משהו פה התקלקל והוא התקלקל גם בגללנו, אבל לא רק.

הבוקר, תוך כדי טקס הקפה היומי שלי, דפדפתי על הפיד הדי משעמם שלי. כי בואו נודה, אין באמת מה לספוג מהשיטוט המיותר ברשתות החברתיות. מדובר בחוג אירובי של בוקר לאצבע המורה. אני מדפדף רק כדי לקיים את המצווה ולא באמת עוצר לקרוא כמעט שום דבר.

תוך כדי דפדוף מהיר, סרטון אחד תפס לרגע את העין שלי, ומיד חזרתי לאחור כדי לראות במה מדובר. "כ-4,000 איש שבילו בפסטיבל לייב שדרות מצאו עצמם נמלטים למראה יירוטי כיפת ברזל. 'אנשים רמסו אחד את השני, ילדים הלכו לאיבוד, זה היה כאוס של ממש', סיפר עד ראייה. 16 לקו בחרדה, ראש העיר הורה על פתיחת מרכז סיוע".

בסרטון נראים מאות, אם לא אלפי ישראלים שעד לפני רגע בילו בהופעה יחד עם בני משפחותיהם, נסים על נפשם ממתחם ההופעות. כשאני אומר נסים, אני מתכוון למנוסה אדירה של נחילים אנושיים, המורכבים מקשישים, ילדים, נוער ומבוגרים.

פסטיבל לייב שדרות הסתיים מוקדם מהזמן בשל שיגור הרקטות לעיר. אין נפילות בעיר ולא ידוע על נפגעים בגוף. pic.twitter.com/TrM4f1tROK

— matan tzuri מתן צורי (@MatanTzuri) August 25, 2019

כולם משדרים לחץ אדיר בתנועות גופם, חוסר אונים משווע עולה מקולם ובעיניהם מבט של פחד מוות ממש. הכרוז – שנשמע בפאניקה בעצמו – מכריז ומאיץ בכולם לצאת מהשערים ומעביר מסר לשוטרים לפתוח את כל השערים כדי לאפשר יציאה מהירה של כל הנסים.

בהיותי מצוי בעולמה של בריאות הנפש, אני יודע, שרובם הגדול של הנסים לא ישכחו את ההופעה מעוררת האימה הזאת כל חייהם. חלקם יפתחו תסמינים שיקשו על תפקודם היומיומי

כשאני חושב על אותם אנשים שחוו את הסיטואציה המבעיתה הזאת, אני לא יכול להתעלם מעוצמת ההשלכות שלה. בהיותי מצוי בעולמה של בריאות הנפש, אני יודע, שרובם הגדול של הנסים לא ישכחו את ההופעה מעוררת האימה הזאת לכל חייהם. חלקם אף יפתחו תסמינים שיקשו על תפקודם היומיומי בתקופה הקרובה והרחוקה.

האירוע המזעזע (לא פחות) הנ"ל התרחש אך אמש בעיר שדרות. ישראלים, ממש כמונו, באו למופע – בדיוק כמונו – שיעביר להם כמה שעות מהגיהנום של סוף אוגוסט. במקום לקבל כמה שעות של נחת רוח, הם קיבלו פיצוץ לפנים, עם נגיעות של פוסט טראומה.

אנחנו, הישראלים האחרים, הלכנו לישון באותו לילה כרגיל. לרובנו הגדול אפילו המידע על האירוע לא הגיע, למי שכבר הגיע המידע, הוא לא הזיז הרבה, מקסימום צקצוק חרישי שלא יעיר את הילדים.

העובדה שתושבי שדרות ועוטף עזה חיים בגיהנום של טילים ואימה למעלה מעשר שנים, מעניינת את הציבור בישראל פחות מהשריפות המכלות את האמזונס. כאילו אזור הדרום הבוער חדשות לבקרים, שייך לאקס טריטוריה שלא שייכת לשאר חלקי הארץ הזו.

יאמר מי שיאמר, שזו אשמתה של הממשלה שמובילה מדיניות של עמידה על הגדר בכל השנים האחרונות. יש בטענה הזאת מן האמת. אבל מה יותר קל בשבילנו להטיל את האחריות על גורם כזה או אחר ולהמשיך לא לחשוב על הבעיה הזו.

העובדה שתושבי שדרות ועוטף עזה חיים בגיהנום של טילים ואימה למעלה מעשר שנים, מעניינת את הציבור בישראל פחות מהשריפות המכלות את האמזונס

כי אם יש כאן איזושהיא אחוות אחים, כזו שאוהבים להשוויץ בה כל הזמן, אזי מזמן כבר היו שאר האזרחים הופכים פה כל שולחן אפשרי למען אחיהם בדרום. המדינה היתה אמורה להיעצר מזמן על ידי מגה מחאה, שתבהיר היטב למקבלי ההחלטות מה אנחנו חושבים על הפאסיביות הפושעת שלהם בסוגיה הזאת.

האחריות למצב בדרום, מוטלת במידה רבה על כולנו. על כל מי שהתרגל למצב ולא יוצא בקול זעקה למען אחיו הסובלים יום יום שעה שעה.

אשמנו. בגדנו.

צביקי פליישמן - חב"דניק מקרית מלאכי. חי היום בירושלים הקדושה. נשוי ואב ל-2, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מייסד 'לא תשתוק' . סמנכ"ל חקירות ב-JCW. אוהב את המקום שאני חי בו, ומשתדל להפוך אותו לטוב יותר.

המצרכים:

1

מגזר מפונק, קיצוני, אלים, משיחיסטי, שנמצא בכל מסדרונות השלטון ומקבל גיבוי של ממשלות ישראל בחמישים השנים האחרונות. מגזר שמקבל תקציבי עתק בתחומי החינוך, הביטחון והתשתיות. מגזר שמהווה בייס פוליטי מאורגן ונחוש שלא בוחל בשום אמצעי על מנת להשפיע על הזירה הפוליטית והציבורית בישראל.

מגזר מפונק, קיצוני, אלים, משיחיסטי, שנמצא בכל מסדרונות השלטון ומקבל גיבוי של ממשלות ישראל ב-50 השנים האחרונות. מגזר שמקבל תקציבי עתק בתחומי החינוך, הביטחון והתשתיות, ומהווה בייס פוליטי מאורגן ונחוש

2

מגזר מוחלש וחלש, אלים, שנמצא עמוק בתוך התרבות המסורתית חמולתית ללא מוצא נראה לעין, בעל הנהגה רופסת חסרת עמוד שידרה וחזון, שהעבריינים בתוכו שולטים ברחובות ללא מצרים. כל זאת ללא ביטחון אישי לאזרח הקטן, שמודר מהמערכת הפוליטית ומוצג כאויב העם לפי צרכיו הפוליטיים של ראש הממשלה. אזרח שחי ללא תוכניות מיתאר ביישובים וללא תקציבים מסודרים לתשתיות וביטחון אישי. אזרח שמקבל את תקציבי החינוך הנמוכים ביותר מכל ילדי ישראל.

3

ראש ממשלה מושחת, ציני להחריד, שחקן פוליטי משופשף ללא ערכים – למעט ערך ההישרדות האישית, שנמצא במצב משפטי חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל ומוכן לפרק את כל מערכות אכיפת החוק במדינה לטובתו האישית וטובת משפחתו.

4

שר לביטחון פנים שמתפקד כפירומן ומלאך חבלה.

5

מפכ"ל משטרה שהוא מינוי פוליטי וחוטף על הראש ברגע שחורג מן השורה.

6

ארגון טרור יורה טילים ללא רצון אמיתי לנצחו.

7

סכסוך מתמשך שנמשך כבר 150 שנה ללא יכולת ורצון של אף צד לסיימו.

אופן ההכנה:

קחו את מרכיב מספר 1, ערבבו אותו בחוזקה עם מרכיבים 2,6,7. טרפו אותם במשך דקות מספר עד ליצירת תערובת אחידה.

הוסיפו בעדינות את סעיף מספר 3 תוך כדי ערבוב.

הכניסו למקרר ללילה שלם ליצירת הטעם המיוחד של סלט ה"כאוס".

כמה דקות לפני ההגשה לציבור פזרו מעל הסלט את מרכיב מספר 4 ומרכיב מספר 5.

קחו את מרכיב 1, ערבבו עם מרכיבים 2,6,7. טרפו במשך דקות מספר עד ליצירת תערובת אחידה. הוסיפו בעדינות את סעיף מספר 3 תוך כדי ערבוב. הכניסו למקרר ללילה שלם, ליצירת הטעם המיוחד של סלט ה"כאוס"

הגישו בתוך קערה יפה של גזענות ואמירות חלולות באולפני הטלוויזיה. למשקיעים בינינו מומלץ לפזר מעל הסלט אמירות מסיתות של רבנים ופעילות מסיבית של לה פמיליה ומתנחלי הערים המעורבות.

בתיאבון!

יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.

העימותים האלימים בין יהודים לערבים העלו לתודעה הציבורית את האפשרות של התארגנויות אזרחיות חמושות לקחת את הסדר הציבורי בישראל לידיים. מדובר בהתארגנויות, שחבריהן אנשי מילואים וכתות כוננות, המגיעים ברובם מהישוב היהודי ביהודה ושומרון כדי להגן על יהודים הגרים בערים המעורבות ברחבי ישראל.

כאשר רשויות החוק, בעיקר המשטרה, מרימים ידיים –  הפלנגות בתמיכת רבנים לוקחות את הסדר והביטחון הציבורי לידיהן בטענה שהשלטונות מפקירים את ביטחון היהודים. אחד מהם התראיין לאחרונה ואמר כי הם פועלים כ"פרילנסרים של המשטרה". למעשה מדובר בניצנים של תופעה הקיימת מזה זמן רב בשטחי יו"ש ונמצאת בדרך כלל מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי.

כשרשויות החוק מרימות ידיים – הפלנגות לוקחות את הסדר והביטחון הציבורי לידיים, בטענה שהשלטונות מפקירים את ביטחון היהודים. אחד מהם התראיין לאחרונה ואמר כי הם פועלים כ"פרילנסרים של המשטרה"

ראוי לחזור ולהזכיר כיצד החל תהליך ההתחמשות המסיבית של המתנחלים. לקראת סוף שנות ה-70 החל לחץ ציבורי לאשר למתנחלים לשאת נשק להגנה עצמית בטענה כי הדבר יגביר את הביטחון. עד אז רק למעטים ניתן הרישיון המיוחל.

הנושא הגיע לפתחו של שב"כ, האחראי בין היתר על סיכול חתרנות מדינית. עמדתו הייתה שלא לאשר חימוש מסיבי של המתנחלים ממספר סיבות:

1. האחת – הגנה על המתנחלים היא באחריות צה"ל והמשטרה הפרוסים בשטח באופן מסיבי.
2. סיבה שנייה היא הסכנה כי בכך יסירו מעצמם השלטונות את האחריות, לפחות מבחינה פסיכולוגית, דבר שיכול ליצור אנרכיה בשטח.
3. והסיבה השלישית הייתה החשש כי הנשק ישמש לקידום מטרות אידאולוגיות של המתנחלים בפעילות נגד הפלסטינים ואולי גם כנגד השלטון.

אולם לאורך השנים התנגדות שב"כ נחלשה במיוחד כאשר מעשית מתן הרישיונות לנשק בשטחים נתון בידי צה"ל.

ואכן, התרחיש ששב"כ חזה בזמנו התממש לאחר תקופה לא ארוכה. בשנת 1984 נחשפה המחתרת היהודית שהיו בה עשרות חברים מקרב המתנחלים, שפעלו בחשאי והרגו ופצעו פלסטינים בשטחים. לשם כך השיגו חבריה חומר נפץ בכמויות עצומות שנגנב מצה"ל והוסתר עד למועד ביצוע התכנית שהייתה בשלבים מתקדמים.

התרחיש ששב"כ חזה התממש. ב-1984 נחשפה המחתרת היהודית, ובה עשרות חברים מקרב המתנחלים, שפעלו בחשאי והרגו ופצעו פלסטינים בשטחים אחרי שהשיגו חומר נפץ בכמויות עצומות שנגנב מצה"ל והוסתר

כאמור, אחד מתחומי האחריות של שב"כ הוא סיכול חתרנות. מושג החתרנות הושאר עמום בחוק שב"כ (משנת 2002) בכוונה תחילה, כדי לאפשר לארגון לפעול באופן נרחב יותר מאשר משתמע. אולם ב-2009 נאלץ שב"כ להגדיר את משמעות המושג חתרנות, באישור היועץ המשפטי לממשלה. וכך נאמר – חתרנות היא:

"פעילות אף בלתי אלימה שיש בה היבטים חשאיים, הנובעים ממניעים אידאולוגיים או מאינטרסים של גורמים זרים, אשר מטרתה או תוצאתה המסתברת היא עבירה על החוק או סיכון ביטחון המדינה, או פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי או מוסדותיו או פגיעה באינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה אותם קבעה המדינה בהתאם לחוק שב"כ".

נראה כי סיכול פעילות המתנחלים שהגיעו בימים האחרונים באופן מאורגן מהשטחים מצוידים בנשק, בתכניות פעולה והתארגנות סדורה, נמצאת בתחום העניין של שב"כ – סיכול חתרנות, אם בוחנים זאת לפי ההגדרה הנ"ל (הדגשים של הכותב).

טרם פורסם אם אכן שב"כ עוסק בנושא והדבר מטריד, הואיל ולתהליכים שכאלה יש נטייה להתפתח בעצמם אם לא עוצרים אותם בזמן. איננו רוצים להגיע למצב של פעולות "תג מחיר", שהצידוק למעשיהם הוא חוסר יכולת השלטונות להגן על המתיישבים בשטחים פעולות אל מבוצעות במשך שנים רבות ושב"כ כושל בסיכולן.

גם פעולות "תג מחיר" החלו ממספר אירועים מצומצם, אך לאורך השנים הפכו כמעט לנורמה של פעילות כנגד ערביי השטחים, בתמיכה שקטה של ראשי המתנחלים והמערכת הפוליטית הימנית. קצרה ידה של המערכת המשפטית להביא לדין את אנשי הטרור של "תג מחיר", אם שב"כ אינו מצליח להביא מודיעין ממוקד ובזמן.

נראה כי סיכול פעילות המתנחלים שהגיעו בימים האחרונים באופן מאורגן מהשטחים מצוידים בנשק, בתכניות פעולה והתארגנות סדורה, נמצאת בתחום העניין של שב"כ – סיכול חתרנות

לאן כל זה הולך? המוטיב האידאולוגי של "תג מחיר" וגורמים אחרים מקרב המתנחלים שהשתתפו בפעולות השבוע דומה. הרצון להביא לסילוקם של הפלסטינים מהשטחים וגם מירושלים ומהערים המעורבות. מצוידים באמונה דתית. באידאולוגיה ובנשק, כוחות אלה עלולים לקחת את החוק לידיים וכפי שב"תג מחיר" השלטונות מעשית הרימו ידיים כך יכול להיות גם עם פלנגות המתנחלים כפי שראינו בימים האחרונים.  וזו רק ההתחלה.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב