מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר מבט בהיר יותר למה שניתן לצפות ממקבלי ההחלטות בירושלים מול אתגרים ומשברים נוספים עימם אנו מתמודדים.

הניסיון לאתחל מחדש את מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה, שמתקיים בשבועות האחרונים, מראה סימני הצלחה זהירים. כזכור, שורה של מהלכים, מאחורי הקלעים ולפניהם, הכשירו את הקרקע לביקורו של הנשיא יצחק הרצוג באנקרה ב-9 במרץ.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר

שר החוץ הטורקי הודיע, כי יגיע לביקור בישראל ב-24 לחודש, ככל הנראה מלווה בעמיתו שר האנרגיה. בבסיס העניין עומדים מספר צעדים. בראשם: התחושה ששתי המדינות הצליחו להכיל, כל אחת בדרכה, את הפיגועים האחרונים ובעיקר את המתח והאירועים בירושלים ובהר הבית.

הנשיא הטורקי התקשר לעמיתו הישראלי ב-19 באפריל, על מנת להביע את "הדאגה והכאב" שלו לנוכח המתח בהר הבית. אולם בה בעת הובע סיפוק טורקי מהבהרתה של ישראל, כי בכוונתה לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית.

נותר עדיין לעבור את הימים הקרובים, עיד אל-פיטר ויום העצמאות של ישראל, אך כאמור מתחזק הרושם ששני הצדדים אימצו גישה זהירה, בונה וחיובית.

לכך חשוב להוסיף דיווחים שונים לפיהם טורקיה מנעה את חזרתם של מספר פעילי חמאס לתחומה, ומכל מקום הבהירה לארגון, כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך, מילאה אנקרה את אחד הצעדים המרכזיים שהתבקשו מבחינת ישראל, כדי לבחון את כנותו של המהלך הטורקי.

חיוני להבהיר, כי בצד הטורקי הבינו, כך נראה, שיש לתאם ציפיות ביחס להתקדמות בתהליך שיפור היחסים, על מנת להימנע ממשברים מוקדמים. הנשיא ארדואן הבהיר, כי שיפור היחסים עם ישראל אמור לשרת גם את האינטרסים הפלסטיניים, ומכל מקום נמנע מהצבתם של קווים אדומים, או תנאים מוקדמים, שעלולים היו להקשות על התהליך הדיפלומטי מול ישראל.

עפ"י דיווחים, טורקיה מנעה את חזרת כמה פעילי חמאס לתחומה והבהירה לחמאס כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך מילאה אנקרה צעד מרכזי ומתבקש מבחינת ישראל לבחינת כנות המהלך הטורקי

אנקרה, כך נראה, מבינה גם את הזירה הפוליטית המורכבת בישראל, ואת מצבה השברירי של ממשלת בנט. היטיב לבטא את ההבנה המשופרת באנקרה Burhanettin Duran, אחד מבכירי החוקרים במכון המחקר הטורקי SETA, המקורב למפלגת AKP, מפלגת השלטון, במאמר מה-29 באפריל, שכותרתו "הנורמליזציה בין ישראל וטורקיה עוברת שורה של מבחנים".

הוא תיאר במאמר את התהליך הזהיר הננקט בין שתי המדינות, התייחס בחיוב ל"דיפלומטיית אל-אקצא", שנדרשה כדי להכיל את המתח בהר הבית, הדגיש את חשיבותו של הערוץ ארדואן–הרצוג, והביע הבנה לגישה הזהירה של רה"מ נפתלי בנט לנוכח התיקו ביחסי הכוחות בכנסת.

הוא קרא לנהל את התהליך בשקיפות, להתמקד באותם תחומים בהם ניתן לשתף פעולה, וכלשונו:

"התמקדות בתחומים לשיתוף-פעולה, הבנה לרגישויות של כל צד, ודיאלוג אינטנסיבי יסייעו לעבור בהצלחה את המבחנים (הניצבים בפני  שתי המדינות)".

Turkey-Israel normalization undergoes series of tests https://t.co/7xJAp4IZCc

— Burhanettin Duran (@burhanduran) April 25, 2022

כעת, צריך להתכונן לביקורו של שר-החוץ הטורקי, שיבקר גם ברמאללה, על מנת לשמור על המומנטום החיובי בין שתי המדינות. יש להניח, שבהיעדר משברים (חמורים) בשטח – בירושלים, בגדה או ברצועה – הטורקים יצליחו להבהיר לבני השיח ברשות הפלסטינית, כי מהלך הנרמול מול ישראל לא יבוא על חשבונם, ומכל מקום לא יותר מזה שנובע מהסכמי אברהם.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן (הדומה, יש לומר) בו הן מתמודדות עם משבר בסדר גודל מעין זה.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן בו הן מתמודדות עם המשבר

סוגיית האנרגיה, וליתר דיוק שיתוף-הפעולה האפשרי בין ישראל וטורקיה תתפוס, יש לצפות, מקום מרכזי. הדילמה הישראלית בהקשר זה מורכבת יותר. המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש (ואטרקטיבי) לגז הטבעי במזרח הים-התיכון.

לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות באופן משמעותי את רצונה של אירופה (וטורקיה) להשתחרר מן התלות באנרגיה שמקורה ברוסיה, וכמובן לא בטווח הזמן המיידי, אולם העניין הטורקי בגז מישראל ברור מאד.

ההיבט המדיני-אסטרטגי ממלא בו חלק חיוני, לא פחות מזה האנרגטי. נראה, שבשלב זה מתבקש להקים קבוצת-עבודה משותפת ישראלית–טורקית, שתבחן ברצינות את כיווני-הפעולה האפשריים, האנרגטיים והמדיניים כאחד, תוך שקלול המשמעויות, לבטח מבחינת ישראל, על מערכת היחסים ההדוקה והאסטרטגית עם שותפותיה באזור.

אגב, בימים אלה דווח על כוונה לקיים מפגש מרובע ישראלי–יווני–קפריסאי–אמריקאי, באופן שישוב וידגיש את הארכיטקטורות המרתקות והחשובות שנבנו באזור בהיעדרה של טורקיה ממערכת היחסים האזורית.

The Foreign Ministers of #Cyprus, #Greece, #Israel and the USA are expected to hold a summit in May on regional security & cooperationhttps://t.co/w6ZDV5WLFI

— Financial Mirror (@FinancialMirror) April 29, 2022

השיח המדיני הישראלי-טורקי מלווה בימים האחרונים גם בשיתופי-פעולה שנרקמים, או מתחדשים, גם בתחום האקדמי והתרבותי. יש לצפות אם-כן לטנגו מדיני, לאו דווקא סוער וצמוד מדי, אך לבטח מרתק.

חשוב למקם את ההתפתחויות הללו בהקשר רחב, הנוגע למעמדה האסטרטגי המשופר של ישראל בעשור האחרון. הארכיטקטורה האזורית במזרח הים-התיכון, הסכמי אברהם, הניסיון לאתחל מחדש את היחסים בין ישראל וטורקיה, שלל קשרים שהן תוצאה ישירה של התהפוכות שהאזור עבר (ועובר), שנוצלו לחיוב על ידי ישראל – חייבים לנסוך יתר בטחון בקברניטים ומקבלי ההחלטות בירושלים, ובחברה הישראלית כאחד.

המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש לגז הטבעי במזה"ת. לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות משמעותית את רצון אירופה להשתחרר מהתלות באנרגיה רוסית אך העניין הטורקי בגז מישראל ברור

מדינת ישראל, ערב יום הולדתה ה–74, יכולה וצריכה להרשות לעצמה רגע (ואולי קצת יותר) של נחת. ואולי חשוב מכך: נקיטת עמדות ויוזמות שמביאות לידי ביטוי מתבקש, אמנם אמיץ, של תחושת ההישגיות והביטחון המשופרים. אם מול משברים בינלאומיים, כמלחמה באוקראינה, ועל אחת כמה וכמה מול אתגרים אזוריים – האתגר האיראני, הגרעיני והאזורי – וזה שבחצרה הקדמית של מדינת ישראל – הסוגייה הפלסטינית.

המעמד האסטרטגי המשופר נושא עימו הבטחות, אולם גם אחריות לנצלו בתבונה מול אתגרים סבוכים ומורכבים, שעדיין ניצבים לפתחנו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/