תמונת מצב ממעוף החללית, מחוץ לאטמוספרה החברתית פוליטית בישראל מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת ראש הממשלה, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות בשנאה והסתה אשר מסלימה מיום ליום, קריאה לאנשי הממשל לא להגיע לטקסי הזיכרון, ביטויים כמו "מתייוונים", "בוגדים" וכדומה המקרבים "דין רודף" לחברה כולה.

תמונת מצב ממעוף החללית מראה: 24,068 חללים, 74 שנות עצמאות, 2 קליעים חיים למשפחת רה"מ, ראש שב"כ מדומה להיטלר, איומים על שרים, רשתות חברתית מוצפות שנאה והסתה

ממול ממשלת ימין, מרכז, שמאל וערבים, מתפקדת ומניעה מהלכים לאומיים שלא טופלו כעשור והביאו להתפוררות פנימית בביטחון בנגב, בחברה הערבית, פגיעה בשירותי הבריאות, חינוך, כלכלה ורווחה, עד איום על הדמוקרטיה ומערכות השלטון.

תמצות העובדות הללו מלמד כי הגנום ההיסטורי היהודי בקרב הקיצונים עדיין נוכח וכי הנצרה באקדח ההרס העצמי של המלכות שוב השתחרר לאחר כ-70 שנה. הפכנו לסטרטאפ-ניישן, פותח ווייז בין כבישי הארץ העמוסים, אבל לא פותח הווייז החברתי והממלכתי.

השנאה, הפלגנות, ההסתה, הקליע החי שכבר מכוון למי שמייצג את השלטון, התמונה הזו חייבת לערער כל אזרח ישראלי, יהודי או ערבי, דרוזי, בדואי, דתי, חילוני, באם חפצי חיים כולם בארץ.

יום הזיכרון לשואה, שזה אתה ציינו, חייב להאיר לנו את דרך הטוב והקבלה, ולעורר את התובנה שהאורגניזם האנושי שביר פסיכולוגית, ובמהלכים של רטוריקה כריזמטית וגאווה לאומית מזויפת ונרקיסית/אינטרסנטית, מנהיגות המשיחיות והלאומנות ההרסנית תשרוף את המדינה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה.

בימים אלה אנחנו נוכחים בהנהגת ממשלה מורכבת ומגוונת, שנראית לכאורה מתעתעת כציוריו של אשר ויחד עם זאת היא הכי הגיונית ומסמנת אופטימיות, את שביל האור שיכול לעקור את יצר ההרסנות והשנאה

החורבן ההיסטורי מוסבר כתוצאה מ"שנאת חינם", אלא שזו רק חצי הדרך ללקח שיש ללמוד מהאירוע. החצי השני הינו המנהיגות שעמדה מנגד ושתקה, כשנודה בבושת פנים בר קמצא מהסעודה והושפל נוכח כולם.

ההנהגה השותקת ניתנה כדוגמת ר' זכריה בן אבוקלס, אשר נאמר עליו, בין היתר, כי: "ענוותנותו החריבה את ביתנו" גם באשר לעמדתו הנוקשה בהקרבת הקורבן, שזרעה עוד זרעים נגד שיתוף פעולה, מה שתרם להלך הרוח ההרסני.

התלמוד הבבלי מלמד, כי כשהחכמים בסעודה לא מחו נגד המארח ובוודאי שלא עשו מעשה, למד מכך בר קמצא שהם תומכים במעשה. או אז הוא יצא למסע הנקמה וההלשנה לרומאים שסופו חורבן.

בימים אלה קיימים במחוזותינו "בר קמצאים" למיניהם ו"בן אבוקלסים" בגרסתם העכשווית, ו"שתיקות" לכאורה של מנהיגים שלמעשה מייצרות רוח גבית לאלה הפועלים לשסע ולשסות אוכלוסייה באוכלוסייה, קהילה בקהילה. החל מבן גבירים, שמול אנשים דוגמתו היה רה"מ לשעבר יצחק שמיר יוצא ממליאת הכנסת, ועד אחרון הקיצונים האנונימיים (בינתיים), המשלחים כדורים חיים במעטפות לעבר משפחת ראש הממשלה. רוח השנאה וההסתה נושבת היום במשק כנפי ההיסטוריה, לנוכח השתיקה הרועמת של מנהיגים, המאפשרים פרשנות מעודדת פורענות וסיכון הולך ומתעצם לחורבן הפנימי למרקם החברתי.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה, התלהמות, התבהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד קהל גדול, שמבקש לחיות יחד עם הקונפליקטים ופערי עמדות, יחד עם מגוון אורחות חיים, יחד עם קבלת האחר והאחרות, כחלק מאחדות הרוח האנושית, החמלה והבנייה המשותפת לכל יושבי הארץ.

