בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.

כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

מאז ה-7.10 רבים מרגישים שהזמן מתנהל באופן מוזר. הפריחה והאביב הגיעו כסדרם, אבל הם – זאת אומרת אנחנו – במידה רבה עדיין בסתיו.

היכולת להתמודד עם קשיים קשורה מאוד ביכולת להכיר בכך שקרה משבר, להתאבל עליו ואז לאסוף את עצמנו ולהמשיך הלאה. בחלק הקריטי הזה, בנימין נתניהו נאלם.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

אני לא יודעת מי התחילה, אבל מתישהו בשנים האחרונות המילה "מסגרות" הפכה לפופולרית בהקשר חדש: "פיזרתי את הילדים במסגרות", "אספתי את הילדים מהמסגרות". בהתחלה היא הייתה עבורי כמו זבוב, שנפנפתי עם הזנב מבלי משים כמו פרה, אבל לא מזמן היא עברה מהפריפריה למקום טיפה יותר מרכזי בתשומת הלב שלי.

רק לפני כמה ימים, כשחבר חצי היפי השתמש בה, ועוד בהקשר של קיץ: "לא מצאנו לילדים מסגרות לאוגוסט", התחלתי לתהות לפשר הסלידה שלי ממנה. זו אולי לא המילה הכי פואטית בעולם, אבל היא מתארת בפשטות ובדיוק את מה שהיא עושה – אז מדוע הרתיעה? העובדה שאני לא מאוהבת במסגרות ובהגדרות לא בהכרח אומרת שהן רעות, חשבתי לעצמי. ועצמי ענתה: נכון, מסגרות הן לא בהכרח רעות, אבל בהקשר הזה הן כן.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

לרחוב עתיר בתי הקפה והחנויות, שמסמן את גבולה של אוניברסיטת טקסס באוסטין, בה למדתי שש שנים – קוראים גואדלופ, או גואדלופה – תלוי את מי שואלים. רבים אמרו גואדלופ כלאחר יד, במבטא אמריקאי, ואחרים תיקנו אותם בלהט: גואדלופה.

טקסס הייתה בעבר חלק ממקסיקו, ושינוי ההגייה ייצג עבורם את הקולוניאליזם והכיבוש התרבותי. היה לי אז חבר טוב ממוצא מרוקאי-ברברי, שגדל בנורווגיה וחי בארה"ב. היה לו תואר שני בבלשנות ושליטה מעולה ביותר מעשר שפות. הוויכוחים על שם הרחוב הצחיקו אותו.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

השבוע דיברתי עם חבר על מגע ועל החשיבות שלו. למחרת טיילתי בחוף וחשבתי שאני נהנית מתועלות דומות לא רק ממגע אנושי או ממגע של חיות, אלא אפילו מהליכה יחפה על החול, משחייה בים, ממגע השמש על העור (כמה שיותר עור), מנשימה עמוקה באוויר הפתוח. בקיצור, ממגע עם האלמנטים. ההבנה הזו גרמה לי להכרת תודה עמוקה וגם לעצב על כל מי שנימנע ממנו החיבור הזה כתוצאה ממחלה, מעצר, או סיבה אחרת.

השבוע דיברתי עם חבר על מגע ועל החשיבות שלו. למחרת טיילתי בחוף וחשבתי שאני נהנית מתועלות דומות לא רק ממגע אנושי או ממגע של חיות, אלא אפילו מהליכה יחפה על החול, משחייה בים, ממגע השמש על העור

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

"אני שמח שאני לא יודע מה קרה במשפט של ג'וני דפ מול בת זוגו לשעבר אמבר הרד, וחבל לי שאנשים מקדישים לזה כ"כ הרבה תשומת לב במקום להתרכז בדברים שחשובים באמת", אמר לי חבר. הוא צודק, כדאי היה שכולנו נתעסק בהבנה ושיפור של המצב הכלכלי, פוליטי, אקולוגי בישראל ובעולם.

עם זאת, לשפוט את המשפט של דפ והרד כרכילות סלבריטאית גרידא – זו טעות. למשפט הזה יש חשיבות תרבותית גדולה, ואחד הדברים שבאופן פרדוקסלי הוא משקף, זה דווקא את הצמא של אנשים לדיון מעמיק ורציני ואת התשישות וחוסר האמון במדיה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

הניצחון של ג'ו ביידן וקאמלה האריס בבחירות לנשיאות ארצות הברית מעורר השראה מבחינות רבות. בהן העובדה שג'ו ביידן, האיש המבוגר ביותר שניבחר אי פעם לתפקיד, מתמודד עם מגבלה גופנית, שעשויה להיות קריטית למי שמקצועו דיבור – הוא מגמגם.

נצחון ביידן והאריס בבחירות לנשיאות ארה"ב מעורר השראה מבחינות רבות. בהן זה שביידן, האיש המבוגר ביותר שניבחר אי פעם לתפקיד, מתמודד עם מגבלה גופנית, העלולה להיות קריטית למי שמקצועו דיבור – הוא מגמגם

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובת נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ לתוצאות הבחירות בארה"ב מאירה סוגיה שבדרך-כלל אנו ממעטים להקדיש לה תשומת לב: אומנות ההפסד. האם יש דרך להפסיד בכבוד? האם יש הבדלים בין-תרבותיים בעניין זה? איך מגדירים ניצחון והפסד?

תגובת נשיא ארה"ב היוצא דונאלד טראמפ לתוצאות הבחירות בארה"ב מאירה סוגיה שבדרך-כלל אנו לוקחים כמובן מאליו ונמנעים מלדבר או לחשוב עליה: אומנות ההפסד

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.