שלושה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה באוקראינה, העניין העולמי פחת בצורה ניכרת והתחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה אינו נראה באופק. אווירה זאת לא משקפת נכונה את הנעשה בשטח: בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו.
התחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה לא נראה באופק. אך בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת, כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אוקראינה תחת מנהיגותו האמיצה של ולודימיר זלנסקי רשמה בחודש האחרון הישגים עצומים. המאמץ המרכזי של הצבא הרוסי להכרעת קייב והשתלטות על צפון-אוקראינה נכשל כישלון חרוץ. זרם גובר של פליטים אוקראינים חוזר הביתה ואזורים רבים במדינה מנהלים שיגרת חיים סבירה.
עמידתם העיקשת מול התקפות מפלצתיות והצלחתם להדוף את הצבא הרוסי גם מאזורים עליהם הצליח לגבור, מייצרת אצל זלנסקי ויועציו אמונה כי בחודש אוגוסט יהיו ערוכים להכרעה סופית של הצבא הרוסי ולסילוקו המלא מאוקראינה.
בממלכתו של ולדימיר פוטין התבהרה בחודש האחרון ההבנה בדבר הכישלון הצורב של הצבא הרוסי והתוכנית המקורית. לצד החדשות החיוביות הללו, ההתקפלות מהתוכנית המגלומנית המקורית הביאה את הצבא הרוסי לאסטרטגיה יעילה הרבה יותר של מיקוד כוח אכזרי וברוטלי (בגזרה מוגבלת של חבל דונבאס בדרום-מזרח אוקראינה).
אסטרטגיה זאת מניבה לשם שינוי הצלחות לרוסים באזור זה. בתהליך איטי ומדמם הם מתקדמים לכיבושו. השליטה המתרחבת והכנעת עיר הנמל מריופול מאפשרת להם להטיל גם מצור ימי על אוקראינה ולשתק את הסחר הימי שהתקיים משם.
במושגים ישראליים אפשר לומר שפוטין עבר מ"אורנים גדול" ל"אורנים קטן" (ממטרת מלחמת לבנון הלא מוצהרת – כיבוש ביירות וכינון ממשלה חלופית בלבנון, לעומת המטרה המוצהרת הצנועה יותר – הוצאת יישובי הצפון מטווח אש המחבלים).
כיבוש מלא של אוקראינה כבר אינו על הפרק, אבל פוטין מאמין כי השגת שליטה מלאה בחבל דונבאס, יחד עם האי קרים שנכבש ב-2014 ושיתוק הסחר הימי בתוספת שליטה בברז הגז הטבעי לאירופה, יאלצו את המערב (או לפחות את האירופאים) להכיר בתוך מספר חודשים בניצחונה של רוסיה בגזרה זאת ובסיפוח רצועה משמעותית מאוקראינה לרוסיה. פחות מהתוכנית המקורית, אבל עדיין הישג משמעותי.
כיבוש אוקראינה כבר לא על הפרק, אבל פוטין מאמין שהשגת שליטה מלאה בחבל דונבאס, שיתווסף לאי קרים, ושיתוק הסחר הימי עם שליטה בברז הגז הטבעי לאירופה, יאלצו את המערב להכיר בניצחונו
שני הצדדים משוכנעים שהנקודה הארכימדית לטובתם תתרחש בטווח זמן של 3-4 חודשים, אז מה הקלפים שעומדים לרשותו של כל אחד מהם?
רוסיה – כיבוש דונבאס ויצירת משבר כלכלי עולמי
בחודש האחרון העולם עצר נשימתו פעמיים בציפייה להסלמה רוסית. ב-9 במאי נשא פוטין נאום במסגרת חגיגות "יום הניצחון על גרמניה הנאצית". גורמים במערב הביעו לקראת האירוע חששות חוזרים כי פוטין צפוי להכריז על מלחמה כוללת נגד אוקראינה, מה שיהווה בסיס לגיוס מילואים המוני ולהסלמה בפעילות הצבאית.
בפועל, הכרזה כזאת לא נשמעה בנאום הנשיא, בתירוצים מוזרים בוטל גם מטס הניצחון שמתלווה למצעד השנתי באופן קבוע. גם הציפיות לפלישה רוסית למולדובה לא התממשו. בסוף אפריל התרבו הסימנים כי פלישה רוסית היא עניין של ימים, אך מסיבות שניתן רק לנסות ולשער, האות לא ניתן.
נאומו המתון של פוטין במצעד הניצחון והפלישה שלא התרחשה, ביחד עם נסיגת הצבא הרוסי מגזרת קייב וצפון אוקראינה העידו על כך שבמוסקבה נפלו האסימונים. התוכנית להכרעת מחץ ושיעבוד אוקראינה נחלה כישלון צורב, יכולות הצבא הרוסי מוגבלות ומיושנות וחובה עליהם לחשב מסלול מחדש.
מכאן חדשות הפחות טובות: ההכרה בכישלון והמפגש המר עם המציאות הביאו את פוטין לאסטרטגיה מעשית הרבה יותר, מיקוד הלחץ בחבל דונבאס הסמוך לגבול עם רוסיה ומהווה שער יציאה של אוקראינה לים השחור.
מכאן חדשות הפחות טובות: המפגש המר עם המציאות הביאו את פוטין לאסטרטגיה מעשית הרבה יותר, מיקוד הלחץ בחבל דונבאס הסמוך לגבול עם רוסיה ומהווה שער יציאה של אוקראינה לים השחור
ביחס לתוכנית המקורית מדובר בכישלון מדהים. פוטין נערך למלחמה שנים ארוכות ויצא אליה כשהוא מחזיק בביטחון מוחלט כי לרוסיה עליונות צבאית מובהקת.
לצד הפעולה הצבאית הוכנו שורת כלים עוצמתיים שעל-פי כל ניסיון בעבר היו אמורים להספיק כדי למנף את הניצחון הצבאי להישג בינלאומי והכרה מאולצת בתוצאות.
ארגז הכלים כלל תכנית מחושבת של הצפת אירופה במיליוני פליטים, כאמצעי לחץ שיביא את האירופאים לתמוך בסיום מהיר של המלחמה ובוויתור על אוקראינה (או לפחות על חלקים ממנה).
נבוט שני היה התלות האירופאית בגז הרוסי, שנבנתה היטב בשנים הקודמות והגיעה לשיאה עם השלמת צינור "נורדסטרים 2" לגרמניה. לכך נוספו הצהרות מאיימות במיוחד בימיה הראשונים של המלחמה, ובהן בהצהרתו של פוטין ב-27.2 כי "הורה להעמיד את היחידות הגרעיניות של רוסיה בכוננות מיוחדת".
למרבה ההפתעה, בניגוד לעבר נתקל פוטין בחומה קשיחה. הקרדיט לכך הוא בראש ובראשונה למנהיגותו של זלנסקי, שלא יישר קו עם ההערכות הפסימיות על נפילת אוקראינה.
הכישלון הרוסי בשדה הצבאי ונפילת האסימונים בעולם לגבי מסוכנותו של פוטין, הביאו לתפנית חדה ביחס העולמי אליו. נטיית העבר להתפשר כדי להשביע את רצונו של הבריון הוחלפה בגישה קשיחה בהרבה.
עד כה, נחילי הפליטים שהטילו עומס קשה על מדינות מזרח-אירופה, השימוש החלקי בעצירת אספקת הגז ואפילו פוזיציית המשוגע שלא יהסס להשתמש בנשק לא קונבנציונלי, לא הביאו להתקפלות המצופה.
הכישלון הרוסי בשדה הצבאי ונפילת האסימונים בעולם לגבי מסוכנותו של פוטין, הביאו לתפנית חדה ביחס העולמי אליו. נטיית העבר להתפשר כדי להשביע את רצונו של הבריון הוחלפה בגישה קשיחה בהרבה
הכישלון הרוסי הוביל לאפקט בומרנג שיפגע ברוסיה לשנים ארוכות. סנקציות חסרות תקדים הושתו על הכלכלה הרוסית. פוטין, שביקש למנוע את הצטרפות אוקראינה לנאט"ו, יאלץ כנראה להשלים עם הצטרפותן של פינלנד ושבדיה לארגון בשנה הקרובה.
התלות האירופאית בגז עדיין חזקה, אבל מאז פרוץ המלחמה החל תהליך מואץ לצמצומה. אם יתמידו בכך, בעוד מספר שנים תאבד רוסיה את הנשק הכלכלי החשוב ביותר שלה.
רוסיה הפכה למדינה מוקצה בעולם, ב-2018 ארבע שנים לאחר שכבשה את האי קרים, אירחה מוסקבה את המונדיאל בהוד והדר כשאנגלה מרקל מתארחת ביציעים כאורחת הכבוד של פוטין. את המונדיאל הקרוב יראו ברוסיה (במקרה הטוב) על המסכים, לאחר שפיפ"א החליטה לסלק את רוסיה מהתחרויות. כך גם באירוויזיון.
ואף על פי כן בחודשים האחרונים ביצעה רוסיה התאמות חשובות שעשויות לאפשר לה הישג משמעותי במלחמה. ההכרה בכישלון ומיקוד המאמץ לחבל דונבאס מניבה עבורה הישגים חשובים. השליטה הצבאית מאפשרת לה להטיל מצור ימי ולשתק את צינור המסחר העיקרי בין אוקראינה לעולם. יש משמעות קריטית למצור הימי, מפני שאוקראינה היא יצואנית מרכזית של מוצרי יסוד חקלאיים כמו גם של שוק הבנייה.
תקוותו של פוטין היא כי בחודשים הקרובים יצליח לבסס את שליטתה של רוסיה בדונבאס. הסגר הימי יוביל למצוקה כלכלית עולמית, שתתבטא בעליות מחירים חדות בשווקי המזון והבנייה.
תקוותו של פוטין היא כי בחודשים הקרובים יצליח לבסס את שליטתה של רוסיה בדונבאס. הסגר הימי יוביל למצוקה כלכלית עולמית, שתתבטא בעליות מחירים חדות בשווקי המזון והבנייה
מומחי כלכלה חלוקים על עוצמת ההשפעה של המצור הימי. המחמירים סבורים כי המחסור בחיטה יביא בתוך 3 חודשים למשבר עולמי שיפגע בצורה אנושה במדינות העניות. על-פי הערכת בית שמאי, המשבר יפגע בכולם, אך השפעתו תהיה קריטית במדינות עניות במזרח-התיכון ובאפריקה, שיקלעו לגל התקוממויות בסגנון האביב הערבי בגלל מצוקת רעב.
האופטימיים סבורים שההשפעה תהיה מוגבלת מכיוון שאזורים גדולים באוקראינה חזרו לשגרת חיים והייצור המקומי מתאושש. הקושי העיקרי שנותר הוא לייצא את הסחורה בשל חסימת הנתיב הימי. לכך יימצאו לכל הפחות פתרונות חלקיים בחודשים הקרובים. על-פי הגישה האופטימית, השפעות המצור הרוסי יורגשו בעליות מחירים והתייקרות מוצרי יסוד, אך לא יביאו לטלטלה עולמית.
נשק נוסף עליו בונה פוטין בסתיו הקרוב הוא אספקת הגז שהתלות האירופאית בו תגבר לקראת החורף הקפוא. כבר כיום נשמעים קולות ראשונים מכיוונן של המדינות התלויות יותר באספקה הרוסית (גרמניה, צרפת, איטליה ואוסטריה) על-כך שיש לחתור להסכם, שבו תאלץ אוקראינה לוותר על חלקים מריבונותה.
בקרמלין מאמינים כי השתלטות מלאה על דונבאס, ערעור הכלכלה העולמית והחשש באירופה מחורף קפוא בלי תנורי גז, יאפשרו להם בתוך מספר חודשים להגיע סוף סוף להישג ממשי של סיפוח רצועה חשובה מאדמת אוקראינה.
אוקראינה – המשך ההצלחות הצבאיות עד לסילוק הצבא הרוסי
בשבועות האחרונים נשמעו הצהרות חוזרות של זלנסקי ובכירים נוספים על כך שהסכם הפסקת אש יהיה אך ורק כזה שבו אוקראינה לא תוותר על סנטימטר מאדמתה.
ההצהרות הגיעו בעקבות שורת הצלחות צבאיות שמשמעותן המצטברת היא דרמטית. המצור על קייב הוסר כבר לפני תקופה, הצבא הרוסי נהדף כשהוא משאיר אחריו הוכחות מחרידות למעשי רצח בעיירות הסמוכות עליהן השתלט לתקופה קצרה. בשבועות האחרונים נראה כי גם חרקיב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, קרובה להשתחרר מעולו המחניק של הצבא הרוסי.
בשבועות האחרונים נשמעו הצהרות חוזרות של זלנסקי ובכיריו על כך שבהסכם הפסקת אש אוקראינה לא תוותר על ס"מ מאדמתה. ההצהרות הגיעו בעקבות שורת הצלחות צבאיות, שמשמעותן המצטברת דרמטית
שחרורן של שתי הערים הגדולות באוקראינה וחזרתן לשגרה הוא הישג אדיר לזלנסקי ובני עמו. בצירוף חלקה המערבי של אוקראינה, שמלכתחילה נפגע פחות במלחמה, חוזרים חלקים גדולים של המדינה המותקפת לשגרה כמעט מלאה.
למעלה מ-40 מדינות כבר חידשו את פעילות השגרירות שלהן בקייב (גם ישראל החלה להיערך). העוצר המלא שהוטל על העיר עם פרוץ המלחמה קוצר בסוף אפריל ומתקיים כעת רק אחרי 23:00 בלילה.
מאזן ההגירה באוקראינה התהפך באמצע אפריל משלילי לחיובי, המשמעות היא שבכל יום חוזרים למדינה יותר אנשים מאשר עוזבים אותה, על-פי העדכון האחרון שבו לאוקראינה יותר מ-2 מיליון אזרחים שעזבו אותה בתחילת המלחמה.
בחרקיב, הורה השבוע ראש-העיר על פינוי האזרחים מתחנות המטרו שיחזרו לשמש כמערך רכבות "רגיל" במקום כמקלט להמונים.
ההצלחות הצבאיות כללו לא רק קרבות בלימה אלא גם התקפות מוצלחות על אזורים בהם השיגה רוסיה שליטה (זמנית, בדיעבד) והטעינו את זלנסקי ואנשיו בביטחון רב.
מגובים ברוח פטריוטית ותמיכה גורפת של העם האוקראיני (בסקר עדכני יותר מ-80% מהאוקראינים התנגדו לכל פשרה טריטוריאלית מול רוסיה) ובחבילת סיוע אדירה של 40 מיליארד דולר שאושרה בסנאט האמריקאי – מאמינים כעת בקייב כי בחודשים הקרובים יצליחו להשיג ניצחון מלא בכל הגזרות על אדמת אוקראינה ולשחררה מהצל הכבד שהטיל עליה ולדימיר פוטין מאז שנת 2014.
ההצלחות הצבאיות כללו לא רק קרבות בלימה אלא גם התקפות מוצלחות על אזורים בהם השיגה רוסיה שליטה (זמנית, בדיעבד) והטעינו את זלנסקי ואנשיו בביטחון רב
למי יחייך הסתיו?
נכון להיום שני הצדדים משוכנעים כי הישג גדול ואולי אפילו ניצחון נמצא בהישג ידם בטווח של מספר חודשים, הסכם הפסקת אש אינו מעשי ושניהם צפויים לחתור במלוא הכוח להשגת היעד.
פוטין בונה על כך שבחודשים הקרובים תצליח רוסיה לבסס שליטה מלאה בחבל דונבאס. בפרק זמן זה יחולל הסגר הימי שהטילה רוסיה על נמלי אוקראינה משבר כלכלי שיורגש בכל העולם, ומדינות בולטות באירופה ירכינו ראש לקראת החורף הקר ולא יעזו להסתכן בהמשך החרם על רוסיה, אל מול אפשרות של ניתוקן מברז הגז הטבעי.
מכלול הנסיבות הללו יאלץ את המערב להכיר בניצחונו החלקי במלחמה, לפחות בגזרת דונבאס, שתהפוך לחלק מרוסיה. לחלופין אם המערב יעמוד בסרבנותו, השלמת ההשתלטות וסיפוח חד-צדדי של דונבאס יאפשרו לפוטין הכרזת ניצחון במוסקבה וסיום המלחמה, או בתסריט מדאיג יותר, המשך המלחמה בעמדה משופרת, כשרוסיה שולטת ברצועה אסטרטגית המהווה חלק מאוקראינה כיום.
בקייב הציפיות הפוכות, המוראל גבוה וההצלחות ניכרות. עמידתה ההרואית של אוקראינה בהנהגת זלנסקי הביאה לתוצאות מוחשיות. הנחת העבודה היא כי אחרי שחרור קייב וחרקיב יצליחו להמשיך ולהדוף את הרוסים מאזורים נוספים.
אומנם בימים האחרונים נאלצים באוקראינה להודות כי לאחר שהושלמה הכנעתה האכזרית של מריופול, הצבא הרוסי ממשיך להתקדם לכיבוש אזורים נוספים בחבל דונבאס. אבל גם עובדה זאת אינה פוגמת באופטימיות. בשלושת החודשים מאז פרצה המלחמה התקשו הרוסים לשלוט לאורך זמן באזורים שכבשו.
בממשל זלנסקי מאמינים כי גם במידה שהמגמה המדאיגה תתממש ורוסיה תשלים את כיבוש דונבאס, בחודשים הבאים יצליחו לסלק אותם משם כפי שעשו באזורים אחרים. הצלחה כזאת תשלים את תבוסתה של מוסקבה במלחמה כולה, מכיוון שברוב הגזירות האחרות כבר ממילא נרשמה נסיגה רוסית.
בממשל זלנסקי מאמינים כי גם אם המגמה המדאיגה תתממש ורוסיה תשלים את כיבוש דונבאס, בחודשים הבאים יצליחו לסלקה משם כפי שעשו באזורים אחרים. הצלחה כזאת תשלים את תבוסת מוסקבה במלחמה כולה
מה יהיה? הנבואה ניתנה לשוטים והמלחמה כבר סיפקה הפתעות רבות, במיוחד ביחס לתחזיות המקדימות שניבאו בליץ רוסי מהיר.
בסבירות גבוהה אפשר להניח שבעתיד הקרוב תימשך המגמה של שיבת הפליטים וחזרה לשגרה באזורים נרחבים באוקראינה, בשורה נפלאה לעשרות מיליונים שנכפתה עליהם מלחמה אכזרית וחסרת היגיון וכמובן גם לכלכלה האוקראינית שתשוב לחיים חלקיים.
לעומת זאת בגזרת דונבאס העתיד מעורפל. יש סבירות גבוהה שאף צד לא ישיג את מבוקשו. הרוסים יתקשו לבסס שליטה יציבה, אבל גם האוקראינים לא יצליחו להדוף את הכוח המאסיבי שרוסיה מרכזת שם. בתסריט כזה, דם רב עוד צפוי להישפך, התארכות המלחמה והשפעת המצור הימי על הכלכלה העולמית עלולים להגביר את הלחץ על זלנסקי להסכים לפשרה, כמיטב המסורת שאפיינה את האיחוד האירופי בתקופת מרקל.
במצב כזה תעמוד למבחן החזית האחידה של ארה"ב ואירופה, כאשר האמריקאים על-פי כל הסימנים מעוניינים להמשיך ולשחוק את רוסיה, לפחות עד תבוסה רוסית או נפילת פוטין, ואילו בגרמניה וצרפת עלולים להתגבר הקולות שיבקשו "להגיש סולם" לפוטין כדי לסיים את האירוע.
ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם