בגיל 16, רז פרוגל – אז תלמיד תיכון מרמת השרון – הפסיק לאכול שוקולד. הוא קרא ברשת על התנאים המחפירים בהם מועסקים העובדים בענף הקקאו, כולל נערים בגילו וגם ילדים צעירים הרבה יותר, והחליט שלא מתאים לו לקחת בזה חלק.
בגיל 25, כשהוא גר בחיפה בדירת קומונה של עמותת "דרור ישראל" ומדריך בנוער העובד, הוא מנסה יחד עם כמה שותפים להפוך את ישראל למעצמת סחר הוגן. או לפחות, בתור התחלה, להעלות אותה על מפת הסחר ההוגן – מפה שבאופן מביך ישראל נפקדה ממנה כמעט לחלוטין עד היום.
ברבות מערי אירופה, ובראשן לונדון, אפשר לראות שלל חנויות ומוצרים שנושאים בגאווה את הלוגו "סחר הוגן" – Fair trade . הלוגו הזה מבטיח, או לפחות מתיימר להבטיח, שלאורך כל שרשרת הייצור של המוצר יש הקפדה על תנאים נאותים לעובדים, פיזיים וכלכליים, והימנעות מזיהום ופגיעה בסביבה.
רוב הטי-שירטים ומכנסי הג'ינס שאנחנו קונים יוצרו על ידי נשים שמועסקות בתנאי כמעט-עבדות בסדנאות יזע באסיה, כשהשפכים של המפעלים והצבעים הרעילים מוזרמים הישר לאפיקי נהרות שפעם, בטרם זוהמו, סיפקו מים להשקיה לחקלאים ואפילו מי שתייה ורחצה לתושבים.
חדוות האופנה של העולם הראשון, אם כך, נשענת על הסבל והזיהום של העולם השלישי; מי שלא רוצה להשתתף בחגיגת הניצול יכול לקנות חולצת סחר הוגן, כמו הטי-שירט הלבנה שפרוגל לובש בעת שאנחנו משוחחים.
הבעיה היא שכמעט לא ניתן להשיג חולצות כאלה בישראל. הוא מספר שרכש אותה באתר הבריטי continentalclothing.com ושבנוסף להתחייבות על תנאי העסקה נאותים הייצור שלה כרוך בחיסכון של 90% בפליטות גזי חממה. את הנעליים מהמותג Veja רכש באתר Story online.
התחומים המשמעותיים ביותר בתחום הסחר ההוגן הם תה, קפה, שוקולד ואופנה. "בכל מה שנוגע לטקסטיל, זה בעיקר תנאי ההעסקה של העובדים, שמועסקים כשכירים בסדנאות היזע", אומר פרוגל. "בענפי התה, הקפה והקקאו – החקלאי הוא בדרך כלל לא שכיר, אבל התאגידים הגדולים דורסים את החקלאים הקטנים ומורידים להם את המחירים לרצפה.
"בכל מה שנוגע לטקסטיל, זה בעיקר תנאי ההעסקה של העובדים, שמועסקים בסדנאות יזע. בענפי התה, הקפה והקקאו – התאגידים הגדולים דורסים את החקלאים הקטנים ומורידים להם את המחירים לרצפה"
"הסחר ההוגן מתייצב לצד החקלאים ומוודא שהם מקבלים תמורה הוגנת, וזו גם הדרך להבטיח גידול מקיים וסביבתי יותר. יש 3 מיליארד חקלאים בעולם, כדי לגדל נקי הם צריכים יותר כסף. איך מגדלים זול? מגדלים מזהם".
בתחילת העשור הקודם, בכנס שנערך בנמל תל אביב, התארחה הסופרת האמריקאית הנהדרת רות אוזקי ("שנת הבשרים שלי", "על פני כל הבריאה כולה"). אוזקי הכריזמטית ביקשה להמחיש לקהל את המשמעות של כל בחירה צרכנית שאנחנו עושים. תחילה גייסה הייקו קצר ("מאחרי כל תפוח אדמה עומדים נהרות והרים"), ואחר כך כישפה את השומעים עם הדברים הבאים:
"קחו, למשל, את נעל ההתעמלות שלי: היו מעצבים שעיצבו אותה, והמנהלים ורואי החשבון שאישרו את העיצוב וקיבלו את ההחלטה לייצר אותה. היו בעלי מטעי הכותנה שממנה נוצר הבד, עובדי השדה שקצרו אותה, ועובדי בית החרושת שניקו וטוו וצבעו והפכו את הכותנה ליריעות.
