חזבאללה משגר כטב"מים - המו"מ הישראלי-לבנוני נכנס לשלב קריטי

חסן נסראללה מאיים בכטב"מים על אסדת כריש (צילום: צילום מסך, כאן11)
צילום מסך, כאן11
חסן נסראללה מאיים בכטב"מים על אסדת כריש

שיגורם של ארבעת כלי-הטייס הלא מאוישים לעבר המים הכלכליים של ישראל, וקונקרטית לעבר שדה הגז כריש, מהווה מסר נוסף, אמנם מתגרה ובעל פוטנציאל להסלמה, מצד חזבאללה.

היירוט המוצלח על ידי ישראל מנע מהחזבאללה הישג הסברתי-מדיני. במקביל, עשה שירות חשוב למערכת הביטחון הישראלית ולפיתוחם של אמצעי ההגנה המגוונים בשנים האחרונות.

שיגור ארבעת כלי-הטייס הלא מאוישים לעבר המים הכלכליים של ישראל, וקונקרטית לשדה הגז כריש, מהווה מסר נוסף, אמנם מתגרה ובעל פוטנציאל להסלמה, מצד חזבאללה

בבחינה מדינית רחבה יותר הוא מעלה שתי שאלות מרכזיות:

  1. מה עמד מאחורי המהלך מצד החזבאללה בעיתוי הנוכחי?
  2. כיצד האירוע ישפיע על המשא ומתן המתקיים בחסות אמריקאית על תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון?

העילה למהלך מצד החזבאללה נמצאת בהתפתחויות בשבועות האחרונים בשני מישורים עיקריים: המו"מ הלבנוני-ישראלי סביב תיחום הגבול הימי וההתקדמות שנראה כי הושגה בתקופה האחרונה; ותוצאות הבחירות המאכזבות מבחינת הארגון לפרלמנט הלבנוני (שהתקיימו ב-15 למאי השנה).

חזבאללה נמצא במלכוד מסוים, שמתמקד בחשש שמא מתנגדיו יצליחו, בחסות שתי ההתפתחויות הללו, ולא כל שכן אם המו"מ יוכתר בהצלחה, להגביר את הלחץ ואת סימני השאלה בדבר נחיצותה של "ההתנגדות" מבחינת לבנון. שיגור הכטב"מים נועד להעביר מסר ברור וחד מצדו של הארגון: מדובר בגורם היחידי שמסוגל ומעז לעמוד אל מול "האויב הישראלי", ועל-כן כוחו ויכולותיו העצמאיים עדיין נחוצים ללבנון.

שיגור הכטב"מים נועד להעביר מסר ברור וחד מצד הארגון: מדובר בגורם היחידי שמסוגל ומעז לעמוד אל מול "האויב הישראלי", ועל-כן כוחו ויכולותיו העצמאיים עדיין נחוצים ללבנון

המו"מ בין שתי המדינות על תיחום הגבול הימי מתקיים במהלך יותר מעשר שנים עם עליות ומורדות. בחודשים האחרונים נראה שחלה התקדמות במגעים העקיפים בין שתי המדינות, וזו קיבלה בזמנו ביטוי בדבריו, אף בפומבי, של הנשיא מישל עאון. חיוני להזכיר שהמו"מ לא היה מתקיים ללא הסכמה, באופן זה או אחר, מצד החזבאללה, וגם זו קיבלה בזמנו פומבי. אמנם במשתמע, ולצידה של רטוריקה חריפה כלפי ישראל.

הגעתה של אסדת הקידוח לשדה הגז כריש התקבלה, שלא במפתיע, בביקורת רבה מצד לבנון, כולל איומים להגיב בכוח, וגררה קריאה דחופה מצד ממשלת לבנון מהמתווך האמריקאי להגיע לביירות. הוא אכן הגיע, קיים שיחות עם הגורמים הלבנוניים הרלוונטיים, ועדכן את הצד הישראלי בתוצאות שיחותיו.

עדות להתקדמות שהושגה בשיחות ניתן להסיק מדבריו של שר-החוץ הלבנוני שמתח ביקורת על הצעד של החזבאללה ("הלוואי שהעימות בין חזבאללה לישראל לא היה מתרחש…אין לנו עניין בעימותים מיותרים, לבנון מתמודדת עם בעיות קשות הרבה יותר"), כמו גם מדיווח של העיתון הלבנוני "אלאח'באר" (2/7) לפיו השגרירה האמריקאית בלבנון העבירה, בשיחות עם גורמים שונים בלבנון, כולל גורמים תקשורתיים, מסרים חיוביים ביחס למשא ומתן.

