• הפגנות בברזיל (צילום: (AP Photo/Andre Penner))
    (AP Photo/Andre Penner)
  • סופר טנקר של כוחות הכיבוי בברזיל (צילום: AP Photo/Victor R. Caivano)
    AP Photo/Victor R. Caivano
  • מפגינים קוראים לנשיא ברזיל  להגן על יער הגשם באמזונס (צילום: (AP Photo/Matilde Campodonico))
    (AP Photo/Matilde Campodonico)
  • אמזונס עולה באש (צילום: AP Photo/Victor R. Caivano)
    AP Photo/Victor R. Caivano
  •  הפגנה בקפריסין מחוץ לשגרירות ברזיל (צילום: AP Photo/Petros Karadjias)
    AP Photo/Petros Karadjias
  • אמזונס עולה באש (צילום: AP Photo/Eraldo Pere)
    AP Photo/Eraldo Pere
  • הפגנות מחוץ לשגרירות ברזיל בלונדון (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
    AP Photo/Frank Augstein

פרשנות בולסונארו אמנם חשוך, אבל תעשיית הבשר היא האשמה

האיומים באירופה על נשיא ברזיל מוצדקים, אבל גם צבועים ● ההכחדה המהירה של יערות האמזונס היא תוצאה ישירה של הרגלי האכילה של רוב האנושות, שממשיכה לזלול בשר - למרות האזהרות ההשלכות ● גם רבים מהתאגידים שבוזזים את הטבע בגלל בצע כסף נמצאים במערב

לפני כעשור חנך פרופ' דני רבינוביץ', מאנשי האקדמיה הבולטים בישראל שעוסקים במשבר האקלים, בלוג בעל השם הדרמטי "האדם השורף".

במובן הצר, הכוונה הייתה לאדם ששורף דלקים, ובכך תורם להתחממות כדור הארץ ולהחמרת משבר האקלים. במובן הרחב, רבינוביץ' כיוון לכך שהגזע האנושי שורף במו ידיו את הפלנטה שעליה הוא חי ושאין לה תחליף.

"הבלוג הזה נכתב מתוך זעם על הטמטום ותאוות הבצע, שיצרו את המשבר, ומעכבים כעת את הפעולה הגלובלית הנדרשת לפתרונו", כתב אז רבינוביץ'.

עשר שנים אחרי, לנוכח התמונות המטלטלות וצילומי הלוויין העשנים שמגיעים מדרום אמריקה, המילים האלה נראות רלוונטיות מתמיד. לא רק שהאנושות לא הפסיקה לשרוף – היא אפילו מגבירה קצב.

ז'איר בולסונארו (צילום: (AP Photo/Eraldo Peres))
ז'איר בולסונארו (צילום: (AP Photo/Eraldo Peres))

יערות הגשם של האמזונס הם אסם החמצן של העולם. הם מספקים כ-20% מהחמצן הנקי של הכדור. העובדה שהשמירה על המטמון הזה מופקדת בידיו של ז'איר בולסונארו, משולה להפקדת המפתחות לצוברי הגז של הבניין בידי פירומן.

נשיא ברזיל, בור כוחני שסבור כמו התאום שלו מהבית הלבן, שמשבר האקלים הוא מזימה של ירוקים וסמולנים, פרס שטיח אדום לרגלי תאגידים, חקלאים וכל מי שמעוניין לבזוז את אוצרות הטבע של האמזונס, כדי לקדם את עסקיו.

"העולם שלנו בוער", צייץ השבוע נשיא צרפת עמנואל מקרון, עם דגש על "שלנו": לסביבה אין גבולות, ובמובן הזה האמזונס הוא של כל בני המין האנושי. בתגובה, דרש בולסונארו שמדינות המערב 'לא יתערבו'

זה לא מקרי שמתחילת 2019 חלה עלייה של 83% בהיקף השרפות באמזונס ועלייה של עשרות אחוזים במספר העצים הנכרתים במקביל לירידה חדה באכיפה. זו רוח המפקד, ועכשיו היא מנשבת בין הצמרות ומלבה את הלהבות.

כשמנהל המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל התריע על הזינוק בבירוא היערות, בולסונארו פיטר אותו. החלשה והדחה של שומרי הסף שמתעקשים לבצע את מלאכתם – מבהיל כמה שזה נשמע מוכר.

אבל להפיל את כל התיק על הנשיא החשוך של ברזיל זה קל מדי. ההכחדה המהירה של יערות האמזונס היא תוצאה ישירה של הרגלי האכילה של רוב האנושות, שלמרות האזהרות ממשיכה לזלול בשר.

במחצית העשור הקודם פרסם האו"ם דוח מהדהד ששינה סדרי בראשית: תחת הכותרת "צלו הארוך של משק החי", הוצגו נתונים חותכים לפיהם תעשיית הבשר (וגם, במינון מופחת, החלב והביצים) מייצרת זיהום, מכחידה משאבים ותורמת להתחממות הגלובלית יותר מהגורמים המסורתיים כמו תחבורה ותעשייה.

המסקנה הברורה – האנושות צריכה להפסיק או לפחות לצמצם דרמטית את צריכת הבשר – השפיעה עמוקות על השיח במערב והתניעה חיפושים אחרי תחליפי בשר, אבל בפועל חוללה שינוי רק בחלק מאירופה. במקביל, בכלכלות מתפתחות ובראשן סין חלה עלייה בצריכת הבשר, והאסון הסביבתי רק הואץ.

וזה מה שאנחנו רואים בימים אלה באמזונס: תאגידים וחקלאים מבראים שטחי יער כדי להכשיר אותם לגידול בקר, או לגידול סויה שמיועד להאכיל את הבקר. במקום להאכיל בני אדם, מגדלים אוכל עבור החיות שבני האדם אוכל. כמות האנרגיה, המים והמשאבים שהולכים לאיבוד בדרך – עצומה.

מאז שנות ה-70 בוראו שטחי יער באמזונס בגודל של טורקיה, והקצב רק גדל. ברזיל היא יצואנית בשר הבקר הגדולה בעולם, והיא מספקת כ-20% מהצריכה העולמית. על פי נתונים שפורסמו ב-CNN, בשנה שעברה ברזיל ייצאה 1.64 מיליון טונות של בשר בקר – הנתון הגבוה בהיסטוריה. סך ההכנסות ממכירות הבקר – 6.5 מיליארד דולר, כשהלקוחה הגדולה ביותר היא, ניחשתם נכון, סין.

מפגינים קוראים לנשיא ברזיל להגן על יער הגשם באמזונס (צילום: (AP Photo/Matilde Campodonico))
מפגינים קוראים לנשיא ברזיל להגן על יער הגשם באמזונס (צילום: (AP Photo/Matilde Campodonico))

השרפות הנוראיות באמזונס, כמו שיאים קודמים במשבר האקלים וכמו אלה שעוד יבואו, מאתגרות את הקהילה האנושית בנקודת התורפה הבולטת ביותר שלה: היכולת להתאחד ולהתארגן למען אינטרסים משותפים

כשמנהיגים באירופה מאיימים בסנקציות על נשיא ברזיל, שמפקיר את יערות הגשם, יש בזה כמובן הרבה צדק, אבל גם לא מעט צביעות: רבים מאוכלי הבשר, ובעיקר רבים מהתאגידים שבוזזים את משאבי הטבע עבור בצע כסף – נמצאים במערב. העולם השלישי הוא רק הזירה שבה הם מממשים את חמדנותם.

השרפות באמזונס, כמו שיאים קודמים במשבר האקלים וכמו אלה שעוד יבואו, מאתגרות את האנושות בנקודת התורפה הבולטת ביותר שלה: היכולת להתאחד ולהתארגן למען אינטרסים משותפים, ולאפשר להם לגבור על אינטרסים מקומיים.

"העולם שלנו בוער", צייץ השבוע נשיא צרפת עמנואל מקרון, דגש על "שלנו": לסביבה אין גבולות, ובמובן הזה האמזונס הוא של כל בני המין האנושי. בתגובה, דרש בולסונארו שמדינות המערב 'לא יתערבו בעניינים הפנימיים שלנו', כאילו מדובר בשיטור בשכונת פשע בריו דה ז'ניירו.

ולדימיר פוטין (צילום: (Sergei Chirikov/Pool Photo via AP))
ולדימיר פוטין (צילום: (Sergei Chirikov/Pool Photo via AP))

הוא לא המנהיג היחיד שחושב ככה. ולדימיר פוטין אמר לפני כשנתיים שההתחממות הגלובלית דווקא תועיל לרוסיה כי יותר מדי קר בה. האירוניה היא שממש בימים אלה, בעוד עיני העולם נשואות אל האמזונס הבוער, מתחוללות שרפות ענק חסרות תקדים גם ביערות סיביר.

פרופ' יואב יאיר, מומחה אקלים מהמרכז הבינתחומי, נוהג לומר ש"העתיד יהיה חם ולא מגניב". אפשר לומר שהעתיד כבר כאן – וזו בהחלט לא אמירה אופטימית.

עוד 683 מילים
סגירה