ביקורת תמיד חשובה, אבל היא גם צריכה להיות עניינית, במיוחד כאשר עולות ממנה טענות קשות.

"Encounters" (מפגשים) היא סדרה של וובינרים המתפרסמים בעמוד היוטיוב של המכון לחקר השואה, רצח עם וזיכרון של אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט שבארה"ב ומנוהלים על ידי מנהל המכון, פרופסור אלון קונפינו.

הוובינר שאירח קונפינו ב-08.03.22, בו לקחו חלק גם פרופסור עמוס גולדברג וד"ר ראיף זריק, לא היה מהסוג הענייני. בעוד שהם תקפו את ההגדרה לאנטישמיות של IHRA (הברית הבינלאומית לזיכרון השואה) על כך שהיא "לא מאפשרת" ביקורת "לגיטימית" על ישראל, ושהיא נועדה לשמש ככלי הסברתי ישראלי, הם בעצמם לוקים בדעה משוחדת שישראל היא מדינת אפרטהייד ותומכים בתנועת ה-BDS.

בעודם תוקפים את הגדרת IHRA על כך שהיא "לא מאפשרת" ביקורת "לגיטימית" על ישראל כי היא כלי הסברתי ישראלי, הם עצמם לוקים בדעה משוחדת שישראל היא מדינת אפרטהייד ותומכים ב-BDS

פרופסור אלון קונפינו הוא היסטוריון תרבות ישראלי. כיום הוא משמש כמנהל המכון לחקר שואה, רצח עם וזיכרון, ופרופסור להיסטוריה ולימודי יהדות באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט (UMASS).

פרופסור עמוס גולדברג הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וחבר במכון המחקר ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. גולדברג עוסק בחקר השואה וזכרה מתוך הצומת שבין היסטוריה, תיאוריה ביקורתית וספרות.

הפרופסורים קונפינו וגולדברג לקחו חלק בניסוח הגדרת הצהרת ירושלים על האנטישמיות (JDA) ובחרו לדחות את ההגדרה של IHRA, המכילה חלקים מאד בעייתיים, מפני שהם משמשים כר לביטול דאגות אודות אופנים שונים של אנטישמיות במקום לעמוד אל מול האנטישמיות.

לטענתם של קונפינו וגולדברג: "רבים טוענים שההגדרה של IHRA אינה אלא מסמך המשמש את ההסברה הישראלית בהגנה על מדינת ישראל מפני כל ביקורת חריפה בעניין יחסה לפלסטינים". אך ההגדרה של IHRA לא שוללת כלל זכויות של פלסטינים ולא לוקחת צד כזה או אחר בסכסוך הישראלי פלסטיני. ה- JDA גם טוען כי חרם, ביטול השקעות וסנקציות נגד ישראל אינם בהכרח אנטישמיות. קביעה זו נועדה ככל הנראה ליצור בלבול לגבי האופי האנטישמי של תנועת החרם BDS כנגד ישראל.

ד"ר ראף זרייק שהשתתף איתם בוובניר, הוא משפטן, מומחה לפילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של המשפט, מרצה לדיני קניין ותורת המשפט במכללה האקדמית אונו, מנהל שותף אקדמי של מרכז מינרווה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. הוא מיוזמי ומנסחי מכתב שיצא בחודש נובמבר 2020, בו קבוצה של 122 חוקרים, עיתונאים ואנשי רוח ערבים פרסמו מכתב פתוח בכמה שפות, בגנות האנטישמיות, תוך כדי שהם דוחים את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות.

לפי קונפינו וגולדברג: "רבים טוענים שההגדרה של IHRA אינה אלא מסמך המשמש את ההסברה הישראלית בהגנה על ישראל מפני כל ביקורת חריפה בעניין יחסה לפלסטינים". אך ההגדרה לא לוקחת צד בסכסוך

כפי שכבר בטח הבנתם, אחת הבעיות הגדולות בהתנגדות שלהם להגדרת ה-IHRA, היא התארים והמעמד האקדמי שלהם "שמעניקים להם סמכות" כשהם שופטים מהי ההגדרה המתאימה לאנטישמיות. זאת לצד הדעות והפעולות האנטי-ציוניות שלהם החושפות שהם אינם אובייקטיביים בסוגיה.

הפרופסור קונפינו וגולדברג חתמו על עצומה הקוראת לממשלת גרמניה לדחות החלטה המשווה BDS לאנטישמיות. המכתב גם ביקש מגרמניה להמשיך לממן ארגונים התומכים ב-BDS, ו"חושפים הפרות חמורות של החוק הבינלאומי". כחותמי העצומה וכתומכי BDS אין זה מן הנמנע שהגדרת ה-JDA  אותה ניסחו לא מחשיבה את ה-BDS כאנטישמי.

התמיכה שלהם בתנועת ה-BDS שהוקמה על ידי עומר ברגותי, אשר מתנגד לדיאלוג כלשהו בין ישראלים לפלסטינים ומטרתו היא לשים קץ לישראל – אשר יש הרואים בה אקט אנטישמי.

קונפינו וגולדברג לא עצרו שם, קונפינו עזר בכתיבת ספר וגולדברג ערך את הספר  שכותרתו "השואה והנכבה", שיוצר הקבלה בין שני האירועים, ובו טוען קונפינו כי "הנכבה" כביכול הייתה "טיהור אתני".

