זלנסקי ופוטין בונים על נצחון בספטמבר

חיילים אוקראינים משתמשים במשגר לטילי ג'אוולין אמריקאיים במהלך תרגיל צבאי באזור דונסק, אוקראינה, 23 בדצמבר 2021 (צילום: שירות התקשורת של משרד ההגנה האוקראיני, באמצעות AP)
שירות התקשורת של משרד ההגנה האוקראיני, באמצעות AP
חיילים אוקראינים משתמשים במשגר לטילי ג'אוולין אמריקאיים במהלך תרגיל צבאי באזור דונסק, אוקראינה, 23 בדצמבר 2021

שלושה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה באוקראינה, העניין העולמי פחת בצורה ניכרת והתחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה אינו נראה באופק. אווירה זאת לא משקפת נכונה את הנעשה בשטח: בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו.

התחושה היא ששני הצדדים נכנסו לשגרת מלחמה שסופה לא נראה באופק. אך בחודש האחרון ישנם שינויים, המייצרים אצל כל אחד מהצדדים תקווה מנוגדת, כי בחודשים הקרובים יצליח להטות את הכף לטובתו

אוקראינה תחת מנהיגותו האמיצה של ולודימיר זלנסקי רשמה בחודש האחרון הישגים עצומים. המאמץ המרכזי של הצבא הרוסי להכרעת קייב והשתלטות על צפון-אוקראינה נכשל כישלון חרוץ. זרם גובר של פליטים אוקראינים חוזר הביתה ואזורים רבים במדינה מנהלים שיגרת חיים סבירה.

עמידתם העיקשת מול התקפות מפלצתיות והצלחתם להדוף את הצבא הרוסי גם מאזורים עליהם הצליח לגבור, מייצרת אצל זלנסקי ויועציו אמונה כי בחודש אוגוסט יהיו ערוכים להכרעה סופית של הצבא הרוסי ולסילוקו המלא מאוקראינה.

בממלכתו של ולדימיר פוטין התבהרה בחודש האחרון ההבנה בדבר הכישלון הצורב של הצבא הרוסי והתוכנית המקורית. לצד החדשות החיוביות הללו, ההתקפלות מהתוכנית המגלומנית המקורית הביאה את הצבא הרוסי לאסטרטגיה יעילה הרבה יותר של מיקוד כוח אכזרי וברוטלי (בגזרה מוגבלת של חבל דונבאס בדרום-מזרח אוקראינה).

אסטרטגיה זאת מניבה לשם שינוי הצלחות לרוסים באזור זה. בתהליך איטי ומדמם הם מתקדמים לכיבושו. השליטה המתרחבת והכנעת עיר הנמל מריופול מאפשרת להם להטיל גם מצור ימי על אוקראינה ולשתק את הסחר הימי שהתקיים משם.

במושגים ישראליים אפשר לומר שפוטין עבר מ"אורנים גדול" ל"אורנים קטן" (ממטרת מלחמת לבנון הלא מוצהרת – כיבוש ביירות וכינון ממשלה חלופית בלבנון, לעומת המטרה המוצהרת הצנועה יותר – הוצאת יישובי הצפון מטווח אש המחבלים).

כיבוש מלא של אוקראינה כבר אינו על הפרק, אבל פוטין מאמין כי השגת שליטה מלאה בחבל דונבאס, יחד עם האי קרים שנכבש ב-2014 ושיתוק הסחר הימי בתוספת שליטה בברז הגז הטבעי לאירופה, יאלצו את המערב (או לפחות את האירופאים) להכיר בתוך מספר חודשים בניצחונה של רוסיה בגזרה זאת ובסיפוח רצועה משמעותית מאוקראינה לרוסיה. פחות מהתוכנית המקורית, אבל עדיין הישג משמעותי.

כיבוש אוקראינה כבר לא על הפרק, אבל פוטין מאמין שהשגת שליטה מלאה בחבל דונבאס, שיתווסף לאי קרים, ושיתוק הסחר הימי עם שליטה בברז הגז הטבעי לאירופה, יאלצו את המערב להכיר בניצחונו

שני הצדדים משוכנעים שהנקודה הארכימדית לטובתם תתרחש בטווח זמן של 3-4 חודשים, אז מה הקלפים שעומדים לרשותו של כל אחד מהם?

רוסיה – כיבוש דונבאס ויצירת משבר כלכלי עולמי

בחודש האחרון העולם עצר נשימתו פעמיים בציפייה להסלמה רוסית. ב-9 במאי נשא פוטין נאום במסגרת חגיגות "יום הניצחון על גרמניה הנאצית". גורמים במערב הביעו לקראת האירוע חששות חוזרים כי פוטין צפוי להכריז על מלחמה כוללת נגד אוקראינה, מה שיהווה בסיס לגיוס מילואים המוני ולהסלמה בפעילות הצבאית.

בפועל, הכרזה כזאת לא נשמעה בנאום הנשיא, בתירוצים מוזרים בוטל גם מטס הניצחון שמתלווה למצעד השנתי באופן קבוע. גם הציפיות לפלישה רוסית למולדובה לא התממשו. בסוף אפריל התרבו הסימנים כי פלישה רוסית היא עניין של ימים, אך מסיבות שניתן רק לנסות ולשער, האות לא ניתן.

נאומו המתון של פוטין במצעד הניצחון והפלישה שלא התרחשה, ביחד עם נסיגת הצבא הרוסי מגזרת קייב וצפון אוקראינה העידו על כך שבמוסקבה נפלו האסימונים. התוכנית להכרעת מחץ ושיעבוד אוקראינה נחלה כישלון צורב, יכולות הצבא הרוסי מוגבלות ומיושנות וחובה עליהם לחשב מסלול מחדש.

מכאן חדשות הפחות טובות: ההכרה בכישלון והמפגש המר עם המציאות הביאו את פוטין לאסטרטגיה מעשית הרבה יותר, מיקוד הלחץ בחבל דונבאס הסמוך לגבול עם רוסיה ומהווה שער יציאה של אוקראינה לים השחור.

מכאן חדשות הפחות טובות: המפגש המר עם המציאות הביאו את פוטין לאסטרטגיה מעשית הרבה יותר, מיקוד הלחץ בחבל דונבאס הסמוך לגבול עם רוסיה ומהווה שער יציאה של אוקראינה לים השחור

ביחס לתוכנית המקורית מדובר בכישלון מדהים. פוטין נערך למלחמה שנים ארוכות ויצא אליה כשהוא מחזיק בביטחון מוחלט כי לרוסיה עליונות צבאית מובהקת.

לצד הפעולה הצבאית הוכנו שורת כלים עוצמתיים שעל-פי כל ניסיון בעבר היו אמורים להספיק כדי למנף את הניצחון הצבאי להישג בינלאומי והכרה מאולצת בתוצאות.

ארגז הכלים כלל תכנית מחושבת של הצפת אירופה במיליוני פליטים, כאמצעי לחץ שיביא את האירופאים לתמוך בסיום מהיר של המלחמה ובוויתור על אוקראינה (או לפחות על חלקים ממנה).

נבוט שני היה התלות האירופאית בגז הרוסי, שנבנתה היטב בשנים הקודמות והגיעה לשיאה עם השלמת צינור "נורדסטרים 2" לגרמניה. לכך נוספו הצהרות מאיימות במיוחד בימיה הראשונים של המלחמה, ובהן בהצהרתו של פוטין ב-27.2 כי "הורה להעמיד את היחידות הגרעיניות של רוסיה בכוננות מיוחדת".

למרבה ההפתעה, בניגוד לעבר נתקל פוטין בחומה קשיחה. הקרדיט לכך הוא בראש ובראשונה למנהיגותו של זלנסקי, שלא יישר קו עם ההערכות הפסימיות על נפילת אוקראינה.

הכישלון הרוסי בשדה הצבאי ונפילת האסימונים בעולם לגבי מסוכנותו של פוטין, הביאו לתפנית חדה ביחס העולמי אליו. נטיית העבר להתפשר כדי להשביע את רצונו של הבריון הוחלפה בגישה קשיחה בהרבה.

עד כה, נחילי הפליטים שהטילו עומס קשה על מדינות מזרח-אירופה, השימוש החלקי בעצירת אספקת הגז ואפילו פוזיציית המשוגע שלא יהסס להשתמש בנשק לא קונבנציונלי, לא הביאו להתקפלות המצופה.

הכישלון הרוסי בשדה הצבאי ונפילת האסימונים בעולם לגבי מסוכנותו של פוטין, הביאו לתפנית חדה ביחס העולמי אליו. נטיית העבר להתפשר כדי להשביע את רצונו של הבריון הוחלפה בגישה קשיחה בהרבה

הכישלון הרוסי הוביל לאפקט בומרנג שיפגע ברוסיה לשנים ארוכות. סנקציות חסרות תקדים הושתו על הכלכלה הרוסית. פוטין, שביקש למנוע את הצטרפות אוקראינה לנאט"ו, יאלץ כנראה להשלים עם הצטרפותן של פינלנד ושבדיה לארגון בשנה הקרובה.

התלות האירופאית בגז עדיין חזקה, אבל מאז פרוץ המלחמה החל תהליך מואץ לצמצומה. אם יתמידו בכך, בעוד מספר שנים תאבד רוסיה את הנשק הכלכלי החשוב ביותר שלה.

רוסיה הפכה למדינה מוקצה בעולם, ב-2018 ארבע שנים לאחר שכבשה את האי קרים, אירחה מוסקבה את המונדיאל בהוד והדר כשאנגלה מרקל מתארחת ביציעים כאורחת הכבוד של פוטין. את המונדיאל הקרוב יראו ברוסיה (במקרה הטוב) על המסכים, לאחר שפיפ"א החליטה לסלק את רוסיה מהתחרויות. כך גם באירוויזיון.

ואף על פי כן בחודשים האחרונים ביצעה רוסיה התאמות חשובות שעשויות לאפשר לה הישג משמעותי במלחמה. ההכרה בכישלון ומיקוד המאמץ לחבל דונבאס מניבה עבורה הישגים חשובים. השליטה הצבאית מאפשרת לה להטיל מצור ימי ולשתק את צינור המסחר העיקרי בין אוקראינה לעולם. יש משמעות קריטית למצור הימי, מפני שאוקראינה היא יצואנית מרכזית של מוצרי יסוד חקלאיים כמו גם של שוק הבנייה.

תקוותו של פוטין היא כי בחודשים הקרובים יצליח לבסס את שליטתה של רוסיה בדונבאס. הסגר הימי יוביל למצוקה כלכלית עולמית, שתתבטא בעליות מחירים חדות בשווקי המזון והבנייה.

תקוותו של פוטין היא כי בחודשים הקרובים יצליח לבסס את שליטתה של רוסיה בדונבאס. הסגר הימי יוביל למצוקה כלכלית עולמית, שתתבטא בעליות מחירים חדות בשווקי המזון והבנייה

מומחי כלכלה חלוקים על עוצמת ההשפעה של המצור הימי. המחמירים סבורים כי המחסור בחיטה יביא בתוך 3 חודשים למשבר עולמי שיפגע בצורה אנושה במדינות העניות. על-פי הערכת בית שמאי, המשבר יפגע בכולם, אך השפעתו תהיה קריטית במדינות עניות במזרח-התיכון ובאפריקה, שיקלעו לגל התקוממויות בסגנון האביב הערבי בגלל מצוקת רעב.

האופטימיים סבורים שההשפעה תהיה מוגבלת מכיוון שאזורים גדולים באוקראינה חזרו לשגרת חיים והייצור המקומי מתאושש. הקושי העיקרי שנותר הוא לייצא את הסחורה בשל חסימת הנתיב הימי. לכך יימצאו לכל הפחות פתרונות חלקיים בחודשים הקרובים. על-פי הגישה האופטימית, השפעות המצור הרוסי יורגשו בעליות מחירים והתייקרות מוצרי יסוד, אך לא יביאו לטלטלה עולמית.

נשק נוסף עליו בונה פוטין בסתיו הקרוב הוא אספקת הגז שהתלות האירופאית בו תגבר לקראת החורף הקפוא. כבר כיום נשמעים קולות ראשונים מכיוונן של המדינות התלויות יותר באספקה הרוסית (גרמניה, צרפת, איטליה ואוסטריה) על-כך שיש לחתור להסכם, שבו תאלץ אוקראינה לוותר על חלקים מריבונותה.

בקרמלין מאמינים כי השתלטות מלאה על דונבאס, ערעור הכלכלה העולמית והחשש באירופה מחורף קפוא בלי תנורי גז, יאפשרו להם בתוך מספר חודשים להגיע סוף סוף להישג ממשי של סיפוח רצועה חשובה מאדמת אוקראינה.

אוקראינה – המשך ההצלחות הצבאיות עד לסילוק הצבא הרוסי

בשבועות האחרונים נשמעו הצהרות חוזרות של זלנסקי ובכירים נוספים על כך שהסכם הפסקת אש יהיה אך ורק כזה שבו אוקראינה לא תוותר על סנטימטר מאדמתה.

ההצהרות הגיעו בעקבות שורת הצלחות צבאיות שמשמעותן המצטברת היא דרמטית. המצור על קייב הוסר כבר לפני תקופה, הצבא הרוסי נהדף כשהוא משאיר אחריו הוכחות מחרידות למעשי רצח בעיירות הסמוכות עליהן השתלט לתקופה קצרה. בשבועות האחרונים נראה כי גם חרקיב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה, קרובה להשתחרר מעולו המחניק של הצבא הרוסי.

בשבועות האחרונים נשמעו הצהרות חוזרות של זלנסקי ובכיריו על כך שבהסכם הפסקת אש אוקראינה לא תוותר על ס"מ מאדמתה. ההצהרות הגיעו בעקבות שורת הצלחות צבאיות, שמשמעותן המצטברת דרמטית

שחרורן של שתי הערים הגדולות באוקראינה וחזרתן לשגרה הוא הישג אדיר לזלנסקי ובני עמו. בצירוף חלקה המערבי של אוקראינה, שמלכתחילה נפגע פחות במלחמה, חוזרים חלקים גדולים של המדינה המותקפת לשגרה כמעט מלאה.

למעלה מ-40 מדינות כבר חידשו את פעילות השגרירות שלהן בקייב (גם ישראל החלה להיערך). העוצר המלא שהוטל על העיר עם פרוץ המלחמה קוצר בסוף אפריל ומתקיים כעת רק אחרי 23:00 בלילה.

מאזן ההגירה באוקראינה התהפך באמצע אפריל משלילי לחיובי, המשמעות היא שבכל יום חוזרים למדינה יותר אנשים מאשר עוזבים אותה, על-פי העדכון האחרון שבו לאוקראינה יותר מ-2 מיליון אזרחים שעזבו אותה בתחילת המלחמה.

בחרקיב, הורה השבוע ראש-העיר על פינוי האזרחים מתחנות המטרו שיחזרו לשמש כמערך רכבות "רגיל" במקום כמקלט להמונים.

ההצלחות הצבאיות כללו לא רק קרבות בלימה אלא גם התקפות מוצלחות על אזורים בהם השיגה רוסיה שליטה (זמנית, בדיעבד) והטעינו את זלנסקי ואנשיו בביטחון רב.

מגובים ברוח פטריוטית ותמיכה גורפת של העם האוקראיני (בסקר עדכני יותר מ-80% מהאוקראינים התנגדו לכל פשרה טריטוריאלית מול רוסיה) ובחבילת סיוע אדירה של 40 מיליארד דולר שאושרה בסנאט האמריקאי – מאמינים כעת בקייב כי בחודשים הקרובים יצליחו להשיג ניצחון מלא בכל הגזרות על אדמת אוקראינה ולשחררה מהצל הכבד שהטיל עליה ולדימיר פוטין מאז שנת 2014.

ההצלחות הצבאיות כללו לא רק קרבות בלימה אלא גם התקפות מוצלחות על אזורים בהם השיגה רוסיה שליטה (זמנית, בדיעבד) והטעינו את זלנסקי ואנשיו בביטחון רב

למי יחייך הסתיו?

נכון להיום שני הצדדים משוכנעים כי הישג גדול ואולי אפילו ניצחון נמצא בהישג ידם בטווח של מספר חודשים, הסכם הפסקת אש אינו מעשי ושניהם צפויים לחתור במלוא הכוח להשגת היעד.

פוטין בונה על כך שבחודשים הקרובים תצליח רוסיה לבסס שליטה מלאה בחבל דונבאס. בפרק זמן זה יחולל הסגר הימי שהטילה רוסיה על נמלי אוקראינה משבר כלכלי שיורגש בכל העולם, ומדינות בולטות באירופה ירכינו ראש לקראת החורף הקר ולא יעזו להסתכן בהמשך החרם על רוסיה, אל מול אפשרות של ניתוקן מברז הגז הטבעי.

מכלול הנסיבות הללו יאלץ את המערב להכיר בניצחונו החלקי במלחמה, לפחות בגזרת דונבאס, שתהפוך לחלק מרוסיה. לחלופין אם המערב יעמוד בסרבנותו, השלמת ההשתלטות וסיפוח חד-צדדי של דונבאס יאפשרו לפוטין הכרזת ניצחון במוסקבה וסיום המלחמה, או בתסריט מדאיג יותר, המשך המלחמה בעמדה משופרת, כשרוסיה שולטת ברצועה אסטרטגית המהווה חלק מאוקראינה כיום.

בקייב הציפיות הפוכות, המוראל גבוה וההצלחות ניכרות. עמידתה ההרואית של אוקראינה בהנהגת זלנסקי הביאה לתוצאות מוחשיות. הנחת העבודה היא כי אחרי שחרור קייב וחרקיב יצליחו להמשיך ולהדוף את הרוסים מאזורים נוספים.

אומנם בימים האחרונים נאלצים באוקראינה להודות כי לאחר שהושלמה הכנעתה האכזרית של מריופול, הצבא הרוסי ממשיך להתקדם לכיבוש אזורים נוספים בחבל דונבאס. אבל גם עובדה זאת אינה פוגמת באופטימיות. בשלושת החודשים מאז פרצה המלחמה התקשו הרוסים לשלוט לאורך זמן באזורים שכבשו.

בממשל זלנסקי מאמינים כי גם במידה שהמגמה המדאיגה תתממש ורוסיה תשלים את כיבוש דונבאס, בחודשים הבאים יצליחו לסלק אותם משם כפי שעשו באזורים אחרים. הצלחה כזאת תשלים את תבוסתה של מוסקבה במלחמה כולה, מכיוון שברוב הגזירות האחרות כבר ממילא נרשמה נסיגה רוסית.

בממשל זלנסקי מאמינים כי גם אם המגמה המדאיגה תתממש ורוסיה תשלים את כיבוש דונבאס, בחודשים הבאים יצליחו לסלקה משם כפי שעשו באזורים אחרים. הצלחה כזאת תשלים את תבוסת מוסקבה במלחמה כולה

מה יהיה? הנבואה ניתנה לשוטים והמלחמה כבר סיפקה הפתעות רבות, במיוחד ביחס לתחזיות המקדימות שניבאו בליץ רוסי מהיר.

בסבירות גבוהה אפשר להניח שבעתיד הקרוב תימשך המגמה של שיבת הפליטים וחזרה לשגרה באזורים נרחבים באוקראינה, בשורה נפלאה לעשרות מיליונים שנכפתה עליהם מלחמה אכזרית וחסרת היגיון וכמובן גם לכלכלה האוקראינית שתשוב לחיים חלקיים.

לעומת זאת בגזרת דונבאס העתיד מעורפל. יש סבירות גבוהה שאף צד לא ישיג את מבוקשו. הרוסים יתקשו לבסס שליטה יציבה, אבל גם האוקראינים לא יצליחו להדוף את הכוח המאסיבי שרוסיה מרכזת שם. בתסריט כזה, דם רב עוד צפוי להישפך, התארכות המלחמה והשפעת המצור הימי על הכלכלה העולמית עלולים להגביר את הלחץ על זלנסקי להסכים לפשרה, כמיטב המסורת שאפיינה את האיחוד האירופי בתקופת מרקל.

במצב כזה תעמוד למבחן החזית האחידה של ארה"ב ואירופה, כאשר האמריקאים על-פי כל הסימנים מעוניינים להמשיך ולשחוק את רוסיה, לפחות עד תבוסה רוסית או נפילת פוטין, ואילו בגרמניה וצרפת עלולים להתגבר הקולות שיבקשו "להגיש סולם" לפוטין כדי לסיים את האירוע.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. אחד ממקרי המחקר במלחמה היה מלחמת רוסיה-צ'צ'ניה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,916 מילים
כל הזמן // שבת, 2 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

״המרחב הפוליטי הפך אלים ומרושע - עלינו לעצור את זה״

הליכוד: שום אמירה של לפיד לא תסתיר את העובדה שנחשפה: שהוא שלח את המנכ״לית שלו עם צ׳ק פתוח למועצת השורא ● לפיד ורעייתו ילונו הלילה במתחם בלפור ● צה״ל יירט כתב״מים מעל מאגר כריש ● גנץ: חיזבאללה מחבל ביכולת לבנון להגיע להסכם עם ישראל ● הפלסטינים יעבירו לארה״ב את הכדור ממנו נפגעה אבו עאקלה ● עודה: היהודים תמיד חיפשו ערבי מחמד כמו עבאס

עוד 17 עדכונים

האלכימיה של נתניהו, שכמעט הפכה מדינה זהב לקש

אני יודעת שפוליטיקה היא ארץ קשוחה ואקדוחנים בה הרבה, אבל צריך לב איילת שקד כדי שלא לראות את פניו הסחופים של נפתלי בנט המובס בתום קרב איתנים להישאר על הסיפון אחרי שנהדף למים שוב ושוב ע"י קברניט הטיטניק, כפי שבנימין נתניהו כינה עצמו, ובצדק, בפעם אחרת בה גרר את המדינה לתהום.
והתרגלנו.

פוליטיקה היא ארץ קשוחה ואקדוחנים בה הרבה, אבל צריך לב איילת שקד כדי לא לראות את פניו הסחופים של בנט המובס בתום קרב איתנים להישאר על הסיפון אחרי שנהדף למים שוב ושוב ע"י קברניט הטיטניק

"בנפילת הממשלה אשמות האופוזיציה והקואליציה", שיקרו במצח נחושה כ-ל מתקרנפי העיתוזנות על עוד מערכת בחירות סדרתית מיותרת בעלות של מיליארדים. בידיעה ברורה שאת המחזה המוטרף "אם לא אני אז אף אחד" ביים נתניהו במאמץ אחרון לדחות את כהונת יאיר לפיד, במטרה לחזור ולהתעלל בגופת המדינה למען שמו. המערכת כולה השתעבדה למעלליו ובתווך עמד בנט וניסה את כוחו.

‫הנאשם שלנו, מאחז העיניים הגדול, מנווט את הטיטניק. זוכרים מה היה הסוף, נכון?‬

Posted by ‎Ehud Barak – אהוד ברק‎ on Saturday, March 21, 2020

את מה שנתניהו שכח, בנט נאלץ ללמוד בשנה האחרונה על גבו הדקור. ובלי עזרה מידידים כמו שותפתו איילת שקד, נתניהו הבת, שעמדה מנגד וחיכתה שייפול כשניסה בכל מאודו לנהל מדינה ביד קשורה מאחורי הגב. וזאת תוך כדי קרבות רחוב עם איש נקם ושילם שהוציא על ראשו הפוליטי חוזה אכזרי בסיוע עיתוזנות רופסת שרוקדת לחלילו, ועם חברים יראי שמיים שתוקעים בו סכין דקה אחרי שבחר בהם כשותפים לדרך.

"הייתי צריך 30 או 40 אחוז פוליטיקה ופחות המדינה" אמר בנט בראיונות סופ"ש עגומים בתקשורת תאבת משברים, כאילו לא נבראה ראשות הממשלה אלא להישרדותו האישית של מנהיג.

"הייתי צריך 30 או 40 אחוז פוליטיקה ופחות המדינה" אמר בנט בראיונות סופ"ש עגומים בתקשורת תאבת משברים, כאילו לא נבראה ראשות הממשלה אלא להישרדותו האישית של מנהיג

לא מפתיע שבנט נאלץ להזכיר בדחילו ורחימו לעיתונאיות המנוסות דנה ויס ותמר איש שלום מה חוללה ממשלת השינוי בשנתה הקצרה בראשותו, כשהן התעקשו על רכילות פוליטית קטנה.

למשל, השתקת רעשי הרקע שליוו את מלוכת נתניהו, השקט בעוטף עזה, שנה בלי בלוני תבערה על שדות חיטה שטרם נקצרו, הקציר שעבר בשלום ובלי ריצות למקלטים.

הוא נאלץ להזכיר את את הישגיה של ממשלה שבאה לעבוד ולא בשביל כבוד או כדי להימלט מאימת המשפט, בלי אישה משפיעה וילד מגודל שמתפרנס מאלטעזאכן שהוא מוצא בבית ומוכר ביד 2 כמו "חולצה משומשת כחדשה" שאבא קיבל מתנה בשם המדינה והוא לא צריך.

שתי העיתונאיות ויס ואיש שלום ממש התעקשו להבין מה השתבש עם עידית סילמן ואורי אורבך, כאילו לא ידעו שצמד חדלי האישים עברו סחיטה וייבוש אצל (הפועלים השחורים של) נתניהו, כי אם הוא לא ישלוט אף אחד לא ישלוט "ושהמדינה תישרף", כמו שניבאה אשתו הרבה לפני שבשר המדינה נחרך יפה.

בנט הזכיר את "כוחות האופל", הגדרה מדויקת של בנט למה שהתחולל סביבו. ולא סתם עוררה תרעומת מתוזמנת היטב בקרב מי שמבחינתם התבטאויות מסיתות לאין ערוך של נתניהו וחבר מרעיו היו רק מכה קלה בכנף.

בכלל, ההגדרות להסתה הפכו נזילות מאוד. תלוי אם הגיעו מימין או מ(אין)שמאל או ממה שנתניהו הגדיר שמאל, וטבע במו רדיפת שלטון מילה נרדפת לבגידה.

בנט, חובש כיפה ראשון שהגיע לכהונת ראש ממשלה ומי שהיה ראש מועצת יש"ע ולא נאשם בכלום, שזו הפתעה מרעישה אחרי נתניהו, נאלץ להודות שיש לו אחות זונה שמאלנית.

בנט, חובש כיפה ראשון שהגיע לכהונת ראש ממשלה ומי שהיה ראש מועצת יש"ע ולא נאשם בכלום, שזו הפתעה מרעישה אחרי נתניהו, נאלץ להודות שיש לו אחות זונה שמאלנית

ראש הממשלה וביתו האומלל, שקנה במו עבודתו ובלי עזרה מידידים מיליארדרים – נסרקו במסרקות ברזל. אילה חסון וגלית דיסטל אטבריאן לא ידעו את נפשן מרוב בזבוז כספי ציבור ובדקו כל אסלה וקיר ולא פסחו על מנת נודלס ברוטב תאילנדי מ"וולט". הזוג נתניהו שרץ במסעדות שרצים ועשה ככל העולם על רוחם של האישה והבן, אבל בנט ומשפחתו הלא מורגשת.

קחו את ה"סערה" המגוחכת על דברי גדי סוקניק. גדי סוקניק! מגיש עבר בחדשות 12 שיצא מהנפטלין ואמר: "נבחרי הליכוד ברמה נמוכה בהרבה מנבחרי יש עתיד".

שידורי הטלוויזיה כמעט עברו למתכונת חירום. בכל זאת עלבו כאן במירי רגב והבת שלה מאי גולן, ביריב לוין, קטי שטרית וההוא עם השביל האידיוטי באמצע, אופיר קוניס, שהוא ממש לא טמבל, רק נראה ככה, ובגללו סוקניק טועה ומטעה.
הקואליציה ירדה לבונקר והאופוזיציה התכוננה לחזור לשלטון. כלומר נתניהו, אין אופוזיציה בלתו. כל השאר סטטיסטים.

מה שקרה לטורף הפוליטי הערמומי בתולדותנו, בחלוף השנים מאז נבחר ב-96 הוא, שתאוות השלטון רק גברה בו עד שהעבירה את המדינה על דעתה. נתניהו רוקן את הליכוד מתוכן ואת הפוליטיקה משאריות כבודה האבוד.

הוא מדבר מגרונם של כל חברי הכנסת מהצד הימני שיושרתו אבדה ואיננה, בעיקר הציונות הדתית שהסתאבה תחתיו באופן מעורר השתאות ובחילה בה בעת, אבל זה כבר קרנבל אחר.

בנט וביתו האומלל, שקנה במו עבודתו ובלי עזרה מידידים מיליארדרים – נסרקו במסרקות ברזל. אילה חסון וגלית דיסטל אטבריאן לא ידעו את נפשן מרוב בזבוז כספי ציבור ובדקו כל אסלה וקיר ונודלס ברוטב תאילנדי מ"וולט"

האלוף במיל' גיא צור סיפר השבוע איך התראיין לתפקיד צבאי אצל ראש הממשלה ובעלה, אם אתם יורדים לסוף דעתי. צור הוא רק עוד חוליה בשורת עדים אלמונים על מעורבות המשפחה בענייני המדינה. אבל מי סופר? הסופרים נובחים וכלבי השמירה עם השיירה.

תיזכרו רגע בהסכם הכניעה שחתם נתניהו עם הטורקים אחרי פדיחת המרמרה: 21 מיליון דולר פיצויים! הסכם הכניעה הזה אושר בממשלה בהרכנת ראש. אפילו משה כחלון אביר השכבות החלשות קיבל חלושע'ס ותמך, גם אריה דרעי השקוף, ש-21 מיליון הדולר באו על חשבון עניי עירו שהוא ממילא לא סופר. הקואליציה כולה נאלמה דום.

עכשיו תארו לעצמכם את אותו הסכם עם נתניהו באופוזיציה ותראו ישועות רכות. המדינה הייתה הולכת לבחירות בעוון בגידת השמאל במולדת גם אם השמאל זו איילת שהיא שמאל כמו שנתניהו ימין, אם נזכרים בהסכם חברון ובחיבוקים החמים עם ערפאת, חביב אלבו של ביבי כשעוד היה בייבי ביבי.

בתחילת השבוע התחולל ריב אוהבים בין נתניהו ודוד אמסלם, שהשתמשו במפלגות הערביות כדי לממש את אהבתם לדמוקחרטא. ח"כ אמסלם היגג בעניין שיתוף רע"ם בקואליציה עתידית ונתניהו נחרד. תגובתו הסוערת הייתה עוברת אלמלא סגנון הכתיבה העילג שמעלה חשד, לא בלתי מבוסס, שלא הוא ניסח אותה אלא החלופי הסמוי שלו.

יאיר נתניהו היה כנראה עצבני על אבא עד שטופז לוק שכח לערוך את התגובה "של נתניהו" על שיבושי השפה האופייניים לבן, כולל הטלת הרפש האובססיבית ("רע"ם היא מפלגה אנטישמית אנטי ציונית ותומכת טרור שמייצגת את האחים המוסלמים ששואפים להשמיד את ישראל"). מין זרם תודעה של ילד בטנטרום, ששכח שאבא ראש הממשלה ולא הוא. עד כדי כך טבעי לו לנהל.

אבא גם הכשיר בעצמו קואליציה עם ערבים, וטוב שכך. רק הוא יכול להפוך אויב מדומיין לאוהב ובחזרה בלי להיקרא בוגד, או לבנות לעצמו מטוס כנף-ציון ב-750 מיליון שקל בלי שדיסטל אטבריאן תצווח ככרוכיה "בזבוז!".

זו האלכימיה שרק נתניהו יכול לחולל. ברצותו יהפוך קש לזהב ובחמתו יהפוך זהב לקש.

אבא גם הכשיר בעצמו קואליציה עם ערבים, וטוב שכך. רק הוא יכול להפוך אויב מדומיין לאוהב ובחזרה בלי להיקרא בוגד. זו האלכימיה שרק נתניהו יכול לחולל. ברצותו יהפוך קש לזהב ובחמתו יהפוך זהב לקש

יום אחד יחקרו את דברי הימים החשוכים האלה שבהם אדם אחד מושחת טווה מדינה זהב לקש ובנט ולפיד הצילונו מידיו לפחות לשנה אחת, אם לא למעלה מזה. אם יהיה לנו מזל.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אין דברים כאלה, סגנון כתיבה ומקוריות מעוררי קינאה. ולעניין עצמו, ישראל בסה"כ מתבגרת, וביבי זה השיקוף של האופי שלה - רודפת בצע, מקדשת קריירה ע"פ ערכים, מאוהבת בעצמה וביכולותיה. לפיד גם י... המשך קריאה

אין דברים כאלה, סגנון כתיבה ומקוריות מעוררי קינאה. ולעניין עצמו, ישראל בסה"כ מתבגרת, וביבי זה השיקוף של האופי שלה – רודפת בצע, מקדשת קריירה ע"פ ערכים, מאוהבת בעצמה וביכולותיה. לפיד גם ייסתאב בעתיד, ככל הנראה, זאת דרכו של עולם; אבל אולי הוא כמו בגין: יידע לבטח עצמו עם טריק (כמו שבגין חי בדירה צנועה כדי שליבו לא ייגבה על פשוטי העם)

עוד 1,084 מילים ו-1 תגובות

אחרי ביקור יורש העצר בקהיר, למצרים התחוור כי סעודיה אינה מתכוונת להמשיך להיות הפרה החולבת של מצרים ● האסון בירדן גורם לזעם ברשתות החברתיות ● בין סוריה לאוקראינה: קייב מנתקת יחסים עם דמשק ● ותשע שנים אחרי שמיליוני מצרים יצאו לכיכר תחריר כדי להפגין נגד הנשיא מורסי, הסופר אלאא אל-אסוואני מוציא ספר מבריק, "רפובליקת כאילו" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,335 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האם הטרלול השמרני שחוגג בארה"ב בדרכו לישראל?

להחלטת העליון האמריקאי, לפיה הממשל הפדרלי לא רשאי להטיל מגבלות על פליטות הפחמן של תחנות כוח, עלול להיות המשך בישראל אחרי הבחירות ● עליות המחירים החדות של החשמל והדלק הן הזדמנות לאומית ואישית לחשב מסלול מחדש ● בהרצליה, פינוי-בינוי כולל גם פינוי מוסדר של בעלי חיים משטח בנייה ● והזמנה לערב הרצאות על סביבה בכל הארץ

עוד 1,420 מילים

למקרה שפיספסת

סרייבו, יומן מלחמה - השיבה הביתה     

תקציר הפרקים הקודמים: מאי 1993, עוד פיסת מדינה שנקרעה מהרפובליקה המדממת של יוגוסלביה – עוד טלאי משמיכת הטלאים של בוסניה-הרצגובינה, ובירתה סרייבו תחת מצור כבד כבר למעלה משנה. אנחנו, צוות טלוויזיה של הרשת האמריקאית NBC News, מגיעים בטיסה לסרייבו הנצורה ושמים את פעמינו במכונית משוריינת אל עבר המלון שישמש לנו בית ומשרד במהלך המשימה העיתונאית בעיר. את היום הראשון, שעות בודדות לאחר שהגענו בטיסה מספליט השכנה במטוס מטען של האו״ם, אנחנו מסיימים בארוחת ערב במסעדת המלון, שידעה כבר ימים יותר טובים. הלילה הראשון היה קצר. לא נרדמתי עד אחרי חצות.

מלון הולידיי אין סרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)
מלון הולידיי אין סרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)

בוקר טוב סרייבו

עם אור ראשון התעוררתי. מיטת קינג-סייז של מלון פאר בלי חשמל, בלי חלונות, בלי וילונות, והנוף מהחלון הפרוץ הוא בניין משרד הפנים,  אחד הבניינים הגבוהים במרכז העיר, שקומותיו העליונות ספגו פגיעות ישירות של ארטילריה סרבית ועלו באש. קירות מפויחים.

הנוף הנשקף מחלון ההולידיי אין בסרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)
הנוף הנשקף מחלון ההולידיי אין בסרייבו, 1992-93 (צילום: חנני רפופורט)

ניצלתי את העובדה שיש עוד כחצי שעה עד לארוחת הבוקר, ונכנסתי להתקלח. מים חמים זה לחלשים. אין דלק אין חימום. מקלחת מהירה. ככה גם חוסכים במים, מצרך יקר ערך בעיר הנצורה.

ניצלתי את העובדה שיש עוד כחצי שעה עד לארוחת הבוקר, ונכנסתי להתקלח. מים חמים זה לחלשים. אין דלק אין חימום. מקלחת מהירה. ככה גם חוסכים במים, מצרך יקר ערך בעיר הנצורה

אוסף אל התרמיל את הפנקסים שהבאתי, כלי כתיבה, המצלמה וכמובן הטרנזיסטור, האוזנייה, הקסדה והשכפ״ץ. כשהמעליות לא עובדות צריך לחשוב היטב לפני שיורדים ברגל חמש קומות, כדי לא לשכוח כלום בחדר.

אני הראשון בחבורה ליד השולחן שלנו. ריח חזק של קרום החלב המורתח, למי שאוהב. אני פחות מתחבר ומבקש, אם אפשר, קפה בלקני. נזהר שלא לבקש טורקי או יווני, לפחות לא לפני שאבין מה היחס של המקומיים לכל אחד מאלה.

דובי ומרטין מצטרפים. שיחה של בוקר בחדר האוכל של בית מלון. זר לא יבין זאת. לילה ראשון שלנו בעיר נצורה והשאלה הראשונה שלנו היא – האם גם לכם לא היו מים חמים בחדר?

ביצים קשות וחריץ גבינה מלוחה, לחמנייה טרייה, ריבת תות, Eat as much as you can. יוסי מתעכב. הוא בטח כבר אסף את האספרסו ויצא החוצה לעשן סיגריה של בוקר באוויר הצח ליד קיר המגן ביציאה האחורית של המלון.

דֵּנִי הפיקסר נכנס לחדר האוכל, מפתחות ביד אחת וקופסת מרלבורו אדום ביד השנייה.  מתיישב ליד השולחן, מצית סיגריה, מחליף כמה מילים בשפת המקום עם המלצר שממהר לחזור עם אספרסו קטן וחזק. הפסקת האש תיכנס לתוקף בעוד שלוש שעות. מרטין מבקש לצלם את ה-Stand-Up לכתבה של הערב ליד אחד התורים למים, דלק או מזון. ועד אז נצא לסיבוב היכרות עם העיר.

אוסף לתרמיל את הפנקסים שהבאתי, כלי כתיבה, מצלמה, טרנזיסטור, אוזנייה, קסדה ושכפ״ץ. כשהמעליות לא עובדות צריך לחשוב היטב לפני שיורדים ברגל 5 קומות, לא לשכוח כלום בחדר

הנקודה הראשונה הבוקר תהיה בית החולים לילדים

שוב חורכים את האספלט בשדרת הצלפים בנסיעה מהירה במיוחד. צפוף באוטו עם האפוד, והקסדה מכבידה אבל אני לא מעז להסיר אותה. יוסי יושב מקדימה ומצלם. דֵּנִי מבקש ממנו להוריד מצלמה. זה מסוכן, הוא מסביר, מישהו יכול לטעות ולחשוב שמדובר במטול רקטות ולירות עלינו.

מרטין מאחור – גם הוא עם מצלמה, אבל מצלמה קטנה. מרטין מצלם מתוך הרכב החוצה את דני במראה, דני מספר על החיים בעיר. הום סינמה. בוודאי יהיה מרתק לראות את זה בעוד שלושים שנה. חשבתי אז ולא ידעתי עד כמה.

בבית החולים המקומי שקי חול מגנים על הכניסה. שלושה אמבולנסים חונים ליד השלט המצביע על חדר המיון. בבית החולים אין מבקרים. בבית החולים הזה גם אין חולים. זה בית החולים לילדים, ילדים שנפגעו במלחמה. אלפים נפצעו. 1300 נהרגו במהלך קרוב לארבע שנות המצור על העיר.

יסינה מלווה אותנו, רופאה צעירה, בוסנית, שעבדה עד פרוץ המלחמה בבלגרד הבירה ושבה אל העיר לשרת בביה"ח היחיד לילדים כאן.

היא לוקחת אותנו במדרגות אל הקומה השנייה, אל המחלקה הכירורגית. חדרים גדולים, תקרות גבוהות. יסינה מספרת תוך כדי שאנחנו עוברים במסדרונות הריקים השקטים שרק הד נעליה נשמע בהם, על המחסור בתרופות, על המחסור בחומרי חבישה, ועל המצב בשכונות הרחוקות יותר, שם הפצועים והחולים לא יכולים להגיע אל בית החולים הנמצא במרכז.

בביה"ח המקומי שקי חול מגנים על הכניסה. 3 אמבולנסים חונים ליד שלט חדר המיון. בביה"ח אין מבקרים. אין בו גם חולים. זה ביה"ח לילדים שנפגעו במלחמה. אלפים נפצעו. 1300 נהרגו במהלך קרוב ל-4 שנות המצור על העיר

היא מספרת לנו על הטראומה של הילדים, על הפוסט טראומה הצפויה להם כשיגדלו, אם ישרדו את הפציעות. אנחנו נכנסים לחדר אחד, מיטות תינוק ריקות בפינה הרחוקה מהחלון. בצד השני של החדר – מיטה אחת, ילד בן שנתיים, אולי שנתיים וחצי, אמיר, הוא כבר כאן שלושה חודשים. הגיע עם שפה שסועה.

אמו הביאה אותו והשאירה אותו לחסדי האחיות. הייתה חייבת לחזור אל הכפר שמחוץ לעיר הנצורה. השאירה שם לבדם שלושה ילדים, הגדולה בת 11. בעלה הצטרף לכוחות המגנים על המולדת, יסינה מספרת. וכעת – אמיר שהחלים מהניתוח רוצה הביתה. מחפש את אמא אבל אמא לא כאן, לכן הוא נשאר בבית החולים בינתיים. אמיר שותק ותולה עיניים גדולות בתקרה. יסינה אומרת בלחש, שהילד לא ישמע, שאם המשפחה לא תיצור קשר עם בית החולים בזמן הקרוב – אמיר הקטן יועבר לבית היתומים העירוני.

עד היום אני רואה בדמיוני את הילד, אמיר, יושב מצונף ומכונס בעצמו, אוחז בבובת סמרטוטים שאולי היא המזכרת היחידה מהבית, מהמשפחה שהייתה לו עד לפני שלושה חודשים. הוא יושב בפינת המיטה הקטנה המסורגת, תינוק עם צלקת על השפה העליונה, סימן לניתוח שעבר.

איפה אמיר היום? האם אמא שלו מצאה אותו? או שאולי בכלל נשאר, גדל ובגר בבית היתומים? שלושים שנה, והמבט שלו, כמו המבט של הילדים שהשארנו מאחור רעבים, צמאים וחולים במחנות הפליטים בסומליה, או אלה בצפונה של אתיופיה, לא עוזב, כמו גם המבט של הילדה שעמדה ליד המלון בבוקר קפוא אחד של חג המולד בטימישוארה, כולם צלקות לחיים.

אמיר שהחלים מהניתוח רוצה הביתה. מחפש את אמא אבל אמא לא כאן, לכן הוא נשאר בביה"ח בינתיים. יסינה אומרת שאם המשפחה לא תיצור קשר עם ביה"ח בקרוב – הוא יועבר לבית היתומים העירוני

גם שלושים שנה אחרי והריחות כמו המבטים צרובים בזיכרון לתמיד כנראה. ריחות הליזול של בית החולים, כמו ריח החלב המורתח בארוחת הבוקר, או ריחו של הקפה השחור עם הג׳ינג׳ר אצל מוחמד במוגדישו בווילה שלנו. ריח הביוב הזורם ברחובות של ביידואה, או השמש השורפת כל דבר חי בעיר הנמל אסאב, בדרומה של סומליה מול חצר-מוות, לחופו של הים האדום.

כל ביקור כזה בכל משימה עיתונאית דומה, חורצת עוד טבעת בגזע העץ של כולנו, העוסקים במלאכה.

אחרי שבועיים בעיר הנצורה אנחנו בדרך לשדה התעופה. דני נוהג את האאודי המשוריינת ואנחנו חולפים במהירות בפעם אחרונה בשדרת הצלפים, ה-Sniper Alley, הרחוב המסוכן בעולם באותם הימים.

חנני ומרטין ליד המטוס הצרפתי בדרך הביתה (צילום: באדיבות המצולם)
חנני ומרטין ליד המטוס הצרפתי בדרך הביתה (צילום: באדיבות המצולם)

רגע לפני שאנחנו חוצים את המחסום האחרון בכניסה לשדה התעופה, מרטין שואל את דני: "מתי אתה תצא מכאן?" ודני, כמו דני, בחצי חיוך של "אני לא באמת יודע" אומר שהוא מקווה להיות על מטוס עם המשפחה ביולי הקרוב. וכשמרטין שואל שוב היכן ניפגש בפעם הבאה, הוא עונה ״אולי בפאלם ספרינגס קליפורניה״. תמצית החלום הבוסני.

גם 30 שנה אחרי, הריחות, כמו המבטים צרובים בזיכרון לתמיד כנראה. ריחות הליזול של ביה"ח, כמו ריח החלב המורתח בארוחת הבוקר, או ריח הקפה השחור עם הג׳ינג׳ר אצל מוחמד במוגדישו

אם דני עזב את סרייבו ביולי  1993 עם המשפחה כמו שקיווה או לא – כבר לא נדע. אני אל  ״שדרת הצלפים״ כבר לא חזרתי. זה הווידאו שצילמנו תוך כדי הנסיעה האחרונה אל שדה התעופה.

חנני רפופורט היה עד לא מזמן מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. כל תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,115 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ריאיון מלחמת הגנגסטרים נגד הנאצים בארצות הברית

על רקע עצרות הענק של הארגונים הנאצים בארה"ב בשנות ה־30, השופט היהודי נתן פרלמן החליט לקחת את החוק לידיים ופנה למאפיונרים יהודים כדי להקים צבא של בריונים שיילחמו באנטישמים ● הסופר מייקל בנסון משחזר את האירוע הנשכח בספר חדש ומספר לזמן ישראל: הם לא האמינו שיהודים יעזו להתנגד

עוד 1,330 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קוֹלָב 138

קולבים מאוירים, צילומי קולבים, קעקועי קולבים, שרשראות עם קולבי זהב קטנים, ואינספור צילומים של נשים מניפות קולבים בהפגנות ספונטניות בערים שונות באמריקה ● איך הפך דווקא קולב הבגדים לסמל של המאבק למען זכויות הנשים?

עוד 1,112 מילים

ליברמן: רואה את עצמי מועמד לראשות הממשלה

נתניהו בירך את לפיד והודיע לו כי הוא יתעדכן בענייני ביטחון כראש האופוזיציה באמצעות המזכיר הצבאי ● איילת שקד נפרדת מנפתלי בנט: בזכותך יודעים שאפשר לנהל מדינה בביטחון, באחריות ובדרכי נועם ● מתן כהנא: זכיתי להיות שותף בכיר לדרך ● וליד טאהא מרע״ם עבר צינתור - מצבו טוב ● בלינקן ליו"ר הרשות הפלסטינית: לחקור ביסודיות את מות אבו עאקלה

עוד 27 עדכונים

123 ימים בזירת איגרוף, בלי חוקים ובלי כפפות

קמפיין הבחירות של נתניהו יתמקד בחיבור בין לפיד לרשימה המשותפת ורע"ם ● הקמפיין של לפיד יתמקד בחיבור בין נתניהו לסמוטריץ' ובן-גביר ● העימות הזה יהיה אחד המרתקים שהיו כאן, בין שני שועלי בחירות משופשפים שמכירים היטב את התקשורת והרשתות ● ובינתיים, לנתניהו יש פריימריז על הראש, לפיד חייב לסגור עם איזנקוט - ובימינה, איילת שקד נראית כמו צמח בר ● פרשנות

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות

במלחמה בשחיתות, התדמית של לפיד קרסה אל מול המציאות

ייתכן שהכניעה של יאיר לפיד לדרישות האופוזיציה השבוע, לקראת פיזור הכנסת, נבעה מחוסר ברירה - אולם ההתנהלות הזו אפיינה את ראש הממשלה הנכנס לאורך כל השנה החולפת, כשנמנע באופן עקבי מלקדם יוזמות בתחום המאבק בשחיתות שלטונית ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 862 מילים ו-1 תגובות

אנשי מודיעין בישראל תוהים השבוע מה גרם לסנוואר האנליטי להעלות פתאום שוב את עסקת השבויים ● האם סנוואר לא עומד בלחץ הרחוב הפלסטיני או שמא הוא מזהה בקיעים במערכת הפוליטית הישראלית ומפרש את זה כשעת כושר? ● במערכת הביטחון קיימת התנגדות נחרצת ללכת לעסקה בשני שלבים, וגורמים מעורים מעריכים: המו"מ חזר לנקודת האפס ● פרשנות

עוד 635 מילים

"שכר דיפרנציאלי למורים? לפי איזה קריטריונים בדיוק? זה הזוי"

במשרד האוצר דורשים שכר דיפרנציאלי למורים והקלה בהליך פיטורי מורים בתמורה לתוספת השכר ● מורים ומומחים לחינוך חלוקים בנוגע לפיטורים - ומתנגדים בלהט לכוונה להנהיג שכר דיפרנציאלי ● חלקם מפקפקים ברצינות האוצר וחושבים שמדובר פשוט ב"עז" במו"מ על השכר ● שרת החינוך לשעבר יולי תמיר: "זאת לא תוכנית, אלא ניסיון לכופף את המורים במו"מ" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,416 מילים

אחרי שהודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות, בנט מותיר לשותפתו הוותיקה ירושה מפוקפקת ● ימינה אמנם מגיעה עם מימון מפלגות של כ-11 מיליון שקל, אך גם עם רשימה לא ברורה של מתמודדים, בייס חמקמק ואג'נדה מעורפלת ● ובינתיים, מהנעשה במרכז-בשמאל: את פגישת החיזור שלה עם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, יו"ר העבודה מיכאלי בחרה לקיים בבית בן גוריון בתל אביב ● פרשנות

עוד 1,032 מילים

יאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש הממשלה ה-14 של ישראל

דיווח: נתניהו יכריע אם לפעול נגד ימינה בראשות שקד אחרי שיקבל סקר שיבחן את הנושא ● שמרית מאיר, ששימשה כיועצת המדינית של בנט: הוא התכוון להישען על הרשימה המשותפת; בנט הכחיש את הדברים ● אדלשטיין הודיע שלא ירוץ לראשות הליכוד ● טראמפ: נתניהו אכזב אותי, אך אשקול לתמוך בו ● הרצוג: "בחירות חמישיות בתקופה כל כך קצרה מאוד לא בריאות למדינה"

עוד 53 עדכונים

עושים מה שבז"ן שלהם

המתיחות במפרץ חיפה עולה מדרגה ● מנכ"לית איגוד ערים טוענת כי בתי הזיקוק מנעו לאחרונה כניסה של פקחים שהגיעו לבצע ביקורות בשטח המפעל ● בבז"ן דוחים את הטענות ומציינים כי "כל אירוע חריג מדווח על פי הדין" ● אלא שגם לדיון בכנסת שעסק בבז"ן, נציגי החברה לא טרחו להגיע ● ח"כ מוסי רז: "הזלזול של בז"ן בנבחרי הציבור הוא המשך ישיר של הזלזול שלהם בתושבי מפרץ חיפה"

עוד 1,004 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה