פופולריות משפט דפ משקפת מיאוס מהמדיה ומתרבות הביטול

ג'וני דפ ואמבר הרד במהלך המשפט, צילום מסך מתוך סרטון של Law&Crime Network
ג'וני דפ ואמבר הרד במהלך המשפט, צילום מסך מתוך סרטון של Law&Crime Network

"אני שמח שאני לא יודע מה קרה במשפט של ג'וני דפ מול בת זוגו לשעבר אמבר הרד, וחבל לי שאנשים מקדישים לזה כ"כ הרבה תשומת לב במקום להתרכז בדברים שחשובים באמת", אמר לי חבר. הוא צודק, כדאי היה שכולנו נתעסק בהבנה ושיפור של המצב הכלכלי, פוליטי, אקולוגי בישראל ובעולם.

עם זאת, לשפוט את המשפט של דפ והרד כרכילות סלבריטאית גרידא – זו טעות. למשפט הזה יש חשיבות תרבותית גדולה, ואחד הדברים שבאופן פרדוקסלי הוא משקף, זה דווקא את הצמא של אנשים לדיון מעמיק ורציני ואת התשישות וחוסר האמון במדיה.

לשפוט את משפט דפ מול הרד כרכילות סלבריטאית גרידא – זו טעות. למשפט יש חשיבות תרבותית גדולה, והוא משקף, באופן פרדוקסלי, את הצמא של אנשים לדיון מעמיק ואת התשישות וחוסר האמון במדיה

משפטים, חייבים להודות, הם חומר טוב לדרמה, ויעידו אינספור הסדרות והסרטים שעורכי דין, מקצוע אפרורי בחיי היום יום, מככבים בהם.  במקרה הזה, האפקט הדרמטי התעצם בשל העובדה שהמשפט הוא אמיתי ועם השלכות ממשיות למעורבים בו ואולי אפילו לחברה כולה.

במשך שישה שבועות ניתן לעולם כולו לבדוק מקרוב את הקלישאה של מדורי הרכילות: "כוכבים הם ממש כמונו". מטוסים פרטיים, איים פרטיים, אינספור בתים, פרמיירות עם כוכבים שונים, מסיבות עם אקסטזי שמוגש בקערה – ממד שונה של קיום שלא מרגיש כל-כך "כמונו".

מצד שני, נחשפנו גם לסבל אנושי – ילדות בעייתית, התמכרויות ומערכת יחסים חולה במיוחד. בתוך הספקטקל הזה כיכבה גלריית דמויות מרתקת: כוכב אהוב ומזדקן שמצא את עצמו, כדבריו, בתפקיד קוואזימודו, ושחקנית צעירה שהוצגה לפנינו במשפט כהתגלמות הארכיטיפ המפחיד של נשים – יפהפיה, פתיינית, שקרנית פתולוגית ואלימה. נימפה בואכה מדוזה פינת נערה בהפרעה.

במשך 6 שבועות ניתן לעולם לבדוק מקרוב את קלישאת מדורי הרכילות: "כוכבים הם ממש כמונו". מטוסים פרטיים, איים פרטיים, אינספור בתים, פרמיירות עם כוכבים שונים, מסיבות עם אקסטזי שמוגש בקערה

בתפקיד המושיעה כיכבה באופן מפתיע עורכת דין היספאנית בת גילה של הרד, קמיל ווסקז. בשילוב של אינטליגנציה, עדינות ואסרטיביות היא חקרה את הרד והציבה מודל נשי אלטרנטיבי: "היו כמו קמיל, לא כמו הרד" הייתה סיסמה נפוצה ברשתות.

למעשה, במהלך המשפט הוצגה לפנינו מלודרמה בשלושה חלקים קלאסיים: ההצלחה, הנפילה והגאולה. הצופים, שבאופן גורף הזדהו עם דפ (להאשטג #צדק_להרד היו 2 מיליון צפיות, בעוד שלהאשטג #צדק_לדפ היו 2 מיליארד) חוו מתח עד רגע קריאת גזר הדין שפסק לטובתו של דפ.

האופי הספטקולרי של המשפט הוא לא הסיבה בשלה נשאבתי לתוכו. כמרצה לרטוריקה ותקשורת התחלתי לצפות במשפט רק  כדי לדעת באופן כללי מה קורה שם. בכל זאת, זהו המשפט הנצפה ביותר מאז או.ג'יי. סימפסון, והמדיה העולמית עסקה בו באינטנסיביות.

כמו רבים, יכולת סיפור הסיפורים של דפ גרמה לי להקשיב לעוד דקה ועוד דקה. בשלב הזה כבר רציתי לדעת כיצד המשפט יתפתח, מה יהיו טענותיה של הרד, מה יאמרו העדים ומשום שלא רציתי לבזבז זמן פניתי לקרוא את סיקור המשפט במדיה.

האופי הספטקולרי של המשפט הוא לא הסיבה בשלה נשאבתי לתוכו. כמרצה לרטוריקה ותקשורת התחלתי לצפות בו רק  כדי לדעת באופן כללי מה קורה שם. בכל זאת, זהו המשפט הנצפה ביותר מאז או.ג'יי. סימפסון

כמו ביותר מדי מקרים בשנים האחרונות מצאתי את עצמי מבולבלת. המדיה מכרה לי נרטיב אחד, ולא היה לו קשר למה שצפיתי במשפט. המדיה מכרה לי בעקשנות סיפור על-פיו הרד היא הקורבן, אבל באינספור קלטות ועדויות התברר שדפ היה קורבן להתעללות נפשית ופיסית מידיה.

המשפט נמשך והמדיה עדיין מיסגרה לי את המאבק המשפטי כמילה שלו מול המילה שלה, בעוד שאני (ועוד רבים) נחשפנו להרבה יותר הוכחות לצד של דפ מול חוסר אמינות מוגזם כמעט של הרד.

בסיום המשפט פירסם הגארדיאן, עיתון רציני ונחשב,  מאמר שהכריז שתוצאת המשפט היא אורגיה של מיזוגנייה.

"הייתם צריכים למנות מישהו שאשכרה יצפה במשפט", כתבה אחת הקוראות בהערה אופיינית שזכתה לאלפי לייקים. "הייתה לכל אחד מאתנו ההזדמנות להיות אחד המושבעים ולגבש את דעתנו במשפט הזה. אנחנו לא צריכים יותר את התיווך השקרני שלכם", כתבו רבים אחרים.

המדיה מכרה לי נרטיב אחד, ולא היה לו קשר למה שצפיתי במשפט. המדיה מכרה לי בעקשנות סיפור על-פיו הרד היא הקורבן, אבל באינספור קלטות ועדויות התברר שדפ היה קורבן להתעללות נפשית ופיסית מידיה

המשפט הציע גאולה לא רק לדפ באופן אישי, אלא לתרבות הביטול וחיסול הדיון באופן כללי. בשנים האחרונות נאמר לנו, שגם למומחים לאפידמיולוגיה אסור להשמיע ביקורת על הסגרים, שגם לרופאים אסור למתוח ביקורת על החיסונים, שאסור לתהות בדבר האינטרסים של כל מי שמתלוננת על הטרדה מינית ושצריך להאמין לכולן באופן אוטומטי. המשפט הזכיר לנו שלפעמים כדאי לדבר ושאנחנו מעדיפים לקבל את המידע שלנו קצת יותר נקי מאינטרסים.

חוקר המדיה, ניל פוסטמן, טען שכל מה שמשודר בטלוויזיה – הופך לבידור. גם אם התוכן הוא המלחמה באוקראינה, או הדיונים על התקציב בכנסת – צורת העריכה, השידור ורצף הפרסומות הופכים את התכנים הטלוויזיוניים לשטחיים ובידוריים.

הדיונים בטלוויזיה, גם כשהם עוסקים בסוגיות הרות גורל, זוכים למספר שניות עד מספר דקות בהן חמישה מומחים צועקים זה על זו וצורת הדיון משתטחת לבעד ונגד פשטניים, בלי מקום לגוונים ומורכבויות.

באינסטגרם ובטיק טוק הדיון מתקצר עוד יותר לסרטוני וידאו (רילים) של מספר שניות בהם תכנים מוצאים מהקשר וארוזים מחדש באופן סנסציוני.

ברטוריקה הקלאסית מחלקים את סוגי השיח לשלושה:

  1. אפידקטיקה – רטוריקה טקסית – שמתבססת על נאומים מהלוויות, חתונות, הכתרות, מנהיגים והודעות רשמיות.
  2. רטוריקה דליברטיבית – שכנוע באשר לטבע הפעולה שיש לנקוט בעתיד (למשל, כיצד יש להשקיע את תקציב המדינה).
  3. הסוג השלישי הוא פורנזיקה או רטוריקה משפטית – דיונים הנופלים לקטגוריה זו עוסקים בעבר – האם מעשה כלשהו קרה או לא קרה.

הדיונים בטלוויזיה, גם כשעניינם סוגיות הרות גורל, זוכים לכמה שניות עד דקות של צעקות מומחים. באינסטגרם ובטיק טוק הדיון מתקצר עוד, לסרטונים של שניות בהם תכנים מוצאים מהקשר וארוזים מחדש באופן סנסציוני

המרחב הציבורי מוצף בשנים האחרונות ברטוריקה מהסוג הראשון והשני, אבל כמעט אין טקסטים משמעותיים שהם מהסוג השלישי, המשפטי. המשפט של דפ שם במרכז את הפורנזיקה והחזיר צורת שיח ששכחנו שקיימת: דיון עומק בו כל צד מציג את טענותיו בקפידה ולאורך זמן, מביא עדים והוכחות מסוגים שונים, כאשר לצד השני ניתנת ההזדמנות לחקור מחדש ולסתור את כל הטענות שהביא הצד הקודם.

הרטוריקה המשפטית אינה תמימה ותעיד על כך העובדה, שעורכי דין שונים ישיגו תוצאות שונות במשפט על פי רמת המומחיות והיכולות הרטוריות שלהם. אך בהשוואה לרמת השיח שמתנהל, או פעמים רבות מדי לא מתנהל כלל במרחב הציבורי, זהו שיפור אדיר.

הפופולריות של המשפט הזה לא בודדה בצריח. הפודקאסט הפופולרי בעולם של ג'ו רוגן, שנקנה על-ידי ספוטיפיי בסכום עתק של מאה מיליון דולר, הוא דוגמה נוספת. רוגן מארח בתוכנית לא רק סלבריטאים אלא גם מומחים וחוקרים בתחומי ידע שונים לשיחות של כשלוש שעות על נושאים שאין להם מקום במדיה המרכזית.

ניתן למצוא שם שיחות על טבע היקום, התודעה, ובתקופת הקורונה זו הייתה אחת הזירות היחידות בה ניתן היה לשמוע דיוני עומק עם מומחים, שמתנגדים לדעת הקונצנזוס המדעי בדבר סגרים וחיסונים. זו גם אחת הזירות בה נשמעת ביקורת כנגד תרבות הפי.סי. והשתקת דיונים.

נכון שקליפים מהמשפט מסתחררים ברשתות ומושטחים לסאונד בייטס בהם קמיל ווסקז חושפת שקרים של הרד. כל עוד הרשתות מקדמות קליפים מסוג זה על חשבון תכנים אחרים – קליפים מסוג לא ייעלמו ואולי הם גם לא צריכים להיעלם, כל עוד הם משרתים צורך כלשהו עבור הקהילה.

נכון שקליפים מהמשפט מסתחררים ברשתות ומושטחים לסאונד בייטס בהם ווסקז חושפת שקרים של הרד. כל עוד הרשתות מקדמות קליפים כאלה על חשבון תכנים אחרים – הם לא ייעלמו ואולי גם לא צריכים להיעלם

אבל חשוב שלצד צורת השיח היותר בידורית והרדודה הזו, יתקיימו אלטרנטיבות לשיח מעמיק וחכם, כזה שלא מבטל טענות לפני שהן הושמעו אלא כזה שמתמודד איתן באומץ, תוך קשב וללא משוא פנים.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,151 מילים
סגירה