסיג לאחור מאמצים של שנים.

אפשר להתבונן באום אל-פחם בכל מיני אופנים. העיר הערבית השלישית בגודלה בישראל (אחרי נצרת ורהט) היא עיר צפופה (יותר מ-60 אלף תושבים, 2220 תושבים לקמ"ר), ענייה (אשכול 2 מתוך 10 במדד החברתי-כלכלי), מרכז הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.

אם נכנסים לעיר מכביש 65 ופונים שמאלה, לשכונות החדשות, אי אפשר שלא להתרשם מהבנייה החדשה, מהכבישים הרחבים, מהסדר והניקיון. אבל אם עולים למעלה, אל העיר הוותיקה יותר, מתחילים להבין מה המשמעות האמיתית של חיים באשכול 2 במדד החברתי-כלכלי.

בנייה בשכונות החדשות של אום אל-פחם, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)
בנייה בשכונות החדשות של אום אל-פחם, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)

הצפיפות, הכבישים הצרים שרק בקושי רב שתי מכוניות יכולות לעבור בהן באותו זמן – המראות השבורות על רבות מהמכוניות, מעידות שרק נהגים מעטים מצליחים. וכשאתה אורח לרגע, שאינו דובר ערבית, ברור שכל התרשמות שלך היא בערבון מוגבל בלבד. אתה רק לא יכול שלא לחשוב, איך קרה שעברת במהלך חייך מאות ואלפי פעמים ליד פתח הכניסה לעיר הגדולה הזאת, בדרך לצפון ובחזרה, ומעולם לא נכנסת אליה.

הצפיפות, הכבישים הצרים שרק בקושי רב שתי מכוניות יכולות לעבור בהן באותו זמן – המראות השבורות על רבות מהמכוניות, מעידות שרק נהגים מעטים מצליחים

רואי השחורות הפסימיסטים יגידו שזה ברור. למה ליהודי להיכנס לעיר כמו אום אל-פחם, שהיא עיר לאומנית, אלימה ומסוכנת, כן שיגור למבצעי פיגועים בשנים האחרונות. בנוסף, שמונה מעשי רצח התרחשו בעיר במהלך 2021 – יותר מאשר בערים מעורבות גדולות כמו רמלה (7 נרצחים), חיפה ונצרת (6 נרצחים כל אחת) ולוד ויפו (5 נרצחים כל אחת).

לאורך כל השנה שעברה נערכו בעיר הפגנות גדולות נגד המשטרה ונגד הממשלה, שלא פעם הידרדרו לאלימות ולפציעת עשרות אנשים, בהם חברי כנסת. רק בשישי האחרון, במהלך ליל הסדר, פרצו בעיר מהומות במהלך מחאה נגד האירועים שהתרחשו במשך היום באל אקצא. ההפגנות כללו זריקת אבנים ובקבוקים על השוטרים, ושבעה תושבי אום אל-פחם נעצרו.

לפני שנה, במהומות של מאי 2021, היה קשה להיכנס לעיר אפילו אם עבודתך חייבה אותך לעשות את זה. "חלק מהזמן כביש 65 היה סגור", נזכר תודר, "הגעתי כל בוקר לעבודה ולפעמים הייתי צריך לארגן כל מיני קומבינות. להתקשר למפקד התחנה, 'אח שלי, תפתח לי'".

מתפרעים בהפגנה באום אל-פחם ב-2010. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מתפרעים בהפגנה באום אל-פחם ב-2010. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

וכשנכנסת לעיר, לא הרגשת מאוים?
"שרפו לנו כאן את השיטור העירוני, שזה לא פשוט. אתה יוצא בשש בערב ושורפים צמיגים בכניסה לעיר. גם זה לא פשוט. אתה גם לא יודע אם איזה פסיכי יחליט פתאום לעשות משהו".

"שרפו לנו כאן את השיטור העירוני, שזה לא פשוט. אתה יוצא בשש בערב ושורפים צמיגים בכניסה לעיר. גם זה לא פשוט. אתה גם לא יודע אם איזה פסיכי יחליט פתאום לעשות משהו"

הופנתה אליך אלימות בשנתיים שאתה בתפקיד?
"לא ישירות אליי. לא נתקלתי באיזה צורך שיגנו עליי".

מי שבכל זאת מתעקשים להישאר אופטימיים, למרות הנסיבות הלא פשוטות האלה, מוזמנים להקשיב לבשורה של תודר. "אנחנו לא שיירת ייאוש", הוא אומר, "אנחנו ממשיכים בדרך שלנו, ואנחנו נעשה את זה הכי טוב שאפשר. קורים כאן דברים מהממים. באמת. דברים מהממים ממש. אנחנו הולכים למקומות מאוד טובים, למרות כל המכות שאנחנו חוטפים בדרך. אין לי בכלל ספק שבעוד שלוש שנים אנחנו נהיה במקום אחר לגמרי".

ודברים מהממים וטובים אכן קורים, גם אם בנקודת הזמן הזו קצת קשה להבחין בהם. למשל, מינוי מנכ"לים יהודים לרשויות ערביות. תודר הגיע לאום אל-פחם אחרי שצבר ניסיון רב כמנכ"ל עיריית רמלה וכמנכ"ל אור יהודה. קדמו לו קובי אלון, שהיה המנכ"ל היהודי הראשון בישוב ערבי (כפר קאסם) שהמשיך משם לתפקיד דומה (כמנכ"ל באקה אל גרבייה) ואיתי צחר, שהיה מנכ"ל עיריית כפר סבא ועבר לנהל את ג'לג'וליה.

עופר תודר, מנכ"ל עיריית אום אל-פחם (צילום: אמיר בן-דוד)
עופר תודר, מנכ"ל עיריית אום אל-פחם (צילום: אמיר בן-דוד)

משרת מנכ"ל עירייה היא משרת אמון. ההחלטות של ראשי רשויות ערביות למנות דווקא יהודים למשרת האמון הזו, הן חדשות טובות מאוד לדו-קיום היהודי-ערבי בישראל. אבל הן לא מחליקות לכולם טוב בגרון, כמובן.

גם באום אל-פחם המינוי של תודר חולל מהומה במועצה, כולל התפטרות מחאה של אחד מסגני ראש העיר. אבל ראש עיריית אום אל-פחם, ד"ר סמיר מחמיד, התעקש שתודר הוא האיש המתאים לתפקיד.

גם באום אל-פחם המינוי של תודר חולל מהומה במועצה, כולל התפטרות מחאה של אחד מסגני ראש העיר. אבל ראש עיריית אום אל-פחם, ד"ר סמיר מחמיד, התעקש שתודר הוא האיש המתאים לתפקיד

תודר היה מנוסה משאר המועמדים לתפקיד, עם קשרים מגוונים בשלטון המרכזי, שהם תמיד נכס ניהולי בשלטון המקומי. הניתוק שלו מהלחצים המקומיים המסובכים – הכוללים איזונים העדינים בין ארבע החמולות שמרכיבות את אום אל-פחם – הוא עוד יתרון שמאפשר לו למלא את התפקיד בהצלחה.

הבחירה הוכיחה את עצמה בשנה שעברה. בהובלת תודר, אום אל-פחם חתמה בספטמבר 2021 על הסכם הגג הראשון בחברה הערבית לבניית 15 אלף יחידות דיור, מתוכן 5,300 על קרקעות שהמדינה העמידה לרשות העיר, כולל סבסוד מיוחד לפיתוח תשתיות שנדרשות לעיר להקמת שכונה חדשה. לפחות 70% מהדירות האלה מיועדות לבני המקום, ואמורות להקל על מצוקת הדיור הקשה בעיר, שנתפסת כגורם משמעותי בעליית האלימות. זו פריצת דרך היסטורית של ממש.

מבט על: מושב מי עמי ומעליו אום אל-פחם, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
מבט על: מושב מי עמי ומעליו אום אל-פחם, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

"זה הסכם ששווה לנו משהו כמו 800 מיליון שקל", אומר תודר, "הוא כולל 6,000 יחידות דיור שכבר נבנו בצורה לא חוקית ואמורות להיות מוכשרות באמצעות הסכם הגג.

