מדוע הסכימה הרש"פ למסור את הקליע שהרג את אבו עאקלה לארה"ב

עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה שנהרגה בג'נין ב-11 במאי 2022 (צילום: אל ג'זירה)
אל ג'זירה
עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה שנהרגה בג'נין ב-11 במאי 2022

מהיום הראשון לנפילת שירין אבו עאקלה לפני כחודש וחצי תוך כדי סיקורה העיתונאי של כניסת צה"ל למחנה הפליטים בג'נין, הודיעה הרשות הפלסטינית כי היא דורשת חקירה בין לאומית בעניין מותה. הרשות עמדה על כך שהקליע לא יימסר לישראל כי ישראל היא זאת שאחרית למותה.

מהיום הראשון לנפילת העיתונאית שירין אבו עאקלה, הודיעה הרשות הפלסטינית כי היא דורשת חקירה בינל' בעניין מותה. הרש"פ עמדה על כך שהקליע לא יימסר לישראל כי ישראל היא זאת שאחרית למותה

יש לציין כי נעשו כמה חקירות מקיפות סביב הנושא בנוסף לעדויות של עיתונאים שנכחו בזירת האירוע. החשובות בהן הן חקירת רשת אלג'זירה, חקירת הרשות הפלסטינית, תחקיר של בצלם וחקירת רשת cnn.

מרבית החקירות והתחקירים הגיעו למסקנה אחת מוחלטת, שהמנוחה נורתה בקליע של אחד מחיילי צה"ל.

אך תחקיר צה"ל ציין שלא ניתן לדעת את מקור הקליע וכי יתכן מאוד שהמקור לירי הוא החמושים הפלסטינים.

זאת למרות שעדויות העיתונאים בזירה מצביעות על מקור אחר. למשל עדותה של העיתונאית שדא חנאישה, שעמדה ליד אבו עאקלה בעת הירי והעידה בבטחה כי במקום האירוע לא היה ירי בין חיילים ישראלים לחמושים פלסטינים.

גם תחקיר בצלם מאשר את העובדה שהחמושים הפלסטינים היו רחוקים מזירת האירוע לא פחות מ-600 מטר, בשטח סגור וחסום לכיוון הזירה, אבל כוחות צה"ל היו במרחק של 180 מטר מהמקום בה עמדה אבו עאקלה.

לנוכח תוצאות התחקירים והחקירות שנעשו, הודיעה הרשות כי לא תמסור את הקליע שהרג את אבו עאקלה לשום גורם בינלאומי וכי היא מתכוננת לשלוח את כול חומר החקירות לבית הדין הבינלאומי. זאת למרות דברי מזכיר המדינה של ארה"ב על כך שהדרך הזו לא תניב פירות.

חקירות מקיפות סביב הנושא נוספו לעדויות עיתונאים שנכחו בזירה, בהן תחקיר אלג'זירה, חקירת הרש"פ, תחקיר בצלם ותחקיר cnn. מרבית החקירות והתחקירים הגיעו למסקנה שהמנוחה נורתה בקליע של אחד מחיילי צה"ל

אך בימים האחרונים הודיע התובע הכללי הפלסטיני אכרם חטיב לרשת אל-ג'זירה כי הצד הפלסטיני הסכים לבדיקה בליסטית שיבצעו האמריקאים בקליע שהרג את המנוחה.

בהסתמך על תוצאות אותה בדיקה, שנערכה בישראל בנוכחות משקיפים אמריקאים, טען משרד החוץ האמריקאי כי הקליע ניזוק באופן משמעותי ולכן לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי מאיזה כלי נשק הוא נורה.

כאן נשאלת השאלה מדוע הסכימה הרשות הפלסטינית למסור את הקליע לידיים אמריקאיות.

  • האם בדיקת הקליע מספיקה כדי להפנות זרקור שיאיר את הנסיבות סביב הריגתה של אבו עאקלה?
  • מה קיבלה הרשות תמורת מסירת את הקליע לארה"ב?
  • האם בדיקת הקליע ע"י המומחים האמריקאיים תעצור את דרישת הרשות לחקירה בינלאומית?

הרי ארה"ב ביקשה לא מזמן את מסירת הקליע לידיה, אך הרשות סירבה לבקשה זו. מה השתנה מאז?

כאן נשאלת השאלה מדוע הסכימה הרשות הפלסטינית למסור את הקליע לידיים אמריקאיות. הרי ארה"ב ביקשה לא מזמן את מסירת הקליע לידיה ונתקלה בסירוב של הרש"פ. מה השתנה מאז?

ככול הנראה שיחת הטלפון האחרונה בין מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן עם ראש הרשות מחמוד עבאס "אבו מאזן" חיזקה את מסכת הלחצים האמריקאית על הרשות למסור את הקליע לפני ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאזור. במיוחד ביקורו הצפוי בבית לחם.

כנראה שהרשות נענתה לבקשה זו של ביידן אחרי לחצים מצד סנטורים מהמפלגה הדמוקרטית  להשלים את החקירה בסוגייה זו.

לדעתי בדיקת הקליע לא תספיק כדי להוכיח את האמת כפי שהיא, וממצאיה לא יאשרו את מקור הירי בזירה. כדי להגיע לאמת המוחלטת הדבר יחייב חקירה לעומק וגם שמיעת עדויות העדים שנכחו באירוע נפילת המנוחה.

מראש שיערתי כי בדיקת הקליע ע"י ישראל והמומחים האמריקאים תיתן תוצאה לפיה מקורו של הקליע מנשק ישראלי אך תסייג זאת בכך שהפלסטינים מחזיקים נשק דומה ולכן לא ניתן לקבוע את זהות היורה. לא טעיתי בהרבה בהערכתי, והקביעה אכן הייתה שלא ניתן לזהות את מקור הירי, אך משום שהקליע פגום מכדי שניתן יהיה לזהותו.

אם כך, נשאלת כאן עדיין השאלה החשובה ביותר שלא נענתה – מהו מקור הירי? כעת לבית המשפט הבינלאומי יוגש דוח ישראלי מתועד ומגובה ע"י מומחים מארצות הברית, שיעמוד אל מול הדוח של הרשות הפלסטינית.

לדעתי התחקירים שנעשו על ידי רשת "אל-ג'זירה" והרשות הפלסטינית, והעדויות שנאספו בהם, מאשרים תמונה החלטית ואמת אחת, לפיה בזירת האירוע לא היו חילופי אש בין חיילים ישראלים לחמושים פלסטינים. כלומר הצבא הישראלי נכח בזירה לבדו כאשר נורתה אבו עאקלה. ייתכן שאמת זו תתגלה גם לצבא הישראלי בעתיד הקרוב.

תחקירי "אל-ג'זירה" והרש"פ מאשרים תמונה החלטית, לפיה בזירת האירוע לא היו חילופי אש בין חיילים ישראלים לחמושים פלסטינים. כלומר הצבא הישראלי נכח בזירה לבדו כאשר נורתה אבו עאקלה

לסיכום, אני מאמין שהתשלום שקיבלה הרשות כדי למסור את הקליע שהרג את אבו עאקלה הוא לא יותר מאשר החזרת הקשר בין הצד הפלסטיני לישראלי – עזרה כלכלית של ישראל לרשות הפלסטינית, תמורת תיאום בטחוני מושלם עם ישראל. משא ומתן בין הצדדים כדי להחיות את תהליך השלום לא יהיה חלק מהתשלום הזה.

ישראל לא תסכים לפתיחת הקונסוליה האמריקאית מחדש במזרח ירושלים כי זו החלטה ישראלית גרידא, וגם לא יימחק שמו של אירגון אש"ף מרשימת הטרור. לכן אין לרשות הרבה כלים כדי לתמרן את המצב לטובתה, מלבד מסירת הקליע במחיר של תמיכה כלכלית, כאשר הנשיא ביידן יבקר בקרוב בבית לחם.

ד"ר עלי אל-אעור הוא מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 759 מילים
סגירה