ברברה סטרייסנד, מתוך הסרט "ינטל" בכיכובה (צילום: צילום מסך)
צילום מסך

מחקר חדש קובע כי נשים יהודיות מגיעות להישגים אקדמיים גבוהים יותר מנשים לא יהודיות בארה"ב ● עוד קובע המחקר של פרופסור אילנה הורביץ מאוניברסיטת טוליין כי הישגי הנשים גבוה יותר בפעם הראשונה בהיסטוריה גם מהישגי הגברים היהודים ● לטענת החוקרת, הפער נובע מהתרבות הדתית ומתפיסה עצמית חדשה וליברלית

מחקר חדש מראה כי הסיכוי של נשים יהודיות להשיג תואר ראשון בארה"ב גבוה בכ־23% לעומת נשים לא־יהודיות ממעמד סוציו־אקונומי דומה. נשים יהודיות גם מתקבלות לאוניברסיטאות יוקרתיות יותר בהשוואה לנשים הלא יהודיות.

המחקר, שפורסם בכתב העת "American Sociological Review" תחת הכותרת "From Bat Mitzvah to the Bar: Religious Habitus, Self-Concept, and Women's Educational Outcomes" ("מבת המצווה לבחינת ההסמכה: הביטוס דתי, תפיסה עצמית והישגים חינוכיים של נשים), גם מראה שבנות לשני הורים יהודים מגיעות להישגים גבוהים יותר מבנות להורה יהודי אחד.

כמו כן, מהמחקר עולה כי נשים יהודיות מצליחות יותר בלימודים האקדמיים מגברים יהודים: 81% מהנשים היהודיות משלימות את לימודי התואר הראשון לעומת 61% מהגברים היהודים. לפי המחקר, ההישגים מגיעים בין היתר בעקבות "תפיסה עצמית" גבוהה המתאפיינת בשאיפות קרייריסטיות ובלהיטות להתנסויות חדשות.

נשים יהודיות מצליחות יותר בלימודים האקדמיים גם מגברים יהודים: 81% מהנשים היהודיות משלימות את לימודי התואר הראשון לעומת 61% מהגברים היהודים

כפועל יוצא מכך, אותן נשים יהודיות מנסות לממש את התפיסה העצמית שלהן באמצעות השכלה גבוהה באוניברסיטאות הטובות ביותר. במילים אחרות, בנות להורים יהודים מקדישות מחשבה רבה לשאלה מי הן ומה הן רוצות להיות. הן מציבות לעצמן יעדים מקצועיים גבוהים וכבר בגיל צעיר מתכננות כיצד להשיג אותם.

אילוסטרציה: נערות מהקהילה היהודית של אטלנטה (צילום: באדיבות JumpSpark)
אילוסטרציה: נערות מהקהילה היהודית של אטלנטה (צילום: באדיבות JumpSpark)

אם זה בלימוד קורסים אקדמיים, דרך השתתפות בפעילויות חוץ בית־ספריות וכלה בתוכניות התמחות בשנות התיכון. לעומת מתבגרות אחרות, שאולי רואות במוסדות להשכלה גבוהה אמצעי לשיפור עצמי, הצעירות היהודיות רואות בהשכלה פלטפורמה להשקעות הון אנושי.

מובילת המחקר, ד"ר אילנה מ' הורוביץ, מרצה בכירה ללימודים יהודיים ולסוציולוגיה באוניברסיטת טוליין שבניו אורלינס, אומרת בריאיון לזמן ישראל כי התוצאות מצביעות על חשיבות התרבות הדתית במחקרי ריבוד חינוכי.

"מחקרים סוציולוגיים מביאים בחשבון משתנים של גזע, מעמד ומגדר בהקשר של חינוך והשכלה. אני רציתי להבין איך דת משפיעה על הישגים אקדמיים", אומרת הורוביץ.

במילה "דת" הורוביץ לא מתכוונת לדתיות או לתיאולוגיה, אלא לתת־תרבות דתית שהיא שילוב של רעיונות, ערכים, התנסויות, התנהגויות וסמלים המועברים מדור לדור בקרב חברי קבוצה דתית או אתנו־דתית. אלה מושפעים מהיסטוריה, דמוגרפיה ופוליטיקה.

