אתר הפסולת ליד משואה שבבקעת הירדן ב-2017 (צילום: יניב נדב/פלאש90)
יניב נדב/פלאש90
אתר הפסולת ליד משואה שבבקעת הירדן ב-2017

סיפור מסריח

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

האם שאריות המזון שנזרקות לפח על ידי מליוני ישראלים הופכות לדשן לחקלאות או מושלכות סתם כך לטבע? ● עימות חזיתי בין המשרד להגנת הסביבה לבין תאגיד הפסולת "ורידיס" שופך מעט אור על הנעשה מאחרי הקלעים של תעשיית הפסולת בישראל - והריח לא משהו

מתברר שכבישים הם לא המקום היחיד שבו יכולים להיווצר פקקים. בימים הקרובים, אם שום צד לא ימצמץ, ישראל עלולה למצוא את עצמה תקועה בפקק גדול של פסולת. המשרד להגנת הסביבה ותאגיד "ורידיס" – תמנון רב-עוצמה בתחום הטיפול בפסולת בארץ – עלו על מסלול התנגשות, והסירחון כבר התחיל להתפשט.

בפרשייה שמטלטלת בימים האחרונים את עולם הפסולת לא כל הפרטים ידועים, ולא כל מה שידוע ניתן לפרסם.

בעלי הזיכרון הארוך בוודאי זוכרים שבתחילת העשור הקודם, בעת כהונתו של גלעד ארדן כשר להגנת הסביבה, חולקו למשקי בית רבים בישראל פחים חומים לטובת הפרדת שאריות המזון. אלה היו אמורות להגיע לאתרים שיהפכו את קליפות האבטיח וחרצני האפרסק מהמטבח הביתי שלנו לקומפוסט – דשן לשימוש בחקלאות.

זו הגרסה הסביבתית ל"מעפר באת ואל עפר תשוב" – כלכלה מעגלית שבה התפוח שצמח מהאדמה חוזר אליה כדי לדשן ולסייע בגידול עץ התפוחים הבא.

זו הגרסה הסביבתית ל"מעפר באת ואל עפר תשוב" – כלכלה מעגלית שבה התפוח שצמח מהאדמה חוזר אליה כדי לדשן ולסייע בגידול עץ התפוחים הבא

רק שמתקני הקומפוסט, שהיו אמורים להיות מפוזרים בכל הארץ, לא קמו. מחסור בשטחים, סרבול במוסדות התכנון, התנגדות של הרשויות המקומיות – כל החוליים הישראלים חברו לכך שחזון הפרדת הפסולת לא המריא. נשארנו בעיקר עם אתר אחד, שקולט כ-90% משאריות המזון בישראל, שממוקם ליד היישוב משואה בבקעת הירדן.

הכניסה לאתר הפסולת של קומפוסט אור, ליד משואה שבבקעת הירדן (צילום: אמיר בן-דוד)
הכניסה לאתר הפסולת של קומפוסט אור, ליד משואה שבבקעת הירדן (צילום: אמיר בן-דוד)

האתר הזה מופעל על ידי "ורידיס", חברה בבעלות "דלק רכב" שהוקמה לפני כ-30 שנה, והיא למעשה מונופול בכל הנוגע לטיפול בפסולת אורגנית – שאריות מזון ביתיות.

הפסולת האורגנית מגיעה לאתר משואה מכמה מתקני מיון – בראשם "גרין נט" שממיין את הפסולת של ירושלים, מתקן ה-RDF בחירייה שמקבל את הפסולת מתל אביב רבתי ומתקנים קטנים יותר בדרום ובצפון.

לכאורה, מדובר במסלול שמהווה את הגשמת החזון הירוק, רק שמזה כמה שנים ענף הפסולת רוחש שמועות ודיווחים מטרידים על המתרחש באתר משואה.

גורמים בתחום טוענים כי הקומפוסט שנוצר שם הוא באיכות ירודה, מלא שברי זכוכיות וחתיכות פלסטיק ואינו ראוי לשימוש בחקלאות. ואכן, החקלאים לא עומדים בתור בשביל לקנות אותו. "למעשה", אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת ב"אדם, טבע ודין" וממבקריו העקביים של האתר, "הם בכלל לא מנסים למכור את המוצר שלהם.

גורמים בתחום טוענים כי הקומפוסט שנוצר שם הוא באיכות ירודה, מלא שברי זכוכיות וחתיכות פלסטיק ואינו ראוי לשימוש בחקלאות. ואכן, החקלאים לא עומדים בתור בשביל לקנות אותו

"אין דף פייסבוק, אין אתר שבו ניתן לרכוש, אין מערך שיווק. חקלאי שפנה אליהם וביקש לקנות קומפוסט סיפר לי שהאיש שענה לו ניסה לשכנע אותו במשך 20 דקות שלא כדאי לו ושעדיף לו לקנות במקום אחר".

עמיעד לפידות (צילום: אדם, טבע ודין)
עמיעד לפידות (צילום: אדם, טבע ודין)

בתחילת מאי, אחרי שנים שבהן ניסתה לשכנע שהמלך הוא עירום, הגישה "אדם טבע ודין" עתירה מנהלית ודרשה מהמדינה לבטל את ההיתר שניתן לאתר משואה.

"בית המשפט מתבקש להורות שמועצת התכנון תברר כי אכן מדובר באתר לייצור קומפוסט ולא בפיקציה", נכתב בעתירה, "הידיעה כי במתקן שקולט למעלה מ-1,000 טון פסולת ביתית ביום מיוצר 'קומפוסט' שככל הנראה אינו באמת קומפוסט, היא מטרידה במיוחד… הבעיה העיקרית היא שפעילת האתר יוצרת את האשליה שכמות עצומה של פסולת אורגנית לכאורה ממוחזרת ואפשר לכלול אותה בסטטיסטיקה של הפסולת שישראל הצליחה למחזר – בעוד שהמציאות היא הפוכה".

לפידות מסביר מה עומד מאחרי הגשת העתירה: "התחילו להגיע אלינו תלונות של תושבים על ריחות קשים מהאתר. נסעתי לשם. אני מבין משהו בקומפוסט, אני יודע לזהות ריח, בוא נגיד שהריחות שם לא דומים לשום אתר אחר שהייתי בו".

"התחילו להגיע אלינו תלונות של תושבים על ריחות קשים מהאתר. נסעתי לשם. אני מבין משהו בקומפוסט, אני יודע לזהות ריח, בוא נגיד שהריחות שם לא דומים לשום אתר אחר שהייתי בו"

וזו התהייה העיקרית שעומדת בבסיס הדברים: אם מה שמייצרים במשואה – בין אם זה קומפוסט או חומר ירוד שמתיימר להיות קומפוסט – לא מגיע לחקלאים, אז לאן הוא מגיע?

לאחרונה, אחרי תקופה ארוכה שבה ישב על הגדר ונראה כמי שהעניין לא נוגע לו, המשרד להגנת הסביבה נכנס לעובי הקורה.

לגרסת המשרד, בביקורות שנערכו בשטחים בבקעת הירדן הסמוכים לאתר משואה, התגלה, כלשון ההודעה הרשמית של המשרד, "מפגע אקולוגי חדש ורחב היקף שנוצר מפיזור לא מבוקר בשטח פתוח של כמויות חומר אורגני שמקורו בפסולת ביתית. מקור החומר האורגני הוא מחברת 'ורידיס'".

אחד מאתרי הפסולת הלא חוקיים שנמצאו בבקעת הירדן ביוני 2022 (צילום: המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה)
אחד מאתרי הפסולת הלא חוקיים שנמצאו בבקעת הירדן ביוני 2022 (צילום: המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה)

במילים אחרות, המשרד להגנת הסביבה מאשים את "ורידיס" כי במקום להפוך את שאריות המזון לדשן בחקלאות, היא לכאורה משליכה אותן – אולי לאחר טיפול בסיסי – בשטחים פתוחים בחצר האחורית של ישראל, או, אם לדייק, בחצר האחורית של הגדה המערבית, ולמעשה הופכת שטח גדול למזבלה.

אם מדובר באשפה ולא בדשן, מקומה באתר הטמנה – רק שמסירת פסולת להטמנה באתר מוסדר עולה ביוקר, בעוד תמורת השלכתה בשטחי בור נידחים לא צריך לשלם לאיש, כפי שיודע כל קבלן בניין שמשליך את הפסולת שלו בוואדי אי-שם בישראל.

אם מדובר באשפה ולא בדשן, מקומה באתר הטמנה – רק שמסירת פסולת להטמנה באתר מוסדר עולה ביוקר, בעוד תמורת השלכתה בשטחי בור נידחים לא צריך לשלם לאיש

"לאחרונה התקבל מידע כי בשטח מסוים בבקעת הירדן, בשם ינשוף, מפזרים ומטמינים את הקומפוסט ממשואה", אומר לזמן ישראל אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. "נציג רשות הטבע והגנים במנהל האזרחי בדק את הנושא וחיבר חוות דעת מאוד ברורה, לפיה נעשה שם שימוש בחומר 'מלוכלך', כלומר חומר אורגני שמכיל כמויות ניכרות של פסולת.

"יצאנו לסיורים בשטח, ראינו שאין בשטחים האלה שום שימוש חקלאי בטווח של מאות מטרים. המשמעות היא שפשוט מפזרים כמויות גדולות של חומר אורגני באדמת בור ובמדרונות שמהם החומר גולש לכיוון נהר הירדן".

בשלב הבא המשרד הורה ל"ורידיס" להפסיק מייד את פיזור ה"קומפוסט" בשטח, ואז הגיעה התגובה: "ורידיס" הודיעה למתקני המיון שהאתר מפסיק לקבל פסולת אורגנית משום שאין לו מה לעשות איתה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג וסמנכ"ל בכיר במשרד אלעד עמיחי (צילום: רונן חורש/לע"מ)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג וסמנכ"ל בכיר במשרד אלעד עמיחי (צילום: רונן חורש/לע"מ)

המשמעות: הערים הגדולות והמתקנים שמשרתים אותן יצטרכו למצוא חלופה מיידית לפסולת שלהן, והחלופה האפשרית היחידה היא לשגר את האשפה למתקני הטמנה.

לשינוי פתאומי כזה יש משמעויות לוגיסטיות וכלכליות מרחיקות לכת, ומותר לנחש שהלחצים מצד העיריות, שיצטרכו להתמודד עם פינוי אשפה לאתרים מרוחקים, לא יאחרו להגיע. גם אתרי המיון, שבהיעדר אספקת פסולת יפסידו את מטה לחמם, לא צפויים לעבור על זה בשתיקה.

במשרד להגנת הסביבה ניסו להקדים תרופה למכה ומיהרו להטיל על "ורידיס" את האחריות, עם הודעה  ש"המשמעות המיידית של ההודעה של חברת 'ורידיס' היא שלמפעלי מיון הפסולת לא יהיה מוצא לטיפול בחומר האורגני שהן ממיינות מהפסולת הביתית. המשרד רואה בחברת 'ורידיס' האחראית הבלעדית ליצירת המשבר, ועליה לפעול מיידית למתן מענה חוקי לתחנות המיון והרשויות המקומיות".

"המשמעות המיידית של ההודעה של 'ורידיס' היא שלמפעלי מיון הפסולת לא יהיה מוצא לטיפול בחומר האורגני שהן ממיינות מהפסולת הביתית. המשרד רואה בחברת 'ורידיס' האחראית הבלעדית ליצירת המשבר"

עמיחי מודה כי בשלב המיידי אין למשרד פתרון אחר להציע זולת שיגור הפסולת לאתרי הטמנה, כלומר חזרה של עשרות שנים לאחור. מצד שני, אם ממילא הפסולת לא טופלה כראוי, ייתכן שמעולם לא באמת התקדמנו, ועכשיו רק נופצה האשליה.

ב"ורידיס", מנגד, טוענים, שהם קורבן של הסיטואציה ומשלמים את המחיר על כך שהממשלה לא מצליחה להסדיר את הכשלים בענף המיחזור.

פסולת לא מופרדת המגיעה לאתר חירייה. אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד/פלאש90)
פסולת לא מופרדת המגיעה לאתר חירייה. אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

גורמי מקצוע בתחום הפסולת טוענים שמלכתחילה הפסולת האורגנית שמגיעה לאתר משואה היא באיכות הפרדה נמוכה – משום שההפרדה לא בוצעה בבתים, אלא במתקני מיון. "כל עוד בתחילת הדרך הציבור לא יפריד את הפסולת בבתים, יהיה קשה להגיע בסוף הדרך לקומפוסט איכותי בלי זכוכיות וחומרים לא רצויים", אומר גורם מקצועי בענף.

בנוסף, מדובר באתר אחד שקולט פסולת של מדינה שלמה, וכדי להתמודד עם הכמויות ועם העובדה שהחקלאים לא עומדים בתור לקבל דשן הוא נאלץ לאלתר פתרונות יצירתיים.

"זה לא נכון", אומר עמיחי, "לקומפוסט טוב ואיכותי יש ביקוש בקרב החקלאים. החקלאים יודעים מניסיונם המקצועי מה הם הערכים האגרונומיים הרצויים לקומפוסט. הם מוכנים לשלם עבור זה. עבור חומר גרוע אף אחד לא ישלם".

טענה אחרת שמעלים ב"ורידיס", היא שלמעשה אין בישראל תקן מחייב לקומפוסט שמגדיר קריטריונים ברורים, ואם אין קריטריונים אז מי קבע שהחומר שמוטמן באדמת בקעת הירדן הוא בגדר פסולת ולא דשן לגיטימי?

טענה שמעלים ב"ורידיס", היא שלמעשה אין בישראל תקן מחייב לקומפוסט שמגדיר קריטריונים ברורים, ואם אין קריטריונים אז מי קבע שהחומר שמוטמן באדמת בקעת הירדן הוא בגדר פסולת ולא דשן לגיטימי?

למרבה המבוכה, הטענה הזו לא תלושה מהמציאות. "יש תקן ישראלי לקומפוסט, 801", אומר עמיחי, "הוא תקן וולונטרי ומגדיר את הערכים הרצויים. בימים אלה אנחנו עובדים על תקנות מחייבות, למעשה הן היו אמורות לעבור במושב הקרוב של הכנסת, אבל זה כנראה יצטרך לחכות קצת".

פועלים פלסטינים עובדים באדמות הגידול ליד מושב משואה (צילום: יניב נדב/פלאש90)
פועלים פלסטינים עובדים באדמות הגידול ליד מושב משואה (צילום: יניב נדב/פלאש90)

אז מי ימצמץ ראשון? עמיחי טוען שזה לא יהיה המשרד להגנת הסביבה: "זו התנהגות לא סבירה ולא תקינה. לי דווקא יש תזה אחרת. אולי המשבר הזה יאיץ את המהלך של התקנת התקנות והקמת מתקני קצה לפסולת אורגנית. אולי בטווח הקצר הולך להיות קשה, אבל אחר כך המשבר יגרום להאצה של הקמת מתקנים.

"לאחרונה סיכמה השרה תמר זנדברג עם יו"ר המרכז לשלטון המקומי חיים ביבס על הקמת צוות משותף שתפקידו יהיה לקדם מתקני תשתיות לטיפול בפסולת ולהסיר חסמים בנושא. נראה שהרשויות המקומיות מתחילות להבין שזה בראש ובראשונה האינטרס שלהן".

האירוע הנוכחי מציף אל פני השטח את הנעשה מאחרי הקלעים של עולם הפסולת בישראל, עולם שלפידות מ"אדם, טבע ודין" מגדיר כבר שנים כ"ישראבלוף". אלא שגם זה כנראה רק קצה הקרחון של משהו גדול בהרבה.

לפני כחודשיים פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה עמומה מעט בדבר "פרשיית פשע סביבתי חמור", כפי שהגדיר אותו מנהל המשטרה הירוקה יוסי בר, "שבה חברו עבריינים סביבתיים למפעיל אתר פיראטי עצום בבקעת הירדן ונתגלו כארגון פשיעה לכל דבר ועניין, תוך ביצוע שורת עבירות סביבה ועבירות כלכליות".

לפני כחודשיים פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה עמומה מעט בדבר "פרשיית פשע סביבתי חמור שבה חברו עבריינים סביבתיים למפעיל אתר פיראטי עצום בבקעת הירדן ונתגלו כארגון פשיעה לכל דבר ועניין"

באותו יום (8 במאי) פשטו כוחות גדולים של המשטרה הירוקה וימ"ר מחוז חוף על שורה של אתרי הטמנת פסולת פיראטיים באזור בקעת הירדן.

משטרת ישראל בשיתוף עם המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה בפעולות אכיפה בחוות יריחו, 8 במאי 2022 (צילום: דוברות משטרת ישראל)
משטרת ישראל בשיתוף עם המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה בפעולות אכיפה בחוות יריחו, 8 במאי 2022 (צילום: דוברות משטרת ישראל)

בפעילות נעצרו ארבעה חשודים והובאו לחקירה בחשד לעבירות הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף. החוקרים פשטו גם על אתר חירייה והמשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית נגד החשודים.

בפעילות נעצרו ארבעה חשודים והובאו לחקירה בחשד לעבירות הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף. החוקרים פשטו גם על אתר חירייה והמשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית נגד החשודים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר אז כי "החקירה הפלילית עוסקת בחשדות לפעילות עבריינית בתחום הטיפול בפסולת ומקיפה גורמים שונים אשר פעלו לכאורה בכל רחבי הארץ, כאשר עיקר החקירה ממוקד באזור בקעת הירדן. מרבית פרטי החקירה עדיין אינם ניתנים לפרסום".

גם היום במשרד מסרבים למסור פרטים נוספים בטענה של חסיון חקירה, ולא מבהירים אם לפרשה המדוברת יש או אין קשר לאירועי הימים האחרונים מול "ורידיס".

מחברת "ורידיס" נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מתנער מאחריותו למצב שנוצר, תוך גלגול האחריות על 'ורידיס'. המשרד מדבר בשני קולות סותרים: פעם מבקש מ'ורידיס' להמשיך לקלוט פסולת אורגנית ללא הגבלה, ובקול אחר מטיל מגבלות על השימוש בקומפוסט שהוא התוצר העיקרי בתהליך. אנו קוראים למשרד להתגייס יחד איתנו למציאת פתרון כולל ונכון, וכן לעסוק פחות בניהול קמפיינים יחצניים על גבינו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הכל מתחיל בכשל שיצר השר להגנת הסביבה אבי גבאי שעצר את כל פרויקט ההפרדה במקור . גבאי חשב עצמו לכלכלן (לפני שהתמודד על ראשות מפלגה), ראה כי בכמה שנים אין מספיק תוצאות וסגר את הפרויקט ... המשך קריאה

הכל מתחיל בכשל שיצר השר להגנת הסביבה אבי גבאי שעצר את כל פרויקט ההפרדה במקור . גבאי חשב עצמו לכלכלן (לפני שהתמודד על ראשות מפלגה), ראה כי בכמה שנים אין מספיק תוצאות וסגר את הפרויקט
היה בפוליטיקה רק זמן קצר אבל יעשה נזק אמיתי לקיימות
כל המומנטום של המיחזור למעשה נעצר
לא עזר ששרי הגנת הסביבה שבאו אחריו – לא עניין הנושא .
קיימות היא דרך חיים וההטמעה לוקחת שנים וחבל

הסיפור המסריח הזה, הינו כשל מערכתי בטיפול בפסולת בישראל. סייעתי ליגאל גואטה (האזרח המודאג - ערוץ 11, כאן), לפני שלוש שנים לחשוף את הסירחון הנ"ל שמתחיל בחירייה ומסתיים בעמק הירדן. מנכ"ל ... המשך קריאה

הסיפור המסריח הזה, הינו כשל מערכתי בטיפול בפסולת בישראל. סייעתי ליגאל גואטה (האזרח המודאג – ערוץ 11, כאן), לפני שלוש שנים לחשוף את הסירחון הנ"ל שמתחיל בחירייה ומסתיים בעמק הירדן. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אז – גיא סמט, הגדיר את תמונת המצב העגומה – "הרע במיעוטו". מאז, בעקבות הלגיטימציה לפעילות של חברת ורידיס דרך "מפעל ה-RDF" וה"קומפוסט כאילו" בטובלן, פתרון זה הפך להיות הפתרון הבלעדי לפסולת אורגנית (למעט מתקן קטן בדודאים ומתקן קטן באעבלין), שגרם לסגירת מתקן העיכול האנאירובי בחירייה (חץ אקולוגיה), במקום להכפיל אותו. המשרד שותף לפשע, לנוכח העובדה שאיגוד ערים דן וחברת ורידיס מקבלים מימון מכספי היטל ההטמנה, עבור כל טון שעובר דרך מתקן ה-RDF לאתר טובלן ולכאורה אינו מוטמן…

עוד 1,638 מילים ו-2 תגובות
סגירה