"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" ציטט ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט את שלום חנוך בהתבקשו לבחור בשורת הזמר העברי היפה ביותר בעיניו. זה היה זמן לא רב לאחר תחילת כהונתו. הוא השיב לשאלה שהפנו אליו עורכי מוסף אשר נספח אל "ידיעות אחרונות" ערב יום הכיפורים האחרון.

"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" ציטט ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט את שלום חנוך בהתבקשו לבחור בשורת הזמר העברי היפה ביותר בעיניו. זה היה זמן לא רב לאחר תחילת כהונתו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אותו מוסף יפהפה נשא את הכותרת: "מאה השורות היפות ביותר בזמר העברי". הוא הכיל המלצות מנומקות על 132 שירים. הבוחרים בשירים היו עיתונאי "ידיעות אחרונות", מספר זמרים ואמנים מובילים, וכן אישים כמו הנשיא וראש הממשלה.

נפתלי בנט, שבחר בשירו של שלום חנוך, מילים לחן וביצוע, נימק כך את בחירתו:

"השיר הזה הלך איתי בלילות של מבצעים צבאיים וגם בימים הארוכים שקדמו להקמת הממשלה". בנט הוסיף איחולים מתבקשים בעונת חגי תשרי: "אני מאחל לכולנו שנה מפויסת יותר".

כמעט שנה עברה מאז יום הכיפורים. "לא הייתה לבנט ברירה אלא לפרוש", קובעים גם פרשנים מאוהדיו. "כהונתו הייתה הרואית כמו שהייתה טרגית", סיכם יוסי ורטר ב"הארץ".

ההתרחשויות העכשוויות לא מבשרות שום שחר שעוד יעלה, לא אור שמצפה לנו בקצה המנהרה או פרפר שיבקע מן התולעת, מהסחי והמאוס. "כפלא היוולד פרפר מן התולעת", כתב נתן אלתרמן. אבל הפעם אפסו כנראה הסיכויים שפלא מעין זה יתרחש.

השיר הנבחר מאת שלום חנוך מצמית ביופיו. הוא עמוק ופתוח לפירושים, לרבות פרשנות שמתחברת להרואיות ולטרגיות של ראש הממשלה הפורש. ממש שלום חנוך במיטבו. משפטי הפתיחה חודרי לב:

"השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם
לאורך הטיילת הפנסים דולקים ואפשר לראות את הים
ואתה מרגיש שאתה האיש הכי בודד בעולם
מוצא את עצמך הולך נגד הרוח

אף מכונית לא עוברת גשם שוטף את העיר
הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר
ואתה שיכור שרועד מקור וגם נכנס עם הראש בקיר.
אתה לא היחיד שהולך נגד הרוח".

המילה היפה שחר טעונה ובעיני מרתקת. היא מופיעה בהקשרים שונים ומשונים. הגדרתה במילון: הזמן שלפני זריחת השמש. שחר במיתולוגיה היוונית הוא אל הזריחה. במסכת ברכות, המסכת הראשונה בתלמוד, נידון המועד המדויק שבו ניתן הכשר לקריאת שמע של שחרית.

אחת האופציות: ברגע שהאור כבר מאפשר להבחין בין תכלת ללבן, או…בין זאב לכלב. ולפי פולקלור מערבי מסורתי, לפני תחילת השחר ישויות רוע מחויבות להיעלם. הכוונה למפגעים כמו רוחות רפאים, שדים, טרולים, ערפדים.

ההתרחשויות העכשוויות לא מבשרות שום שחר שעוד יעלה, לא אור שמצפה בקצה המנהרה או פרפר שיבקע מן התולעת, מהסחי והמאוס. הפעם אפסו כנראה הסיכויים שפלא מעין זה יתרחש.

ד"ר רוביק רוזנטל, בלשן, סופר ועיתונאי, בחר במילה "שחר" כאחת מארבע המילים היפות ביותר בעברית, לצד המילים גחליליות, אפלולית, דומייה. בספרו החדש, המומלץ, "מסעותיי עם העברית" בהוצאת כתר, הוא כותב על המילה שחר: "היא זרחה כמו שמש באביב". הספר הוא מסע בשפה העברית "המצטלב" עם מסע בחייו של רוזנטל, בן שבעים פלוס.

"ראיתי מילה רבת יופי" – זה שם הפרק בספר המפרט את הבחירה: למילה גחליליות, לפי רוזנטל, יש עיניים נוצצות כמו שני כוכבים. המילה שחר, כאמור, זרחה כמו שמש ביום אביב. למילה אפלולית היה שיער שחור ושופע. למילה דומייה היה צבע כחול ועמוק של ים. למילים, כדברי רוביק רוזנטל, יש פרצוף, ריח וצבע. הקסם החמקמק מתחולל במפגש החד פעמי בין צליל, צבע, צורה ומשמעות.

*  *  *

יעוד לוחמני, לא מפויס אלא דווקא כסחיסטי, נועד ל"שחר" בשיר עוצמתי של לאה גולדברג "ברק לפנות בוקר" מתוך ספר שיריה "ברק בבוקר". אותו שיר חזר אלי ביום סגריר גשום שבישר את תחילת החורף, בנובמבר שנת 2020. בשיר מתחוללת התמודדות בין שני איתני טבע. שחר מנהל מלחמת איתנים בברק.

על רקע גשם זלעפות שנשקף מחלון ביתי כתבתי בדף הפייסבוק שלי: "היו מפרשנים שמצאו בשיר הזה מטאפורה למלחמת בני אור בבני חושך, גם למלחמות המתחוללות בתוך נפשותינו: למאבקים בין שפיות ומוסר היאים לבני תרבות לבין 'איתני הנפש העתיקים' כביטויו של עמוס עוז. ואפשר למצוא בשיר הזה עוד שלל משמעויות":

"ברק ושחר, אור פגע באור
שני אבירים הנלחמים בסיף,
נשלף הנשק מנדני השחור
ורעמים הריעו מאפסים.
ענן אפל ואופק שחרב –
לא רחמים וחסד בשמים,
ושוב ברק ושחר בדוקרב
לקול שריקה של סילוני המים
כך יום חדש נולד והוא החל לחיות
באור לוחם, בחרב פיפיות".

למילה גחליליות, לפי רוביק רוזנטל, יש עיניים נוצצות כמו שני כוכבים. המילה שחר זרחה כמו שמש ביום אביב. למילה אפלולית היה שיער שחור ושופע. למילה דומייה היה צבע כחול ועמוק של ים

ושוב לתפיסת השחר כצופן הבטחות טובות, אופטימי, מרומם רוח. "זהו שחר של יום חדש!" הכריז אהוד ברק בנאום הניצחון שלו בבחירות 1999. הוא גבר אז כזכור על ביבי נתניהו.

ההכרזה הכה חגיגית שנישאה בכיכר העיר הייתה לסיסמה, למטבע לשון וגם לסלוגן. סלוגן הוא משפט קצר וקליט המתמצת רעיון, דרך חיים או שאיפה. "לאן נוליך את השמחה?" תהו אז אנשי שמאל צוהלים. זה היה רמז ישיר והופכי לפסוק השיר הנודע של נתן אלתרמן. "אבל לאן נוליך את החרפה?" .

איך זה שדווקא המילה המבטיחה שחר "כיכבה" במערכת ההתרעה-אזעקה המופעלת בעוטף עזה? עד כה לא נתקלתי במענה לשאלה. הסיסמה עם הקוד "שחר אדום" שימשה להתרעה באמצעות מערכת כריזה על ירי של רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה. כאשר מערכת ההתרעה הייתה מזהה שיגור פצצה או רקטה אל עבר אזור מאוכלס, נשמעה שוב ושוב הכריזה–הקריאה המצמררת: "שחר אדום".

מערכת הכריזה הופעלה לראשונה בשנת 2004, אבל צירוף המילים "שחר אדום" לא שרד לאורך זמן. בשנת 2006 נקבע תחתיו הביטוי "צבע אדום" עקב תלונות רבות וגם צפויות של הורים לילדים או ילדות אשר שמם היפהפה שחר.

הקוד "שחר אדום" שימשה להתרעת מערכת הכריזה על ירי רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה. כשמערכת ההתרעה זיהתה שיגור פצצה או רקטה לאזור מאוכלס, נשמעה הקריאה המצמררת: "שחר אדום"

ומנגד – שוב שימוש במילה שחר בהקשר משמח ומאיר. הביטוי "איילת השחר" אהוב עלי במיוחד. מקורו תנכ"י ופירושו כוכב המאיר זמן קצר לפני זריחת השמש. הופעתו מסמנת את האור הראשון של הבוקר. איילת מופיעה שוב ושוב בשירתו של נתן אלתרמן. הנה היא בשיר "איילת" החותם את "שירי מכות מצרים":

"עמוד השחר קם. שוב נוצצה איילת.
וכגוזל הינה, אך מה הגביהה עוף
בראש ימים תבריק, חוצפה ומבוהלת
והיא כוכב–ילדה ובטרם יום תסוף".

הפרופסור אמריטוס לספרות עברית עוזי שביט דן בשיר הזה בספרו "שירה מול טוטליטריות – אלתרמן ושירי מכות מצרים". השיר, בגרסת שביט, יוצר תחושה של יציאה מהחדר האטום של עשר מכות מצרים עם הליליות האפלה והדחוסה – אל האור הטבעי של השחר. במוקד התמונה הבהירה, אלתרמן מצייר נוכחות חיה וקורנת של תום וחסד נשי".

ןהייתה גם להקת חתונות חסידית בשם "איילת השחר". לימים היא בחרה בשם חלופי – "כנפי הרוח". וידוע, כמובן, הקיבוץ הגלילי "איילת השחר" בואך קריית שמונה. המקומיים מסתפקים בשם המקוצר "איילת".

חיבור מקסים בין האיילות לאיילת השחר חל בשיר הילדים האהוב "מה עושות האיילות בלילות?". בזכות הלחן של יוני רכטר גדלה מאוד תפוצתו של השיר. איילת השחר והאיילות מתחברות בבית האחרון של השיר:

"מי מעיר אותן בוקר משנתן?
לא הפיל, לא הקוף ולא התן.
לא ארנבת, לא שכווי ולא שפן.
כי איילת השחר חברתן
מעירה אותן בבוקר משנתן".

חיבור מקסים בין האיילות לאיילת השחר בשיר הילדים האהוב "מה עושות האיילות בלילות?": "מי מעיר אותן בוקר משנתן? / לא הפיל, לא הקוף ולא התן./ לא ארנבת, לא שכווי ולא שפן./ כי איילת השחר חברתן

ולסיום – שוב, שחר כהתגלמות התקווה. עוד צלילה מצמררת אך גם מענגת לטקסט של שלום חנוך, אשר בשורותיו החותמות ניכר הניסיון להיאחז באופטימיות:

"הולך נגד הרוח המדרכה מתנדנדת
ואני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שתעלה השמש, אהובתי, אל פחד.
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.