ללא טקס נמלץ שבו מצטופפים 15 שופטי בית המשפט העליון באולם ג' לצורך הקראה חגיגית של פסק הדין האחרון, ובלא רעש וצלצולים, פרש ביום חמישי האחרון המשנה לנשיאה, השופט ניל הנדל, מכהונתו השיפוטית.
הנדל הוא לא השופט הראשון שהחליט לוותר על טקס פרישה – קדמו לו אדמונד לוי ב-2011, יורם דנציגר ב-2018 ומני מזוז ב-2021, מה שמתחיל להיראות כאקט מוכר של מחאה מצד השופט הפורש, אולי על מצבו הנוכחי של בית המשפט העליון.
הנדל הוא לא השופט הראשון שהחליט לוותר על טקס פרישה – קדמו לו אדמונד לוי ב-2011, יורם דנציגר ב-2018 ומני מזוז ב-2021, מה שמתחיל להיראות כאקט מוכר של מחאה מצד השופט הפורש
הנדל, שישלים את כתיבת פסקי הדין שלו בשלושת החודשים הקרובים, כיהן בבית המשפט העליון קרוב ל-13 שנה. הוא מונה ב-2009 יחד עם השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית, ונחשב בכיר מהם נוכח גילו בעת המינוי. כעת, עם פרישתו, יכהן השופט עוזי פוגלמן כמשנה לנשיאת העליון אסתר חיות.
פוגלמן ימשיך בתפקידו זה גם כשיהפוך לשופט הוותיק בעליון עם פרישתה של חיות באוקטובר 2023, ויכהן כמשנה גם תחת יצחק עמית, שעתיד להתמנות לנשיא הבא. זאת, לאחר שפוגלמן ויתר על הנשיאות, נוכח אופק הכהונה הקצר שהיה צפוי לו בתפקיד זה, של שנה אחת בלבד.
הנדל, שנולד בארה"ב ולמד ב"ישיבה יוניברסיטי", עסק בעריכת דין בניו יורק בטרם עלה לישראל בשנת 1983. בתחילה עבד בפרקליטות מחוז דרום, ובהמשך מונה לשופט שלום ולשופט מחוזי בבאר שבע. כפליליסט שאף שימש כסנגור, וכמי שהגיע עם רקע משפטי אמריקאי אל הזירה המשפטית בישראל, הציפייה הייתה שהנדל יפגין גישה שיפוטית ליברלית.
בפועל, במקרים רבים הנדל פסק כשמרן. עובדת היותו אדם שומר מצוות ניכרה בפסיקותיו, ובצורך שלו לבסס את הכרעותיו גם על האמור במשפט העברי ובדברי חכמים.
לקראת פרישתו, זמן ישראל ביקש מהשופט הנדל לאסוף את פסקי הדין המשמעותיים והחשובים שנתן במהלך כהונתו בעליון. אך הוא בחר להימנע מכך, ובמקום זאת ליקט כמה וכמה פסקי דין אחרים, דווקא כאלה שאינם נחשבים בנושאים גדולים וחשובים – אך הם בנושאים הקרובים לליבו: הקשר בין כבוד האדם להליך פלילי הוגן; קשר הדם של ההורים הביולוגיים בדיני אימוץ; פיצויים ותגמולים לנכי צה"ל; וההגנה על חולי נפש בהליך הפלילי.
הנדל ליקט כמה וכמה פסקי דין בנושאים הקרובים לליבו: הקשר בין כבוד האדם להליך פלילי הוגן; קשר הדם של ההורים הביולוגיים בדיני אימוץ; פיצויים ותגמולים לנכי צה"ל; וההגנה על חולי נפש בהליך הפלילי
"אלה אינם בהכרח החשובים, החדשניים או המרכזיים ביותר בעשייתו השיפוטית", נמסר מלשכתו של הנדל, "אולם בעיניו יש להם חשיבות רבה, אולי דווקא בשל כך".
הקשר המיוחד בין משפט פלילי לחוקתי
בפסק דין משנת 2017 פעל הנדל להרחיב את הקשר המיוחד בין משפט פלילי לחוקתי, תוך שהוא שם דגש על הקשר בין כבוד האדם לבין הזכות להליך הוגן.
באותה פרשה, שהתגלגלה לבית המשפט העליון כערעור על הרשעתו של נאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, חבלה, איומים ושוד, התברר כי התביעה לא חקרה בחקירה נגדית בבית המשפט את הנאשם, אף שהוא ביקש להעיד.
הנדל עמד על חשיבותה של החקירה הנגדית ומעמדה החוקתי במסגרת ההליך הפלילי, ובסופו של דבר גרס כי יש לזכות את הנאשם מאחר שנפגעה זכותו להליך הוגן. הוא היה בדעת מיעוט.
