עמותת אלע"ד החלה בשבועות האחרונים בעבודות נרחבות בשטח בית קברות עתיק באזור גיא בן הינום. תוואי קרקע שונה, מצבות נשברו, תעלות נחפרו וקירות נבנו בלי להציג היתרי בנייה, תוכנית עבודה או שיתוף התושבים – תוך כדי גיבוי או עצימת עיניים של הרשויות השונות.

בסיום העבודות, כאלף פלסטינים לא יוכלו להגיע יותר לבתיהם ברכב, ועמותת הימין תכבוש עוד שטח במסעה ליצור רציפות יהודית באגן העיר העתיקה.

בית הקברות סמבוסקי ממוקם בגדה הצפונית של גיא בן הינום, על המורדות הדרום־מזרחיים של הר ציון. במשך מאות שנים נקברו במקום עניי ירושלים, אלה שלא זכו להיקבר בהר הזיתים, לא רחוק משם. עם השנים המקום הוזנח, על רוב המצבות אין כיתוב – ובתחילת העשור הקודם רשות הטבע והגנים הציבה אבנים כסימן מאולתר לחלקות הקברים.

השיקום מתבקש. מי שהתנדבה להרים את הכפפה היא, כאמור, עמותת אלע"ד ("אל עיר דוד"), שהוסמכה על ידי אגודה ירושלמית בשם חברה קדישא ספרדים, שמנהלת את המקום עבור האפוטרופוס הכללי. אלא שבמתחם בית הקברות מצויה גם שכונה פלסטינית בשם ואדי רבבה ("חארת סומרין") – שבה חיים כ־150 משפחות.

שיקום בית הקברות מתבקש. אלע"ד התנדבה להרים את הכפפה בשירות חברה קדישא ספרדים, מנהלת המקום, שמשמש גם חניה וגישה הביתה ל־150 משפחות פלסטיניות

עבודות של אלע"ד בבית קברות סמבוסקי בגיא בן הינום, יולי 2022 (צילום: דוברות עמק שווה)

מצבות שבורות, בשירות חברה קדישא

ב־5 ביולי, נציג של אלע"ד הודיע לתושבים הפלסטינים כי עליהם להוציא את הרכבים מהמתחם ושבקרוב יוצב במקום שער שיחסום את הגישה שלהם הביתה ברכב.

יום אחרי זה כבר החלו עבודות במפלס התחתון של החניה באמצעות כלים כבדים ועבודה ידנית. שטחים ששימשו לחניה כבר נחסמו. בהמשך התקיימה פגישה בין התושבים לנציגים של העירייה, המשטרה, רשות הטבע והגנים ואלע"ד, וכן נציגי עמותת עמק שווה לשימור התרבות והמורשת באזור באופן שוויוני.

הסיכום היה שככל שיילקחו חניות, התושבים יקבלו חלופה. כעבור עשרה ימים המשטרה מסרה לתושבים שעד למציאת פתרון – ייפסקו העבודות ויבוצע שם ניקיון בלבד.

זה לא קרה, ובמהלך הימים האחרונים הטרקטורים והמשאיות המשיכו לעבוד במרץ: הביאו אדמה, שתלו עצים, חפרו תעלה כדי להציב בה סלעים שיתמכו באחד הקירות שלידו יוצבו מצבות. על הדרך נשברו גם מצבות, דווקא במקום שבו אמורה להיות רגישות והקפדה יתרה.

הסיכום היה שככל שיילקחו חניות, התושבים יקבלו חלופה. כעבור עשרה ימים המשטרה מסרה לתושבים שעד למציאת פתרון – ייפסקו העבודות ויבוצע שם ניקיון בלבד. זה לא קרה

מצבות שהוצבו בבית הקברות סמבוסקי לפני מספר שנים ונשברו במהלך העבודות ביולי 2022 (צילום: דוברות עמק שווה)

נציגי העירייה הגיעו למקום פעם נוספת וטענו כי מאחר שהשטח פרטי אין באפשרותם לעשות דבר, וברשות העתיקות אמרו כי מדובר בעבודות ניקיון מתואמות של פסולת. בהמשך, נחפרו תעלות נוספות. בקיצור, ממש לא מדובר בכמה חברה שהגיעו לנקות עם שקיות ניילון.

כל זה קורה בזמן שאין לאלע"ד היתרי בנייה לעבודות במקום – שהוא אומנם שטח פרטי, אך מיועד להיות חלק מהגן הלאומי שמקיף אותו. בהקלטה שהגיעה לידי זמן ישראל נשמע נציג העמותה אומר כי אין צורך בהיתרים, על אף שבבירור רואים שהמקום עובר שינוי פני קרקע ולא מדובר רק בשיקום קוסמטי או בעבודות ניקיון.

בהקלטה שהגיעה לידי זמן ישראל נשמע נציג אלע"ד אומר כי אין צורך בהיתרי בנייה, על אף שבבירור רואים שהמקום עובר שינוי פני קרקע ולא רק שיקום קוסמטי או עבודות ניקיון

חמור מכך, השינויים יחסמו את הגישה החופשית בשגרה ובחירום. אחד התושבים שאיתו שוחחנו אומר: "יש אלף איש שצריכים להגיע הביתה, אין לנו דרך אחרת ברכב וגם ברגל צריך לעשות עיקוף של כקילומטר, לרדת מהאוטובוס בצד השני של הכפר. אמרו לנו שרוצים לחסום את הדרך הזו ו'תחפשו חניה אחרת'. אבל איפה, באבו תור? איך נגיע הביתה?"

טרקטורים פועלים בשטח בית הקברות סמבוסקי

חוסמים גישה ברכב

אותו תושב של ואדי רבבה, שביקש להישאר בעילום שם, חושש במיוחד ממצבי חירום או מכך שאנשים עם מוגבלויות לא יוכלו לצאת ולהיכנס הביתה: "תאר לעצמך שקנית מקרר וצריך לסחוב אותו הביתה.

"או חס וחלילה אדם חולה קיבל התקף לב – איך יגיע אמבולנס? יש לנו מעל 50 נכים, הראינו לאנשי אלע"ד תעודות נכים ואת האנשים עצמם, שיראו אותם בפנים, איך אנחנו מרימים אותם בידיים עם עגלות למכוניות. איך לוקחים אדם כזה לבית חולים באוטו?

"אנחנו לא מתנגדים לסדר את המתחם אבל שלא יחסמו אותו. לפני כ־12 שנה חברה קדישא שמו קירות שיסמנו את הקברים וכמה שנים אחר כך גשרים עם ברזלים ובטון כדי שלא נעלה על הקברים.

"אנחנו חונים שם מעל 50 שנה ולא נוגעים בבית הקברות, לא מזלזלים. שאלתי אם אפשר לראות תוכנית עבודה ואין להם תוכנית עבודה. במנהל קהילתי אבו תור אמרו לנו שלא יודעים מזה בכלל. חופרים, בונים קירות, מזיזים סלעים, מביאים אדמה כדי לשתול עצים. לכל הפחות שיראו תוכנית וישאירו גישה לבית".

נציגי משטרה במפגש עם תושבי וואדי רבבה, במהלך העבודות בבית קברות סמבוסקי בגיא בן הינום, יולי 2022 (צילום: דוברות עמק שווה)

סגן ראש עיריית ירושלים יוסי חביליו פנה במכתב לעירייה ולרט"ג והתריע מפני עבודות שמצריכות היתר אך מבוצעות בלעדיו. זה לא עזר, בימים האחרונים הוקמו קירות נוספים שחוסמים מקומות חניה והחלו עבודות גם בקסבה שמובילה לוואדי חילווה בדרך לעיר דוד – מקום שהינו שטח ציבורי ולא חלק מבית הקברות. גם העבודות האלה ללא היתרי בנייה.

סגן ראש עיריית ירושלים יוסי חביליו התריע בפני העירייה ורט"ג על עבודות שמצריכות היתר אך מבוצעות בלעדיו. זה לא עזר, מאז הוקמו קירות נוספים שחוסמים חניות

בעיריית ירושלים, באלע"ד וברט"ג עצמה מסרו פחות או יותר את אותה תשובה: העבודות מבוצעות לפי דין. במשטרה טוענים שזה בכלל עניין מוניציפלי, ברשות העתיקות חושבים שאין שינוי בעומק פני הקרקע, ומחברה קדישא העדה הספרדית ירושלים טרם השיבו (תגובות מלאות בהמשך).

מדוע עמותה – שלכאורה אמונה על שמירת המסורת היהודית במקום ופועלת בגיא בן הינום מתוקף הסכם עם רט"ג להקמת מיזם תיירותי במקום,– תבחר לבצע עבודות אגרסיביות של חפירות קברים ושבירת מצבות בבהילות כזו, בבית קברות שמנוהל על ידי אגודת חברה קדישא, בלי להראות תוכנית סדורה תוך שיתוף התושבים במקום?

עבודות של אלע"ד במתחם בית הקברות סמבוסקי בגיא בן הינום, יולי 2022 (צילום: דוברות עמק שווה)

"יעשו הכול כדי לייהד את המרחב"

תושבים ופעילי זכויות אדם חוששים כי יש כאן עוד מחטף, שנועד ליצור מצב שבו לישראלים יהיה נוח ללכת באזור פלסטיני מובהק, ולהתנהג כבעלי הבית תוך הפגנת כוח של חסימת הגישה ברכב.

נעמי זוסמן, תושבת אבו תור, מביעה תסכול וזעם מהמצב בשכונות הגבולות בגיא בשנתיים האחרונות: "אנחנו חיים בשכונה שלווה, מעורבת 'על הנייר' ואמידה יחסית. את ימי ההולדת של ילדיי חגגתי בגיא בן הינום, בפארק שהיה שם ולצדנו ישבו משפחות פלסטיניות מאבו תור וסילוואן. אלע"ד לא יכולים לראות מקום שבו פלסטינים מרגישים בבית.

"בחודשים שלפני הקורונה עוד טיילתי בגיא וזה היה אזור בר ובתוך שנתיים–שלוש הם פעלו במרץ עם הרשות לפיתוח ירושלים בעבודות על מקום שהיה אמור להישאר נוף קדומים. אלע"ד תעשה הכול כדי לייהד את כל המרחב בירושלים ולא אכפת להם להצית להבות ולדרוך על ראשי אנשים.

"בחודשים שלפני הקורונה עוד טיילתי בגיא וזה היה אזור בר ובתוך שנתיים–שלוש הם פעלו במרץ עם הרשות לפיתוח ירושלים בעבודות על מקום שהיה אמור להישאר נוף קדומים"

גיא בן הינום והחווה החקלאית של אלע"ד, אפריל 2022 (צילום: עומר שרביט)

"הם מסתכלים עלינו בבוז, לא חייבים דיו וחשבון לאף אחד. מגיע שוטר מתחנת סילוואן, הם לוקחים אותו הצידה, מתלחששים ולא מוכנים שנהיה חלק מהשיחה. אז הוא אומר לנו, היהודים ששולטים כביכול, 'יש להם אישורים, הראו לי'. אנחנו שואלים אותו 'איפה האישורים?' התשובה היא 'לא צריך להגיד לכם', וזה עוד מקצין נעים ונחמד שמדבר בכבוד.

"אלע"ד מרגישים כבעלי זכויות יתר ויש להם כאלה. בזמן שפלסטינים לא יכולים להוציא היתרי בנייה, הכול מתפתח מסביב. הם השתלטו על המרחב אם נרצה או לא והדבר הקטן שאנחנו מנסים לעשות זה לתת לתושבים הרגשה שאנחנו איתם".

פארק תיירות, בלי לראות פלסטינים בדרך

ככל שיש כאן מחטף, הוא מצטרף לפעילות הענפה של אלע"ד באזור, שתוארה בתחקיר זמן ישראל כחלק ממטרת העל שלהם להשתלט על האגן ההיסטורי של העיר העתיקה, בגיבוי ועידוד ממשלתי.

גרפיטי של עיניים שצוירו על בתים בסילוואן. אפריל 2022 (צילום: עומר שרביט)

אלע"ד הוקמה ומנוהלת על ידי דוד בארי, שזכה על פעילותו בפרס ישראל לפני כמה שנים.

העמותה מנהלת את אתר עיר דוד, רוכשת בתים פלסטינים ומקדמת פעילות תיירותית שמכפיפה את הארכיאולוגיה לצורכי הדגשת הבלעדיות של המורשת היהודית באזור.

השבוע פורסם ב"שיחה מקומית" כי ערב סיום כהונתו, מנכ"ל רט"ג שאול גולדשטיין האריך בעשר שנים את חוזה התפעול של אלע"ד בעיר דוד ואתרים נוספים במזרח ירושלים וכי הדבר נעשה לבקשת אחד התורמים הגדולים של העמותה.

כל מי שמסייר מאבו תור, דרך הגיא, עבור בוואדי רבבה, הקדרון בואכה עיר דוד והר הזיתים, יראה בבירור את הרעיון הכללי: לשייך את הנוף ל"אבותינו", כך שהעבר היהודי ימחק את העבר וההווה הפלסטיני וכן מורשות נוצריות ומוסלמיות כדי להביא כמה שיותר יהודים לאזור ולשחוק את ההפרדה שבין מזרח העיר למערב העיר.

בעתיד הלא רחוק, אפשר יהיה להגיע מהגיא לכותל בלי לראות פלסטינים בדרך תוך הצנעת מורשות זרות או לא נוחות. פחות שלטים על חקל דמה המשויכת לנוצרים והכהונה המסואבת ששרידיה בקבר בני חזיר, ויותר מערת עובדיה מברטנורא, גן המלך שלמה וכמובן דוד המלך.

בזמן שפעילי זכויות אדם יהודים מוחים גם על מחיקת המורשות הלא יהודיות מהאזור, התושבים הפלסטינים רואים כיצד לקחו מהם גישה חופשית לרעיית צאן וסתם לנפוש בגיא. כמו כן, המסגור התכנוני של גן לאומי שחולש על חלק מהשכונות הפלסטיניות – מונע מהם לבנות.

בסילוואן אפשר לראות גרפיטי של עשרות זוגות עיניים ענקיות שמביטות על כל ההתרחשות הזו בעיניים כלות וזעם כבוש, כאילו אומרות, "אתם לא רואים אותנו, אבל אנחנו מסתכלים עליכם".

בית פלסטיני שבנייתו נעצרה משמאל, ובית יהודי שעבר שיפוץ והרחבה מימין, בוואדי רבבה שגובלת בגיא בן הינום. אפריל 2022 (צילום: עומר שרביט)

השטחים בגיא בן הינום נחלקים לבעלות פלסטינית, אדמות מדינה וחלק נוסף שנלקח באמצעות חוק נכסי נפקדים ובטכניקה מוכרת של צווי גינון, מה שמאפשר לרשויות להשתלט על חלקות מוזנחות.

מאז הקיץ שעבר, אלע"ד מפעילה בשירות רט"ג בחלק המזרחי של הגיא חווה חקלאית עם ניסיון למצב אותה כקדומה אף שיש בה אלמנטים מודרניים כמו כוורת חשמלית.

לחווה מגיעים חיילים ובני נוער תוך הדרה בוטה של פלסטינים מסילוואן ואבו תור מאזור שהיה שטח ציבורי, בו אפשר היה להסתובב חופשי במשך עשרות שנים. לפני חודש וחצי הותקף ריאד סומרין על ידי משתתפים בפעילות בחווה. סרטון שמתעד את התקיפה הועבר למשטרה אך התוקפים לא אותרו.

לצד החווה, הפרויקטים הבומבסטיים הבאים כבר בדרך: יצא למכרז גשר תלוי שיימתח מהמורדות הצפוניים של הגיא לבית הקפה ומתחם האירועים של אלע"ד בפאתי אבו תור ("בית וגיא").

במקביל, בג"ץ דחה עתירות נגד רכבל עילי מאבו תור דרך הר ציון ועד לשער האשפות ועיר דוד. שני הפרויקטים האלה ישנו באופן דרמטי את תוואי הנוף והשטח, תוך יצירת עומס תנועה על השכונות הפלסטיניות בגיא בן הינום.

גרפיטי עם הכיתוב "סילוואן", בוואדי רבבה שליד גיא בן הינום. אפריל 2022 (צילום: עומר שרביט)

היזמית של הרכבל והגשר היא הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), ובפרוטוקול ממאי האחרון נחשף כי גם הסכום שאלע"ד אמורה להקצות לפרויקטים בעצמה – כארבעה מיליון שקל – הגיע למעשה ממשרד התיירות.

בחלק מהשכונות הפלסטיניות הסמוכות לגיא הפיתוח בלתי אפשרי לכאורה, שכן האזור נחשב, כאמור, לגן לאומי סובב חומות ירושלים. בוואדי חילווה אפשר לראות סמטה עם בית פלסטיני שבנייתו נעצרה וממול בית של יהודים שעבר שיפוץ נרחב. כך, שלמעשה, הפיתוח באזור אפשרי ונעשה באופן סלקטיבי.

בחלק מהשכונות הפלסטיניות הפיתוח בלתי אפשרי לכאורה, שכן האזור נחשב לגן לאומי סובב חומות ירושלים. בוואדי חילווה אפשר לראות סמטה עם בית פלסטיני שבנייתו נעצרה ומולו בית יהודי שעבר שיפוץ נרחב

תושבים מתעמתים עם דוד בארי בבית קברות סמבוסקי, השבוע

יש עוד מיזמים רבים המתוכננים למרחב הזה, כמו למשל מנהרה שתחבר את סילוואן לבריכת השילוח ולכותל, מרכז תיירות חדש, אומגה מטיילת ארמון הנצי"ב ליער השלום, מוזיאון ליהדות תימן בשכונת באטן אל־הווא שבסילוואן ועוד ועוד.

מעל הכול, החלום הגדול של אלע"ד הוא להרחיב את הגן הלאומי סובב חומות ירושלים גם להר הזיתים. הכנסיות בהר חוששות ובפנייה לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הביעו התנגדות לתוכנית שעלולה לפגוע בסטטוס קוו ומהווה מבחינתם ניסיון לחסל מאפיינים לא יהודיים בעיר.

מעל הכול, החלום הגדול של אלע"ד הוא להרחיב את הגן הלאומי גם להר הזיתים. הכנסיות בהר חוששות ובפנייה לשרה להגנת הסביבה הביעו התנגדות לתוכנית שעלולה לפגוע בסטטוס קוו

תחיית המתים אומנם משויכת להר הזיתים, אך בינתיים לא נראה שהרשויות מתאמצות לכבד את אלה שנקברו דווקא בבית הקברות הפחות נחשב שבגיא בן הינום.

גיא בן הינום, מבט מאבו תור. אפריל 2022 (צילום: עומר שרביט)

"מדובר בשטח שאינו גן לאומי מוכרז"

מעמותת אלע"ד נמסר בתגובה: "כל עבודות השיקום של בית העלמין נעשות בהתאם לדין, בתיאום ובאישור כל הגורמים הרלוונטיים ותוך שיח מתמיד עם התושבים".

מרט"ג נמסר בתגובה: "רשות הטבע הגנים מכירה את העבודות. מדובר בשטח שאינו גן לאומי מוכרז ועל כן סמכויות הרשות מוגבלות. מדובר בעבודות שבמהותן לא מחייבות את היתר הרשות. העבודות המבוצעות כחוק הינן מטעם חברה קדישא של העדה הספרדית ונועדו למען שיקום וטיפוח בית הקברות. פניות בנושא יש להעביר לעיריית ירושלים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הקרקע המדוברת נמצאת בבעלות האפוטרופוס הכללי, תחת ניהול חברא קדישא לעדת הספרדים, שהחלה עבודות שיקום של בית העלמין הסמבוסקי יחד עם עמותת אלע"ד. במהלך עשרות השנים האחרונות, בית העלמין הושחת וחולל והפך לאזור להשלכת פסולת, באופן לא מכבד.

"על כן, מבוצעות במקום עבודות שיקום. העבודות נבדקו על ידי פקחי העירייה ונמצא שהן מבוצעות כדין. העירייה תמשיך לבצע מעקב באתר במטרה לוודא כי העבודות מתבצעות על פי ההיתר".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שאינו מצוי בתחום טיפול משטרתי, אלא משפטי־אזרחי/מוניציפלי. בהתאם, בכל הנוגע לפנייתך/לנושא אכיפת היתרי בנייה – יש לפנות לרשות המקומית".

מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "עבודת עמותת אלע"ד לניקוי השטח נעשות בתיאום עם רשות העתיקות ובשלב זה הן אינן חודרות את פני הקרקע או פוגעות בשרידים קדומים. רשות העתיקות עוקבת מקרוב אחר הנעשה".

מחברה קדישא העדה הספרדית טרם התקבלה תגובה.