קריסת העמדה המוסרית האקטיבית נוכח עוולות, שנאה והתלהמות, ממשיכה את רצף הפורענות נגד המבקשים לחיות יחד עם קונפליקטים ופערי עמדות, עם מגוון אורחות חיים וקבלת האחר

אנו יודעים.ות לדקלם את האמירה כי "בשל שנאת חינם נחרבה ירושלים ובאהבת חינם תבנה". אבל שכחנו את החלק הנוסף, כי בשל אדישות, שתיקה והתעלמות המנהיגות הדתית קרב והתאפשר החורבן.

העמידה מנגד, ״בשתיקה״ או בשפה רפה, איננה פריבילגיה של מנהיגות ובוודאי לא בעת שקיים איום הרסני על המרקם החברתי. אנחנו באירועים בהם המנהיגות הלאומית דתית חייבת להיות אקטיבית ולפעול במלואו עוצמתה, להוקיע את ההסתה והשיסוע ולהוביל את המאחד והמשותף (שהוא ביומיום רב), לפני הדרדרות קשה נוספת.

רונית ארנפרוינד היא אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. פעילה חברתית בנושאי שוויון, מאבק בשחיתות, פמיניזם, אלימות נגד נשים ועוד.

ב-1 בנובמבר התקבלה החלטה בעצרת הכללית של האו"ם, החלטה 60/7 ששמה "זיכרון השואה", החלטה המכילה את זכויות האדם ומניעת רצח עם, מגנה שנאת זרים ואלימות על רקע דתי, לאומי ואתני, ודוחה את הניסיון להכחשת השואה. ההחלטה התקבלה פה אחד ואיזכרה כי שליש מהעם היהודי הושמד בשואה יחד עם מיעוטים נוספים.

החלטת האו"ם "זיכרון השואה" מכילה זכויות אדם ומניעת רצח עם, מגנה שנאת זרים ואלימות על רקע דתי, לאומי ואתני, דוחה את הניסיון להכחשת השואה. ומאזכרת כי שליש מהעם היהודי הושמד עם מיעוטים נוספים

ההחלטה קוראת לכל המדינות לבנות ליום הזה תוכנית מיוחדת למערכת החינוך, קריאה ראוי ונכונה אשר מזמנת העמקה בהליכי ההנצחה.

הנצחה אינהרנטית מכילה זיכרון פעיל ומתוקשר, ויזואלי, אמנותי ומחשבתי, והפנמה של המורשת וההיסטוריה. מרבית התרבויות, קהילות וחברות מבקשות להיות חלק מהיסטוריה, חלק ממהלך מתפתח, מתמשך, נלמד, ומשמעותי להווה ברמה האישית והלאומית, כחלק מנרטיב של העם.

כוחה של הנצחה בכך שהיא מחלחלת לתרבות ולערכים של החברה. משום כך מכחישי השואה נלחמים בהנצחה ובזיכרון, כחלק ממאבקם בלקח ובמהות שמוצפים באמצעות ההנצחה – נגד גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות.

הנצחה בראשיתה הינה פנימית ואישית, אלא כשמדובר באירוע רחב היקף, חברתי ולאומי. ההנצחה מתרחשת גם במרחבים הציבוריים, אומנותיים, במסגרות חינוך, מוסדות ממלכתיים וכדומה.

הנצחה היא "כלי" להשפיע על הזיכרון ולהיאבק בשכחה וההכחשה.

הנצחה היא רצון וצורך ל"החיות" את המעשה/האירוע/הדמות שאיננה, ולתרגם אותם לכאן ועכשיו, לאירוע אקטואלי, רלוונטי, מקדם ערכים, אידיאולוגיה ודרך. ההנצחה ממלאת את המעשה שהיה בעבר במשמעות להווה ולעתיד.

