תמונת מצב ממעוף החללית, מחוץ לאטמוספרה החברתית פוליטית בישראל מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת ראש הממשלה, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות בשנאה והסתה אשר מסלימה מיום ליום, קריאה לאנשי הממשל לא להגיע לטקסי הזיכרון, ביטויים כמו "מתייוונים", "בוגדים" וכדומה המקרבים "דין רודף" לחברה כולה.

תמונת מצב ממעוף החללית מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת רה"מ, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות שנאה והסתה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ממול ממשלת ימין, מרכז, שמאל וערבים, מתפקדת ומניעה מהלכים לאומיים שלא טופלו כעשור והביאו להתפוררות פנימית בביטחון בנגב, בחברה הערבית, פגיעה בשירותי הבריאות, חינוך, כלכלה ורווחה, עד איום על הדמוקרטיה ומערכות השלטון.

תמצות העובדות הללו מלמד כי הגנום ההיסטורי היהודי בקרב הקיצונים עדיין נוכח וכי הנצרה באקדח ההרס העצמי של המלכות שוב השתחרר לאחר כ-70 שנה. הפכנו לסטרטאפ-ניישן, פותח ווייז בין כבישי הארץ העמוסים, אבל לא פותח הווייז החברתי והממלכתי.

השנאה, הפלגנות, ההסתה, הקליע החי שכבר מכוון למי שמייצג את השלטון, התמונה הזו חייבת לערער כל אזרח ישראלי, יהודי או ערבי, דרוזי, בדואי, דתי, חילוני, באם חפצי חיים כולם בארץ.

יום הזיכרון לשואה, שזה אתה ציינו, חייב להאיר לנו את דרך הטוב והקבלה, ולעורר את התובנה שהאורגניזם האנושי שביר פסיכולוגית, ובמהלכים של רטוריקה כריזמטית וגאווה לאומית מזויפת ונרקיסית/אינטרסנטית, מנהיגות המשיחיות והלאומנות ההרסנית תשרוף את המדינה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה

החורבן ההיסטורי מוסבר כתוצאה מ"שנאת חינם", אלא שזו רק חצי הדרך ללקח שיש ללמוד מהאירוע. החצי השני הינו המנהיגות שעמדה מנגד ושתקה, כשנודה בבושת פנים בר קמצא מהסעודה והושפל נוכח כולם.

ההנהגה השותקת ניתנה כדוגמת ר' זכריה בן אבוקלס, אשר נאמר עליו, בין היתר, כי: "ענוותנותו החריבה את ביתנו" גם באשר לעמדתו הנוקשה בהקרבת הקורבן, שזרעה עוד זרעים נגד שיתוף פעולה, מה שתרם להלך הרוח ההרסני.

התלמוד הבבלי מלמד, כי כשהחכמים בסעודה לא מחו נגד המארח ובוודאי שלא עשו מעשה, למד מכך בר קמצא שהם תומכים במעשה. או אז הוא יצא למסע הנקמה וההלשנה לרומאים שסופו חורבן.

בימים אלה קיימים במחוזותינו "בר קמצאים" למיניהם ו"בן אבוקלסים" בגרסתם העכשווית, ו"שתיקות" לכאורה של מנהיגים שלמעשה מייצרות רוח גבית לאלה הפועלים לשסע ולשסות אוכלוסייה באוכלוסייה, קהילה בקהילה. החל מבן גבירים, שמול אנשים דוגמתו היה רה"מ לשעבר יצחק שמיר יוצא ממליאת הכנסת, ועד אחרון הקיצונים האנונימיים (בינתיים), המשלחים כדורים חיים במעטפות לעבר משפחת ראש הממשלה. רוח השנאה וההסתה נושבת היום במשק כנפי ההיסטוריה, לנוכח השתיקה הרועמת של מנהיגים, המאפשרים פרשנות מעודדת פורענות וסיכון הולך ומתעצם לחורבן הפנימי למרקם החברתי.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה, התלהמות, התבהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד קהל גדול, שמבקש לחיות יחד עם הקונפליקטים ופערי עמדות, יחד עם מגוון אורחות חיים, יחד עם קבלת האחר והאחרות, כחלק מאחדות הרוח האנושית, החמלה והבנייה המשותפת לכל יושבי הארץ.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה והתלהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד המבקשים לחיות יחד עם קונפליקטים ופערי עמדות, עם מגוון אורחות חיים וקבלת האחר

אנו יודעים.ות לדקלם את האמירה כי "בשל שנאת חינם נחרבה ירושלים ובאהבת חינם תבנה". אבל שכחנו את החלק הנוסף, כי בשל אדישות, שתיקה והתעלמות המנהיגות הדתית קרב והתאפשר החורבן.

העמידה מנגד, "בשתיקה" או בשפה רפה, איננה פריבילגיה של מנהיגות ובוודאי לא בעת שקיים איום הרסני על המרקם החברתי. אנחנו באירועים בהם המנהיגות הלאומית דתית חייבת להיות אקטיבית ולפעול במלואו עוצמתה, להוקיע את ההסתה והשיסוע ולהוביל את המאחד והמשותף (שהוא ביומיום רב), לפני הדרדרות קשה נוספת.

רונית ארנפרוינד היא אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. אקטיביסטית חברתית וממובילות מחאת בלפור ואין מצב.