"האינטרס שלי, כעיריית אום אל-פחם, הוא שהצעירים לא יעזבו את העיר. לא יעברו לחריש. לחיפה. למקומות אחרים. אני רוצה לתת להם מקום חוקי לגור בו, ליד הבית של ההורים שלהם. למה נבנו פה 6,000 יחידות לא חוקיות? זה לא שכולם כאן עבריינים, חס וחלילה. אבל אם אתה גר בשכונה שאין בה תוכנית מתאר מפורטת, אתה לא יכול לבנות בצורה חוקית. אז מה תעשה?

"האינטרס שלי, כעיריית אום אל-פחם, הוא שהצעירים לא יעזבו את העיר. לא יעברו לחריש. לחיפה. למקומות אחרים. אני רוצה לתת להם מקום חוקי לגור בו, ליד הבית של ההורים שלהם"

"רק עכשיו יש סוף-סוף תוכנית מתאר, אחרי עשרות שנים. ורק כשיש תוכנית מתאר אתה יכול להוציא היתרים. יכול להיות שלאבא שלך יש חצר. אתה רוצה לבנות שם בית. אבל אתה לא יכול להוציא היתר. זה היה המצב כאן במשך הרבה שנים. חלק ממה שאנחנו מנסים להשיג בהסכם הגג, זה להכשיר בתים שנבנו בצורה כזאת.

"בינינו, לא כולם רוצים את זה. אם אתה מכשיר בית, אתה צריך לשלם היטל השבחה, היטלי פיתוח. לא כולם מתים על זה. מצד שני, חלק גדול חיים בבעיה קשה, כי הורסים להם כל הזמן. אז ברור שאם בניתי את הבית שלי בצורה לא חוקית על מקום שלפי התוכנית אמור לעבור בו כביש, יהרסו אותו גם אם תאושר התוכנית. אבל אם בנית בחצר של הבית של אבא שלך במקום שמיועד למגורים, כנראה שיאשרו לך את זה. ואלה חדשות טובות".

בנייה באום אל-פחם, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)
בנייה באום אל-פחם, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)

מאז תחילת 2022 לא נרצח אף אחד באום אל-פחם. פחתו מאוד גם מקרי הירי בעיר. תודר היה אופטימי מתמיד. "התכוננו לרמדאן. קישטנו את העיר. היא נראית מדהים בערב. יש לנו תוכנית להגדלת התיירות לעיר. לפני חודש ערכנו כנס גדול בנושא ההייטק באום אל-פחם. עם הרבה מהנדסים מקומיים.

"היו לנו הרבה תוכניות יפות. אנחנו מנסים להרים פרויקטים גדולים, עם מימון פילנתרופי של קרנות. אום אל-פחם עיר ענייה. אנחנו חייבים לגייס כסף מקרנות".

ואז התרחש הפיגוע בחדרה.

"התכוננו לרמדאן. קישטנו את העיר. היא נראית מדהים בערב. יש לנו תוכנית להגדלת התיירות בעיר. לפני חודש ערכנו כנס הייטק גדול באום אל-פחם. עם הרבה מהנדסים מקומיים". ואז התרחש הפיגוע בחדרה

"היה ברור מייד, שפיגוע כזה מחזיר אותנו אחורה", אומר תודר, "בהייטק. בתיירות. בדו-קיום. הכול חוזר אחורה. אתה מרגיש שלא עשו רק פיגוע בחדרה, שזה כמובן איום ונורא, אלא פגעו בכל מה שאתה מנסה לעשות. אנחנו יודעים איך עובד הראש של יהודים – סליחה שאני מדבר ככה, כן? – אם זה מה שקרה, אני לא נכנס יותר לאום אל-פחם. משם יצא הטרור? אז נעניש אותם. מין הענשה קולקטיבית. זה מתסכל.

"יש לנו פרויקט יפה של אירוח ביתי, כחלק מפרויקט התיירות בעיר. אנחנו מבקשים ממי שמשתתף בו למלא טפסי משוב. 60%-70% מהיהודים שהגיעו לבקר אמרו שהם פחדו להיכנס לאום אל-פחם. 95% מהיהודים שיצאו מהביקור באום אל-פחם אמרו 'וואלה, זו עיר מדהימה, יותר לא נפחד לבוא לכאן'. זה נתון משמעותי מאוד. ועכשיו ייקח זמן לשקם את זה.

פרסום למוזאון אום אל-פחם לאמנות (צילום: אמיר בן-דוד)
פרסום למוזאון אום אל-פחם לאמנות (צילום: אמיר בן-דוד)

"אום אל-פחם מתמודדת עם שיפור תדמית. זה מאוד קשה לשנות תדמית. במיוחד כשיש הרבה שמנסים להדליק את האש. לא חסרים כאלה בשני הצדדים".

איך העבודה שלך כאן מתקבלת כשאתה חוזר הביתה, לצד היהודי?
"ברור שאומרים לי: מה, אתה לא מפחד? וגם – למי אתה עוזר? למי אתה נותן את כוחך? בעיניי, גם בעקבות הקורונה, גם בעקבות האלימות הגדולה בחברה הערבית וגם בעקבות כל מה שקרה סביב שומר חומות, בחברה היהודית הרבה אנשים מבינים יותר טוב מה צריך לעשות.

"לקח המון זמן עד שגם בחברה היהודית הבינו שהאלימות וכמות הנשק המטורפת שיש כאן זו בעיה של מדינת ישראל, לא של החברה הערבית. אני חייב להגיד שהיום אני מרגיש שיש עם מי לדבר על הנושאים האלה".

"לקח המון זמן עד שגם בחברה היהודית הבינו שהאלימות וכמות הנשק המטורפת שיש כאן זו בעיה של מדינת ישראל, לא של החברה הערבית. אני חייב להגיד שהיום אני מרגיש שיש עם מי לדבר על הנושאים האלה"

כי עד היום מדינת ישראל אמרה בעצם: לא איכפת לנו שערבים יהרגו ערבים?
"לא מדינת ישראל כמדינה. אבל כן, הרבה יהודים אמרו את זה".

אני מבין שלמנסור עבאס אין הרבה תומכים באום אל-פחם. מה אתה חושב על ההחלטה שלו להיכנס לקואליציה?
"אני משוכנע שזה טוב לחברה הישראלית. בתקווה שזה לא יקרוס. אני לא מאמין שזה מצב בריא ש-20% מהחברה לא מיוצגים בשלטון בשום פוזיציה".

יו"ר רע"ם מנסור עבאס במליאת הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
יו"ר רע"ם מנסור עבאס במליאת הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

איך מקבלים אותך בעיר?
"מקבלים. לא שאין משחקים. אבל מקבלים".

אתה דובר ערבית?
"לא. אני לומד עכשיו".

זה לא בעייתי בעיניך?
"לא. איפה זה מעורר בעיות? למשל, אם אני עכשיו עושה שימוע לסייעת שהיא לא דוברת טוב עברית. אבל הרוב פה יודעים עברית, אז אין בעיה".

זה לא נתפס כמינוי מתנשא? כאילו רק יהודי יכול לנהל פה את העניינים?
"ד"ר סמיר אמר את זה מאוד פשוט: ראיינתי שמונה אנשים, ארבעה יהודים וארבעה ערבים. בחרתי את המנכ"ל היותר מנוסה. זהו. אני באתי מהמקום המקצועי. עכשיו, אני לא משחק אותה. ברור לי שהפוזיציה של יהודי פה היא משמעותית. זה לא עניין טריוויאלי. ולא לכל האנשים זה בא בטוב. הרי חלק מהקואליציה העירונית התפרקה על הרקע הזה.

"אני לא משחק אותה. ברור לי שהפוזיציה של יהודי פה היא משמעותית. זה לא עניין טריוויאלי. ולא לכל האנשים זה בא בטוב. הרי חלק מהקואליציה העירונית התפרקה על הרקע הזה"

"בעיני תפקיד מנכ"ל עירייה הוא התפקיד הכי מרתק בעולם. ואני באתי לכאן מערים קשות. חשבתי שרמלה ואור יהודה הן ערים קשות. הן סוציו 4 ו-5. כשאתה בא לכאן אתה מבין שאין פרופורציות בכלל. אום אל-פחם היא עיר עם אתגרים גדולים פי מאה. ואנחנו עובדים עכשיו קשה, בעיקר על כל הנושא של נראות ציבורית. אנחנו חושבים שאם תהיה יותר נראות, יותר משילות, זה יעשה טוב גם לנושא של אלימות, גם לנושא של איכות החיים בעיר".