הנדל עמד על חשיבותה של החקירה הנגדית ומעמדה החוקתי במסגרת ההליך הפלילי, ובסופו של דבר גרס כי יש לזכות את הנאשם מאחר שנפגעה זכותו להליך הוגן. הוא היה בדעת מיעוט
עקרון העל הוא עקרון טובת הילד
בתחום האימוץ, קבע הנדל בפסק דין משנת 2011 כי תבוטל ההכרזה על ילדה קטינה כ"בת אימוץ", וזאת לאחר שהשתכנע, כתוצאה מחוות דעת עדכנית, כי חל שינוי דרמטי בהתנהגותה של האם הביולוגית של הקטינה, שממנה עולה כי יש סיכוי שבעתיד האם תוכל לדאוג לצרכי הקטינה.
הנדל קבע כי עקרון העל בדיני האימוץ הוא עקרון טובת הילד, ועיקרון זה מחייב לאפשר לאם הביולוגית, אף שכבר כשלה בעבר בניסיונותיה להשתקם, לנסות ולעמוד במחויבויותיה ההוריות.
ברוחב לב ולא ביד קמוצה
בתחום התגמולים לנכה צה"ל, פסק הנדל במאי 2020 כי יש להכיר בחייל כנכה צה"ל, כאשר מחלתו התפרצה בעקבות עימות עם מפקדיו בצבא. הנדל קבע כי קיים קשר סיבתי, הנדרש בדיני הנזיקין, בין שירותו הצבאי של התובע לבין מחלתו.
באשר לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), הדגיש הנדל את התכלית הסוציאלית שלו, וקבע כי נוכח תכלית זו, הרי שיש לפרש את החוק ברוחב לב ולא ביד קמוצה.
באשר לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), הדגיש הנדל את התכלית הסוציאלית שלו, וקבע כי נוכח תכלית זו, הרי שיש לפרש את החוק ברוחב לב ולא ביד קמוצה
במקרה אחר, בעניינו של חייל שנפגע בתקופת שירותו הצבאי בעין אחת ובאוזן אחת, ובהמשך נפגע גם האיבר השני, הורה הנדל להחשיב גם את הפגיעה המאוחרת כנכללת במסגרת אחוזי הנכות כפגיעה מהשירות הצבאי.
מספיק לעורר ספק סביר
בתחום ההגנה על אנשים פגועים בתחום הנפש במסגרת ההליך הפלילי, זכורים שני פסקי דין חשובים שנתן הנדל. באחד מהם, הוא קבע כי מי שלגביו נקבע שלא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה, יש לזכותו באופן פוזיטיבי מאשמה, ולא להסתפק בקביעה כי הוא אינו אחראי למעשים שבוצעו.
בפסק הדין השני, שעסק ברב הראשי לישראל לשעבר אליהו בקשי דורון, קבע הנדל כי נאשם הטוען כי אינו כשיר לעמוד לדין, אינו צריך לשכנע את בית המשפט כנהוג במשפט אזרחי, אלא רק לעורר ספק סביר באפשרות כי הוא כשיר לעמוד לדין, כמקובל בדיני ראיות במשפט הפלילי.
חשיבות ההשתתפות האופוזיציונית
ואם בכל זאת להזכיר פסקי דין שעסקו בסוגיות כלליות ועקרוניות יותר – בשני פסקי דין שעסקו בזכויות המיעוט בדמוקרטיה, האחד ביחס למינוי נציגי אופוזיציה בוועדת הנחות בארנונה ברשות מקומית, והשני ביחס למינוי נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, הדגיש הנדל את חשיבות ההשתתפות האופוזיציונית כחלק מהותי מפעולתה התקינה של הדמוקרטיה.
"התפיסה הפרלמנטרית היום אינה כי על האופוזיציה לשבת בקרן זווית ללא תפקיד עד לקיום הבחירות הבאות", כתב הנדל, "יש לה תפקיד למלא. תרומתה חשובה היא לעשיית הכנסת".
"התפיסה הפרלמנטרית היום אינה כי על האופוזיציה לשבת בקרן זווית ללא תפקיד עד לקיום הבחירות הבאות. יש לה תפקיד למלא. תרומתה חשובה היא לעשיית הכנסת"
הוא הוסיף וקבע כי אם גם בפעם הבאה שבה הכנסת תבחר את נציגי לוועדה לבחירת שופטים, היא תימנע מלכלול נציג של האופוזיציה, "תעמוד בפניה משוכה משפטית רצינית".
וכך אכן קרה: הכנסת נמנעה פעם נוספת מבחירת נציג של האופוזיציה, ושוב הוגשו עתירות לבית המשפט. אך חבריו של הנדל לספסל השיפוט לא נענו לאתגר שהציב בפניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם