בזמן שהעולם עסוק בקרבות בלימה נגד השתוללות הקורונה, באזור האמזונס מתחוללים תהליכים דרמטיים: יערות הגשם שם עלולים להגיע לנקודת אל-חזור, שבה חלקים גדולים מהם יהפכו למשהו אחר – מג'ונגל צפוף לסוואנה דלילה בעצים ועתירת עשבים. כך מזהיר צוות של חוקרים ממכון רזיליאנס בשטוקהולם, במחקר שפורסם השבוע בירחון journal Nature Communications.

יער הגשם באמזונס הוא יער הגשם הטרופי הגדול בעולם. מספר העצים בו מוערך בכ-400 מיליארד, מ-16 אלף מינים שונים. היער משתרע על כ-8 מיליון קמ"ר ועל פני 9 מדינות, כשהחלק הגדול ביותר נמצא בשטח ברזיל (כ-60% מהיער).

השינוי באופיו נובע משני גורמים עיקריים שקשורים זה בזה: שינוי האקלים – יערות הגשם זוכים בשנים האחרונות למנות משקעים קטנות מאשר בעבר, באזורים מסוימים – 25% מהממוצע; וההיקף העצום של השריפות שמתחוללות בו בחודשי הקיץ. רוב השריפות יזומות על ידי חקלאים, שמבקשים לפנות שטחים לגידול בקר או מזון לבקר (ברזיל מייצרת כ-20% מאספקת בשר הבקר בעולם).

בקיץ אשתקד, השריפות שהשתוללו באמזונס עמדו במרכז תשומת לב העולם. היערות העולים בלהבות כיכבו במהדורות החדשות, ובזירה המדינית הופעלו לחצים כבדים על נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, לצמצום התופעה. השנה, תשומת הלב נדדה למאבק במגפה, והעובדה שמספר השריפות באמזונס ממשיך לגדול באופן קיצוני – עלייה של כ-60% לעומת הקיץ שעבר – חמקה מתחת לרדאר.

החוקרים השוודים מסבירים כי יערות גשם רגישים מאוד לתנאי האקלים: השילוב בין ירידה בכמות הגשם, ירידה בלחות, ובצורות תכופות, גורם לאובדן עצים רבים ולהפיכת שטחי יער צפופים לסוואנות דלילות. תהליך הדילול מתרחש כבר כמה שנים, אך ההנחה הייתה שיחלפו עשורים רבים בטרם יהיה מדובר במסה קריטית.

ההקצנה של משבר האקלים והגידול האקספוננציאלי בשריפות זירזה את התהליך. להערכת החוקרים, כ-40% משטח יערות האמזונס נמצא כבר כעת על סף הפיכה לסוואנה. ויש עוד חדשות רעות: ברגע שזה קורה, זה בלתי הפיך.

שריפת קרקעות במדינת פארה, ברזיל. 23 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Andre Penner)

ארי שטאהל, אחד ממחברי המחקר, הסביר לגרדיאן כי המציאות האקלימית של יערות הגשם היא מעגל קסמים: "כשיער משתרע על שטח נרחב", הוא אומר, "זה משפיע על קצב האידוי ורמת הלחות, ולמעשה הוא מייצר לעצמו את הגשם. ברגע שיש גשם, יש פחות שריפות ואז שוב יש יותר עצים, וחוזר חלילה. לעומת זאת, ברגע שהיער מתכווץ יש פחות גשם, ובתנאי יובש ליער קשה מאוד להשתקם".

למצבם של יערות האמזונס יש כמובן השלכות גלובליות מרחיקות לכת. הם תורמים לצמצום פליטת גזי החממה, ואם לא יתפקדו כיער גשם תהיה לכך תרומה משמעותית להתחממות הפלנטה. לסוואנה עתירת עשבים יש נטייה לבעור בקלות, מה שרק עלול להקצין עוד יותר את תופעת השריפות.

יער הגשם של האמזונס נבחר בתחילת העשור לאחד משבעת פלאי עולם הטבע, והוא מהווה בית לריכוז הגדול בעולם של מיני צמחים (כ-430 אלף) ובעלי חיים (בהם 2.5 מיליון מיני חרקים, 1,300 מינים של עופות ויותר מ-400 מיני יונקים).

אינגו פצר, גם הוא אחד ממחברי המחקר, אמר לגרדיאן, כי "אנחנו מבינים שיערות הגשם מאוד רגישים לשינוי הגלובלי, ועלולים לאבד במהירות את יכולת ההסתגלות שלהם. בהינתן שיערות הגשם מהווים בית למגוון הגדול בעולם של מיני בעלי חיים וצמחים, כל זה עלול ללכת לאבדון לתמיד".