פורטרטים של ראשי עיריית אום אל-פחם לדורותיה בבניין העירייה, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)
פורטרטים של ראשי עיריית אום אל-פחם לדורותיה בבניין העירייה, אפריל 2022 (צילום: אמיר בן-דוד)

מה זה "יותר נראות ויותר משילות"? אלה סיסמאות גדולות. תסביר לי מה עומד מאחוריהן.
"זה מתחיל מפינוי אשפה. שיטור עירוני שיסלק רוכלים".

רוכל שסוחטים אותו באום אל-פחם ילך למשטרה? הוא יבטח בכלל במשטרה?
"יש לכאן ולכאן. שמע, אם מישהו עכשיו ירה לך על הבית, אתה לא באמת מצפה שהמשטרה תפתור את הבעיה".

אני דווקא כן. אם מישהו ירה לי על הבית בתל אביב, אני מיד אפנה למשטרה וגם אצפה שהם יטפלו בזה במהירות ובתקיפות. השאלה היא אם גם בן דמותי, אזרח שומר חוק באום אל-פחם, מרגיש ככה.
"פה האמון במשטרה נמוך יותר. יש כאלה שפונים. יש כאלה שלא פונים. הכול מאוד רגיש. יש כאלה שמנסים לפתור בעיות דרך ועדות סולחה. זה סיפור מאוד מאוד מורכב. יש סכסוכים שנפתרים על ידי ועדות סולחה. הבעיה היא, שגם משפחות הפשע נכנסו לתוך הנושא של הסולחות וזה הופך את זה לעוד יותר מורכב. כי אז ירד חלק מהכוח של האנשים שעד עכשיו היו עושים סולחות. כשמשפחת פשע עומדת מאחורי הסולחה זה סיפור אחר.

"האמון במשטרה נמוך יותר. יש כאלה שפונים. יש כאלה שלא פונים. יש סכסוכים שנפתרים על ידי ועדות סולחה. הבעיה היא, שגם משפחות הפשע נכנסו לתוך הנושא של הסולחות וזה הופך את זה לעוד יותר מורכב"

"אגב, זה בכל הארץ ככה. לא רק באום אל-פחם. גם ברמלה היה לי אותו דבר. ברמלה, משפחת ג'רושי הרבה פעמים עושה סולחות".

כוחות משטרה מתאספים באום אל-פחם לפיזור הפגנה, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
כוחות משטרה מתאספים באום אל-פחם לפיזור הפגנה, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

תסביר מה המשמעות של זה.
"זה אומר שאם אני עושה סולחה בין א' ל-ב', ואם אתה הפרת את תנאי הסולחה, אתה הסתבכת איתי".

וזה בעצם מגדיל את הכוח של משפחות הפשע?
"על זה אני לא יכול לענות בביטחון. אני לא מתעסק בסולחות בעצמי. אבל זה מה שאני מבין. אנחנו מצידנו מנסים לקדם סולחות, ואנחנו מבינים שזולג לשם הסיפור של משפחות הפשע, וזה מקשה מאוד על העניין".

איך היה לחזור למשרד בעירייה בבוקר אחרי הפיגוע?
"אנשים לקחו את זה מאוד קשה. חלק מתביישים. חלק עצובים. חלק בהלם. לא פגשתי פה אף אחד שאמר: ידעתי, היה ברור שזה יקרה".

"אנשים לקחו את הפיגוע בחדרה מאוד קשה. חלק מתביישים. חלק עצובים. חלק בהלם. לא פגשתי פה אף אחד שאמר: ידעתי, היה ברור שזה יקרה"

זה שאתה מנכ"ל יהודי בתקופה כזאת עוזר לך בתפקיד המורכב הזה?
"אני מניח שזה לא מזיק. אני גם מכיר את האנשים שאני עובד מולם המון שנים, יש יחסי אמון. יכול להיות שגם מנכ"ל ערבי, שהיה עובד כל כך הרבה שנים כמוני מול השלטון המרכזי היה בונה יחסי אמון אישי. אבל כן, ליהודי יותר קל, מטבע הדברים. את ההוא אתה מכיר מהצבא. את ההוא אתה מכיר מפה או משם. אתה יודע איך זה".

עוד 2,088 מילים ו-4 תגובות
סגירה