"היו עובדים שייצרו את החלקים מפלסטיק וחישוקי הגומי והשרוכים. ולאחר מכן עובדי סדנאות היזע בסין שחתכו ותפרו והרכיבו את הנעל. לאחר מכן היו האורזים ומקדמי המכירות שעיצבו ויצרו את הפרסומות שגרמו לי לרצות את הנעל הספציפית הזו, ולא אחרות, והבחור שעיצב את האתר שאפשר לי לקנות אותה. ולאחר מכן היו האנשים שמטפלים במשלוח ועובדי הדואר שהביאו את הנעל לאי הבודד שלי ב'מפרץ השממה'.
"לכל אחד מהאנשים האלו יש שם ומשפחה. כעת, דמיינו שיש לכם כוחות על, ואתם יכולים לראות את הצללים של כל האנשים האלו, שחייהם איכשהו נגעו בנעל שלי, והם מצטופפים סביבה כמו ענן של רוחות רפאים. כעת, הביטו סביבכם בחדר, ראו את כל החפצים שיש כאן! האם אתם יכולים לראות את כל רוחות הרפאים? מאוד צפוף כאן".
במועד ביקורה של אוזקי בישראל עדיין פעל כאן סניף קטן של ארגון הסחר הוגן העולמי, אבל מייסדיו התבגרו, עזבו את הארץ או את התחום והמושג סחר הוגן נמחק כמעט לחלוטין מהתודעה המקומית.
המותג הבולט ששרד ואפילו שגשג במהלך השנים היא "סינדיאנת הגליל", עמותה משותפת של נשים יהודיות וערביות שמעבדות מטעי זיתים בצפון ומייצרות שמן שזוכה להערכה עולמית. רק בשבועיים האחרונים זכו שמנים של העמותה בפרסים יוקרתיים בתחרויות שנערכו באיזמיר, באיטליה ובפורטוגל.
בתל אביב פועלת החנות החברתית-פמיניסטית של עמותת "אחותי", שבה ניתן למצוא מוצרים וכלי בית שנעשו בעבודת יד על ידי נשים מאוכלוסיות מוחלשות שמקבלות תמורה הוגנת עבור עבודתן.
"אנחנו הכי מאחור", אומר פרוגל. "ברוב התעשייה זה לא קיים אפילו בתור גרינווש, אפס שקיפות לגבי שרשרת האספקה. אין בכלל חולצות סחר הוגן בישראל, גם כאלה שמקפידים על זכויות עובדים לא יודעים באמת מאיפה הגיעה הכותנה.
"אנחנו הכי מאחור. ברוב התעשייה זה לא קיים אפילו בתור גרינווש. אין בכלל חולצות סחר הוגן בישראל, גם כאלה שמקפידים על זכויות עובדים לא יודעים מאיפה הגיעה הכותנה"
"יש בערך 30 מוצרי סחר הוגן, רובם בחנויות הטבע (את רשימת המוצרים ניתן למצוא באתר התנועה לסחר הוגן בישראל). אפילו אצל חברות שמשקיעות במה שנקרא אחריות תאגידית זה כמעט לא נוכח".
בדיקה באתרים של החברות השולטות בתחומי התה והקפה בישראל מעלה שאצל ויסוצקי אין כל אזכור או התייחסות לסחר הוגן. סקירה ממצה מוקדשת לדרכי הקטיף והתהליך שעוברים עלי התה ("מהמטע אל הספל") – אבל לאנשים שעובדים באותו מטע לא מוקדשת אפילו מילה.
בשטראוס, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום הרכש של פולי קפה ירוקים (שלא עברו קלייה), מצהירים שהם רוכשים את הפולים באמצעות ארגון 4C שמחויב לאספקת קפה מסחר הוגן. לא ברור איזה נתח מהקפה של שטראוס נקנה תחת התנאים הללו.
אפשר להאשים את התאגידים, אבל אם אין דרישה מהציבור אז למה שהם יתאמצו?
"ברור שזה סיפור של ביצה ותרנגולת, צריך את שניהם – גם ציבור שידרוש וגם תאגידים שיספקו את הצורך. אבל היום אנחנו נמצאים במצב שגם אם מחר בבוקר חצי מיליון איש ירצו לשתות קפה סחר הוגן, לא יהיה להם איפה.
"זה סיפור של ביצה ותרנגולת, צריך גם ציבור שידרוש וגם תאגידים שיספקו את הצורך. אבל היום אנחנו נמצאים במצב שגם אם מחר בבוקר חצי מיליון איש ירצו לשתות קפה סחר הוגן, לא יהיה להם איפה"
"אני מרצה הרבה בכל הארץ, תמיד בסוף ההרצאה חבר'ה צעירים שואלים תכלס מה ואיפה הם יכולים לקנות מחר בבוקר מסחר הוגן, והתשובה היא שכמעט אין. אז הם יקנו שוקולד 'מילקה' או 'אוריאו' וגלידה של 'בן אנד ג'ריס' אבל בזה פחות או יותר זה ייגמר ואחרי שבועיים הם ישכחו מזה.
