מועצת עיריית עפולה אמורה לאשר בימים הקרובים הצעה לאסור על בתי-ספר לנהיגה לקיים שיעורי נהיגה ברחבי העיר בימי שבת ובחגים היהודיים. ההצעה זוכה לתמיכתו של ראש העירייה אבי אלקבץ, מקובלת על כל הסיעות השותפות בקואליציה העירונית ותאושר, ככל הנראה, ברוב גדול. מטרתה ברורה ושקופה – למנוע מבתי-ספר לנהיגה מהיישובים הערבים המקיפים את עפולה לקיים בעיר שיעורי נהיגה בשבת; מורי הנהיגה היהודים הרי אינם עובדים בשבתות ובימי החגים היהודיים.

מועצת עיריית עפולה צפויה לאשר איסור על בתי ספר לנהיגה לקיים שיעורי נהיגה ברחבי העיר בימי שבת ובחגים היהודיים. מטרתה ברורה – למנוע מבתיה"ס הערבים לקיים שיעורי נהיגה בעיר במועדים אלה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עפולה, בת כ-55 אלף התושבים, היא העיר הגדולה היחידה במחוז שמצויים בו גם מספר יישובים ערבים, בהם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. איכסאל, עיירה בת כעשרים אלף תושבים, הוא הגדול מביניהם. מבחני הנהיגה שתושבי היישובים הערבים האלה נדרשים לעבור על מנת לקבל רישיון-נהיגה נערכים בחסות משרד הרישוי השוכן בעפולה ומתקיימים, בעיקרם, ברחובותיה של עפולה. טבעי, לכן, שמורי הנהיגה מאיכסאל ומשאר היישובים הערבים באזור ירצו להכשיר את תלמידיהם באמצעות שיעורים שיתקיימו בעפולה.

בשבתות ובימי החג היהודיים, כאשר תנועת המכוניות במרכז עפולה ובשכונותיה דלילה במיוחד, הרחובות הללו הופכים למקום אידיאלי להכשרת הצעירים והצעירות הערבים לקראת מבחני הנהיגה שלהם. פרנסי עפולה מבקשים למנוע זאת מהם.

עפולה מקדמת איסור שיעורי נהיגה בשבת, שירחיק ערבים מהעיר https://t.co/tItWdlAYpX

— Haaretz הארץ (@Haaretz) July 17, 2022

ההצעה שתידון בימים הקרובים היא פרי יוזמה של איתי כהן, המייצג במועצת העיר סיעת-יחיד בשם "הבית החברתי". הסיעה הזאת הוקמה לפני כעשר שנים כדי לשמש, על פי הצהרותיה, מעין משקל-נגד לשני "בתים" אחרים שהוקמו אז, ערב הבחירות לעירייה – "הבית היהודי", שביקש לייצג את האינטרסים של האוכלוסייה הדתית בעיר, ו"עפולה ביתנו", שלוחה מקומית של "ישראל ביתנו", המייצגת בעיקר את האינטרסים של דוברי הרוסית בעפולה.

"הבית החברתי" אמור היה לייצג את תושבי השכונות הוותיקות יותר של העיר, בהן מתגוררת אוכלוסייה עשירה פחות ומבוססת פחות מאשר זו שבשכונותיה החדשות.

על רקע זה מעניינת העובדה שהסעיף המרכזי בהסכם הקואליציוני שסיעתו של כהן חתמה עם סיעתו של ראש העיר אלקבץ קובע כי שתי הסיעות יפעלו כדי "לשמור על הצביון היהודי" של העיר; שמירת הצביון היהודי נתפס, אם כך, בתור אינטרס מרכזי של המוחלשים מבין תושביה היהודים של עפולה. "שמירה על הצביון היהודי" הן כמובן מילות-קוד המסמנות, ולא רק בעפולה, את הניסיונות החוזרים ונשנים להדיר את האוכלוסייה הערבית ממרכזי-הכוח הפוליטיים ומזירות הפעילות החברתית במדינת ישראל.

"שמירה על הצביון היהודי" הן כמובן מילות-קוד המסמנות, ולא רק בעפולה, את הניסיונות החוזרים להדיר את האוכלוסייה הערבית ממרכזי-הכוח הפוליטיים ומזירות הפעילות החברתית במדינה

מכוניות ל' ערביות מסתובבות כמובן ברחובות עפולה כל ימות השבוע. אלא שבין בוקר יום ראשון לבין שעות אחר הצהריים של יום שישי הן נבלעות בתוך התנועה הסואנת ובתוך פקקי התנועה וגם מתערבבות עם מכוניותיהם של בתי-הספר לנהיגה היהודים; בעיני תושבי עפולה המתבוננים בהן בימי החול, "זהותן הלאומית" מיטשטשת ולמעשה הולכת לאיבוד. בשבת, לעומת זאת, כאשר הכבישים פנויים הרבה יותר, הזהות הלאומית שלהם מתבלטת הרבה יותר. אז היא גם הופכת ל"מטרד תודעתי" בעיני פעיליהם של הבתים היהודים השונים שקמו בעפולה.

תורם של בתי-הספר לנהיגה הערבים הגיע אחרי שתי יוזמות קודמות, חמורות הרבה יותר, של הקואליציה העירונית בעפולה. ב-2015, עוד בימיו של ראש העיר שקדם לאלקבץ, פסלה העירייה מכרז למכירת דירות בשכונה חדשה, רק כדי למנוע את זכייתן בו של משפחות ערביות.

ב-2019, הפעם כבר ביוזמתם של אלקבץ וכהן, החליטה העירייה לאסור כניסה של מי שאינו תושב עפולה לפארקים הציבוריים שברחבי העיר. שתי היוזמות הללו, אגב, נכשלו. ביטול המכרז נפסל על ידי בית-המשפט העליון וסגירת הפארקים נפסלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

אם לשפוט על פי מה שאירע בעבר בכרמיאל, ייתכן שזה יהיה גם גורלה של היוזמה החדשה של אלקבץ. כמו עיריית עפולה, גם עיריית כרמיאל החליטה, עוד ב-2008, למנוע את כניסתן לעיר של מכוניות ל' בשבתות ובחגים היהודיים.

בשבת, כשהכבישים פנויים הרבה יותר, הזהות הלאומית של מכוניות הל' הערביות מתבלטת הרבה יותר. אז היא גם הופכת ל"מטרד תודעתי" בעיני פעיליהם של הבתים היהודים השונים שקמו בעפולה

ארבעה מורי נהיגה מיישובים ערבים הסמוכים לכרמיאל עתרו אז, באמצעות ארגון עדאלה, נגד ההחלטה. בית המשפט המחוזי בחיפה, שדן בעתירתם, עמד לקבל אותה ולבטל את החלטת העירייה; ראש עיריית כרמיאל הזדרז לבטל את האיסור עוד לפני שזה יקרה.

החלטותיה של עיריית עפולה ב-2015 (בעניין המכרז למכירת הדירות) וב-2019 (בעניין הכניסה לפארקים העירוניים) עוררו סערות ציבוריות לא-קטנות. טענתם העיקרית של מתנגדי שתי ההחלטות, וגם נימוקם המרכזי של הגורמים המשפטיים שפסלו אותן, היתה שהחלטות אלה נגועות בגזענות.

גם הביקורת המוטחת כבר על ההחלטה בעניין בתי-הספר לנהיגה מתבססת על אותה טענה. אלא שטענה זאת, גם אם יש בה גרעין של אמת, היא שטחית מדי וכוללנית מדי; השימוש התכוף הנעשה בה בשנים האחרונות בשיח הפוליטי בישראל רוקן את מונח הגזענות כמעט מכל תוכן.

מאחורי רצונם של רבים מתושבי עפולה להדיר את הערבים מעירם עומד מניע אחר – מורכב וגם חמור בהרבה מהמניע הגזעני. כל מי שהסתובב בשנים האחרונות במרכז עפולה – או בכרמיאל או בנוף הגליל או במרכז קניות כלשהו במקום כלשהו בישראל – אינו יכול היה שלא להבחין בגורם בולט, המשנה בצורה מרחיקת-לכת את פניה של הפרהסיה הישראלית: הנוכחות הערבית בה נעשית מיום ליום בולטת יותר ויותר.

בעפולה זה בולט לא רק בפארקים ולא רק מכוניות ה-ל' הערביות הנוסעות בכבישים החצי-ריקים שלה בשבת. זה בולט בשלטים שבבנייני המשרדים במרכז העיר – שרבים מאוד משמות עורכי-הדין, רואי-החשבון ורופאי-השיניים הרשומים עליהם הם שמות ערביים; זה בולט בקניונים החדשים של העיר – שרבים מהקונים ולא מעט מהמוכרים בהם ערבים; זה בולט בהרכבה של קבוצת הכדורגל של הפועל עפולה – שרבים משחקניה ערבים; וזה בולט, כמובן, בסגל הרפואי של בית-החולים "העמק" ושל מרפאות קופות-החולים שבעיר.

רבים מבין יהודי עפולה המזדהים עם אלקבץ וכהן מתקשים לעכל את המציאות החדשה הזאת ומבקשים, בתגובה לכך, "לשמר את הצביון היהודי" של עירם. הקושי שלהם לא נובע מגזענות, או לפחות לא רק מגזענות, אלא ממשהו עמוק יותר, חמור יותר וגם קשה יותר לטיפול. הוא נובע מהפער האדיר, ההולך ומעמיק מדי יום, שבין המציאות הדו-לאומית בה הם חיים את חייהם היומיומיים לבין האידיאולוגיה הלאומית בה מאמינים ומדינת-הלאום היהודית הנגזרת ממנה.

הדיסוננס הזה מוליד שוב ושוב, בעפולה ולא רק בה, יוזמות-סרק להדרת הערבים מהפרהסיה הישראלית. הוא מרעיל עוד ועוד את השיח הפוליטי בישראל וגם מסכן את שלומה של כלל החברה בארץ הזאת.

הדיסוננס בין המציאות הדו-לאומית לבין אידיאולוגיית מדינת-הלאום היהודית מוליד יוזמות-סרק להדרת הערבים מהפרהסיה הישראלית. הוא מרעיל את השיח הפוליטי בישראל ומסכן את שלום החברה בארץ

בעפולה, בכרמיאל, בנוף הגליל – כמו בכל מקום אחר בישראל – מתקיימת ב-2022 חברה דו-לאומית שמייסדי המדינה, שהניחו לפני כשבעים שנה את יסודותיה האידיאולוגיים, כלל לא דמיינו את האפשרות שתיווצר. אופייה הדו-לאומי של החברה בישראל לא עומד להשתנות. נראה, לכן, כי לא יהיה מנוס מלשנות את היסודות האידיאולוגיים שלה.

סופר ועיתונאי, כתב על נושאים פוליטיים במוסף "הארץ" ובשבועונים "כותרת ראשית" ו"כל העיר", והיה כתבו המדיני של "דבר".