התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

מאז ומעולם אנשים עסקו באינטנסיביות במבט:

"היא יכולה לראות דרכך", "יש לו מבט מקרח", "לעשות עיניים", "האם ראית את הניצוץ בעיניה", ובתקופה האחרונה, העיסוק בעיני החטופים.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בשבוע שעבר ישראל ואף העולם געשו בשל שתי תנועות יד: הנפת היד של אמילי דמארי והנפת היד של אילון מאסק. מה הקשר בין שתי התנועות והאם יש להן משמעות שחורגת מההיבט הפיזיולוגי של מתיחת כמה אצבעות או זרוע?

אמבלמים הם מחוות שיש להן משמעות מילולית וסמלית ברורה, באופן שיכול להחליף מילים. מפורסמת למשל המחווה של הנפת האצבע והאמה שידועה כתנועת הווי – תנועת הניצחון, שהתפרסמה בזכות וינסטון צ'רציל במלחמת העולם השנייה, ומזוהה כניצחון בעלות הברית על הנאצים. היפוך של התנועה הזו, כך שגב היד פונה כלפי חוץ – ומשמעות התנועה משתנה והיא הופכת לתנועה בוטה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

מעבר לניחוחות קרנבל, אחת המחשבות הראשונות שבדרך-כלל עולות למשמע השם "ברזיל" היא פשיעה. ואכן, בברזיל יש פשיעה, ואפילו פגשתי מישהו שנחטף לחמישה ימים למטרות כופר ומשפחתו נוסעת ברכב משוריין. פגשתי אותו על אי מרוחק, בו בחר לחיות בפשטות ובחופשיות ללא סכנה האורבת לו בשל הרקע המיוחס שלו.

אני אישית, טפו טפו, לא נתקלתי בבעיות מסוג זה, אבל כן נתקלתי בביקורי בברזיל בכמה דברים מעוררי השראה, שניתן לאמץ גם אצלנו כשתהיה הנהגה מקומית וכללית שתרצה להיטיב עם הציבור.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

אני רוצה לכתוב על עייפות. על לאות וגם על אור.

אפילו אלו מאיתנו שלא בקו האש, משלמים בנפשם ובגופם. שיעור גבוה של אנשים לוקחים תרופות נגד דיכאון וחרדה ואחרים סובלים מכאבי גב ובעיות עיכול.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.

כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

מאז ה-7.10 רבים מרגישים שהזמן מתנהל באופן מוזר. הפריחה והאביב הגיעו כסדרם, אבל הם – זאת אומרת אנחנו – במידה רבה עדיין בסתיו.

היכולת להתמודד עם קשיים קשורה מאוד ביכולת להכיר בכך שקרה משבר, להתאבל עליו ואז לאסוף את עצמנו ולהמשיך הלאה. בחלק הקריטי הזה, בנימין נתניהו נאלם.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

איתן יהלומי בן ה-12 סיפר שהוא אולץ על-ידי שוביו לצפות בסרט הזוועות, שמקבץ את מעשי האלימות מהשביעי באוקטובר. למרות שרובנו לא חויבנו תחת איום נשק לצפות בסרט ההוא, כן נחשפנו לסצנות אלימות רבות מאז אותו יום נורא ובמהלך המלחמה שנכפתה עלינו. למרות שמדובר בעוצמה נמוכה בהרבה – גם בימי שגרה אנחנו חשופים לאלימות בחדשות וגם לאלימות בסרטים, בסדרות ובמשחקי מחשב.

יש כיום מודעות גוברת לכך שתזונה משפיעה גם על הגוף וגם על התודעה (ידוע למשל, שתזונה של פחמימות ריקות לא בריאה לגוף, ושבנוסף לזה היא מגבירה היפראקטיביות, קשיי ריכוז ומתח. ברור לנו גם שמרק חם מרגיע את הבטן וגם את ההכרה), אבל כיצד משפיעה צריכה של דימויים אלימים על הגוף, על הרגש ועל המחשבות שלנו?

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

אני לא יודעת מי התחילה, אבל מתישהו בשנים האחרונות המילה "מסגרות" הפכה לפופולרית בהקשר חדש: "פיזרתי את הילדים במסגרות", "אספתי את הילדים מהמסגרות". בהתחלה היא הייתה עבורי כמו זבוב, שנפנפתי עם הזנב מבלי משים כמו פרה, אבל לא מזמן היא עברה מהפריפריה למקום טיפה יותר מרכזי בתשומת הלב שלי.

רק לפני כמה ימים, כשחבר חצי היפי השתמש בה, ועוד בהקשר של קיץ: "לא מצאנו לילדים מסגרות לאוגוסט", התחלתי לתהות לפשר הסלידה שלי ממנה. זו אולי לא המילה הכי פואטית בעולם, אבל היא מתארת בפשטות ובדיוק את מה שהיא עושה – אז מדוע הרתיעה? העובדה שאני לא מאוהבת במסגרות ובהגדרות לא בהכרח אומרת שהן רעות, חשבתי לעצמי. ועצמי ענתה: נכון, מסגרות הן לא בהכרח רעות, אבל בהקשר הזה הן כן.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

לרחוב עתיר בתי הקפה והחנויות, שמסמן את גבולה של אוניברסיטת טקסס באוסטין, בה למדתי שש שנים – קוראים גואדלופ, או גואדלופה – תלוי את מי שואלים. רבים אמרו גואדלופ כלאחר יד, במבטא אמריקאי, ואחרים תיקנו אותם בלהט: גואדלופה.

טקסס הייתה בעבר חלק ממקסיקו, ושינוי ההגייה ייצג עבורם את הקולוניאליזם והכיבוש התרבותי. היה לי אז חבר טוב ממוצא מרוקאי-ברברי, שגדל בנורווגיה וחי בארה"ב. היה לו תואר שני בבלשנות ושליטה מעולה ביותר מעשר שפות. הוויכוחים על שם הרחוב הצחיקו אותו.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)