"בשום רשת גדולה של בתי קפה בישראל לא מציעים כיום ללקוחות קפה סחר הוגן. אין לך אפשרות בחירה".
איך אתה מסביר את זה שבתחום הטבעונות ישראל הפכה למעצמה עולמית, ודווקא סחר הוגן נשאר מחוץ לרדאר? יכול להיות שרווחתם של בעלי חיים יותר חשובה לישראלים מזו של בני אדם?
"יש לנו כישראלים נטייה להתרכז במה שקרוב, מה שקורה כאן מול העיניים, בעוד סחר הוגן עוסק בהשפעה שלנו על אנשים ועל הסביבה בקצה השני של העולם. זה רחוק מדי.
"יש לנו כישראלים נטייה להתרכז במה שקרוב, מה שקורה כאן מול העיניים, בעוד סחר הוגן עוסק בהשפעה שלנו על אנשים ועל הסביבה בקצה השני של העולם. זה רחוק מדי"
"חוץ מזה, עוד לפני שהיה כזה שפע טבעוני, למי שרצה להיות טבעוני לא הייתה בעיה – תמיד היו דברים אחרים לאכול. בהדרגה נוצרה הדרישה לעוד ועוד ועכשיו כל התאגידים הגדולים נמצאים במרוץ להציע תחליפים מהצומח. בסחר הוגן, לעומת זאת, אם אין מוצרים אז פשוט אין. ואז גם אין אפשרות להיווצרות הדרגתית של דרישה ושל שוק".
השלב הראשון בניסיון של פרוגל וחבריו לעורר את הציבור המנומנם נעשה בקרב הסטודנטים – בשמונה קמפוסים ברחבי הארץ יש תאי סחר הוגן פעילים שלדברי פרוגל חברים בהם מאות סטודנטים. בשבוע שעבר, שבו צוין יום הסחר ההוגן העולמי, הקימו דוכנים באוניברסיטאות וערכו פעילויות להגברת המודעות.
כעת פניה של העמותה הצעירה מועדות לשלב הבא, המשמעותי מאוד: תו של סחר הוגן ישראלי שיוענק לתאגידים וחברות שהמוצרים שלהם יעמדו בקריטריונים.
לפי המודל המקובל בעולם, התאגיד משלם לעמותת הסחר הוגן עבור התו כשהבדיקה נערכת על ידי חברה חיצונית שמתמחה בבדיקת תהליכים. פרוגל מצוי בימים אלה בתזזית של פגישות עם משרד החקלאות ועם חברות גדולות כדי לקדם את המהלך. במקביל הוא מחפש אחר מעצב/ת שיעצבו את התו הישראלי החדש.
העיצוב של התו נדרש גם כי ארגון הסחר הוגן העולמי לא מוכן להכיר בעמותה הישראלית כסניף שלו. כארגון שעיקר מרצו מופנה למאבק בניצול ולקידום זכויות אדם ועובדים, הוא כנראה לא מתלהב לשתף פעולה עם נציגיה של מדינה כובשת.
ארגון הסחר הוגן העולמי לא מוכן להכיר בעמותה הישראלית כסניף שלו. כארגון שעיקר מרצו מופנה למאבק בניצול ולקידום זכויות אדם ועובדים, הוא כנראה לא מתלהב לשתף פעולה עם נציגיה של מדינה כובשת
פרוגל מספר שגם ניסיון לשתף פעולה עם תא סחר הוגן שפועל ברשות הפלסטינית נענה בכתף קרה. מדובר בשדה מוקשים שהפעילים הישראלים יצטרכו ללכת בו על קצות האצבעות: האם, למשל, מעניקים תו סחר הוגן למוצר שמגיע ממפעל שממוקם בהתנחלות?
"כל החלטה שנקבל תגרום לכך שנאבד חלק מהאנשים", פרוגל אומר בהשלמה.
האם חבורה של צעירים נחושים וחסרי ניסיון תצליח לחולל מהפכת סחר הוגן בישראל? פרוגל מביט בקנאה בפעילי העמותות הטבעוניות, שבתוך שנים ספורות השכילו להתמקם בלב הקונצנזוס והשיח הציבורי ורוצה לחקות את ההצלחה. הוא משוכנע שזה יקרה.
"היום, אפילו הקהל המתבקש – כמו היפסטרים תל אביבים צעירים – לא נמצא שם. אבל גם התאגידים יודעים שזה הולך לקרות ושתוך חמש שנים, מי שלא יהיה שם – פשוט לא יהיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם