"עצמאות 2022 - רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות"

נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בטקס קבלת הפנים בארמונו, 9 במרץ 2022 (צילום: חיים צח / לע"מ)
חיים צח / לע"מ
נשיא המדינה יצחק הרצוג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בטקס קבלת הפנים בארמונו, 9 במרץ 2022

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר מבט בהיר יותר למה שניתן לצפות ממקבלי ההחלטות בירושלים מול אתגרים ומשברים נוספים עימם אנו מתמודדים.

הניסיון לאתחל מחדש את מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה, שמתקיים בשבועות האחרונים, מראה סימני הצלחה זהירים. כזכור, שורה של מהלכים, מאחורי הקלעים ולפניהם, הכשירו את הקרקע לביקורו של הנשיא יצחק הרצוג באנקרה ב-9 במרץ.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר

שר החוץ הטורקי הודיע, כי יגיע לביקור בישראל ב-24 לחודש, ככל הנראה מלווה בעמיתו שר האנרגיה. בבסיס העניין עומדים מספר צעדים. בראשם: התחושה ששתי המדינות הצליחו להכיל, כל אחת בדרכה, את הפיגועים האחרונים ובעיקר את המתח והאירועים בירושלים ובהר הבית.

הנשיא הטורקי התקשר לעמיתו הישראלי ב-19 באפריל, על מנת להביע את "הדאגה והכאב" שלו לנוכח המתח בהר הבית. אולם בה בעת הובע סיפוק טורקי מהבהרתה של ישראל, כי בכוונתה לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית.

נותר עדיין לעבור את הימים הקרובים, עיד אל-פיטר ויום העצמאות של ישראל, אך כאמור מתחזק הרושם ששני הצדדים אימצו גישה זהירה, בונה וחיובית.

לכך חשוב להוסיף דיווחים שונים לפיהם טורקיה מנעה את חזרתם של מספר פעילי חמאס לתחומה, ומכל מקום הבהירה לארגון, כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך, מילאה אנקרה את אחד הצעדים המרכזיים שהתבקשו מבחינת ישראל, כדי לבחון את כנותו של המהלך הטורקי.

חיוני להבהיר, כי בצד הטורקי הבינו, כך נראה, שיש לתאם ציפיות ביחס להתקדמות בתהליך שיפור היחסים, על מנת להימנע ממשברים מוקדמים. הנשיא ארדואן הבהיר, כי שיפור היחסים עם ישראל אמור לשרת גם את האינטרסים הפלסטיניים, ומכל מקום נמנע מהצבתם של קווים אדומים, או תנאים מוקדמים, שעלולים היו להקשות על התהליך הדיפלומטי מול ישראל.

עפ"י דיווחים, טורקיה מנעה את חזרת כמה פעילי חמאס לתחומה והבהירה לחמאס כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך מילאה אנקרה צעד מרכזי ומתבקש מבחינת ישראל לבחינת כנות המהלך הטורקי

אנקרה, כך נראה, מבינה גם את הזירה הפוליטית המורכבת בישראל, ואת מצבה השברירי של ממשלת בנט. היטיב לבטא את ההבנה המשופרת באנקרה Burhanettin Duran, אחד מבכירי החוקרים במכון המחקר הטורקי SETA, המקורב למפלגת AKP, מפלגת השלטון, במאמר מה-29 באפריל, שכותרתו "הנורמליזציה בין ישראל וטורקיה עוברת שורה של מבחנים".

הוא תיאר במאמר את התהליך הזהיר הננקט בין שתי המדינות, התייחס בחיוב ל"דיפלומטיית אל-אקצא", שנדרשה כדי להכיל את המתח בהר הבית, הדגיש את חשיבותו של הערוץ ארדואן–הרצוג, והביע הבנה לגישה הזהירה של רה"מ נפתלי בנט לנוכח התיקו ביחסי הכוחות בכנסת.

הוא קרא לנהל את התהליך בשקיפות, להתמקד באותם תחומים בהם ניתן לשתף פעולה, וכלשונו:

"התמקדות בתחומים לשיתוף-פעולה, הבנה לרגישויות של כל צד, ודיאלוג אינטנסיבי יסייעו לעבור בהצלחה את המבחנים (הניצבים בפני  שתי המדינות)".

כעת, צריך להתכונן לביקורו של שר-החוץ הטורקי, שיבקר גם ברמאללה, על מנת לשמור על המומנטום החיובי בין שתי המדינות. יש להניח, שבהיעדר משברים (חמורים) בשטח – בירושלים, בגדה או ברצועה – הטורקים יצליחו להבהיר לבני השיח ברשות הפלסטינית, כי מהלך הנרמול מול ישראל לא יבוא על חשבונם, ומכל מקום לא יותר מזה שנובע מהסכמי אברהם.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן (הדומה, יש לומר) בו הן מתמודדות עם משבר בסדר גודל מעין זה.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן בו הן מתמודדות עם המשבר

סוגיית האנרגיה, וליתר דיוק שיתוף-הפעולה האפשרי בין ישראל וטורקיה תתפוס, יש לצפות, מקום מרכזי. הדילמה הישראלית בהקשר זה מורכבת יותר. המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש (ואטרקטיבי) לגז הטבעי במזרח הים-התיכון.

לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות באופן משמעותי את רצונה של אירופה (וטורקיה) להשתחרר מן התלות באנרגיה שמקורה ברוסיה, וכמובן לא בטווח הזמן המיידי, אולם העניין הטורקי בגז מישראל ברור מאד.

ההיבט המדיני-אסטרטגי ממלא בו חלק חיוני, לא פחות מזה האנרגטי. נראה, שבשלב זה מתבקש להקים קבוצת-עבודה משותפת ישראלית–טורקית, שתבחן ברצינות את כיווני-הפעולה האפשריים, האנרגטיים והמדיניים כאחד, תוך שקלול המשמעויות, לבטח מבחינת ישראל, על מערכת היחסים ההדוקה והאסטרטגית עם שותפותיה באזור.

אגב, בימים אלה דווח על כוונה לקיים מפגש מרובע ישראלי–יווני–קפריסאי–אמריקאי, באופן שישוב וידגיש את הארכיטקטורות המרתקות והחשובות שנבנו באזור בהיעדרה של טורקיה ממערכת היחסים האזורית.

השיח המדיני הישראלי-טורקי מלווה בימים האחרונים גם בשיתופי-פעולה שנרקמים, או מתחדשים, גם בתחום האקדמי והתרבותי. יש לצפות אם-כן לטנגו מדיני, לאו דווקא סוער וצמוד מדי, אך לבטח מרתק.

חשוב למקם את ההתפתחויות הללו בהקשר רחב, הנוגע למעמדה האסטרטגי המשופר של ישראל בעשור האחרון. הארכיטקטורה האזורית במזרח הים-התיכון, הסכמי אברהם, הניסיון לאתחל מחדש את היחסים בין ישראל וטורקיה, שלל קשרים שהן תוצאה ישירה של התהפוכות שהאזור עבר (ועובר), שנוצלו לחיוב על ידי ישראל – חייבים לנסוך יתר בטחון בקברניטים ומקבלי ההחלטות בירושלים, ובחברה הישראלית כאחד.

המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש לגז הטבעי במזה"ת. לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות משמעותית את רצון אירופה להשתחרר מהתלות באנרגיה רוסית אך העניין הטורקי בגז מישראל ברור

מדינת ישראל, ערב יום הולדתה ה–74, יכולה וצריכה להרשות לעצמה רגע (ואולי קצת יותר) של נחת. ואולי חשוב מכך: נקיטת עמדות ויוזמות שמביאות לידי ביטוי מתבקש, אמנם אמיץ, של תחושת ההישגיות והביטחון המשופרים. אם מול משברים בינלאומיים, כמלחמה באוקראינה, ועל אחת כמה וכמה מול אתגרים אזוריים – האתגר האיראני, הגרעיני והאזורי – וזה שבחצרה הקדמית של מדינת ישראל – הסוגייה הפלסטינית.

המעמד האסטרטגי המשופר נושא עימו הבטחות, אולם גם אחריות לנצלו בתבונה מול אתגרים סבוכים ומורכבים, שעדיין ניצבים לפתחנו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 895 מילים
כל הזמן // יום שישי, 20 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רינאוי זועבי בשיחות סגורות: לא מתכוונת להוביל לבחירות

בנט: "המעשה הכי ציוני שעשיתי היה להקים ממשלת הצלה כשידעתי שתופעל נגדי מכונת רעל" ● יו"ר בל"ד מבהיר: אעלה את החוק לפיזור הכנסת להצבעה ביום רביעי ● זנדברג: ״הרוחות נרגעו, רינאוי זועבי לא תפיל את הקואליציה" ● הניו יורק טיימס: רוסיה הוציאה להורג שבויי מלחמה אוקראינים בבוצ'ה ● חשד למקרה ראשון של אבעבועות הקוף בישראל

עוד 32 עדכונים

הכניעה לטרור של אוניברסיטת שפילד האלאם

בתאריך 11.3.2022, פרסמה שאהד אבוסלמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה, המתאר כיצד היא שמחה על כך שתומכים פרו ישראלים מאוכזבים מהפסקת החקירה נגדה מצד הנהלת אוניברסיטת שפילד האלאם בה היא מלמדת. ומכשלון הדרישה להשעייתה משם.

מעבר לניסיונותיה החוזרים והנשנים להסוות את הפרסומים והדעות האנטישמיות שלה, לדעתי, כדעות פוליטיות, באותו פוסט היא אף פרסמה קישור לראיון שערכה עם הראפר הבריטי הפופולרי Lowkey, אשר בשיריו, כמו בשיר LONG LIVE PLAESTINE, מאשים את ישראל בכיבוש, רצח עם וטרור.

בראיון, אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“.

אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“

הרי הנכבה הייתה אירוע בה התפנו מבתים כ-600 אלף ערבים בעקבות פלישת צבאות שבע מדינות ערב לגבולות מדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948. משבר הפליטים הזה היה נמנע אם הפלסטינים היו תומכים בתוכנית החלוקה של האו"ם.

אבוסלמה, הלומדת לתואר דוקטור בקולנוע באוניברסיטת שפילד האלאם הושעתה יום לפני שהייתה אמורה להתחיל את משרת ההוראה שלה באוניברסיטה ונפתחה נגדה חקירה בעוון הסתה.

כהגנה, אבוסלמה תקפה את הגדרת IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין. זאת כיוון שכל אמרותיהם יחשבו לאנטישמיות לפי ההגדרה. לכן, לטענתה, היא מועמדת לחקירה בשל לא כלום.

הגדרת IHRA לא נוצרה כדי להשתיק פלסטינים או למנוע ביקורת כלפי מדינת ישראל. הסיבה לעצם קיום ההגדרה היא למנוע התנהגות אנטישמית כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל. במקרה זה, אבוסלמה לא הציגה ביקורת מנומקת כלפי מדינת ישראל אלא השוותה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית וזו אנטישמיות מובהקת.

להגנתה, אבוסלמה תקפה את הגדרת  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין

למרות השמחה הרבה לאור המחשבה שנמצא מוסד אקדמי המגנה ופועל כנגד אמירות אנטישמיות מעין אלה, בכוחו של קמפיין מסיבי שתמך באבוסלמה, בשיתוף הלחץ הציבורי שכלל מעל ל-150 ארגונים אקדמאים, פעילים, מוסדות אקדמיים ועיתונאים, נסגרה החקירה כנגדה. מאז אבוסלמה חזרה ללמד ואף קיבלה לטענתה תנאי העסקה טובים יותר.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה ומתארת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות שביצעה מדינת ישראל. במסגרת המניפולציה הזו היא מציגה במכוון שורה של מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרה אודות הפגנות השיבה בעזה שכתבה בבלוג שלה, בו היא מציגה את המצב הביטחוני בעזה כמלחמה מתמדת אל מול מדינת ישראל, אשר לטענתה ״פועלת באופן לא אנושי אל מול אוכלוסייה אזרחית״.

אבוסלמה מתארת ירי חסר אבחנה לעבר מפגינים תמימים, זאת, למרות הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל, ששונו בעקבות ההפגנה על הגדר עם עזה באוגוסט 2021, בה נפל הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, לאחר ש"מפגין תמים" ירה בראשו מטווח אפס.

אבוסלמה מקפידה שלא לציין את רמת ומטרת האלימות השוטפת בהפגנות ומציגה את המפגינים כקורבן הסובל מדיכוי אלים למרות שתמונת המצב שונה מהמציאות אותה היא מציירת.

מעבר לפגיעה בחיילים ששומרים על הגבול עם הרצועה, כבר שנים שתושבי עוטף עזה והחקלאים סובלים מטראומות נפשיות ונזק לרכושם כתוצאה מקולות ירי, שיגורי מרגמות ובלוני תבערה המשוגרים מהרצועה על מנת לפגוע באזרחים.

לפי חשיפת ה-JC (שבועון יהודי שמקורו בלונדון)  איסמעיל אבוסלמה, אביה של שאהד אבוסלמה, הוא טרוריסט מורשע, שנידון למאסר עולם על ידי ישראל ב-1972 בעוון הטמנת פצצות במספר אתרים בישראל, כולל אוניברסיטת בר-אילן. הוא נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל בשנת 1985.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה וטוענת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות ישראל. במסגרת המניפולציה היא מציגה במכוון שורת מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה

ניתן להניח שאבוסלמה מזדהה עם התנגדות אלימה הדוגלת בטרור בכך שהיא מתפארת בפעולות של אביה. בהתאם לרוח המשפחתית, היא מהללת טרוריסטים ברשתות החברתיות.

בשנת 2012, היללה שאהד אבוסלמה את סאמר עיסאווי, שהורשע במהלך האינתיפאדה השנייה בפתיחה באש ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים. ב-2014 היא העלתה לפייסבוק פוסט המהלל את הרוצחת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבוצע על ידי ארגון הפת"ח ב-1978, בו יחד עם חמושים פלסטינים נוספים רצחו צלם חיות בר אמריקאי. לאחר מכן, החוליה חטפה מונית ואוטובוס, ובמהלך נסיעתם ממעגן מיכאל ועד לגלילות ירו על מכוניות חולפות. בסך הכל באותו פיגוע נהרגו 35 אנשים, מתוכם 9 ילדים ונפצעו 71.

אוניברסיטת שפילד האלאם, המאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, הגדרה המשמשת ככוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר לשואה, זיהתה את ההסתה האנטישמית שמבצעת אבוסאלמה.

האוניברסיטה השעתה אותה ונפתחה כנגדה חקירה, שלבסוף הסתיימה בלא כלום. ההחלטה המבישה הזאת מוכיחה שמוסד הלימודים בחר לזנוח את עמדתו ולהיכנע לתומכי טרור מאשר להוות סביבת לימודים בטוחה וראויה לסטודנטים הלומדים בו.

אבוסלמה צוברת לגיטימציה בכך שהיא מצטיירת לעולם כפעילת זכויות אדם הפועלת בדרכים לגיטימיות, אך בפועל היא פועלת ותומכת בדרכי טרור ברורות. ניתן לסתור את זהותה ככזו בכך שאם היא או הסטודנטים הפרו פלסטיניים אותם ביקשה לייצג, היו נוהגים בדרכים לגיטימיות והיו מביעים את עמדתם בלבד, לא היה צריך להיאחז בהגדרת IHRA ולהגדיר אותם כאנטישמיים.

יש לזכור שתומכיה של אבוסלמה התנגדו להגדרת IHRA וראו בה גורם לאפליה וגזענות, אך קבלו באהדה את פעולות הטרור, הפיגועים והתנגדות פלסטינית אלימה. עולה השאלה מדוע תומכיה של אבוסלמה מגנים אלימות, אך מצד שני פועלים באותו האופן שעליו הם מלינים. בנוסף, ישנה קהילה אקטיבית של תומכים פרו פלסטינים באוניברסיטה, אשר לפי הפרסומים בעמוד האינסטגרם שלה, הקבוצה כבר פעילה משנת 2019 ומארגנת כנסים, סדנאות ופעילויות הזדהות.

נראה שהדעות שלה לא היוו את הסיבה שבגינה אבוסלמה הושעתה, אלא כיוון שבין שלל פעולותיה האנטישמיות, היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה.

היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה

קיים חשש שאבוסלמה, המלמדת תקשורת וקולנוע, תלמד חומר באופן משוחד ותשטוף את ראשם של אלו האמורים בעתיד הקרוב לספק תמונת מצב ניטרלית לעולם. כל שנותר לקוות הוא שאוניברסיטאות נוספות לא יפלו ללחץ חברתי מתוקשר, אלא ישמרו על ערכיהן וימנעו הסתה אלימה כנגד יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, ויהוו סביבת לימוד בטוחה וניטרלית לכלל הסטודנטים במקום לשמש כמוקד הסתה ואלימות.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 989 מילים

הקרב על ספריית חב"ד

תנועת חב"ד בברוקלין מנהלת תביעה משפטית נגד רוסיה בגין החרמת ספריית שניאורסון מזה שנים רבות ● במסגרת התביעה היא דורשת מהממשל האמריקאי להחרים נכסים רוסיים ככלי מיקוח להשבת הספרייה הנדירה ● כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, ארה"ב החרימה את אחד הנכסים שחב"ד דרשה

עוד 1,104 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְרֵדִיט 133

בני גנץ כועס שלא נותנים לו את הקרדיט שמגיע לו. והוא צודק. הנה, תיקנו את זה למענו

עוד 1,195 מילים

למקרה שפיספסת

העתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי עיריית רעננה ותושבי העיר עסקו בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה בנט בלבד, אבל זה לא עצר מהשופטים לכתוב פסק דין חריף במיוחד על התנהלות המדינה בכל הנוגע לשיפוצי הבית והמעון הרשמי בבלפור ● היועמ"שית חשפה את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה ● ובעניין אלון קסטיאל, ועדת השחרורים עשתה טעות - אבל לא זו שהמבקרים מטיחים בה

עוד 1,293 מילים

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר - ער למגבלה הפוליטית

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 914 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מצעד האיוולת של הקואליציה

ממשלת בנט-לפיד מאבדת את הלגיטימיות שלה מיום ליום ● היא נשענת עתה על קואליציה של 59 ח"כים ונתונה לסחיטה כמעט על גבול השוחד הפוליטי ● הממשלה לא יכולה לנהל את המדינה כשהיא עסוקה במרדף מתמיד אחר ח"כים פורשים ● ייתכן שבנט ולפיד צריכים להכריז כי הממשלה הגיעה לסוף דרכה וללכת לבחירות ● פרשנות

עוד 627 מילים

חצי מהלקוחות בעולם

נשים אחראיות ל־80% מההחלטות הקשורות בהוצאות הבריאות של המשפחה אבל חברות הפמטק עדיין מתקשות לגייס משקיעים ● בישראל פועלות 130 חברות פטמק – 40% מהן הוקמו על ידי נשים – שמנסות לקדם ולשפר את התחום שעדיין לוקה בהטיה מגדרית ● ב־2021, החברות הישראליות גייסו כ־160 מיליון דולר והפוטנציאל הכלכלי עדיין בחיתוליו: "נמאס מחוסר השוויון"

עוד 1,009 מילים

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

מה מצב חומרי ההדברה בפירות ובירקות? תלוי את מי שואלים

משרדי החקלאות והבריאות פרסמו בימים האחרונים דוחות על היקף שאריות חומרי ההדברה בירקות ובפירות ● לפי משרד החקלאות, מספר החריגות שולי והמצב הולך ומשתפר משנה לשנה ● לפי משרד הבריאות, מספר החריגות גדל בהתמדה והמצב מדאיג ● למי להאמין?

עוד 1,255 מילים

רינאוי זועבי על התנהלותה בעתיד מול הקואליציה: "יכול להיות שאני אתמוך בה מבחוץ"

באשר להצעה לפיזור הכנסת אמרה חברת הכנסת: "אצביע על פי מצפוני" ● לפיד שוחח עימה, והשניים קבעו להיפגש ביום ראשון ● דיווח: רינאוי זועבי שיתפה את ינון אזולאי מש"ס בכוונתה לפרוש, הוא עדכן את דרעי, וזה - את נתניהו ● בגלל ההתפרעויות בהר מירון הוחלט על הפסקת ההילולה ● הליכוד הודיע שיתנגד להצעת החוק "ממדים ללימודים" ● בשל האלימות בתי החולים הושבתו ליממה

עוד 55 עדכונים

חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

עוד 734 מילים

חזבאללה ככל הנראה ירכיב גם את ממשלת לבנון הבאה, אבל העובדה שאיבד בתוך ארבע שנים כ-20% מכוחו הפרלמנטרי מאותתת לארגון השיעי מה מצבו בתוך המדינה שהגיע לפשיטת רגל ● צעירים משכילים שקוראים תיגר על הסדר הישן הם המציאות עמה חזבאללה צריכה להתמודד כיום ● וכל עוד הזירה הלבנונית הפנימית רותחת, נסראללה יעשה הכול כדי להימנע ממתיחות עם ישראל ● פרשנות

עוד 775 מילים

לחברת טרה היה רעיון: לייצר מטבע שמוצמד לדולר ● אלא שהפעם, במקום אנשים שייצבו את ערך המטבע, יהיה זה אלגוריתם שיעשה זאת באופן אוטומטי על מטבע קריפטו ● הרעיון מבריק, התוצאה פחות: כל המטבעות התאדו בתוך ימים בודדים מרגע פרוץ משבר

עוד 631 מילים

התחבורה הציבורית במשבר: "נהגים בורחים והעסק קורס"

הנהגים המיוצגים בכוח לעובדים כמו גם אלה שבהסתדרות הלאומית יפתחו בשביתה בשבוע הבא ● הם דורשים בין היתר להעלות את השכר ההתחלתי כדי לעצור את הנטישה ולהחזיר 4,000 נהגים שחסרים ● נהגי אגד מסתפקים בשלב זה במחאות על היעדר שירותים בתחנות קצה ● יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בלאומית: "הודיעו שהשכר יעלה בתקציב 2023. מי אמר שיהיה תקציב שנה הבאה?"

עוד 1,422 מילים

"קודמו עבודות בבית ברעננה ללא הליך נדרש, אין יד מכוונת, מטריד ולא תקין"

בר־לב אישר: מצעד הדגלים ביום ירושלים יעבור דרך שער שכם; פריג': טעות מסוכנת ● רוסיה: 959 לוחמים אוקראינים הועברו ממפעל הפלדה במריאופול ל"מושבת עונשין 120" ● ח"כים בליכוד הודיעו שיתמכו בחוק של גנץ בנושא מלגות לחיילים, נתניהו האשים: פוצצתם את המו"מ עם הקואליציה; בנט, גנץ ולפיד: החוק יעלה להצבעה שמית – כולם יראו את עמדת הליכוד

עוד 58 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה