מרכזיותה של סעודיה בזירה הבינלאומית  

מוחמד בן-סלמאן (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
AP Photo/Amr Nabil
מוחמד בן-סלמאן

לצד התמורות העצומות המתחוללות בזירה הבינלאומית ובמזרח התיכון בעת האחרונה, ערב הסעודית עוברת טלטלות עמוקות ושינויים מרחיקי לכת. כך, במסגרת הדיונים סביב משבר האנרגיה הגלובלי נוכח הזינוק במחיר הנפט, ועל רקע האיומים הביטחוניים ובראשם סוגית הגרעין, תשומת לב רבה מופנית לעבר מוחמד בן סלמאן יורש העצר הסעודי העומד בראש הממלכה.

למרות גילו הצעיר (37) ועל אף שאביו המלך סלמאן עדיין בחיים, יורש העצר, העומד בראש משרד ההגנה והצבא הסעודי, הוא האיש החזק והשליט האמתי של הממלכה הסעודית. זאת, בין היתר, הודות לעושרה העצום ויציבותה של סעודיה לצד היותה יצואנית הנפט הגדולה בעולם, המעצמה האזורית המובילה מול איראן ובעלת הברית החשובה והוותיקה ביותר של ארה"ב. אם לא די בכך, הרי שלמרבה האירוניה גם נוכח סיום בידודה מהקהילה הבינלאומית על רקע מעורבותו האישית של בן סלמאן ברצח העיתונאי עדנאן חשוקג'י (2018).

למרות גילו הצעיר (37) ועל אף שאביו המלך סלמאן עדיין בחיים, יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, העומד בראש משרד ההגנה והצבא הסעודי, הוא האיש החזק והשליט האמתי של הממלכה הסעודית

והעובדות מדברות בעד עצמן. מאז עלייתו של בן סלמאן לשלטון ב-2017 וכחלק מ"חזון 2030" שאפתני אותו ניסח, סעודיה עוברת ביוזמתו שינויים רבים הנושאים השלכות ארוכות טווח.

לאחר שחיסל את אויביו וצמצם את סמכויותיהם של מתנגדיו מקרב הנסיכים ובני משפחת בית המלוכה, הוא פנה לחיזוק חוסנה ויציבותה החברתית-כלכלית של הממלכה. זאת, תוך מאבק בלתי נילאה בשחיתות לצד ביצוע מהפכות חברתיות חסרות תקדים (דוגמת היתר נהיגה לנשים ופתיחת בתי קולנוע ותיאטראות) לצד רפורמות כלכליות רדיקליות (דוגמת הרפורמות בשוק הדיור ובמגזר התיירות).

כל זאת, כשברקע איראן מאיצה את פיתוח הגרעין שלה ומגבירה את היקף האיומים הביטחוניים המופנים נגד הממלכה הסעודית (באוויר, בקרקע ובים). אך במקביל, מקדמת את המגעים והשיחות עמה על אף, ואולי בשל היריבות המרה השוררת בין השתיים והעוינות ההיסטורית המפלגת עד היום את העולם המוסלמי.

לאחר שבן סלמאן חיסל את אויביו וצמצם את סמכויותיהם של מתנגדיו מקרב הנסיכים ובני משפחת בית המלוכה, הוא פנה לחיזוק חוסנה ויציבותה החברתית-כלכלית של הממלכה

התבוננות על מפת ההסכמים, הבריתות והקואליציות השונות שנוצרו לאחרונה במזרח התיכון, חושפת מארג שלם ומורכב של יחסים, קשרים ואינטרסים שונים ולא פעם מנוגדים, המתקיימים בו-זמנית בכפיפה אחת באזור.

שיאם של כל אלה מתבטא כאמור, בחידוש הקשרים בין הרפובליקה האסלאמית ומנהיגת הציר השיעי לבין סעודיה, מנהיגת העולם הערבי העומדת בראש העולם הסוני (המהווה 85-90% מהעולם המוסלמי).

ללא ספק, קיימת א-סימטריה ביכולות, במשאבים ובעוצמות של שתי המדינות. וכך, בזמן שאיראן נתונה במצוקה כלכלית וחברתית קשה לצד טלטלות משמעותיות בצמרת המשטר, הצבא והמודיעין שלה, ערב הסעודית נחשבת לאחת המדינות היציבות, השמרניות, העשירות והחזקות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית. התבוננות בתחזיות של קרן המטבע העולמי מספקת אינדיקציות לכך. סעודיה בעלת תמ"ג מהגבוהים בעולם והכלכלה הסעודית צפויה לצמוח השנה ב-7.6% ולהגיע לטריליון דולר.

בנוסף ומעבר לכך, כמדינה הגדולה ביותר בחצי האי-ערב, החולשת על שטח עצום של יותר מ-2.1 מיליון קמ"ר שרובו מדברי, מיקומה של ערב הסעודית בטבורו של המזרח התיכון, השולט במידה רבה בדינמיקה המתחוללת בשוק האנרגיה העולמי כמו גם במפת היחסים עם מדינות ערב ומדינות המפרץ, מקנה לה עוצמה גיאופוליטית אדירה.

היא עומדת בראש ארגון GCC המאחד כלכלית וביטחונית את מדינות המפרץ והיא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, כשסין, רוסיה וארה"ב "מתחרות" זו בזו על היקף הייבוא ממנה. כל זאת, בזמן שכיצרנית הנפט השלישית בהיקפה בעולם (אחרי ארה"ב ורוסיה), סעודיה חולשת על רזרבות משמעותיות של הזהב השחור, היכולות לסייע בריסון עליית המחירים ולהשפיע על יציבות שוק הנפט העולמי.

יש א-סימטריה ביכולות, משאבים ועוצמות המדינות. איראן במצוקה כלכלית וחברתית וחווה טלטלות בצמרת המדינית והביטחונית. סעודיה מהמדינות היציבות, העשירות והחזקות במזה"ת ובעולם

עובדות חשובות אלה נושאות משמעויות והשלכות רבות. מפת האינטרסים הגיאופוליטיים, בעיקר בסוגיית שוק האנרגיה הגלובלי, מתעצבת כל העת וניצבת לנגד עיניהם של מקבלי החלטות רבים בעולם ובהם ראשי המשטר בטהרן ומנגד, הממשל בוושינגטון בהובלת ג'ו ביידן.

בתוך כך, הן לאיראן והן לארה"ב יש אינטרס חזק לחדש ולבסס את קשריהן עם סעודיה ובן סלמאן. זאת על אף מטעני העבר שכל אחת מהן נושאת כלפי הממלכה הסעודית והעומד בראשה.

אולם כאן המקום לחדד ולהבהיר:

  • איראן נושאת עיניה לעבר סעודיה בעיקר בשל מצוקתה הכלכלית ומתוך אינטרס פוליטי-צבאי להעצים את יכולותיה הצבאיות-גרעיניות ומעמדה כמעצמה אזורית וכל שכן, כדי לבלום באמצעות סעודיה את התחזקותה של ישראל ואת היקף הקשרים וההסכמים הכלכליים-ביטחוניים שהיא מקיימת עם מדינות האזור.
  • ארה"ב, לעומתה, בעלת עניין ואינטרסים שונים בתכלית. הממשל האמריקאי, המתמקד כיום בעיקר במזרח אסיה ובמתחולל במלחמה באירופה, נסוג מהמחויבות והנוכחות שלו במזרח התיכון כולו מאז 2011. בתוך כך, אין לו עניין ויכולת להגביר את מעורבותו באזור והוא מחפש דרכים, קשרים ובעיקר קואליציות אזוריות, שיסייעו לו לשמור על הסדר והיציבות באזור ולבלום את ההידרדרות הביטחונית ומרוץ הגרעין בהובלת איראן. זאת ועוד, ממשל ביידן פועל מתוך אינטרס לרסן את הזינוק החד שחל במחירי האנרגיה, כשבן סלמאן, הוא מי שמחזיק את המפתחות לכל אלה.

הן לאיראן והן לארה"ב יש אינטרס חזק לחדש ולבסס את קשריהן עם סעודיה ובן סלמאן. זאת על אף מטעני העבר שכל אחת מהן נושאת כלפי הממלכה הסעודית והעומד בראשה

אין ספק כי משולש היחסים המתקיים בין ערב הסעודית, ארצות הברית ואיראן, הינו מצב טעון ומורכב הטומן בחובו סיכונים והזדמנויות שונות.

בהתחשב בתמורות הגיאופוליטיות המתחוללות כיום בזירה הבינלאומית ובכלל זה, במזרח התיכון ובסעודיה, דווקא מוחמד בן סלמן, מנהיג נחוש, חריף ומהפכן הידוע גם באכזריות שאינה יודעת גבולות (רצח חשוקג'י), הוא מי שיכול להתאים את עצמו ול"גנג'ל" בין מצבים סבוכים ונסיבות מורכבות.

תוך שהוא משלב בין שמרנות חדשנות וקידמה, לצד תעוזה שאפתנות ועוצמות כלכליות אדירות, הוא היחיד שיכול במקביל הן להתקרב לאיראן, וזאת מעמדת עוצמה והובלה כלכלית בעיקר, במטרה לבלום את התפשטות השפעתה ההרסנית במזרח התיכון והן, לסייע לארה"ב לשמור על יציבות שוק האנרגיה העולמי ומחירי הנפט וכל שכן, על יציבות המזרח התיכון. ללא ספק, בן סלמאן הוא אחד השחקנים החשובים והמשפיעים ביותר הפועלים כיום בפוליטיקה העולמית.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 880 מילים
סגירה