אלה בדיוק סוג הדברים ש-IHRA נועדה למנוע. ההשוואה הפסולה בין מדינת ישראל למשטר הנאצי מלאה באנטישמית.

פרופסור עמוס גולדברג חתם על עצומה נגד משטרת ישראל, לאחר ששוטר ישראלי הרג מחבל מתפרע שירה לעברו זיקוקים. מדובר פה על האיוולת החוזרת על עצמה של ציור מחבלים פלסטינים כשוחרי שלום "המדוכאים" על ידי המשטרה הישראלית, בעוד שברחוב הפלסטיני הם מתקבלים בכבוד מלכים.

קונפינו וגולדברג לא עצרו שם, קונפינו עזר בכתיבת ספר וגולדברג ערך את הספר  שכותרתו "השואה והנכבה", שיוצר הקבלה בין שני האירועים, ובו טוען קונפינו כי "הנכבה" כביכול הייתה "טיהור אתני"

בוובינר ד"ר ריף זריק תקף את ההגדרה של IHRA וטען שהיא אוחזת בסטנדרט כפול, שמצד אחד היא מגנה את האנטישמיות ומצד שני היא מדירה פלסטינים מהדיון השמי.

ד"ר זריק מתלונן על סמנטיקה בטענה של אפליה. אך למעשה המושג "Antisemitimus" התחיל לצוץ בגרמניה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19. חרף העובדה שהמונח אנטישמיות נוגע לכלל העמים השמיים ולעת העכשווית, הוא הפך למונח נפוץ המתאר שנאת יהודים.

אולם כפי שתאוריות שונות נמוגו או התחדשו, נראה כי האנטישמיות עברה אדפטציה ולא נעלמה מן העולם. לאחר האנטישמיות הדתית הגיעה האנטישמיות המודרנית ולאחר הקמתה של ישראל, הווירוס האנטישמי עבר אדפטציה נוספת, וריאנט חדש הקושר את ההצדקה באנטישמיות בקיומה של ישראל.

ד"ר זריק בעצמו חוטא בוובינר באמירה שישראל מבצעת טיהור אתני כלפי אוכלוסייה ערבית; השוואה לא נכונה ומסוכנת. כך הוא מצטרף לרשימה המפוקפקת של אישים וארגונים המשווים מדינת ישראל למשטר הנאצי שבגרמניה, רטוריקה שאנו עדים לה יותר ויותר ברשתות ובקמפוסים.

הם צריכים לזכור ש-IHRA אינה פועלת רק בישראל וישראל היא לא זו שיזמה אותה. IHRA פורסמה לראשונה על ידי סוכנות של האיחוד האירופי בשנת 2005, והיא נמצאת בשימוש על ידי משרד החוץ האמריקאי מאז 2010.

הארגון משמש לזיהוי של תקריות ושל גילויים אנטישמיים ברחבי העולם ולמניעתם. מ–2016 IHRA הוא ארגון בין־ממשלתי העוסק בזיכרון השואה, בחינוך בנושא השואה, אנטישמיות, וחקר השואה, ושותף לניסיונות להילחם ברציחות עם ובזוועות המוניות בעולם (חברות בו 34 מדינות, עם כ–250 מומחים, מורים ומנהלי אתרי זיכרון).

האנטישמיות עברה אדפטציה ולא נעלמה. האנטישמיות הדתית התחלפה באנטישמיות המודרנית, ולאחר הקמת ישראל, הווירוס האנטישמי עבר אדפטציה לוריאנט חדש הקושר את הצדקתו בקיומה של ישראל

ניתן לראות שמתקיים למעשה סטנדרט כפול דווקא אצל חברי הפאנל הטוענים כי ההתנגדות ל-IHRA אינה אנטישמית, אבל מי שתוקפים את הגדרת IHRA לאנטישמיות הם בעיקר תומכי תנועת ה-BDS הקוראת להחרים את ישראל.

בנוסף לכך, גם כאשר קמפיינים אנטי-ציוניים אינם כוללים תוויות אנטישמיות חד משמעיות, הם עלולים לגרום להתססה ואפילו לאלימות אנטישמית, כמו שראינו במבצע שומר החומות במאי 2021, כאשר מספר התקריות האנטישמיות זינק.

שלושת המוסקטרים של "הצדק" טוענים כי לפי IHRA כל ביקורת על ישראל נתפסת כאנטישמיות, אך לא כך הדבר. IHRA מגדירה טיעונים כאלה כאנטישמיים רק כאשר האפשרות היחידה המוצעת להקל עם הערבים והפלסטינים היא פירוק המדינה וחיסול זהותה היהודית.

אותם "מבקרים" מבקשים חופש ביטוי מוחלט לקדם את השקפת עולמם, בלי טאבו על דברי עוינות.

אך כשיש כל כך הרבה סיקור היסטורי, והוכחות חותכות על קיומם של פעילים וארגונים אנטי-ישראלים המשתמשים ברטוריקה אנטישמית, אי אפשר שלא להבחין בקשר ההדוק שבין הביקורת הלא פרופורציונלית על ישראל לבין השימוש ככלי ניגוח אנטישמי.

הבעייתיות היא שאוטוריטות אלה מנצלות את כוח השפעתן בשביל לצבוע את ההיסטוריה בנרטיב שלהם, כך ש-IHRA תאבד לגיטימציה והם יוכלו לקדם האג'נדה הפוליטית שלהם.

תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.