כוחה של הנצחה בכך שהיא מחלחלת לתרבות ולערכי החברה. לכן מכחישי השואה נלחמים בהנצחה ובזיכרון, כחלק ממאבקם בלקח ובמהות שמוצפים באמצעות ההנצחה – נגד גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות

החלטת האו"ם לקיים יום בינלאומי לזיכרון השואה, יתכן שיש בה מעט הכאה על חטא של אומות העולם על הימנעותם בשנים הראשונות לעצור את הזוועה שהתרחשה באירופה. אך בעיקר יש בה את הרצון לחזק את הכוחות הפנימיים של כל חברה, מדינה והפרט להביע עמדה, לא לעמוד מנגד, לחזק את האחריות החברתית והמוסרית ולנסות להתמודד עם התופעה החברתית של לאומנות אלימה, דיכוי חברתי ורצח עם בגווניו השונים. רצח עם אשר לצערנו לא פסק למרות אירועי השואה.

אנחנו עדיין, ברמה האישית, חלק מהזיכרון, כדור שני לשורדי שואה. אנחנו ה"נוכחים" בהנצחה בחיינו האישיים ובחיי ילדינו, על אובדן משפחה רחבה, על חרדות ותפיסת מציאות וקיום יומיומי אשר מושפעים מהזיכרון האישי של הורינו.

בשל כך העוצמה והמחויבות אישיות, רגשיות ועדיין חזקות מאד עבורי. החשש הוא כי בעוד עשור ויותר – אירועי ההנצחה יהיו יותר מושכלים ונטולי מחויבות אישית. הטקסיות הפוליטית (במובן הרחב של המונח) תשלוט בהם הרבה יותר מהיום, והממד הרגשי-אישי ירחק מהם.

האתגר שלנו הינו להבנות תהליכי הנצחה במערכת החינוך ובמרחב הציבורי, בעולם התרבות ובמרחב ההגותי, באמצעים מגוונים ויצירתיים, על מנת להרחיב את העיסוק בזיכרון ולהעמיק אותו בסיפור ההיסטורי והערכי של עמנו.

מחוייבותינו היא להבנות תהליכי הנצחה אשר מקיימים שיח עמוק עם כל קהילה ותת קהילה בהתאם לתרבותה ובדרכה, ולהפוך את ההנצחה להליך משמעותי ואקטואלי. הנצחה חייבת להיות דינמית ומתפתחת בהתאם להוויה בהווה ולתרגומה לתהליכים המתרחשים בחברה, ויחד עם זאת להמשיך להדק ולדייק את המסר והלקח הערכי, מוסרי ואנושי לעמנו ולכלל עמי הארץ.

אישית אנחנו עדיין חלק מהזיכרון, כדור שני לשורדי שואה. אנחנו "נוכחים" בהנצחה בחיינו האישיים ובחיי ילדינו, על אובדן משפחה רחבה, על חרדות ועל תפיסת מציאות וקיום יומיומי שמושפעים מהזיכרון האישי של הורינו

השואה היתה אירוע דרמתי לעמנו. אירוע שהשפיע על הקמת המדינה, על הפסיכולוגיה הלאומית שלנו ועל קבלת החלטות ברבדים שונים. התהליכים הללו עדיין נוכחים בנו היום כשבינינו חיים אחרוני השורדים, ילדי השורדים וחלק ממנהיגי הארץ והעולם שחווה את משמעות השואה ברמה האישית.

אנו, כדור שני, עדיין מושפעים מהאירועים שהתרחשו להורינו בשואה. אירועים אלה ירחקו לאט לאט מהדורות הבאים. לכן החלטת האו"ם הינה צעד משמעותי וחשוב על מנת להזכיר כל שנה לאנושות כיצד תהליכים של שנאת האחר והאחרות יכולים להביא לאלימות, חורבן והרס אנושי וחברתי.

רונית ארנפרוינד היא אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. פעילה חברתית בנושאי שוויון, מאבק בשחיתות, פמיניזם, אלימות נגד נשים ועוד.

תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו.

תארו לכם עולם בו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לכם עולם בו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו

זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה תחזית אפוקליפטית עתידית, זו מציאות קטלנית שמתרחשת כאן ועכשיו בהודו, בפקיסטן, ובמדינות אחרות באסיה. בישראל, ב-1992, מתו שני חיילים כתוצאה ממכת חום והתייבשות במהלך סדרת ניווט בהר שלמה שבהרי אילת.

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בהודו ובפקיסטן

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן, מעמיד יותר ממיליארד בני אדם בסיכון ומביא לגל של בעיות קשורות. לגל החום היו השפעות קריטיות, כמו הביקוש הגואה לחשמל לקירור ולמיזוג אויר.

Millions of people fleeing Ukraine will be nothing compared to billions fleeing countries where nature and climate is collapsing and life is no longer possible Extreme heat wave kills thousands in India, Pakistan https://t.co/dnzap7Bqr5

— GO GREEN (@ECOWARRIORSS) May 9, 2022

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל בשני שליש ממשקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים היו הכי זקוקים למיזוג אוויר ולקירור. בנוסף, ללא חשמל, משקי בית רבים איבדו את הגישה למים.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל ברוב משקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים הכי נזקקו לקירור

מזג האוויר החם גם העלה את רמות האבק, דבר שהוביל לעלייה בזיהום האוויר בערים הגדולות ברחבי האזור. החום המיס את קרחוני ההרים מהר מהרגיל, מה שגרם לשיטפונות בפקיסטן.

Bridge collapse in northern Pakistan under sudden heat wave flooding.

This is not natural climate change… This is weather weaponization and modification through Technology….

For decades they have been messing up with weather trying to "own it"…..

Weather warfare! pic.twitter.com/lMMhTvARtB

— Zaid Hamid (@ZaidZamanHamid) May 8, 2022

מומחים הזהירו במשך שנים, ששינויי האקלים יגרמו לגלי חום כאלה להיות תכופים ואינטנסיביים יותר ויותר – תחזית שמתרחשת כעת בזמן אמת.

טמפרטורות גבוהות ושיאים בעומסי חום בהודו ובפקיסטן חייבים להיות קריאת השכמה לפעולות לשיכוך משבר האקלים ולהתחממות כדור הארץ.

כמעט אחד מכל שמונה אנשים על פני כדור הארץ סובל עכשיו מגל חום קטלני בלתי פוסק שנמשך מאז אפריל. טמפרטורות גבוהות המתקרבות ל-50 מעלות צלזיוס ממשיכות לשרור בחלקים של הודו ופקיסטן, אזור שבו חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה בשבועות האחרונים.

Try asking people in India enduring unprecedented heatwaves, the people in Bangladesh facing massive floods and those from the Canadian town Lytton which was completely destroyed in forest fires – is what we're facing now 'manageable'? (3/5) https://t.co/TfOA3NBqMj

— XR Cambridge (@xr_cambridge) May 11, 2022

צפון מערב ומרכז הודו חוו את חודש אפריל החם ביותר מאז החל שמירה על הרשומות לפני 122 שנים. בהודו, אפריל האחרון היה החם ביותר והגיע בעקבות מרץ החם ביותר שנרשם. בפקיסטן, זה היה אפריל החם ביותר מזה 61 שנים.

כמעט שמינית מתושבי כדור הארץ סובלים מגל חום קטלני בלתי פוסק מאפריל. כמעט 50 מעלות צלזיוס שוררות בהודו ופקיסטן, שם חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה

ב-1 במאי, הטמפרטורה בנוואבשה בפקיסטן, טיפסה ל-49.5 מעלות צלזיוס. ערים ועיירות אחרות ברחבי האזור סבלו גם הן מטמפרטורות שוברות שיאים. .

ג'קובאבאד בפקיסטן, אחת הערים החמות בעולם, ראתה את הטמפרטורות עולות לקרוב ל-50 מעלות צלזיוס. טמפרטורות הלילה נשארו בסביבות 32 מעלות, מה שהעניק הקלה קטנה למתחממים יתר על המידה. טמפרטורות גבוהות צפויות גם ימים הקרובים.

