לפעמים אין מילים. אבל צריך בכל זאת להתייחס למחול הטירוף האנטי דמוקרטי שמחולל כעת הליכוד בראשות נתניהו.
נדמה היה שהמעבר לאופוזיציה ירסן קצת את ההתקפות על הדמוקרטיה, אבל הליכוד, שהפך לכת פונדמנטליסטית עם נאמנות עיוורת לנתניהו, לא הבין את תפקידו כשלטון ולא מבין את תפקידו באופוזיציה.
נדמה היה שהמעבר לאופוזיציה ירסן קצת את ההתקפות על הדמוקרטיה, אבל הליכוד, שהפך לכת פונדמנטליסטית עם נאמנות עיוורת לנתניהו, לא הבין את תפקידו כשלטון ולא מבין את תפקידו באופוזיציה
חברי הליכוד חוזרים שוב ושוב על הטענה שהתנגדותם לכל חוק שמעלה הקואליציה היא "תפקידנו" באופוזיציה.
ח"כ כהן מהליכוד: "נתנגד לכל הצעה של הקואליציה, זה תפקידנו" pic.twitter.com/Pa5DMAgV0T
— ynet עדכוני (@ynetalerts) May 23, 2022
כך יואב קיש וכך דוד ביתן ואחרים. והגדילה הגברת רגב, שרת התרבות לשעבר, באמירה המפלצתית (אין תיאור אחר) הבאה:
"אנחנו כסיעה חייבים לקבל החלטה. החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזו, אז אין כאבי בטן. אין כאבי בטן למקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים. כולם מבינים שזה הרציונל".
תאזינו לטון שלה, לנחישות, לזעם, לשנאה…
ונגד מי הם פועלים?
נשים מוכות, קרבנות אונס, לוחמים וניצולי שואה – זה אנחנו, הציבור הישראלי, אנחנו האנשים "שמפריעים" לאפסים האלה להסליל נאשם בפלילים (שהפסיד 4 סבבי בחירות ומטרלל מדינה שלמה) חזרה לשלטון.
למה? למה זה מגיע לנו? pic.twitter.com/mKgiPiZFS6— ???????????????????????? ???????????????????? ???? (@limor_moyal) May 23, 2022
מהו הרציונל? אין שום דבר חשוב במדינה או בחיי אזרחיה אלא רק חזרתו של הליכוד לשלטון.
עוד לא הבנו בשביל מה הליכוד רוצה לחזור לשלטון. האם כדי לטפל באזרחי המדינה ולנהל את חייהם באופן יעיל יותר, טוב יותר, דמוקרטי יותר? אין לדעת. הליכוד לא הציב שום אלטרנטיבה בשום תחום.
מהו הרציונל? אין שום דבר חשוב במדינה או בחיי אזרחיה מלבד חזרת הליכוד לשלטון. עוד לא הבנו בשביל מה הליכוד רוצה לחזור לשלטון. האם כדי לטפל באזרחי המדינה? אין לדעת. הליכוד לא הציב שום אלטרנטיבה בשום תחום
הליכוד הוא מפלגה ללא מצע, ללא עמדות ציבוריות גלויות שניתן לנהל עליהם דיון. יש לו רק הסכמה אחת, והיא חזרתו של נתניהו לראשות הממשלה.
הדברים הללו של ח"כ מירי רגב מעידים כי הם נמצאים במערכת בחירות תמידית 24/7 נגד כל אזרחי המדינה באשר הם. ניצולי שואה, נאנסות. חיילים לוחמים, כולם.
הליכוד רוצה בכוח לכפות את שלטונו ולא לאפשר לשום מפלגה אחרת או מפלגות, לנהל את המדינה.
אלה מעשים, לא רק דיבורים אנטי דמוקרטיים. חשוכים. לא חוקיים. הכנסת אינה במה לסחטנות של אזרחי המדינה. הבחירות הן לא עסקה של כנופיית מאפיה בסגנון "הצעה שאי אפשר לסרב לה".
אבל זה מה שהליכוד אומר ועושה.
אומר לחיילים: תחכו לנו שנחזור לשלטון ואז "נשלם רטרואקטיבית" (דוד ביתן באולפן ויינט). אומר לנאנסות: לא נשמור את הממצאים הפורנזיים בערכות האונס שלכן כי מפלגות אחרות נמצאות בשלטון וזה העונש על שלא הצבעתן בעדנו.
הליכוד מעניש את אזרחי ישראל. גם את אלה שהצביעו בעדו אבל לא הביאו מספיק קולות.
הליכוד בתורת הכאוס של נתניהו פועל כדי שיהיה רע לאזרחים ואז הם יאשימו את הממשלה ויעלו אותו לשלטון.
הליכוד מעניש את אזרחי ישראל. גם את אלה שהצביעו בעדו אבל לא הביאו מספיק קולות. הליכוד בתורת הכאוס של נתניהו פועל כדי שיהיה רע לאזרחים ואז הם יאשימו את הממשלה ויעלו אותו לשלטון
ומה יקרה אז?
האם אז הליכוד יצפה לשת"פ עם האופוזיציה בחוקים מסוימים? האם אז יש לנהל את הפרלמנט לפי העניין ולא רק לפי זהות מרכיבי הממשלה?
הטירוף הזה חייב להיפסק.
לכנסת יש יועצים משפטיים ולממשלה יש יועמ"ש. המעשים הללו של חברי פרלמנט גובלים בפלילים או פליליים לחלוטין.
כשמירי רגב אומרת שכחברת כנסת לא מעניין אותה שום אזרח אלא רק הפלת הממשלה והשלטון, היא נוהגת באלימות פיזית ומילולית נגד הדמוקרטיה ונגד אזרחי המדינה.
מניעת שכר הלימוד מהחיילים רק בגלל שהליכוד באופוזיציה זו אלימות. זו לא פוליטיקה.
מניעת תקציב מדינה במשך שנתיים מכלל אזרחי ישראל זו אלימות.
התקפות על חברי כנסת כאילו הם אויבי המדינה ותומכי טרור, זו אלימות.
הסתה נגד ראש הממשלה כאילו הוא ממשלת חמאס ומשתף פעולה עם אויבי ישראל, זו אלימות והסתה שהיועצים המשפטיים ומערכות החוק צריכים לפעול נגדן.
הסתה נגד ראש הממשלה כאילו הוא ממשלת חמאס ומשתף פעולה עם אויבי ישראל, זו אלימות והסתה שהיועצים המשפטיים ומערכות החוק צריכים לפעול נגדן
תפסיקו לבלבל את המוח על חופש ביטוי. האופוזיציה בישראל לא משתמשת בחופש הביטוי אלא בחופש ההסתה והחופש לגרום כאוס לאזרחי המדינה כדי שעל גבו יוכלו אולי לחזור לשלטון.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
(כמעט) כולם בישראל מסכימים שתפקיד האופוזיציה הוא להלחם בממשלה. יש חילוקי דעות באיך להלחם, בצורה פנטית, כמו שקורה היום, או בצורה יותר מתונה.
במדינות בסקנדינביה ומספר דמוקרטיות אחרות, תפקיד האופוזיציה הוא להציע אלטרנטיבה למדיניות הממשלה, ושהבוחרים יחליטו בבחירות איזה אלטרנטיבה הם רוצים. האופוזיציה במדינות אלו משתפת פעולה עם הממשלה בנושאים שבהם יש הסכמה או פשרה.
(כמעט) כולם בישראל מסכימים שתפקיד האופוזיציה הוא להלחם בממשלה.
יש חילוקי דעות באיך להלחם, בצורה פנטית, כמו שקורה היום, או בצורה יותר מתונה. במדינות בסקנדינביה ומספר דמוקרטיות אחרות, תפקיד האופוזיציה הוא להציע אלטרנטיבה למדיניות הממשלה, ושהבוחרים יחליטו בבחירות איזה אלטרנטיבה הם רוצים. האופוזיציה במדינות אלו משתפת פעולה עם הממשלה בנושאים שבהם יש הסכמה או פשרה.
אני פונה מכאן במיוחד אל מירי רגב,יובל שטייניץ,אלי כהן המצוטטים ואל שאר המזדנבים,
איני מאחל לכם מה שמנעתם מאחרים,כולם יבואו חשבון איתכם.
את הבושה שרכשתם מאיתנו,זכיתם לה ביושר.
לכל אלו מכם אני ממליץ לקרוא את מילותיו של ביאליק ולהפנים.
רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה,
לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד.
מִי אָסַף גִּיל הַפְּדוּת מֵעֵינְכֶם וּמִי כִבָּה שְׁבִיב אִשָּׁהּ?
לָמָּה שָׁפֵל קוֹלְכֶם הַיּוֹם וּמַדּוּעַ כֹּה נָבְלָה שְׂפַתְכֶם?
וּתְמוֹל עוֹד צָלְלוּ אָזְנַיִם וְסִפִּים רָעֲשׁוֹ לִתְרוּעַתְכֶם.
מִי הִקְדִּיר עֲלֵיכֶם עַפְעַפֵּי שַׁחַר בְּטֶרֶם יִבָּקֵעַ,
וּמִי הִכְרִית שְׂשׂוֹן תִּקְוָה וְאַחֲרִית מֵאָהֳלֵי דַלִּים,
צְחוֹק וּרְנָנָה מִגְּרוֹן יְלָדִים וּשְׁאוֹן-עָם מִבָּתֵּי מוֹעֵד?
מִי הִזְנָה אֶת-בַּחוּרֵיכֶם וַיַּטֵּם מֵאָרְחוֹת נֹעַר,
לְכַלּוֹת כֹּחָם לָרִיק וּלְתִתָּם לְרַאֲוָה וּלְשִׁמְצָה,
וּמִי הִרְחִיב פִּיהֶם וַיְמַלֵּא בִּטְנָם קָדִים
וּלְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבָּם וּלְהַטִּיף – תַּחַת לְמֹד וְהַקְשֵׁב?
וּמַה-שֶּׁפֶךְ הַתָּמִיד מֵעַל כָּל-בָּמָה עַל קָדְקֳדֵיכֶם,
זִרְמַת מִלִּים נְבוּבוֹת, מִזְרַת מוֹץ וּנְעֹרֶת,
לַהֲפֹךְ יְקַר הֲגִיגְכֶם לְשִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם וּלְתוֹעֵבָה?
מִי הִפְרִיחַ בִּבְשַׂרְכֶם, לַהֲמִקּוֹ, צָרַעַת מִתְנַבְּאִים נִכְפִּים,
טְמֵאֵי נֶפֶשׁ מִתְקַדְּשִׁים, שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת וּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים בְּלִבָּם,
הַמְשַׁוְּעִים כָּל-הַיּוֹם, אֲחוּזֵי עֲוִית וּמְרֻתְּחֵי קֶצֶף, לַגְּדֹלוֹת,
וּבְתָפְשָׂם בְּפִיהֶם אֶת-הַמְרֻבֶּה וּבְתָבְעָם אוֹתוֹ מִזּוּלָתָם,
נַפְשָׁם תְּרוּעָה, וְיָדָם לַשָּׂכָר, כְּאִלּוּ כְבָר בִּצְּעוּהוּ;
וּמִי הִשְׁלִיחַ בָּכֶם לַהֲקַת חוֹרְצֵי עֵט וְלָשׁוֹן,
עֲדַת נְגוּעֵי אֱלֹהִים, אֲכוּלֵי מַשְׂטֵמָה וּמְזֵי קִנְאָה,
לְסַכְסֵךְ אֶתְכֶם אִישׁ בְּאָחִיו וּלְהַאֲכִילְכֶם אֶת-בְּשַׂרְכֶם
וּלְפַגֵּל עֲלֵיכֶם כָּל-קֹדֶשׁ בְּהֶבֶל פִּיהֶם וּבְמַגַּע אֶצְבָּעָם?
מִי הִתִּיר אֲגֻדַּתְכֶם וַיֶּחֱצֶנָּה בֵּין נְעָרִים אֱוִילִים?
אָנָה נָפוֹצוּ נִקְבְּצֵיכֶם וּמַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ מְאַסִּפְכֶם?
אֵיפֹה נֶחְבָּא קוֹל הַמְצַוֶּה, מַדּוּעַ לֹא יַשִּׂיג אֹזֶן?
הֲשָׁב וְהֵתֵל בָּכֶם אֱלֹהִים, אִם תִּעְתְּעוּ בָכֶם נְבִיאָיו,
וֶהֱשִׁיבְכֶם מָחָר נִכְלָמִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ לִנְתִיב הַתְּלָאָה,
לְמַעַן נַסּוֹתְכֶם וּלְמַעַן עַנּוֹתְכֶם עַד מָוֶת, עַד הָאַכְזָרִי מִמָּוֶת:
זָחֹל עַל גָּחוֹן, – מִפְלֶצֶת לְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה
וּמִרְמָס לְרֶגֶל גַּאֲוָה, – לִקְרַאת בּוּז וְדֵרָאוֹן,
שְׁתוֹת כַּמַּיִם קַלָּסָה וּגְמֹעַ רֹק כְּמִמְסַךְ יָיִן
וְגָרֵם חַרְשֵׂי כוֹס הַתַּרְעֵלָה אַחֲרֵי מְצוֹתְכֶם קֻבַּעְתָּהּ,
עַד הַגִּיעֲכֶם אֶל שֻׁלְחַן עַמִּים פְּדוּיֵי אֱלֹהִים וּקְרִיאֵי מוֹעֵד
כּוֹרְתֵי בְרִיתָם לִשְׁלוֹם עוֹלָמִים עֲלֵי זִבְחֵיכֶם,
וְלִקַּטְתֶּם תַּחְתָּיו בְּהוֹנוֹת יְדֵיכֶם וְרַגְלֵיכֶם הַמְקֻצָּצוֹת.
וְאִם אָזְלַת יַד כֻּלְּכֶם גַּם יַחַד מֵהוֹשִׁיעַ לְנַפְשְׁכֶם,
הַאֵין אִישׁ בִּיהוּדָה, הַאֵין אֶחָד בְּכָל-מַעַרְכוֹתֵיכֶם
גֶּבֶר חַיִל, מוֹשֵׁל בָּעֹז, גְּדָל-רוּחַ וּנְגִיד-עָם,
תַּקִּיף וּבַר לֵבָב, שֵׁבֶט בַּרְזֶל וּתְבוּנוֹת כַּפַּיִם עִמּוֹ,
אֲשֶׁר יֹאחֶזְכֶם בְּצִיצִית רֹאשְׁכֶם וִינַעֶרְכֶם בְּחֹזֶק-יָד
כְּנַעֵר שִׁכּוֹר הֲלוּם סָבְאוֹ וּמִתְבּוֹסֵס בְּקִיאוֹ,
לְמַעַן הָשֵׁב רוּחֲכֶם וְכֹחֲכֶם אֲלֵיכֶם וּלְמַעַן הֲקִימְכֶם?…
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה! –
רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
בזל, תמוז, תרצ"א.
גדעון נח.
ישראל כבר לא ילדונת, היא כבר עלמה, והיא בדרך להיות מבוגרת. ככה זה כשמתבגרים, התמימות נעלמת, והחיים מוכיחים שחייבים להשתפשף ולצעוד עם הקצב, הליכוד של ביבי מסמל את כל המושחת והמכוער. אם ישראל רוצה לשמור על אישיות איכותית, עליה לכבד את יסודות תורת ישראל, להקפיד על חינוך לשיוויון כללי/כלכלי בכל העולם, לעודד חיי רוח (רוחניות), לפרגן לחיי פשטות על חשבון תחרותיות עסקית דורסנית. זה חייב להיות בתהליך הדרגתי, מתון, אחראי, בשכל טוב, עם רצון נכון – לא ביום אחד כמובן, לא צריך לזעזע ת'מערכת ולהביא לקריסתה