מלאכים בשמי מוסקבה

ולדימיר פוטין ואנגלה מרקל (צילום: AP Photo/Michael Sohn, file)
AP Photo/Michael Sohn, file
ולדימיר פוטין ואנגלה מרקל

והנה, צפויים כפקק באיילון, חברו להם מנהיגי גרמניה, צרפת ואיטליה ביוזמה להפסקת אש. ומיד, כמתבקש, שלל הלוביסטים שלהם, עיתונאי החצר, השופרות וכל היתר פיזרו את דבר הבשורה לעולם כולו.

מייק לאב, נוט וור.

והנה, צפויים כפקק באיילון, חברו להם מנהיגי גרמניה, צרפת ואיטליה ביוזמה להפסקת אש. ומיד, כמתבקש, שלל הלוביסטים שלהם, עיתונאי החצר, השופרות וכל היתר פיזרו את דבר הבשורה לעולם כולו

בואו נבין מה משמעותה של הפסקת אש, ויותר מעניין, מה גרם להתקף הפציפיזם הפתאומי של הקנצלר הגרמני הר אולף שולץ והוד רוממותו נשיא צרפת מיסיה עמנואל מקרון.

החלק ראשון פשוט. הפסקת אש פירושה המשך הזוועות והשמדת העם האוקראיני בשטחים הכבושים, חבל הצלה וזמן להתארגנות לצבא הרוסי החבוט והמוכה, אופק קרוב להקלת הסנקציות הכלכליות, מתן תמונת "נצחון" לצרכי תעמולה פנימית, מתן פרס ורוח גבית עתידית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות של ולדימיר פוטין, ובאופן כללי – מתן אמון באדם שנתפס אומר אמת ומקיים הסכמים עוד פחות מהמלך הגולה שלנו בצפון קיסריה.

אז למה מנהיגי אירופה הקלאסית להוטים להציל את פוטין?

כי הם השוגר דדיז שלו.

במשך עשורים קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שרדר, קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל, הקנצלר הנוכחי שולץ, נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, ומקרון – אם למנות חלק – ראו בלשכותיהם הקרירות את הזוועות בחאלב ובצ'צ'ניה, באפגניסטן ובגיאורגיה, בדונבאס ובקרים וזה לא הפריע להם להדק את הקשרים הכלכליים עם רוסיה.

בכך הם איפשרו לפוטין לבסס ולהרחיב את שלטון העריצות הרצחני שלו, ולהנות מלגיטימציה בינלאומית. "דמוקרט ללא פגם" קרא לו הקנצלר לשעבר שרדר בטרם עבר לנהל עניינים בגזפרום, תאגיד המחמד של הדמוקרט ללא פגם, לאחר שפלוס מינוס העניק לו במתנה את צינור הגז נורדסטרים 1 בשבתו בראשות גרמניה.

"דמוקרט ללא פגם" קרא הקנצלר לשעבר שרדר לפוטין בטרם עבר לנהל עניינים בגזפרום, תאגיד המחמד של הדמוקרט הדגול, לאחר שפלוס מינוס העניק לו במתנה את צינור הגז נורדסטרים 1 בשבתו בראשות גרמניה

רוסיה היא דיקטטורה מסואבת ומושחתת עם כלכלה נחשלת, שמבוססת על שני ענפי יצוא עיקריים: משאבי טבע ואוליגרכים, והשוגר דדיז קלטו באהבה את שניהם.

הדיל פשוט. תלות הולכת וגוברת של הכלכלה הגרמנית בגז רוסי ובתמורה מתן רשות לפוטין לעשות מה שהוא רוצה.

מה שהוא רוצה, כידוע לכולנו, כולל חיסול יריבים פוליטיים מבית, רצח עיתונאים, מעצר פעילי זכויות אדם, פיזור הפגנות באש חיה, הטלת טרור על כל מי שחושב אחרת, ופלישה לכל מקום שיראה לו נחוץ.

כמובן שכל זה נארז, מותג ושווק כיאה וכנדרש כ"סולידריות ושותפות אסטרטגית אמיצה בין מוסקבה לברלין" וכל התנגדות ציבורית ופוליטית גררה מיד האשמות בדבר טהרנות וחוסר הבנה גיאופוליטי, בציפוי וואטבאוטיזם למתקדמים.

רוסיה היא דיקטטורה מסואבת ומושחתת עם כלכלה נחשלת, שמבוססת על שני ענפי יצוא עיקריים: משאבי טבע ואוליגרכים, והשוגר דדיז קלטו באהבה את שניהם

אבל מי שלא קיבלה אהבה כלל ועיקר היתה אוקראינה.

יש קטע ב"משרת העם" (כל 3 העונות עלו השבוע בנטפליקס עם תרגום לעברית, מומלץ בחום) בו מרקל מתקשרת בטעות לברך את וולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, במקום את נשיא מונטנגרו על הקבלה לאיחוד האירופי.

כל ניסיון אוקראיני להכנס לאיחוד האירופי ולנאט"ו נתקל בווטו של גרמניה וצרפת. פוטין לא יהיה מרוצה. מדינות קטנות ממנה, כאלו החולקות גבול עם רוסיה, כלכלות כושלות משלה, דמוקרטיות רעועות יותר, כולן נכנסו.

קייב שבה והזכירה את הרפורמות שביצעה, את היותה דמוקרטיה השותפה לערכי המערב, את הכיבוש הרוסי של קרים והטרור במזרח, את הערובות להגנה בינלאומית שניתנו לה עם פירוק ברית המועצות, כשוויתרה על כל מצבת הטילים הגרעיניים שהיו מוצבים בשטחה. הכל לשווא. רק החודש מרקל הצהירה שהיא לא מתחרטת על הווטו, ושר החוץ של מקרון הבטיח שגם בעוד 20 שנה אוקראינה לא תהיה באיחוד האירופי.

ובסוף פברואר פוטין שוב עשה מה שהוא רצה פעם אחת יותר מידי.

כל ניסיון אוקראיני להכנס לאיחוד האירופי ולנאט"ו נתקל בווטו של גרמניה וצרפת. פוטין לא יהיה מרוצה. מדינות קטנות ממנה, כאלו החולקות גבול עם רוסיה, כלכלות כושלות משלה, דמוקרטיות רעועות יותר, כולן נכנסו

בגלל עמידת הגבורה של העם והצבא האוקראיני, התהליך הקבוע של תירוץ כלשהו ואז תרגיל צבאי, ואז פלישה, ואז כיבוש השטחים הרצויים, ואז הפסקת אש בלחץ גרמניה וצרפת – השתבש.

זה כמובן לא מרפה את ידיהם של מנהיגי היבשת. בעוד שמאז תחילת הפלישה רוב מדינות אירופה מושיטות ידן לעזרה, הרי ששולץ ומקרון עושים ככל שביכולתם לזרוק חול למנוע האוקראיני.

מפילים כל הצעה להגברת הסיוע הצבאי, מרסנים כל סנקציה על הקרמלין, שומרים על פוטין בזירה הדיפלומטית, מזכירים לנו בכל הזדמנות שפצצות גרעין זה עניין רציני, ממשיכים כמובן לקנות גז מהרוסים עם הבטחות משתנות למתי זה יסתיים, ותורמים יחד למאמץ המלחמתי של אוקראינה הרבה פחות ממה שתורמת למשל "מעצמת העל הגרעינית" אסטוניה.

בעוד שמאז תחילת הפלישה רוב מדינות אירופה מושיטות ידן לעזרה, הרי ששולץ ומקרון עושים ככל שביכולתם לזרוק חול למנוע האוקראיני, ותורמים יחד למאמץ המלחמתי פחות ממה שתורמת, למשל, "מעצמת העל הגרעינית" אסטוניה

כל פתרון דיפלומטי בתנאים הנוכחיים הוא סופה של אוקראינה. הסיכוי היחיד של אוקראינה לשרוד את השואה שמתרחשת בה יהיה בשדה בקרב, וכדי שהניצחון יהיה של קייב, היא צריכה שותפים ולא סוסים טרויאניים.

יגאל צלאל, יליד צ'רנוביץ במערב אוקראינה, מתגורר בתל אביב, בזוגיות+1. עוסק בייעוץ שיווקי וכלכלי. מאמין בוויסקי אירי, פוטבול אמריקאי ורוח האדם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים ו-1 תגובות
סגירה