באזורים מסוימים בצפון־מזרח הודו הראו צילומי לוויינים, כי הטמפרטורה על פני הקרקע עלתה על 60 מעלות צלזיוס. "הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו בדרום־מזרח ובדרום־מערב אחמדאבאד, שם תועדו 65 מעלות על פני הקרקע". נכתב באתר סוכנות החלל האירופית. זו טמפרטורה בה החלבונים בגוף האדם עוברים תהליך דה-נטורציה בתהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים למוות.

דיווחים מוקדמים מצביעים על כך שמזג האוויר הלוהט הרג יותר מ-25 בני אדם בהודו ו-65 בני אדם בפקיסטן מאז סוף מרץ, אם כי סביר להניח שמספר הנפגעים האמיתי גבוה בהרבה. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבמהלך 50 השנים האחרונות גלי חום הרגו למעלה מ-17,000 אנשים ברחבי המדינה.

הודו ופקיסטן אינן זרות לטמפרטורות קיצוניות, אבל גל החום הנוכחי של דרום אסיה הוא יוצא דופן ובולט מכיוון שהוא קורה הרבה יותר מוקדם מהרגיל ובגלל התפרצותו המהירה, היקפו וחומרתו.

גל החום גם התפרש על פני שטח הרבה יותר גדול מהרגיל, כאשר הוא מכסה חלק גדול מרחבי פקיסטן והודו במקום להתרכז בכמה אזורים. בדרך כלל יש עליה הדרגתית ואיטית של הטמפרטורות לתוך הקיץ, אבל הפעם הטמפרטורות התחילו לעלות ונשארו גבוהות באופן עקבי. זה לא נחזה בעבר. 

"הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו באחמדאבאד, 65 מעלות על הקרקע". עפ"י אתר סוכנות החלל האירופית. בטמפרטורה זו החלבונים בגוף עוברים תהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים

חוקרים בודקים עכשיו עד כמה שינויי האקלים תרמו לגל החום הקשה הנוכחי ברחבי דרום אסיה. אבל מדענים מזהירים מזה זמן רב שגלי חום תכופים וקיצונים יותר הם מההשלכות הישירות ביותר של התחממות כדור הארץ, של עליית הטמפרטורות הממוצעות העולמיות.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה. בדרום אסיה, ההישרדות תלויה כעת במיזוג אויר, בקירור מלאכותי. בחלקים מסוימים של הודו הביקוש לחשמל נסק, מה שהביא להפסקות חשמל נרחבות.

רשת CNN דיווחה כי רזרבות הפחם בשלוש מתוך חמש מתחנות הכוח של דלהי היו נמוכות ברמה קריטית בסוף אפריל, וכי המדינה ביטלה מאות רכבות נוסעים במטרה לפנות את הפסים לזירוז משלוחי הפחם.

הקירור ומיזוג האוויר דורשים הרבה חשמל. אלא שמאווררים ומזגנים בהודו ופקיסטן פועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים, הפולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ.

כ-75% מהאנרגיה של הודו מגיעה מפחם, נפט וגז טבעי, בעוד שפקיסטן מקבלת כ-60% מהאנרגיה שלה מפחם, נפט וגז טבעי, וגל החום המתמשך כבר הגביר את הביקוש ליבוא פחם. בגלל קנה המידה העצום שלה – הצורה שבה דרום אסיה תקרר את עצמה תשנה את שוקי האנרגיה הבינלאומיים ותעצב את האקלים העולמי.

גל החום הזה הוא בהחלט חסר תקדים, ובוחן את גבולות ההישרדות האנושית, אמר צ'אנדני סינג, בכיר בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, וחוקר בכיר במכון ההודי להתיישבויות, ל- CNN. ראינו שינוי בעוצמת גל החום, במועד ההגעה שלו ובמשך הזמן שלו. זה מה שחזו מומחי אקלים ויהיה לזה השפעות עולות והולכות על הבריאות.

Record heat in India and Pakistan is a wake-up callhttps://t.co/RN2YusDjFY

— Greta Thunberg News (@great_thunberg) May 4, 2022

מונה דסאי, נשיאת האגודה הרפואית של אחמדאבאד לשעבר, אמרה לרויטרס כי במדינת גוג'ראט שבמערב הודו: "אנחנו מקבלים חולים רבים שסבלו ממכת חום או בעיות אחרות הקשורות לחום", יותר ממחצית מהחולים היו ילדים – קבוצת גיל פגיעה במיוחד לחום קיצוני – שחוו הקאות, שלשולים, בעיות בטן, חולשה ותסמינים אחרים.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה ותלוי בקירור מלאכותי, הדורש חשמל רב. מאווררים ומזגנים הפועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים -פולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ

החום הקיצוני הרס את האזורים החקלאיים, הפחית את התפוקה מיבולי החיטה עד 50% באזורים מסוימים וחיסל כמעט את כל יבול הפירות באחרים. חקלאים הפסידו מיליארדים בגלל מזג האוויר, והם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

בפקיסטן, שרי רהמן, השרה לשינויי אקלים במדינה, הזהירה כי הקרחונים באזור הצפוני של המדינה נמסים במהירות, וכי שיטפונות הנגרמים מפריצות אגמים קרחוניים עלולים להמיט הרס על הקהילות בהרים.

אסונות הנעשים גדולים יותר וקשים יותר על ידי שינויי האקלים הופכים את החיים של יותר ממיליארד בני אדם בהודו ופקיסטן למאתגרים ביותר, כמעט לבלתי אפשריים.

הדו"ח האחרון של ה- IPCC הזהיר כי העולם חייב לבצע קיצוצים "מהירים ועמוקים" בפליטות – דבר שניתן להשיג רק אם נפסיק מיידית להשתמש בדלקים מאובנים – כדי למנוע השלכות גרועות עוד יותר של שינויי אקלים.

רהמן אמרה ל"גרדיאן" שהיא מקווה שגל החום הקטלני הזה ישמש קריאת השכמה. "אירועי האקלים ומזג האוויר כאן כדי להישאר, ולמעשה רק יאצו בהיקפם ובעוצמתם אם מנהיגים עולמיים לא יפעלו כעת".

האוכלוסיות של הודו ופקיסטן חשופות במיוחד לחום קיצוני. כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% מהעובדים בפקיסטן עוסקים בחקלאות, שבה עיקר העבודה בחוץ. שתי המדינות נמצאות כעת בעונות קציר החיטה שלהן, כך שמיליוני אנשים עומדים בפני הבחירה הקשה של עבודה במזג אוויר מסוכן או לוותר על פרנסתם.

כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% בפקיסטן עוסקים בחקלאות, בה עיקר העבודה בחוץ, וכעת בעונת קציר החיטה.כך שמיליונים עומדים בפני הבחירה בין עבודה במזג אוויר מסוכן לבין ויתור על פרנסה

אבל גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים מטרופוליטניות כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר יותר מהאזורים שסביבם, שכן אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים את אור השמש.

בנוסף, הבניינים רבי קומות שיש בערים משבשים את זרימת האוויר הפתוח, היעדר שטחים ירוקים והיעדר מקומות שבהם אנשים יכולים לשבת ולהירגע בצל, יש להם מערכת השפעות משלהם. כל זה מעצים עוד יותר את תנאי החום במיקום מסוים.

A months-long heat wave blanketing India and Pakistan has caused dozens of deaths, fires, increased air pollution, and reduced crop yields, and shows no signs of letting up. @NASA's ECOSTRESS caught ground temperatures around Delhi from space. https://t.co/rMOrJMTgdS

— NASA Climate (@NASAClimate) May 12, 2022

ייקח ככל הנראה מספר חודשים כדי לקבוע את מלוא ההשפעה הבריאותית והכלכלית מגל החום הנוכחי, כשהחוקרים יספרו את מספר מקרי המוות העודפים, אובדן השכר, החמצת ימי לימודים ושעות עבודה מופחתות.

גל החום ברחבי הודו ופקיסטן מציג סולם חדש של דחיפות שעומדות בפני המדינות הללו בהתמודדות עם שינויי האקלים.

גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר מהאזורים שסביבם, כי אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים שמש

איך יותר מ-1.5 מיליארד אנשים יתמודדו עם חום קיצוני יעזור לקבוע כמה עוד כדור הארץ יתחמם. ללא פעולה מיידית לבלימת פליטות והגנה על הפגיעים ברחבי העולם, האיום מגלי חום רק יחמיר, המקרים הללו יגדלו עם השנים, וכל אחד מאיתנו יצטרך להתמודד עם זה בצורה כזו או אחרת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".