מבלי להיכנס לניואנסים שונים הנוגעים למשא ומתן, חיוני לציין שהצד הלבנוני מבקש גם לקבל ערבויות (מארה"ב וממדינות נוספות) לגבי התחייבות מצד החברות הבינלאומיות הפועלות בצד הלבנוני להתחיל מייד בפעולות קידוח לגילוי גז.

עדות להתקדמות שהושגה בשיחות ניתן להסיק מדברי שר-החוץ הלבנוני שמתח ביקורת על צעד חזבאללה, כמו גם מהעיתון הלבנוני "אלאח'באר", לפיו שגרירת ארה"ב בלבנון העבירה מסרים חיוביים ביחס למו"מ

הזירה הפוליטית בלבנון עברה גם-כן מספר שינויים מעניינים, ובראשם: היבחרם של 13 חברי-פרלמנט עצמאיים, לצד היחלשותו של הגוש התומך בחזבאללה, אף שזה האחרון הצליח לשמור על כוחו.

בימים אלו מתקיימים מגעים אינטנסיביים להקמתה של ממשלה חדשה, ובמקביל לקראת בחירתו של נשיא חדש. סביר שבחזבאללה חשים אי-נוחות לנוכח המצב הפוליטי החדש, ואולי אף חשש שמא יריביהם יצליחו לכרסם בחשיבותה של "ההתנגדות", קרי: יכולתו הצבאית העצמאית ותפקידו בשמירה על בטחונה של המדינה מול "האויב הישראלי".

מבחינה זו, שיגור הכתב"מים הינו צעד תודעתי ומסר חיוני ביותר, ובמיוחד בעיתוי הנוכחי, בראש ובראשונה אל מול דעת הקהל בלבנון, ובישראל גם יחד. אין להוציא מכלל אפשרות גם את כניסתו של ראש הממשלה יאיר לפיד לתפקיד, ואולי גם ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן באזור, כגורמים משמעותיים שהשליכו על עיתוי המהלך מצד הארגון.

שיגור הכטב"מים לא מעיד אם-כן בהכרח על כישלון המו"מ. הסיכויים להשלמה מוצלחת של מלאכת התיווך האמריקאי מורכבים ןבעייתים ונוטים לכישלון, כמעט בהגדרה. זאת, לנוכח ריבוי השחקנים בזירה הלבנונית שנדרש להבטיח את הסכמתם, ולנוכח תפקידו המאתגר של החזבאללה, לא רק כשחקן מפתח בזירה הלבנונית, אלא גם מהזווית האיראנית אליה הוא מחויב, ושומה עליו לשקלל גם את האינטרסים שלה.

הנסיבות הייחודיות בעקבות המלחמה באוקראינה אמנם מאירות פנים לפוטנציאל האנרגיה ממזרח הימ"ת, אולם כידוע הזירה הלבנונית "ייחודית" ולאו דווקא לחיוב, מהרבה מאד בחינות.

דומה כי תפקיד המפתח מצוי כעת, במידה רבה, בידיים אמריקאיות. וושינגטון ידעה לנווט בהצלחה את אספקת הגז המתוכננת ממצרים (למעשה מישראל), דרך ירדן וסוריה (כולל החרגתו של המהלך מ"חוק קיסר" האוסר על מגעים עם המשטר הסורי) ללבנון על מנת להקל על המשבר החמור במדינה.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים להשלמתו המוצלחת, או סביר יותר לכישלונו, של המו"מ הישראלי–לבנוני סביב הקו הימי ביניהן. ישראל, כך נראה, נקטה בגישה חיובית ויצירתית במהלך המו"מ. שומה עליה לעשות מאמץ נוסף להכתיר את המהלך בהצלחה.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים להשלמתו המוצלחת, או סביר יותר לכישלונו, של המו"מ הישראלי-לבנוני סביב הקו הימי ביניהן. ישראל, כך נראה, נקטה בגישה חיובית ויצירתית במהלך המו"מ. שומה עליה לעשות מאמץ נוסף

זאת לנוכח העובדה שישראל הצליחה בשנים האחרונות לקצור דיבידנדים, מדיניים וכלכליים, מן הגז שגילתה במים הכלכליים שלה, והן לנוכח ההישג שיהיה כרוך בשמיטת עילה נוספת מן החזבאללה במאבקו מולה, ואולי אף בתרומה לתהליך פוליטי-חברתי בריא יותר במדינה הלבנונית.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 787 מילים ו-1 תגובות
סגירה