ד"ר אילנה מ' הורביץ, מרצה בכירה ללימודים יהודיים וסוציולוגיה באוניברסיטת טוליין (צילום: אייברי וייט)
ד"ר אילנה מ' הורביץ, מרצה בכירה ללימודים יהודיים וסוציולוגיה באוניברסיטת טוליין (צילום: אייברי וייט)

"לא מספק בעיניי לומר ש'יהודים פשוט מעריכים השכלה'. הרבה אנשים מעריכים השכלה, אבל היא לא תמיד מתממשת עבורם", אומרת הורוביץ. "אני ספקנית כלפי הטענה שהישגים חינוכיים הם משהו מולד אצל יהודים. התפיסה הזאת של יהודים כ'מיעוט למופת' רק מקבעת דימויים וסטריאוטיפים", היא אומרת.

"אני ספקנית כלפי הטענה שהישגים חינוכיים הם משהו מולד אצל יהודים. התפיסה הזאת של יהודים כ'מיעוט למופת' רק מקבעת דימויים וסטריאוטיפים"

תחת זאת, במאמר שפרסמה היא דנה באופן שבו חינוך, השכלה ואוריינות תמיד היו מרכזיים בתרבות היהודית, מהעת העתיקה ועד העת המודרנית. היא מדגישה כי בארה"ב של תחילת המאה ה־20, חינוך היה המפתח לניידות חברתית וכלכלית עבור מהגרים יהודים ממזרח אירופה.

הורוביץ מצטטת נתונים שעל פיהם עד סוף מלחמת העולם הראשונה יהודים היוו יותר ממחצית מכלל התלמידים של בתי הספר התיכוניים הציבוריים בניו יורק ושלושה רבעים מכלל הסטודנטים בסיטי קולג' של ניו יורק.

אין שום גן שממריץ צעירים יהודים להיות תלמידים טובים בבית הספר. התפקיד המרכזי שממלא החינוך בתרבות היהודית והדוגמה החינוכית והמקצועית שמספקים ההורים, הסבים ובני המשפחה האחרים – הם שמניעים בני נוער יהודים להשקיע מאמצים כדי להגיע להישגים דומים.

ד"ר סילביה ברק פישמן, פרופסור אמריטה באוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס (צילום: באדיבות המצולמת)
ד"ר סילביה ברק פישמן, פרופסור אמריטה באוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס (צילום: באדיבות המצולמת)

"מדובר במסרים סמויים וגלויים על חינוך שאותם ילדים מקבלים בבית", מסבירה ד"ר סילביה ברק פישמן, פרופסור אמריטה ללימודי יהדות בת זמננו באוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, שחוקרת את נושא ההשכלה בקרב נשים יהודיות אמריקאיות.

מחקר רחב וארוך טווח

"מבת המצווה למבחן ההסמכה" מבוסס על ניתוח משני של מידע שהורביץ ועמיתיה מאוניברסיטת סטנפורד ומאוניברסיטת קורנל דלו מהמחקר הארצי על נוער ודת – מחקר כלל־ארצי מייצג שנמשך על פני עשר שנים וכלל 3,238 מתבגרים ואת חלק מהוריהם.

המחקר כלל נתוני סקר שנאספו בכמה סבבים וכן נתונים שנאספו באמצעות ריאיונות עם המתבגרים והוריהם. המחקר כלל דגימת יתר ייחודית של בני נוער יהודים והוריהם – הנוער היהודי שהשתתף במחקר הארצי היה כמעט כולו מזרמים ליברליים ולא מבתים אורתודוקסיים.

עם זאת, נתונים ממחקר שערך מכון המחקר פיו על דת באמריקה בשנת 2014 מראים כי יהודים אורתודוקסים מודרניים מגיעים להישגים דומים לאלו של יהודים מהזרמים היותר ליברליים. הורביץ ועמיתיה גם קישרו בין נתוני המחקר הארצי על נוער ודת למידע ממרכז נתוני הסטודנטים הארצי, כדי לעקוב אחר ההישגים החינוכיים של המשתתפים במחקר הארצי למשך שלוש שנים נוספות.

אילוסטרציה: סטודנטים בקמפוס של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג', מסצ'וסטס, 16 בספטמבר 2021 (צילום: David L. Ryan/The Boston Globe via Getty Images/JTA)
אילוסטרציה: סטודנטים בקמפוס של אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, 16 בספטמבר 2021 (צילום: David L. Ryan/The Boston Globe via Getty Images/JTA)

כמו כן, המחקר שלהם החזיק את משתנה המעמד הסוציו־אקונומי כקבוע – דבר שלא נעשה במחקר הארצי על נוער ודת. "מדובר במאמר חשוב מאוד. המתודולוגיה של ד"ר הורביץ וצוותה כשירה באופן יוצא מן הכלל", אומרת פישמן.

"נתונים ארוכי טווח הם קשים להשגה, כמו גם נתונים סטטיסטיים המלווים במחקר איכותני שנערך באמצעות ריאיונות", היא אומרת. הורוביץ מסבירה כי המחקר הארצי על נוער ודת הוא רב ערך משום שעקב אחר מתבגרים במשך עשור.

"כל המחקרים האחרים שנערכו על יהודים והישגי השכלה גבוהה היו רטרוספקטיביים. המחקר הארצי אפשר לנו לראות מה השפיע על השאיפות של בני הנוער ואם השאיפות הללו התגשמו או לא"

"כל המחקרים האחרים שנערכו על יהודים והישגי השכלה גבוהה היו רטרוספקטיביים. המחקר הארצי אפשר לנו לראות מה השפיע על השאיפות של בני הנוער ואם השאיפות הללו התגשמו או לא בסופו של דבר", אומרת הורביץ.

הורביץ מדגישה את האופי השוויוני של היהדות הליברלית ואת תרומתו לתחושת הביטחון העצמי של הנשים היהודיות הלא אורתודוקסיות שהשתתפו במחקר, וליכולתן לדמיין את עצמן במעמד מקצועי גבוה.

אילוסטרציה: אוניברסיטת הרווארד (צילום: ויקישיתוף, באמצעות סוכנות הידיעות היהודית)
אילוסטרציה: אוניברסיטת הרווארד (צילום: ויקישיתוף, באמצעות סוכנות הידיעות היהודית)

לדבר הזה, היא מאמינה, עשוי להיות תפקיד משמעותי בממצא המפתיע שלפיו נשים יהודיות עולות כעת על גברים יהודים בהישגיהן החינוכיים. "הניתוח שערכתי על נתוני המחקר הארצי על נוער ודת מראה כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נשים יהודיות עולות על גברים יהודים בהישגיהן החינוכיים.

"העלייה בהישגי הנשים משקפת כמה גורמים, ביניהם חינוך שוויוני מבחינה מגדרית – הורים יהודים מלמדים את הבנים ואת הבנות שלהם כי ביכולתם להשיג קריירות גבוהות. בדורות הקודמים נשים ראו באימהוּת את תפקידן העיקרי.

"הגישה של הדורות הצעירים יותר של נשים יהודיות השתנתה בצורה משמעותית. ניכרת גם ירידה בהישגים החינוכיים של גברים בני 30–49, אם כי לא ברור מדוע", כותבת הורביץ. ההצלחה הזאת בקרב נשים לא באה בלי מחיר.

הבחירה במסלול של "קודם קריירה, אחר כך אימהות" עלולה להוביל לבעיות פוריות בהמשך הדרך. הורביץ גם הבחינה במידה מסוימת של חרדה שבאה לידי ביטוי בחלק מהריאיונות עם הצעירות היהודיות.

אילוסטרציה: נערות מהקהילה היהודית של אטלנטה (צילום: באדיבות JumpSpark)
אילוסטרציה: נערות מהקהילה היהודית של אטלנטה (צילום: באדיבות JumpSpark)

"כשהן הגיעו לשנות העשרים שלהן התעוררו אצלן שאלות לגבי סיפוק מהחיים. הן שאלו את עצמן, 'למה בעצם אני עושה את כל זה?' ו'מתי המרוץ הזה ייגמר? מתי אני אתחיל להרגיש מסופקת?'", מספרת הורביץ.

"הישגים חינוכיים לא תמיד שווים לאושר וסיפוק", היא אומרת. הורביץ ופישמן מדגישות את הצורך ביותר מחקרים סוציולוגיים המתמקדים בתרבות דתית. הורביץ מונה כמה סיבות למחסור במחקרים כאלה, בין היתר משום שזה עלול להיתפס כלא מספיק "מודע חברתית" (Woke).

"תרבות דתית היא לא באופנה מבחינה אינטלקטואלית כי היא מתבוננת בהבדלים בין אנשים לבנים", אומרת פישמן. "אבל יהודים לא נכללים בבינאריות של לבן–לא לבן. המאמר של הורביץ מתבונן במובחנות של היהודים. אנחנו זקוקים ליותר מחקרים כאלה שיעזרו לנו להבין את ההתנהגות של יהודי ארה"ב", אומרת פישמן.

עוד 1,037 מילים
סגירה