ירון צ. כהן
הזמן של
ירון צ. כהן

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

שקט על פני מים מעופשים

המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועצת המשפטית לממשלה. אבל במתחם הזה מתגוללות ומתחככות אלה באלה עבירות שוחד, איומים, עבירות סחיטה, עבירות לכאורה ושתיקתה התמוהה של היועמ"שית.

המרחב הפוליטי הופך בכל יום למתחם זימה פוליטי הזועק לשטיפת זרנוק של היועמש"ית. עבירות שוחד, איומים, סחיטה ועבירות לכאורה מתגוללות ומתחככות, ושתיקתה תמוהה

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 360 מילים

מערכת המשפט כמגרסה

כמה עוד יכולה להימשך כריעת הברך של מדינה שלמה על כל מוסדותיה בפני נאשם בפלילים? נדמה שכבר נגרסה בזיכרון ונשכחה פרשת גריסת המסמכים, כאשר מערכת המשפט תוחבת את ראשה עמוק לתוך החול. כאילו שבעצימת עיניים תעלים מהמציאות את הפרשה המחייבת חקירה.

כמה עוד יכולה להימשך כריעת הברך של מדינה שלמה על מוסדותיה בפני נאשם בפלילים? נדמה שכבר נגרסה בזיכרון ונשכחה פרשת גריסת המסמכים, כשמערכת המשפט תוחבת את ראשה עמוק בחול

כמעט שלא עובר שבוע בלי שתצוץ לה פרשה חדשה בכיכובו של הנאשם המתמיד נתניהו. עכשיו זו שתיקת הכבשים המלומדות נוכח חשיפת פרשת המתנות הנעלמות מס' 2.

וגם זה עכשיו: בעודו עומד למשפט פלילי בעבירות חמורות טס הנאשם לחו"ל להתארח אצל עד תביעה במשפטו.

והיועץ המשפטי? דממה.
הפרקליטות? דממה
שלישיית השופטים? דממה
משרד המשפטים? דממה

עד היום, 76 שנים אחרי נירנברג, אנחנו ממשיכים לדון ולשפוט – גם אם הדבר נעשה במשפט הציבור מחוץ לכותלי בית המשפט – משתפי פעולה נלהבים, אבל גם משת"פים שפשוט לא עמד להם כוחם להתייצב מול מפלצת רצחנית בדמותו של הפיהרר.

ואצלנו? שומרי הסף כולם רועדים מול דחליל שכבר ירד מגדולתו המפוקפקת, ופשוט נעלמים ומפקירים את עמדותיהם. לא עומד להם כוחם להתייצב מול נמר הנייר, שעם טיפת יושרה ואומץ היו מכדרים אותו לכדור ומשליכים לפח המיחזור.

ואצלנו? שומרי הסף רועדים מול דחליל שירד מגדולתו המפוקפקת, נעלמים ומפקירים את עמדותיהם. לא עומד להם כוחם להתייצב מול נמר הנייר, שעם טיפת יושרה ואומץ היו מכדרים אותו לכדור ומשליכים לפח המיחזור

במקום זה הם מתבצרים במחילותיהם ומשליכים לאשפה את המדינה שעליהם הם אמורים לשמור.

ההיסטוריה לא שוכחת. החרפה תהיה רשומה על שמם של "שומרי הסף" שלנו לדראון עולם.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 246 מילים

לא דוד גיבור

בימים אלה עוברים קרבות הדמים אל מעבר לקו הירוק של המרכז שמאל, שם יכו הימנים אלה באלה, ויקיזו אלה את דמם הפוליטי של אלה.

יקר ומבורך התוהו ובוהו ויד איש בצוואר רעהו שיצר סער בליכוד בפרט, ובימין בכלל, אבל אנא אל תשכחו, כל מוקירי הדמוקרטיה באשר הנכם – לא מדובר בפרש דמוקרטי – דוֹד גיבור אשר על המשמרת. מדובר באיש קיצוני ומסוכן, אשר מועצת יש"ע היא פלח בבייס שלו.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
רק שאלה אחת אם יורשה לי? האם לשיטתך, באופן כללי יש לנו איזושהי זכות אחיזה וקניין בארץ ישראל? כלומר האם ישנם חבלי ארץ שהם שייכים לנו בזכות מוחלטת או שאנחנו פולשים שבאנו מקצוי תבל לכבוש א... המשך קריאה

רק שאלה אחת אם יורשה לי? האם לשיטתך, באופן כללי יש לנו איזושהי זכות אחיזה וקניין בארץ ישראל? כלומר האם ישנם חבלי ארץ שהם שייכים לנו בזכות מוחלטת או שאנחנו פולשים שבאנו מקצוי תבל לכבוש ארץ לא לנו? אשמח להבין באמת מה ההיגיון מאחורי השקפות עולמך? אשמח לתשובתך

עוד 196 מילים ו-1 תגובות

גלות

השפם קם מכורסת הטלויזיה וניגש אל החלון. הגשם פסק אבל שמשת החלון כוסתה בכפור שהלך ונאטם. השפם עוד לא עיכל את מה שאירע לו. עדיין לא הבין. הוא, שהיה אוצר בלום של ידע ונסיון, של ערכים חברתיים, של משנה סדורה וחוכמה פוליטית, תקוות העם, יושב פתאום בגלות ככלי אין חפץ בו.

מה יעשה בידע ובחוכמה האצורים בכל נים של מאות אלפי שערותיו המטופחות, מה יועיל כל זה אחרי שגולח והושלך לרחוב בחבטות מטאטא קצרות והחלטיות?

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 201 מילים

עם חופשי בארצו?

כתבת תחקיר כמו זו שעשו בתוכנית "המקור" על "כנופיית מג"ב" – פעם הייתי נכנס להמתנה דרוכה משעה שפורסם הפרומו עד ליום ולרגע השידור, יודע מראש שאני הולך לבלוע את המסך בתיעוב, בכעס, בחוסר אונים, ושלא אתחמק מהבליעה המחניקה הזו, כי אלה הם חיי כאן. אני חייב לראות. אני חייב לדעת. חייב להיות מודע למה שמתרחש אצלי במרתף החשוך כשמישהו טורח להדליק בו פנס.

אבל הפעם, כשהגיע מועד השידור "שכחתי" לצפות. מאוחר יותר שמרתי את הקישור לכתבה, ומאז אני חג סביבו ולא מצליח להביא את עצמי לצפות בזה. אין כוח. אין כבר יכולת להכיל עוד ועוד זוועות שאין לך כל שליטה עליהן. זוועות שמי שיש לו שליטה עליהן לא מוטרד מהן אלא רק מכך שנחשפו והתפרסמו בתקשורת, דבר שבעצם לא אמור להטרידו, כיוון שפרט לקומץ צופים חסרי השפעה הזוועות אינן מטרידות איש.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 286 מילים

הנידון - החלטת הנאשם

ינואר. בוקר קר במיוחד כאן בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפני שעה ארוכה התכנס הרכב השופטים במשפט נתניהו לדיון ראשון בשלב ההוכחות. באולם דממה מתוחה. הכל ממתינים להופעת הנאשם. טיפות גשם גדולות מופיעות על החלון והדקות נוקפות לאיטן.

השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון כיוון שנאלץ לנסוע בבהילות לשדה התעופה, להביא לאומה את החיסונים ששלח לו חברו הטוב פייזר.

השופטים מביטים זה בזה חסרי אונים כשהדלת נפתחת פתאום בסערה ולאולם מתפרץ סנגורו של ראש הממשלה, מתנשף, מזיע, נרגש להודיע לבית המשפט שלקוחו לא יכול להתייצב לדיון

"מרשי", מודיע הסניגור חגיגית, "החליט לדחות את המשפט עד למועד שבו יסיים לחלק את החיסונים לכלל האוכלוסיה".

קר כאן באולם. קר מאוד. הגשם בחוץ ניגף לפני הכפור האוטם את חלונות המשפט. ראשיהם של שלושת השופטים מתגודדים לרגע ומייד שבים ונפרדים בהסכמה. בית המשפט רושם לפניו את החלטת הנאשם ומתפזר עד להודעת הנאשם על מועד חדש למשפטו.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 158 מילים

שברי לבנים וטיח נפלו מתקרת המבצר הקורס על שולחן השופטים

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון צ. כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה