המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועצת המשפטית לממשלה. אבל במתחם הזה מתגוללות ומתחככות אלה באלה עבירות שוחד, איומים, עבירות סחיטה, עבירות לכאורה ושתיקתה התמוהה של היועמ"שית.

המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועמש"ית. עבירות שוחד, איומים, סחיטה ועבירות לכאורה מתגוללות ומתחככות, ושתיקתה תמוהה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לא זכור לי מתי במקרים של חשדות לפלילים מצד נבחרי ציבור נאלם כך קולו של היועץ המשפטי, ונעלם כל רמז לעצם היותו בקרבנו. אפילו היועמ"ש השערורייתי אביחי מנדלבליט הבין שעליו לומר משהו, גם אם בקול רפה, גם אם רק כדי לטייח. משהו חייב להיאמר, אות חיים חייב להגיע מהערכאה המשפטית הפוליטית עליונה. ואם חשבנו שאחרי מנדלבליט המצב יכול רק להשתפר, הרי שטעינו; שערורייה רודפת שערורייה ושום קול לא נשמע.

חברת הכנסת עידית סילמן מכריזה בריש גלי ובפירוט שהובטחו לה שמים וארץ בתמורה לעריקה, כלומר: שוחד פוליטי. ומשרד היועמ"שית משדר אלינו דממה נחושה.

בעלה של סילמן, שמוליק מודיע קבל עם ועדה שגם הוא ברשימת המוטבים הזכאים לנתח מעוגת השוחד.

סילמן (חברת כנסת האמונה על חוקים וחקיקתם) מאיימת על ניר אורבך בחשיפת חומרים מרשיעים במידה ותוכרז כפורשת ע"י הוועדה שבראשה הוא עומד.

אורבך (האם נכנע לאיומי הסחיטה?) מקבל מהאופוזיציה מתנת עריקה –

שריון ותפקיד.

השיח המאפיונרי הפלילי המשתלט במהירות על בית הנבחרים מצליח להפיק מלשכת היועמ"שית שקט בעוצמה גבוהה ביותר.

ובינתיים:

גריסת המסמכים בלשכת בנימין נתניהו נשכחה.

ספר התנ"ך יקר הערך שקיבל נתניהו מפוטין ונעלם, נשכח.

30 מתנות שנתניהו נדרש להחזיר לפני כחצי שנה, נשכחו.

פריצת "האיראנים" לטלפון של בני גנץ, נשכחה.

סכומי עתק לרכש בוטים עוקבים מרחבי העולם לחשבון הטוויטר של נתניהו, והשלטת תרבות הפייק, נשכחו.

כל אלה, ועוד חשדות רבים רובצים לפתחנו, מכוסים היטב בשמיכת שתיקתה העיקשת של היועמ"שית.

האם יכול להיות שהיועצת המשפטית תפסה מסתור עד יעבור זעם ויתמסמס הצורך בהתערבותה? האם אינה מבינה שערימת השחיתויות שמהן היא מתעלמת ובכך מאפשרת להן להתרבות במהירות באין מפריע, הולכת וקוברת את כולנו?

האם יתכן שהיועמש"ית תפסה מסתור עד יעבור זעם ויתמסמס הצורך בהתערבותה? האם אינה מבינה שערימת השחיתויות מהן היא מתעלמת ובכך מאפשרת להן להתרבות – הולכת וקוברת את כולנו?

חובה על היועמ"שית להשמיע את קולה ולהודיע שתפתח בבדיקה לגבי כל אחת מהפרשיות האלה ופרשיות נוספות.

או לחילופין לעשות מעשה מנדלבליט ולהצהיר עוד בטרם בדיקה שכל העוסקים במלאכת השיחוד וההשתחדות אינם חשודים, ולפיכך אין כלל צורך בהתערבותה, ואולי בעצם גם ב (אי) נוכחותה הציבורית.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.