זהירות, כאן בונים

תחקיר זמן ישראל מתחת לאף של התושבים ובסיוע המועצה – מנחת מקומי באזור חוף הבונים הופך לאימפריה תעופתית ● היזם מבטיח לשמור על "סטטוס קוו בטווח הנראה לעין" ומתחמק משאלות התושבים בנושא אופי המנחת – בזמן שהוא מקדם אותו בוועדות הארציות: "נגיד שימריאו כמה טיסות לקפריסין, אני חושב שזאת תהיה ברכה למדינה" ● בינתיים, המועצה והיזם מבקשים למחוק הגבלות קיימות, אך כשזה נחשף – הם ממהרים לבטל את הבקשות ● הבונים לטיס: כתבה שנייה

אילוסטרציה: מטוס מסוג בומברדיה דאש 8 (צילום: Adrian Pingstone, ויקיפדיה)
Adrian Pingstone, ויקיפדיה
אילוסטרציה: מטוס מסוג בומברדיה דאש 8

אתמול פורסם החלק הראשון בתחקיר זמן ישראל על מנחת הבונים ו"השמורה האווירית" של "פרדייב" – עסק קטן לצניחה חופשית במצנחי רחיפה הממוקם באחד האזורים היפים בארץ – שהצליח לקבל בשנים האחרונות אור ירוק מהרשויות ומהמועצה האזורית חוף הכרמל להרחבת והארכת מסלול ההמראה והנחיתה, הגדלת השימושים המותרים ופיתוח על חשבון שטחי ציבור (קיימים ועתידיים).

כל התהליך הזה עבר לכאורה מתחת לרדאר של המועצה, זאת בזמן שחלק מחברי המועצה טוענים שהערימו עליהם. ראש המועצה האזורית חוף הכרמל הקודם כרמל סלע ז"ל, אישר עם מליאת המועצה בשנת 2017 את הגדלת מסלול ההמראה והנחיתה מ־800 מטרים ל־1,800 מטרים – מה שיאפשר (גם לשיטתו של היזם עצמו) למטוסים גדולים (כולל מטוסי נוסעים בינלאומיים) לעשות שימוש במנחת.

חלק מחברי המליאה טוענים, כאמור, כי הסכימו להרחבת המסלול משום שמרחו אותם עם תואנות שווא על "צרכים ביטחוניים" ו"צרכי כיבוי" – זאת כחלק מלקחי השרפה הגדולה בכרמל. בפועל, היזם דן מוקדי ציין במכתב לוועדה הלאומית לתוכניות עקרוניות (הוולנת"ע) כי יעמוד לרשותו בקרוב "האתר הפנים־תעופתי הגדול בישראל".

התושבים חוששים כי מקימים להם ליד הבית את היורש של נמל התעופה שדה דב, שנסגר סופית לפני שלוש שנים. בינתיים, בשנת 2018, נבחר ברוב גדול ראש מועצה חדש, אסיף איזק, שהבטיח לשמור על נכסי האזור.

נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה שדה דב (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

איזק גם הבטיח שוב ושוב כי לא ייתן יד להקמת שדה תעופה כללי במנחת הבונים, אך בפועל הוא משלב ידיים עם היזם – ולעיתים אף מאפשר לו להתייחס לנושא בשם המועצה

איזק גם הבטיח שוב ושוב כי לא ייתן יד להקמת שדה תעופה כללי במנחת הבונים, אך בפועל הוא משלב ידיים עם היזם – ולעיתים אף מאפשר לו להתייחס לנושא בשם המועצה, בניגוד, לכאורה, לאינטרסים שלה.

שיתוף פעולה של ראש מועצה ויזם

כך, למשל, קרה אשתקד. שבועיים אחרי שהיזם מוקדי פנה לוועדה הלאומית לתוכניות עקרוניות והצהיר שחור על גבי לבן כי באפשרותו להשתמש במנחת ב"מטוסים בינוניים וכבדים" (כולל כאלה שלכאורה יכולים לטוס לאילת או לקפריסין) – הסכימו המועצה והיזם לשלוח מכתב משותף לאותה הוולנת"ע, "מסמך הסכמות", עליו חתומים שני הצדדים.

במכתב צוין כי הציפורים בשמורות הטבע הסמוכות למנחת עשויות לסכן את פעילותו המורחבת. הארכת המסלול מגדילה, כמובן, את הסכנה. גם כאן המועצה מאמצת את עמדת היזם ואת הצורך לשמור על בטיחותו של המנחת המוגדל, מה שכבר משפיע על התוכנית להקמת שמורת טבע עתידית חדשה באזור, "שמורת המלחה", שאמורה לקום על הבריכות הנטושות של הקיבוץ נווה ים המצוי בפירוק.

עתה מתקיים ויכוח עז בנושא השמורה גם מול רשות הטבע והגנים ורשויות אחרות. במסמך הזה גם מתמוססת הבטחת המועצה להימנע מהרחבת ייעודי המנחת, ונוספות המילים "בטווח הנראה לעין". כלומר, לעת עתה לא נגדיל את השימושים, אך בעתיד – המנחת דווקא יוכל לגדול ולהתרחב, להתעצם ולהתקדם. לאן בדיוק? את זה איש לא מוכן – או אולי לא יודע – לגלות.

דן מוקדי וכרמל סלע (צילום: מתוך הפייסבוק של סלע)
דן מוקדי וכרמל סלע (צילום: מתוך הפייסבוק של סלע)

התושבים שניסו לשוחח עם היזם ועם ראש המועצה כדי לברר מהו אותו "טווח נראה לעין" קיבלו תשובות מתחמקות, סותרות ומתעתעות

התושבים שניסו לשוחח עם היזם ועם ראש המועצה כדי לברר מהו אותו "טווח נראה לעין" קיבלו תשובות מתחמקות, סותרות ומתעתעות. באחד הדיונים שהתקיימו במליאה, תהה חבר המועצה אורי נוי לפשר הסימביוזה ההדוקה בין ראש המועצה ליזם הפרטי.

"זה לא טריוויאלי שהמועצה והיזם מגישים ביחד [מסמך]", אמר. "אם היזם לא מוכן לחשק את עצמו (כלומר, לוותר על המילים 'בטווח הנראה לעין') מה אנחנו מרוויחים מכך שאנחנו חותמים על מכתב ביחד איתו?"

למרבה האירוניה, איזק הציע שעל השאלה הזאת יענה דווקא היזם. היזם, מצדו, פצח בנאום שמתאים יותר לנבחר ציבור ולאו דווקא לאיש עסקים. "המנחת הזה הוא לא רק נכס פרטי שלי, הוא נכס של כולנו", התפייט.

תארו לכם שבעוד שמונה שנים יימצא פתרון טכנולוגי שהופך את המנחת הזה לצורך חדש שאנחנו לא יודעים ולא חושבים עליו – ועכשיו זרקנו את המפתחות, כך שאי אפשר לעשות שום שינוי במנחת. לא רק שאני לא רוצה לחשק את עצמי, נראה לי שאף אחד מכם לא צריך לרצות לחשק את עצמו.

אסיף איזק (צילום: Flash90)
אסיף איזק (צילום: Flash90)

לא כולם התרשמו מכך שדווקא היזם מתיימר להגן על האינטרס הציבורי ועונה בשמה של המועצה. "אתה אומר בעצם, אני רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי או ללכת בלי ולהרגיש עם. מבחינתי אתה לא אומר לי כלום במסמך הזה", הפטירה אחת מהנוכחות בדיון.

איזק לא השיב לטענה. מוקדי המשיך באין מפריע: "יש פה נכס של המועצה. היא לא יכולה לוותר על שימוש עתידי". אחר כך, לקינוח, הוא הוסיף איום קטן: "ואם היא תרצה לוותר על שימוש עתידי – אני לא אצטרף אליה".

חידון השימושים העתידיים

כך, בכל פעם מתגלה עוד קצת – עוד תוכנית קטנה ועוד כוונה עלומה. ככל שמתגלים יותר פרטים, מתווספים עוד סימני שאלה. תוכניות המתאר – שהאחרונה שבהן אושרה ב־2019 על ידי הוועדה המחוזית בתמיכת המועצה האזורית תחת שלטונו של איזק ובתמיכתו – להעצמת "פרדייב" מדברות במונחים כלליים ללא פירוט.

היזם גורס מכך כי המשמעות היא ש"אין הגבלות" – והמועצה משתפת פעולה במעשה או בשתיקה. לפני כשבועיים, בניסיון להרגיע את התושבים הזועמים, הזמין היזם מוקדי את נציגי המליאה הנוכחית ופעילים מקומיים לסיור בשטח המנחת. גם ראש המועצה איזק הגיע.

מבט מהאוויר על אזור המנחת (צילום: עמוד הפייסבק "צניחה חופשית פרדייב")
מבט מהאוויר על אזור המנחת (צילום: עמוד הפייסבק "צניחה חופשית פרדייב")

הדיאלוג הפך במהרה לדו־שיח של חירשים. מוקדי ניסה כל הזמן לאזן בין סודותיו המסחריים לבין הרצון לשקף את התוכניות העתידיות. רוב הנוכחים יצאו מהסיור הזה יותר מבולבלים משנכנסו אליו. חלק מהם הבהירו שהם מרגישים שעובדים עליהם בעיניים.

כשנשאל על הוראות תוכנית המתאר הארצית למנחת הבהיר: "לא מדובר בתוכנית מפורטת. בעיניי, כל הדיון הוא בלבול מאוד גדול. אם אתם רוצים לדון בזה, אפשר, אבל אני לא צריך". התושבים – שחוששים שמקימים להם לאט־לאט שדה תעופה גדול ליד הבית – ניסו לשווא לחלץ ממוקדי תשובה בהירה לשאלת השימושים העתידיים.

פעם אחת השיב מוקדי בחיוך: "הנה חידה בשבילך", פעם אחרת הבהיר כי ועדות התכנון "לא דנות בשימושים"; וכשנשאל מפורשות על תוכניותיו שלו – השיב את התשובה הבאה:

מה שאני עושה כאן זה לפנים משורה של כל דין. אני מקבל אתכם ומסביר לכם. אני עושה את זה בכיף. ואני אחשוף בפניכם תוכניות עסקיות, שזה מפריע לי. חשוב שתבינו, כי אתם זועקים על דברים שלא קיימים. לפני כן (לפני שהוחלט על הארכת המנחת) לא הייתה שום הגבלה.

מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)
מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

התושבים התייאשו מהר מאוד. "כל הערב הזה הוא מן חידון", אמר אחד מהם. "הגיע הזמן לשים על  השולחן אילו שימושים מותרים ואילו שימושים יהיו פה. אתם הולכים סחור סחור".

במהלך הסיור התברר שהניסוח המקורי שהוצג במליאה היה רזה ברמה חשודה לעומת התוכניות בפועל. מוקדי נאלץ להודות שהשמועות על סיכומים או חוזים לשיתופי פעולה בשגרה עם חברות ביטחוניות כמו אלביט ורפאל נכונות.

במהלך הסיור התברר שהניסוח המקורי שהוצג במליאה היה רזה ברמה חשודה. מוקדי נאלץ להודות שהשמועות על סיכומים או חוזים לשיתופי פעולה בשגרה עם חברות ביטחוניות כמו אלביט ורפאל נכונות

"ב־2015 וב־2017 הייתה התייחסות לחירום. אנשים הבינו שמדובר במטוסים לצורכי כיבוי או מלחמה. עכשיו אנחנו מבינים שמדובר בפעילות שוטפת", אמר אחד התושבים שהתקשה להסתיר את תדהמתו. מוקדי אישר: "לגמרי בשוטף".

"זה חדש", אמרה תושבות אחרת. "זה משהו שלא ידענו עד היום". מוקדי חייך בנדיבות: "האלטרנטיבה הייתה שלא תהיה הגבלה בכלל, מבחינת תום הלב שלי". "אז אנחנו מדברים על פעילות ביטחונית מסחרית, בוא נקרא לילד בשמו", אמר תושב נוסף. "זה לא הצבא אלא גופים מסחריים שמשלמים (על שימוש במנחת)".

מוקדי חזר אל העמימות והשיב: "אני לא אפרט בעניין. אני לא נכנס להיבטים מסחריים". "אבל זאת לא פעילות חירום", מחה אותו תושב. "מבחינת התושבים, הולכת להיות פה פעילות מאוד משמעותית שאנחנו לא מבינים מהי. אין אף גוף שיכול לגלות כמה טיסות יהיו ביום, כמה טיסות בשבוע?"

"גם אימונים צריך לעשות", הפטיר מוקדי וביקש להתקדם בסיור. "אנחנו נמשיך מכאן. במה אתם מעוניינים, מה מטריד אתכם?" אחת התושבות ניסתה להקשות: "אני אגיד לך מה מטריד אותנו. חברי המליאה חשבו שהם עושים משהו ציוני והצביעו על פעילות חירום – לא על פעילות ביטחונית שוטפת".

מוקדי לא התווכח. "אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור. כשאדם מנסה להעביר תוכנית, הוא מנסה להעביר אותה, אני מודה. יזם שיוזם תוכנית רוצה שהיא תאושר. לא מתנצל. מבוצעות גם היום טיסות ניסוי במנחת הבונים, בסדר? להגיד כמה יבוצעו בעתיד, באיזה היקף והאם זה יפריע? אני לא יודע להגיד כי אני לא יודע. אני אעשה כל מאמץ כדי שזה לא יפריע כפי שעשיתי עד היום".

"אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור. כשאדם מנסה להעביר תוכנית, הוא מנסה להעביר אותה, אני מודה. יזם שיוזם תוכנית רוצה שהיא תאושר. לא מתנצל. מבוצעות גם היום טיסות ניסוי במנחת הבונים"

"תהיה השלכה מבחינת הרעש?" התעניין אחד התושבים. "לכל פעילות יש השלכות מבחינת רעש", הודה היזם. הפינג־פונג הזה נמשך לאורך הדיון כולו. התושבים העלו עוד ועוד תהיות ודאגות, מוקדי ניסה לאזן בין הרצון לשמור על סודיות לבין הרצון ללכת לקראתם, כמו לוליין על חבל דק.

אנשים לפני צניחה בחוף הבונים, מנחת פרדייב, 21 באפריל 2017 (צילום: Gili Yaari/Flash90)
אנשים לפני צניחה בחוף הבונים, מנחת פרדייב, 21 באפריל 2017 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

כשהתושבים התלוננו על התגברות הרעש במנחת עקב שינוי במסלולי הטיסה הוא הבטיח לבדוק – ואז הכחיש שמשהו בכלל השתנה, ואז בכל זאת הפריח לאוויר הסבר לשינוי בעוצמות הרעש, אותו רעש שרגע קודם לכן טען כי כלל לא התגבר.

כשנשאל על המחצבה הדרומית – שטח ציבורי נטוש של המועצה מאז 2016 – התברר כי על אף שהייתה מיועדת לשימושים ציבוריים, הוא כבר שם עליה עין ומעוניין לספח אותה אל ממלכת "פרדייב": "אנחנו בוחנים הרחבת שיתוף פעולה עם חיל האוויר, זה חלום אישי, זה מתחיל מלשקם חלק ממטוסי העגור שעוד לא זכו להאנגר ומתחננים להאנגר – ואולי להקים את מוזאון חיל האוויר במחצבה הדרומית".

"מעבר לנחל?" שאלה תושבת בתדהמה, מוקדי השיב ללא היסוס: "כן, זאת אותה תוכנית שאנשי הבונים היו שמחים שתהיה אחרת. מה שאני מספר לכם הוא מאוד רגיש, אז תכבדו את זה שאני משתף אתכם בתכנים ובמחשבות האלה, אודה לכם אם תפיצו כמה שפחות".

אחד התושבים נזכר שהוא כבר שמע את איזק עצמו מדבר על תוכנית להקמת האנגר למטוסים עתיקים במחצבה. אז אולי ראש המועצה והיזם מתואמים, אבל הציבור – עדיף שידע כמה שפחות. מכרז עדיין אין, תוכניות מסודרות גם לא, דיון ציבורי לא התקיים. אבל יש יזם שכבר עומד על קו הזינוק וכנראה שיש לו יתרון משמעותי על כל השאר.

מטוסי עפרוני של חיל האוויר בחזרות למטס (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
מטוסי עפרוני של חיל האוויר בחזרות למטס (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

תושבת שניתחה את שרטוטי המתחם ביקשה להבין מדוע מופיעה בהם הגדלה משמעותית של דרך הגישה – שעובר מעל נחל מהר"ל לעבר האנגר המטוסים. כיום רוחבו כעשרה מטרים בלבד, אך בתרשימים של התב"א הוא התרחב ביותר מכפליים לכ־24 מטרים. היא ניסתה להבין אם ההתרחבות נועדה לאפשר מעבר עתידי של מטוסים.

מוקדי כנראה לא היה מוכן לשאלה ופטר את התושבת בתשובה מתחמקת ומזלזלת: "שמעתי אותך אומרת את זה, מדובר בטעות. הדרך לא הורחבה. אני לא יודע איך מדדת. כל ההתרגשות מהדבר הזה פשוט לא קשורה לכלום".

מוקדי: "אין לי מה להגיד, זה לא כלום". התושבת התעקשה: "אז אני שואלת, האם דרך הכניסה תורחב ל־25 מטרים?" מוקדי השיב: "התשובה שלי היא שזה הכול כלום"

למרות העלבון, התושבת התעקשה: "אבל רואים את זה (בשרטוט)". מוקדי: "אין לי מה להגיד, זה לא כלום". התושבת התעקשה: "אז אני שואלת, האם דרך הכניסה תורחב ל־25 מטרים?" מוקדי השיב: "התשובה שלי היא שזה הכול כלום. זהו".

מצטער על המכתב

אם לא בסיור, אולי ניתן להבין למה היזם מבקש להרחיב את כביש הגישה משאלותיהם של חברי ועדת ההתנגדויות של המועצה המחוזית לתכנון שדנו בנושא. אחרי הכול, לתושבים הוא לא חייב תשובות, אבל לוועדות התכנון – כן. אולם, מתברר שגם שם נתן מוקדי תשובות פתלתולות.

מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)
מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

בפעם הראשונה אנשיו של מוקדי הבהירו לנציגי הוועדה את הצורך "ביישור פיתולי הדרך", בפעם השנייה הם תלו את ההרחבה בסוגיות של ניקוז, ובפעם השלישית הם זרקו לחלל האוויר את הצורך בדרך רחבה "לצורכי חירום".

אף אחת מההנמקות הללו לא משתקפת מהפרוטוקולים כמגובשת או כמשכנעת במיוחד – והן נזרקות כמענה לשאלות אנשי המקצוע כלאחר יד. בתשובתו לזמן ישראל מסר מוקדי כי מדובר באי הבנה: "אין הרחבה של כביש הגישה. יש הסדרה סטטוטורית של תוואי הדרך; של מעבר אירי ישן שנשמר ושל גשר חדש יותר שהוקם. התוכנית משקפת את המצב הקיים. מטוסים לא יעברו לעולם בתוואי זה".

לפעמים זה נראה שהנהלת המועצה האזורית אפילו לא רוצה להתאמץ. ב"מכתב ההבנות" בין היזם למועצה שנשלח לוולנת"ע – אותו מכתב שבו הוטמע הז'רגון המכובס "בטווח הנראה לעין" (המאפשר דה־פקטו בעתיד להרחיב את שימושי שדה התעופה) – נכללה גם בקשה שנראית כטכנית בלבד: "להשמיט את ההערות הפרטניות שנכללו לגבי האתר (מנחת הבונים) בנספח ב' 12".

מהו אותו נספח ב' 12 עליו ויתר ראש המועצה – בלי שחברי המועצה המכותבים אפילו שמו לב? תושב ערני שנוהג לקרוא כל פיסת נייר הנוחתת על שולחנו חשף כי המועצה והעומד בראשה ביקשו לבטל את הסעיף היחיד בתוכנית המתאר שמונע מהיזם לבקש את הרחבת שדה התעופה לכל ארבע כנפי תבל.

מתברר שמדובר בסעיף שמגביל את היזם מהגשת תוכניות עתידיות להתרחבות שדה התעופה לדרום, למשל, לעבר המחצבה הנטושה – ומאפשר לו להגיש תוכניות להתרחבות מזרחה בלבד

מתברר שמדובר בסעיף שמגביל את היזם מהגשת תוכניות עתידיות להתרחבות שדה התעופה לדרום, למשל, לעבר המחצבה הנטושה – ומאפשר לו להגיש תוכניות להתרחבות מזרחה בלבד. האם מוקדי באמת רוצה להרחיב את המנחת לכיוון דרום? האם התוכנית הזאת כבר יושבת בראשו? בדיון שהתקיים בוולנת"ע בנובמבר אשתקד, מוקדי הבהיר שכן. הוא אף מחה על כך שהמדינה מונעת זאת ממנו:

אני מבקש להסיר את המגבלה הזו של 'אי אפשר לפתח את האתר הזה אלא מזרחה', כי אנחנו יושבים על מחצבה נטושה ורוצים את האפשרות שאם יאושר לנו, נתפתח לכיוון המחצבה הנטושה. כרגע התוכנית מסכלת את זה.

חשיפת התושב שהובילה להתרעה במכתב פומבי עשתה את שלה. המועצה ביקשה לאחזר את בקשתה מהוועדה וניסחה מכתב חדש שבו ביקשה להסיר את הבקשה להשמיט את סעיף ב' 12.

בינתיים, ראש המועצה אומר כי במכתב חדש – שלישי במספר – שנשלח במרץ האחרון למנכ"לית מנהל התכנון דלית זילבר, הוא הבהיר שהמועצה מתנגדת לכוונת תוכנית המתאר הארצי להפוך את מנחת הבונים לשדה תעופה ארצי – הפעם ללא המילים "בטווח הנראה לעין".

היזם כנראה לא מודע לכך וממשיך לדבוק בכך שהניסוח "בטווח הנראה לעין" הוא זה שמחייב אותו ואת המועצה, כפי שהתקבל בהצבעה במליאה. גם חלק ניכר מהתושבים ששוחחו עם זמן ישראל לא שמעו על הריקול של הביטוי לעיל. כנראה שריבוי המכתבים שמוציאה המועצה, מאפשר לכל אחד לדבוק בגרסה המתאימה עבורו.

שני טלפונים משר התיירות – וטסים לקפריסין

אחד התושבים, טייס מסוקים לשעבר, ביקש להיפגש עם מוקדי באופן פרטי כדי לברר אם ללא הלחץ הקבוצתי יקבל תשובות בהירות יותר. הוא אכן קיבל: מוקדי הבהיר לו כי במנחת מבוצעות פעילויות למטרות ביטחוניות "מזה שנים", שלהבנתו הוא בכלל לא צריך אישורים נוספים וכי האישורים הקיימים מתירים לו להטיס מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים ולהתקשר עם גורמים ביטחוניים מסחריים (כגון אלביט או רפאל).

מוקדי גם נשאל מפורשות לגבי גודל המטוסים שיכולים לעשות שימוש במנחת. הוא הבהיר כי ההיתרים מאפשרים לו להטיס מטוסים עד לגודל Dash 8 – מטוס נוסעים צר של חברת "בומברדיה איירוספייס", יכול להכיל עד 80 נוסעים ולטוס למרחק של 2,000 קילומטרים.

המשמעות היא, שהאופציה לטוס לקפריסין (מרחק אווירי של 420 קילומטרים), טורקיה (840 קילומטרים) או יוון (1,420 קילומטרים) בהחלט קיימת. בשיחות עם מוקדי הוא הבהיר שהוא לא מתכוון להפעיל מטוסים כבדים ושהשימוש ב־Dash 8 לא אפשרי בגלל הצורך לחזק את המסלול.

מטוס במנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)
מטוס במנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

אולם, לזמן ישראל אמר בנושא טיסות עתידיות לקפריסין: "נגיד שימריאו כמה טיסות לקפריסין? אני חושב שזאת תהיה ברכה למדינה. אני צריך לאזן בין האינטרסים של המדינה, האינטרסים של האזור והאינטרסים של עצמי – וזה מתחיל להיות מכנה משותף מצומצם".

"אני צריך לאזן בין האינטרסים של המדינה, האינטרסים של האזור והאינטרסים של עצמי – וזה מתחיל להיות מכנה משותף מצומצם"

התושב ששוחח עם מוקדי, יפתח כהן, לשעבר טייס מסוקים בחיל אוויר, אמר לזמן ישראל שמוקדי היה פתוח, כן והרגיע אותו בחלק מדאגותיו. אבל בסוגיה המרכזית – האפשרות שהמנחת יהפוך לשדה תעופה כללי – הוא נותר מודאג, אולי אפילו יותר מכפי שהיה.

"המשמעות לכך שאפשר להטיס מטוסים ומזל"טים מעבר לסוגיות כמו כיבוי היא שהמקום יכול להפוך להיות בעתיד כמו שדה דב. לתחושתי הסוסים כבר ברחו מהאורווה ועתה נותר רק להילחם מול המועצה שתגביל אותו. לנוכח העמימות בהגדרות לא יהיה קל להילחם מול היזם בבתי המשפט, גם אם המועצה תרצה בכך".

מה מדאיג אותך?
"כמה דברים: ראשית, המראה של מטוס בודד היא נזק קצר, אבל אם בכל חמש או עשר דקות תהיה פה המראה – נשתגע. הכטב"מים והמזל"טים הם קטנים אבל עושים רעש מתמשך שיש לו נזק שלא נבחן במבחנים האקוסטיים. אין שום מדד שיכול להגיד אם יש השפעה בריאותית, למשל, למפגעי רעש בינוניים מתמשכים.

חשיפת הכטב"ם איתן, מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: Yossi Zeliger / FLASH90)
חשיפת הכטב"ם איתן, מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: Yossi Zeliger / FLASH90)

"מעבר לכך, אני מודאג מתיירות. מספר חדרי הלינה באזור הולך לגדול משמעותית, ועל פי התוכניות, לפחות 1,000 חדרי מלון חדשים יתווספו לקיסריה, לעתלית וליישובים הסמוכים. מדובר בתיירות אקסקלוסיבית ויהיה נוח מאוד עם מנחת סמוך.

"אם יגיעו גלים של תיירים, לא נצליח לעצור מטוסים מקפריסין, למשל. שני טלפונים משר התיירות או שר הפנים וכל ההבטחות ייעלמו. לכן אני מגיע למסקנה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה ונשאר להיאבק בשוליים".

"אם יגיעו גלים של תיירים, לא נצליח לעצור מטוסים מקפריסין, למשל. שני טלפונים משר התיירות או שר הפנים וכל ההבטחות ייעלמו. לכן אני מגיע למסקנה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה"

"אם יש הפרות – אני לא מכיר אותן"

איזק אומר בתגובה: "במטרות של התוכנית מ־2015, שאושרה ב־2017 תחת ראש המועצה הקודם כרמל סלע ז"ל, כתוב במפורש שהמנחת לא מיועד לשמש כשדה תעופה כללי. דווקא התוכנית הזאת צמצמה שימושים כיוון שבעבר היו פחות הגבלות.

"המטרה שלי היא לשמר את הסטטוס קוו של שימושי המנחת שאושרו בוועדה המחוזית. בנספח המצורף שנשלח למליאה ב־2017 ישנה התחייבות כתובה של היזם לא לקיים פעילות מעבר למה שאושר ולא להקים שדה תעופה, התחייבות שאפשר ללכת איתה לבית משפט במקרה שמישהו יפר אותה".

רחפן צה"ל (צילום: גרשון אלינסון)
רחפן צה"לי (צילום: גרשון אלינסון)

לדברי איזק, "אין החלטה על שמירת הסטטוס קוו בטווח הנראה לעין. הייתה החלטה כזאת והיא נגרעה לבקשת חברי המליאה. הסעיף הזה היה נתון לפרשנות ולכן הסרנו אותו.

"המכתב הרלוונטי היחידי הוא המכתב ששלחנו לדלית זילבר שמדגיש שהשימושים המותרים הם לפי התוכניות שאושרו על ידי הוועדה המחוזית בלבד ושהמועצה מתנגדת בכל תוקף להפיכת האתר לשדה תעופה כלכלי או בינלאומי על כל המשתמע מכך. בוא נדייק בעובדות, היזם לא ענה בשם המועצה, הוא דיבר במועצה, אני כראש מועצה מנהיג מדיניות של שקיפות ושיח פתוח עם התושבים".

מוקדי מבהיר כי מבחינתו ההגדרה המונעת את הרחבת ייעודי המנחת "בטווח הנראה לעין" דווקא תקפה וקיימת, בניגוד לטענת ראש המועצה. "השימוש בביטוי 'בטווח הנראה לעין' נעשה בתיאום עם המועצה, הוצג להנהלת המועצה ובהמשך למליאת המועצה שחבריה הצביעו ברוב מוחלט על אישור נוסח המכתב שכלל ביטוי זה, וזאת לאחר שהן ההנהלה והן המליאה דנו בביטוי, היקשו, שאלו שאלות וקיבלו הסברים.

"השימוש בביטוי 'בטווח הנראה לעין' נעשה בתיאום עם המועצה, הוצג להנהלת המועצה ובהמשך למליאת המועצה שחבריה הצביעו ברוב מוחלט על אישור נוסח המכתב שכלל ביטוי זה"

"זה יהיה לא אחראי מצדי (ולדעתי גם מצד המועצה והתושבים), להתחייב היום לא להגיש לעולם תוכנית להוספת שימושים בעתיד. עולם התעופה נהנה מההתפתחות הטכנולוגית הגלובלית ויתכן שבעתיד יהיו שימושים חשובים למדינה ולאזור שלא ישפיעו על הסביבה בצורה משמעותית או לא ישפיעו בכלל.

שדה דב (צילום: משה שי, פלאש 90)
העתיד של מנחת הבונים? שדה דב (צילום: משה שי, פלאש 90)

המדינה ענייה באתרי תעופה וסובלת מתחבורה קרקעית עמוסה. איזו הצדקה יש לזרוק את המפתחות לים ולעצום עיניים לנצח? בנושא סוגי הפעילויות אמר מוקדי: "ראשית צריך להבהיר שהתוכניות שאושרו ב־2017 וב־2019 הגבילו את סוגי הפעילויות האוויריות במנחת לרשימה סגורה ומצומצמת.

"לפני כן לא הייתה הגבלה. בדיון ההתנגדויות לתוכנית מ־2004, הוועדה המחוזית החליטה שעד שכבר מאשרים אתר תעופה במחוז – 'הוא לא יוגבל בסוגי פעילויות או מספר מטוסים'". בנושא הכוונה להפעיל "מטוסים בינוניים וגדולים" במנחת אמר מוקדי: "אבהיר כי אין בכוונתנו לאפשר הפעלת מטוסים גדולים המצוינים בנספח האקוסטיקה של התוכנית, על אף שמותר".

בכתבה הבאה: החשש לניגוד עניינים לכאורה של אסיף איזק. הצצה אל מערכת הקשרים שפיתח היזם עם ראש המועצה במערכת הבחירות האחרונה – ואל הפרסום שמעניקה המועצה למנחת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
צריך שדה תעופה בינלאומי בצפון הארץ . לא יכול להיות שבשנת 2022 אנחנו נהיה עם שדה אחד שהוא נתב"ג. אפשר להתווכח על המיקום האם ברמת דוד , חיפה או הבונים אבל חייבים לבנות עוד שדה. לעניין הרע... המשך קריאה

צריך שדה תעופה בינלאומי בצפון הארץ . לא יכול להיות שבשנת 2022 אנחנו נהיה עם שדה אחד שהוא נתב"ג.
אפשר להתווכח על המיקום האם ברמת דוד , חיפה או הבונים אבל חייבים לבנות עוד שדה.
לעניין הרעש והזיהום תחשבו שמסביב לנתב"ג חיים לפחות מיליון איש שסובלים מהשדה הזה במה תושבי חוף הכרמל עדיפים על תושבי יהוד ואור יהודה?

עוד 2,950 מילים ו-3 תגובות
סגירה