בסוף יוני פרסמתי בזמן ישראל רשומה בה תואר האפקט המוצלח של מבצע "קטיף כלניות" בתחילת 2004, בו חוסלו בתוך מספר חודשים רוב בכירי חמאס. רצף החיסולים הביא את חמאס להעביר הצעה חשאית לישראל ובה התחייבות (שקוימה) להפסיק את פיגועי ההתאבדות בתמורה להפסקת החיסולים.

עד סוף יוני 2024 ישראל פגעה במספר קטן של בכירי חמאס ולא פגעה כלל בכוורת הבכירה של חזבאללה. בחודש שחלף השתנו פני הדברים, ישראל רשמה 3 פעולות חיסול משמעותיות, בהן חוסלו 4 בכירים בחמאס ובחזבאללה.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

מאז המכה האיומה שהנחית עלינו ארגון חמאס ב-7.10 נשאבה ישראל למלחמה ארוכה וקשה שסופה אינו נראה באופק. מטרות המלחמה הוגדרו באופן מעורפל בעיקר באמצעות סיסמאות – ניצחון מוחלט, השמדת חמאס וכו'. מכיוון שמעולם לא הוגדר מה הוא אותו ניצחון מוחלט, רף הציפיות שנוצר בציבור הוא לראות את חמאס נעלם או לפחות יורד על ברכיו ומוסר את החטופים.

הציפיות המוגזמות האלה יוצרות מרדף אחרי אותה הבטחה מעורפלת של "ניצחון מוחלט", והתוצאה היא מלחמה אינסופית עם תוצאות מוגבלות. זאת במקום לעבור לדרכי פעולה אחרות שעשויות להיות יעילות הרבה יותר.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

ביום חמישי האחרון התקיימה "שיחה קשה" בין נשיא ארצות-הברית, ג'ו ביידן לראש-הממשלה, בנימין נתניהו. בשיחה הזהיר ביידן כי אם ישראל לא תבצע מיידית שינוי משמעותי בנושא הסיוע ההומניטרי, ארה"ב לא תוכל להמשיך ולתמוך בה.

האמריקאים סירבו להבהיר מה המשמעות של הפסקת התמיכה, אך מהתחייבותו של נתניהו ניתן להבין כי האזהרה נגעה לכלי הסיוע החשובים באמת שארצות-הברית מעניקה לישראל – הגנה מהחלטות במועצת הביטחון ואולי גם עצירת הסיוע הצבאי.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

אחד הרעיונות הפופולריים המועלים מאז ה-7.10 על-ידי פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואזרחים מהמניין הוא ריקון רצועת עזה מתושביה. כביכול התוכנית נשמעת הגיונית ואפילו חיובית לעזתים עצמם, שיוכלו להתפנות סוף סוף מהרצועה הצפופה והענייה ולהגר למקומות טובים ובריאים יותר. ישראל כמובן תרוויח שקט וסיום של השכנות הבלתי-אפשרית בין תושבי הדרום לרצועת עזה.

הבעיה ברעיון הזה, שנשמע אטרקטיבי מאד על הנייר, היא שסיכויי התממשות שלו הם אפסיים ואף למטה מזה, ובגלל היותו רעיון פופוליסטי וקליט הוא תופס מקום מוביל על אף שבפועל אין סיכוי לממש אותו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

בימים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר, כאשר ישראל הייתה עדיין בקרב בלימה שהתמקד בטיהור השטח, בסגירת הגדר ובגיוס המוני מילואימניקים, נקרתה לישראל, על פי פרסומים, "הזדמנות מבצעית נדירה לפעולה מאוד משמעותית, דרמה של ממש", שתשנה את יחסי הכוחות עם חזבאללה בלבנון.

יואב גלנט והרצי הלוי דחפו לביצוע הפעולה, בנימין נתניהו התנגד, בני גנץ וגדי איזנקוט שעדיין לא היו בממשלה הוכנסו בסוד עניינים ועמדתם הייתה דומה לזו של נתניהו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

בנובמבר 2012 חיסלה ישראל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, האיש שגם החזיק בגלעד שליט וניהל את המו"מ האכזרי לשחרורו. הייתה זאת הפעם האחרונה שישראל חיסלה בכיר בחמאס.

מאז חלפו 11 שנים עד אוקטובר 2023, בו הוסרה החסינות של בכירי חמאס ככל הנראה לתמיד. במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ניסתה ישראל מספר פעמים לחסל את מוחמד דף, אך הניסיונות כשלו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

מדי פעם עולה שאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה ומיד מוסרת מהשולחן. הרתיעה העיקרית מעיסוק בנושא נובעת מכך שעצם השאלה גורם לתחושה שעוד רגע מסיימים את המלחמה – והרי אנחנו אפילו עוד לא קרובים להשגת המטרות.

ההימנעות מגיבוש תוכנית כזאת היא טעות גדולה, מפני שאין פתרון אידיאלי לגבי היום שאחרי חמאס ויש לבחור בחלופה הפחות גרועה. כל אחת מהחלופות מחייבת היערכות ארוכה של חודשים ואולי אפילו שנים. אם יתחילו לדון בכך רק יום אחרי סיום המלחמה, רוב הסיכויים ש"חמאס" ילקק את פצעיו בזמן הזה, יתארגן מחדש ויבסס שוב את שלטונו ברצועה, גם אם חלש יותר.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

מאז השבת השחורה של 7.10.23 ישנו קונצנזוס בישראל על כך שאין ברירה וישראל חייבת למגר את ארגון "חמאס" ואת שלטונו בעזה. לנוכח האירועים המפלצתיים, שככל הנראה מסתכמים ביותר מ-1300 הרוגים ועוד לפחות 200 חטופים ובתוכם ילדים, נשים וקשישים, קשה לחשוב על כל תוצאה אחרת.

הזעם אדיר, המוטיבציה והרצון לנקמה מעולם לא היו כה מוצדקים, אך מה המשמעות בפועל של ההבטחה ומה יידרש כדי ליישם אותה? ומה עשתה ולא עשתה ישראל בעבר מול שלטון הארגון האכזר בעזה?

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

כבר חצי שנה המדינה סוערת. ממשלת הימין שזכתה בניצחון בבחירות החליטה לקדם "רפורמה" משפטית שתכליתה שינוי דרמטי ביחסי הכוחות בין הממשלה לרשות השופטת. הרפורמה קודמה בסיבוב הראשון בהליך אגרסיבי ומהיר בהובלת יריב לוין ושמחה ורוטמן ומקודמת כעת בצורה מתוחכמת וזהירה יותר בהובלת ראש-הממשלה בנימין נתניהו, אך המטרות נשארו זהות.

בתגובה ליוזמת הממשלה, פרצה מחאה בהיקפים חסרי תקדים, הכוללת מלבד מחאות נרחבות, גם קריאות להשבתה של סקטורים מסוימים במשק והכרזות על הפסקת התנדבות למילואים, זאת לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל ובמיוחד של נתניהו עצמו.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

שלושה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה באוקראינה, העניין העולמי פחת בצורה ניכרת והתחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה אינו נראה באופק. אווירה זאת לא משקפת נכונה את הנעשה בשטח: בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו.

התחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה לא נראה באופק. אך בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת, כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.