הנשיא ביידן מצמיד אגרופים עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בארמון בג'דה. 15 ביולי 2022 (צילום: Saudi Press Agency via AP)
Saudi Press Agency via AP

ביידן חשב שהוא יכול לצאת מהמזרח התיכון, אבל המזרח התיכון לא יניח לביידן

המזרח התיכון שוב מנסה למשוך את האמריקאים פנימה ● האם טורקיה תציל את העולם מרעב (ותסגור דיל עם פוטין)? ● ירדן אינה ממהרת להצטרף לנאט"ו הערבי ● ולפני 64 שנים, התרחשה ההתערבות הצבאית האמריקאית הראשונה באזור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

המזרח התיכון שוב מנסה למשוך את האמריקאים פנימה

לאחר שיסיים להיפגש עם הישראלים המתלהבים, הפלסטינים המאוכזבים והסעודים ששומרים על הפאסון אך בעצם חפצים בחום ואהבה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יוכל לומר כמו אל פאצ'ינו בסרט "הסנדק 3": Just when I thought I was out, they pull me back in.

האמריקאים היו מעדיפים להאציל את הסמכויות למבוגר האחראי (מי הוא?) ולארגן את המזרח התיכון בבלוקים מסודרים – "נאט"ו ערבי" + ישראל מול איראן וגרורותיה – אבל לאחר ביקורו באזור השבוע, ביידן אמור להבין שללא מעורבות אמריקאית, המדינות במזרח התיכון עלולות לצעוד בכיוונים מנוגדים ולהתפתות לפיתויים זרים תוצרת סין או רוסיה.

לאחר ביקורו באזור השבוע, ביידן אמור להבין שללא מעורבות אמריקאית, המדינות במזרח התיכון עלולות לצעוד בכיוונים מנוגדים ולהתפתות לפיתויים זרים תוצרת סין או רוסיה

העשור האחרון של ארה"ב במזרח התיכון היה מבולבל ומלא סתירות: ברק אובמה הימר על הדמוקרטיות הערביות אך לא ממש סייע להן להתרומם; דונלד טראמפ לא התעמק יותר מדי והלך אחרי הכסף; וביידן החל את הקדנציה שלו כאשר כל תשומת הלב שלו נתונה למאבק בסין ולריסון של רוסיה.

האמריקאים רצו לתת לילדים בשכונה לשחק לבד כי גם בבית שלהם העניינים כרגע הם לא משהו, אבל אז התברר להם שהרשות הפלסטינית נמצאת בסכנת קריסה, שהמו"מ על הפסקת האש בתימן לא זז לשום מקום, שהמדינות הערביות "הנעלבות" מפתחות קשרים קרובים מדי עם סין וגם עם רוסיה, ושהנפט המזרח התיכוני עדיין חשוב – לא לארה"ב עצמה, אך בהחלט לשותפיה הקרובים.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה, 15 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה, 15 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

ויש כמובן את העניין האיראני. בוושינגטון ניסו לסגור את הפינה הזאת במהירות, אך לאיראנים היו תוכניות משלהם וחלון ההזדמנויות לסגירת העסקה שבעיניו של ביידן היא הטובה ביותר מכל האפשרויות האחרות על סף סגירה.

כרגע, כאשר סכנת רעב וקריסה מרחפת על כתריסר מדינות במזרח התיכון, ברור כשמש שארה"ב איננה יכולה וגם לא צריכה להתנתק ממזרח התיכון.

הנשיא ביידן התגאה בכך שבפעם הראשונה ביקור של נשיא ארה"ב במזה"ת מתרחש כאשר אף חייל אמריקאי אינו נלחם באזור, וזאת כמובן נקודה מאוד חשובה עבור הציבור האמריקאי שעייף מ"המלחמות האינסופיות".

הנשיא ביידן התגאה בכך שלראשונה, ביקור של נשיא ארה"ב במזה"ת מתרחש כאשר אף חייל אמריקאי אינו נלחם באזור, וזאת כמובן נקודה מאוד חשובה עבור הציבור האמריקאי שעייף מ"המלחמות האינסופיות"

אך יחד עם זאת, הממשל האמריקאי יצטרך לגבש מדיניות נחושה וברורה שמצד אחד תעניק את הביטחונות הדרושות לשותפות של ארה"ב באזור, ומצד שני תאפשר לה להתנהל באזור ללא מעורבות צבאית גלויה. כלומר, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

האם טורקיה תציל את העולם מרעב?

האירועים הדרמטיים בסרי לנקה, שם נמשכות המהומות בעקבות עליות חדות של מחירי הדלק והמזון, אינם משאירים מקום לספק: גם במקומות אחרים בעולם, המדינות העניות שסובלות מחוסר יציבות פוליטית יכולות להתדרדר במהירות לתסריט דומה.

מפגינים בסרי לנקה פרצו למשרדו של ראש הממשלה בדרישה שיתפטר. קולומבו, סרי לנקה, 13 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Eranga Jayawardena)
מפגינים בסרי לנקה פרצו למשרדו של ראש הממשלה בדרישה שיתפטר. קולומבו, סרי לנקה, 13 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Eranga Jayawardena)

רוסיה ממשיכה לבלום את ייצוא החיטה האוקראינית, ואת ההשלכות של זה חשים היטב במזרח התיכון. האסטרטגיה של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ברורה למדי: לאיים על העולם באמצעות רעב ומהומות על מנת לסחוט ויתורים מהמערב ומהאוקראינים.

מי שמנסה למצוא פתרון שירצה את כל הצדדים הוא הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן. ביום רביעי אירחה טורקיה סבב שיחות בנושא ייצוא התבואה האוקראינית בו השתתפו משלחות מאוקראינה ורוסיה וכן נציגי האו"ם.

אוקראינה מייצאת כרגע את התבואה דרך הנמלים בנהר הדנובה ובדרך יבשתית, אך הערוצים האלה מאפשרים ייצוא של חלק קטן בלבד מהכמויות שיוצאו לפני המלחמה. לפי מומחים מערביים, באודסה וסביבותיה הצטברו כ-20 מיליון טונות של תבואה.

האם הצליח ארדואן לשכנע את פוטין לשים סוף לחסימת הנתיבים הימיים על מנת לאפשר את ייצוא החיטה אוקראינית? בשבוע הבא בטהרן ארדואן ייפגש עם פוטין, וייתכן שבמהלך הפסגה הנשיא הרוסי יכריז על החלטתו בעניין.

האם הצליח ארדואן לשכנע את פוטין לשים סוף לחסימת הנתיבים הימיים על מנת לאפשר את ייצוא החיטה אוקראינית? בשבוע הבא ייתכן שהנשיא הרוסי יכריז על החלטתו בעניין

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, סוצ'י, רוסיה, 29 ספטמבר 2021 (צילום: Turkish Presidency Pool Photo via AP)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, סוצ'י, רוסיה, 29 ספטמבר 2021 (צילום: Turkish Presidency Pool Photo via AP)

עד לאחרונה טורקיה איימה לקיים מבצע צבאי בצפון-מזרח סוריה, דבר שהיה לצנינים בעיני המשטר הרוסי. אם סוגיית הייצוא של התבואה האוקראינית תבוא על פתרונה, ארדואן יוכל לרשום לעצמו הישג מדיני מרשים למדי.

אך אם המאמצים של ארדואן יעלו בתוהו, ייתכן שהמתיחות בין רוסיה לטורקיה תגבר שוב והתוכנית לקיומו של מבצע צבאי בעומק הסורי שוב תונח על השולחן.

ירדן אינה ממהרת להצטרף לנאט"ו הערבי

"לעולם לא התייחסנו אל איראן כאל איום על הביטחון הלאומי בירדן" – כך אמר השבוע ראש ממשלת ירדן בישר אל-ח'סאונה בראיון לרשת בי-בי-סי בשפה הערבית והפליג בתיאורים חיוביים של יחסי שכנות בין ארצו לרפובליקה האסלאמית.

דבריו של חסוואנה סותרים במידה רבה את דבריו של המלך עבדאללה שהזהיר מספר פעמים במהלך השנה כי גם הנשק וגם "הכוח הרך" האיראני מכוונים ומאיימים על ירדן. המראיין הקפיד להתייחס לעניין הזה, אך ח'סאונה הסביר שדבריו של המלך ביחס לפרויקט המדובר של "הנאט"ו הערבי" היו בבחינת "תיאוריה ותו לא".

בריו של חסוואנה סותרים במידה רבה את דבריו של המלך עבדאללה שהזהיר מספר פעמים במהלך השנה כי גם הנשק וגם "הכוח הרך" האיראני מכוונים ומאיימים על ירדן

כמו-כן, ראש הממשלה הירדני דאג לשבח את הפעילות של הצבא הרוסי בחלקה הדרומי של סוריה, בסמוך לגבול עם ירדן, למרות שרק לפני זמן קצר בעמאן התריעו מפני "הוואקום שנותר לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים מהאזור ומתמלא בנוכחות איראנית".

ראש ממשלת ירדן בישר אל-ח'סאונה (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
ראש ממשלת ירדן בישר אל-ח'סאונה (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

כיצד ניתן להסביר את השינוי המשמעותי הזה בטון של הבכירים הירדנים? קודם כל, רעיון ה"נאט"ו הערבי" פלוס ישראל אולי מתקבל יפה בחלקים מסוימים בעולם הערבי – ובאופן ספציפי בבחריין המאוימת באופן ישיר על ידי איראן – אך בטח לא בירדן, שם גם האליטה וגם הרחוב הירדני עדיין מזהים את ישראל כאויב המרכזי של הממלכה ההאשמית ושל הערבים.

ספק אם במהלך שבועות בודדים בירדן העריכו מחדש את המצב והחליטו שאיראן אינה מהווה איום על הממלכה. יחד עם זאת, כל עוד בעמאן מנסים למצוא את הדרך הנוחה והבטוחה ביותר לדמשק על מנת לחזק את הכלכלה הירדנית, הסתבכות עם איראן למען פרספקטיבה שאינה ברורה דיה בשלב הזה של "הנאט"ו הערבי" אינה נראית כדאית.

כל עוד בעמאן מנסים למצוא את הדרך הנוחה והבטוחה ביותר לדמשק על מנת לחזק את הכלכלה הירדנית, הסתבכות עם איראן למען פרספקטיבה שאינה ברורה דיה בשלב הזה של "הנאט"ו הערבי" אינה נראית כדאית

הירדנים בירכו על ההצעה האמריקאית מהר מדי, ואולי גילו שהפרטנרים הערבים האחרים אינם ממהרים לקפוץ ראש ולכן לקחו צעד אחד אחורה. אין זה אומר שירדן תפסיק את שיתוף הפעולה הצמוד עם ארה"ב או תדחה את הרעיונות האמריקאים. היא פשוט אינה מעוניינת להיות הראשונה.

היום הזה בתולדות מזה"ת: "עטלף כחול" בשמי ביירות

ביולי 1958, משטרו הפרו-מערבי של הנשיא כמיל שמעון בלבנון היה בסכנה: לאחר שניסה להכניס שינויים בחוקה ולהישאר בשלטון במדינה פרץ מרד שמאחוריו עמדו פוליטיקאים מוסלמים – רשיד כראמה ועבדאללה יפיע. שמעון פנה למועצת הביטחון של האו"ם והאשים את קע"ם (איחוד של מצרים וסוריה) בכך שהן מספקות נשק למורדים.

חיילי צבא ארה"ב חולפים על פני מטוסים של האו"ם בהגיעם לביירות, לבנון, ב-19 ביולי 1958 (צילום: AP Photo/Jim Pringle)
חיילי צבא ארה"ב חולפים על פני מטוסים של האו"ם בהגיעם לביירות, לבנון, ב-19 ביולי 1958 (צילום: AP Photo/Jim Pringle)

ב-14 ביולי שמעון פנה לארצות הברית בבקשה לסיוע צבאי. נשיא ארה"ב דאז דווייט אייזנהאואר נענה לבקשתו ולמעשה יישם בפעם הראשונה את הדוקטרינה שלו שגרסה כי לארה"ב יש זכות להתערבות צבאית אם לאחת מבנות בריתיה אורבת "סכנה קומוניסטית".

נשיא ארה"ב אייזנהאואר למעשה יישם בפעם הראשונה את הדוקטרינה שלו שגרסה כי לארה"ב יש זכות להתערבות צבאית אם לאחת מבנות בריתיה אורבת "סכנה קומוניסטית".

במבצע "העטלף הכחול", שהחל ב-15 ביולי 1958, השתתפו כ-14,000 לוחמים אמריקאים ועשרות ספינות קרב של צי ארה"ב. זאת הייתה ההתערבות הצבאית האמריקאית הראשונה במזה"ת.

הכוחות האמריקאים במהרה השתלטו על המצב ובוושינגטון כבר עסקו בתיווך בין העדות הלבנוניות השונות. כמיל שמעון הגיש את התפטרותו ואת מקומו תפס פואד שיהאד. רשיד כראמה, מי שיזם את המרד, הפך לראש הממשלה, אך הסכסוך שניצת אז לא נפתר ולא נעלם.

עשורים אחר כך ארה"ב שוב תנסה את כוחה בהשלטת הסדר בלבנון, אך לא תצליח להשכין שלום ואף תספוג אבדות קשות בקרב חייליה.

עוד 1,149 מילים
סגירה