"אנחנו נמצאים במקום מאוד חשוב, מי יודע למה?" דובב המדריך עם המדונה את הקהל על רקע נוף בתי סילוואן הצפופים. "אנחנו בדיוק על הגבול בין שבט יהודה לבנימין" הסגיר, בעוד עדר עיזים מקומי עושה את דרכו באיטיות על המדרון הצהבהב והשדוף.

בגיא בן הינום, ממש מתחת לבתי שכונת אבו תור, החלה לפעול בתחילת אוגוסט השנה חווה לימודית לחקלאות קדומה. במתחם טרסות חדשות ומצוחצחות, ייצוג בוטני לשבעת המינים ומפל מים שנשפך לברכה. בנוסף ניתן למצוא כאן דגמים של מערכת השקיה קדומה, גת ומתקן כבישה.

במסגרת אירועי הפתיחה, התקיים פסטיבל שהציע סדנאות למלאכות עתיקות. כשברקע צלילי חליל וגיטרה נינוחים, התנסו המבקרים בהפקת בושם, סיתות באבן, שזירת שיבולים ודריכה על ענבים. כולם תוגברו בפסוקים מהתנ"ך. הקהל הוזמן גם לצפות בהצגה הומוריסטית על ימי התנ"ך, ולהצטלם בלבוש תנ"כי על רקע העבודות הנמרצות של פיתוח הגיא.

במסגרת הפתיחה, התקיים פסטיבל שהציע סדנאות למלאכות עתיקות. כשברקע צלילי חליל וגיטרה נינוחים, התנסו המבקרים בהפקת בושם, סיתות, שזירת שיבולים ודריכה על ענבים. כולם תוגברו בפסוקים מהתנ"ך

רק קולותיהם של תושבים מהשכונות סביב מסגיר בימים אלה את מה שמתרחש כאן בחיים ממש ומחוץ לפריים של מרבית הישראלים.

החווה החקלאית בגיא בן הינום (צילום: נורית מלכין)

החווה לחקלאות קדומה היא מיזם של רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד) ונמצאת בתחומי גן לאומי סובב חומות ירושלים. נראה שהחווה היא רק סימן לבאות.

בכל רחבי הגיא, עתודת שטח פתוח אחרון של השכונות סביב, ישנם סימנים ערים לפעילות של פיתוח בסגנון זה שנעשה בחווה: ראשיתם של שבילים, בניית טרסות שונות מאלו המקוריות, הוספת עצים ובניית טאבון. לפחות בחלק מהמקרים העובדים בשטח זיהו את עצמם בבירור כאנשי עיר דוד. לאחרונה גודר מתחם החווה הלימודית ושני מאבטחים הוצבו בכניסתו.

בכל רחבי הגיא ישנם סימנים ערים לפעילות של פיתוח: ראשיתם של שבילים, בניית טרסות שונות מאלו המקוריות, הוספת עצים ובניית טאבון. לפחות בחלק מהמקרים העובדים בשטח זיהו את עצמם כאנשי עיר דוד

הכרזה על גן לאומי לא משנה את הבעלות המקורית על הקרקע אלא מטילה עליה מגבלות שונות. לשיטתה של רשות הטבע והגנים, היא רשאית לבצע בכל גיא בן הינום עבודות הקשורות בפיתוח לטובת שימור ערכי המקום ולטובת הכשרת המקום למבקרים.

בקרקע פרטית, לעומת זאת, נדרשת גם לשיטתה הסכמת הבעלים. הבעיה היא שהקרקע באזור לא מוסדרת ולכן שוררת מלכתחילה אי-ודאות ביחס לזכויות הקנייניות במקום.

מבקרים שסיימו את הצילום התנ"כי בחווה החקלאית של גיא בן הינום (צילום: נורית מלכין)

אפיק פעולה שעוקף לכאורה את המורכבות מוצאת רשות הטבע והגנים בהפעלה נרחבת של צווי גינון עירוניים. צווי גינון הם כלי המאפשר לעיריות לטפח באופן זמני בלבד קרקע פרטית מוזנחת ונטושה לטובת הציבור. אבל האם אדמת הגיא היא קרקע ריקה כלשון החוק והאם הפעולות הן אכן זמניות ומינוריות כמתבקש? תלוי את מי שואלים.

"אנחנו בעלי האדמות ואנחנו מנקים את הקרקע הזו וקוטפים את הזיתים שכאן בכל שנה", אומר אחמד סומרין, תושב אבו תור שלאדמתו הוצאו צווי גינון. לדבריו, מדובר בשטח מתוחזק עם גדרות ועצים יפים ולכן אין כל בסיס לצווים.

אלא שבית המשפט שדן בערר מרוכז של כמה בעלי חלקות על צווי הגינון, העדיף את עמדת רשות הטבע והגנים וקבע כי גם אם ישנם חלקים מטופחים באזור, הדבר לא תקף למרבית השטח מושא הצו, בו נמצאו מטרדים רבים.

בית המשפט שדן בערר של כמה בעלי חלקות על צווי הגינון, העדיף את עמדת רשות הטבע והגנים וקבע כי גם אם ישנם חלקים מטופחים באזור, הדבר לא תקף למרבית השטח מושא הצו, בו נמצאו מטרדים רבים

אף שהערר נדחה על בסיס שיהוי בהגשתו, בית המשפט התייחס למושג "מגרש ריק". בהתבסס על הפרשנות התכליתית המקובלת נקבע שמאחר שייעוד הקרקע הוא לגן לאומי ולשטח ציבורי פתוח ולא לחקלאות, אין די בחקלאות העונתית כדי לערער על השימוש בצווים.

החווה החקלאית בגיא בן הינום (צילום: נורית מלכין)

נראה שבית המשפט החמיץ את האבסורד בהגדרת קרקע כ"ריקה" בשל השימוש החקלאי העונתי בה, כשבפועל משמשים הצווים לפיתוחו של נוף בעל מראה חקלאי. לעניין זה, מעניין לדעת כי החוק שמתוקפו מוציאים את הצווים קובע כי הצווים יכולים לחול אך ורק בשטח מאוכלס ולא בשטח שיש בו ייעוד חקלאי בר-תוקף.

כאמור, על אף שתכנית האב של רט"ג מבקשת להבליט את "נוף התרבות החקלאי שהיה קיים סביב לעיר ערב היציאה מהחומות", יעוד הקרקע במקום איננו חקלאי.

על החלטת בית המשפט הוגשו לאחרונה ערעור ובקשת עיכוב ביצוע. לדברי עו"ד מוהנד ג'בארה, בית המשפט נעתר רק לעיכוב הגיזום של הזיתים מתוך חשש שעיכוב גורף של עבודות התחזוקה של רט"ג יסכן את השטח בשרפות.

לפני כשבוע נכנסו אנשי רט"ג לחלקה של סומרין תוך שהם מותירים אחריהם איי חורבות של גדר אבן עתיקה וקיר בטון מפורקים.

ההרס בחלקה של אחמד סומרין (צילום: אחמד סומרין)

בחלקה נוספת לה טוענת המשפחה ושממוקמת מהעבר השני של הגיא, בוצעו עבודות נרחבות יותר ובעלות אופי קבוע שלא במסגרת צווי גינון. כניסת כלי העבודה לשטח התאפשרה הודות להיתר מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים הגורס כי הקרקע בבעלותו.

לגבי חלקה זו מתנהל מאז דיון משפטי ביחס לשאלת החזקה בקרקע, שדי בו כדי לעצור את העבודות של רט"ג. אלא שכאמור בשל העובדה שמדובר בקרקע לא מוסדרת, התהליך מורכב ומתמשך. בינתיים נקבעות עובדות בשטח. לדברי ג'בארה, במסגרת הפיתוח שנעשה באזור זה נהרסו ונבנו קירות ששולבו בהם אלמנטים לא מוכרים שנדמים להיות יהודיים.

"רשות הטבע והגנים עשתה שם גדרות והפכה את האדמות ושמה עפר אדום ועצים בני מאות שנים שאני לא יודע מאיפה בכלל הביאו", מוסיף סומרין. "רוצים לשנות את הפרצוף כאילו זה לא אדמה של ערבים אלא טבע של יהודים".

"רשות הטבע והגנים עשתה שם גדרות והפכה את האדמות ושמה עפר אדום ועצים בני 700 שנה שאני לא יודע מאיפה בכלל הביאו. רוצים לשנות את הפרצוף כאילו זה לא אדמה של ערבים אלא טבע של יהודים"

"מה שמקומם בפעילות שמתרחשת בגיא בן הינום היום זה שבשם פיתוח שמתחזה לנוף חקלאי קדום דוחקים כאן את החקלאות המסורתית הפלסטינית, זו ששימרה את האופי ההיסטורי של המקום" אומר אורי ארליך, דובר עמותת עמק שווה. "בהתחלה שמים את הטאבון ואז אומרים שיש ונדליזם וצריך לגדר, כמו שעשו בחווה".

לאחרונה פנתה עמותת עמק שווה לרט"ג בבקשה לבטל את הגידור החדש סביב החווה. בעמותה טוענים כי נדרש היתר בנייה להקמת הגדר והשער, מה שלא נעשה. רט"ג דחתה טענה זו בהסתמך על התייעצות עם הגורמים המוסמכים בעירייה. כמו כן הוסיפה רט"ג שהמתחם פתוח לכל ללא הדרה של קבוצה כזו או אחרת, בכפוף לבידוק בטחוני.

הגידור סביב החווה החקלאית בגיא בן הינום (צילום: עמותת עמק שווה)

מבדיקה במקום עולה שאל שטח החווה – שמרביתה יושבת על חלקה בבעלות מנהל מקרקעי ישראל – סופח באמצעות הגדר גם חלק מאחת החלקות הפרטיות. כעת הגישה לאזור זה נמנעת בשעות ובימים שבהם החווה סגורה. קשה לראות כיצד הקמת מיזם לחקלאות קדומה או מניעת גישה עולים בקנה אחד עם סמכותם המוגבלת של צווי גינון על אותו החלק.

מבדיקה במקום עולה שאל שטח החווה – שמרביתה יושבת על חלקה בבעלות מנהל מקרקעי ישראל – סופח באמצעות הגדר גם חלק מאחת החלקות הפרטיות. כעת הגישה לאזור זה נמנעת בזמן שהחווה סגורה

יתד נוספת של אלע"ד

אף שמדובר בפעולות מטעם העירייה ורט"ג, בפועל גיא בן הינום הפך ליתד נוספת של עמותת אלע"ד, באמצעותו היא מגבירה את אחיזתה במרחב הרגיש של מזרח ירושלים.

על הצלחתה של העמותה חתומה בין השאר רשות הטבע והגנים. לאורך שני עשורים היא העבירה אתרים מרכזיים לניהול העמותה ללא מכרז (ביניהם אתר עיר דוד) ולא פיקחה באופן הולם על העברות דומות שנעשו לטובת העמותה מצד רשויות אחרות. דוח מבקר המדינה בעניין מ-2016 קבע כי הדבר עולה כדי התפרקות המדינה מסמכויותיה.

כתוצאה מכך יש לאלע"ד מעורבות עמוקה במיזמי החפירות בכל רחבי האגן הקדוש. נוכחותה הופכת לאיים של השפעה והתיישבות שבהדרגה מתחברים ביניהם. השליטה בנקודות מפתח בגן לאומי סובב ירושלים מעניקה לה גם השפעה עמוקה על חיי אלפי הפלסטינים המתגוררים בתחומיו.

דוגמה לפיתוח שנעשה ברחבי גיא בן הינום (צילום: עמותת עמק שווה)

התרחבות תחום פעילותה של אלע"ד במשך השנים מגאולת נכסים שמוחזקים בידי פלסטינים לעיסוק בפעילות תיירותית וארכאולוגית, בין השאר בחסות רט"ג, סללה את דרכה אל לב הקונצנזוס. תכניה חשופים כיום לקהל הולך וגדל של ישראלים, בין השאר בפעילויות כמו אלה שבחווה החקלאית.

התרחבות תחום פעילותה של אלע"ד במשך השנים מגאולת נכסים שמוחזקים בידי פלסטינים לעיסוק בפעילות תיירותית וארכאולוגית, בין השאר בחסות רט"ג, סללה את דרכה אל לב הקונצנזוס

מיזם החקלאות הקדומה הוא, כאמור, רק עוד אחד ברשימה מתארכת של התקשרויות בין עמותת אלע"ד ורט"ג. הפעם, בעיצומה של התפרצות מגפת הקורונה באוגוסט שנה שעברה, בעוד המשק כמעט משותק, בחרה רט"ג להתקשר עם אלע"ד במסלול של פטור ממכרז לפי סעיף 3(30) לתקנות חובת המכרזים.

המדובר בסעיף שמאפשר פטור בהתקשרות לטובת מיזם משותף ללא כוונת רווח בנושאי תרבות, מדע, דת, חינוך וכיוצא בזה. לפי מסמכי המכרז הלקוניים, רט"ג משקיעה במיזם 100 אלף שקל ואילו אלעד עד 5 מיליון שקל. על פי דוברת רט"ג, מדובר בהיקף הסכומים לשנה.

בבירור ראשוני עם רט"ג בנוגע למיזם נטען כי החווה היא יוזמה של הרשות וכי פורסם מכרז שאליו יכול היה לפנות כל מציע. אלא שהתיאור לא עלה בקנה אחד עם המציאות.

דוגמה לפיתוח שנעשה ברחבי גיא בן הינום (צילום: עמותת עמק שווה)

ההתקשרות נעשתה, כאמור, בפטור ממכרז שחובת הפרסום שלו לטובת מציעים חלופיים מוגבלת למדי בזמן (שבועיים) ומתמצה באתר הרשות בלבד. בהמשך הודו ברט"ג שמדובר ביוזמה של אלע"ד. יחד עם זאת, עמדו על כך שמדובר בשיתוף פעולה אמיתי בין השתיים.

"אנחנו מנהלים את זה, אנחנו קובעים את התכנים, מה ילמדו שם, איזה פעילויות יעשו שם, איזה שיקום של החקלאות יעשו. כל התכנים נקבעים על ידינו יחד עם הצוות שנמצא שם בהולכת מנהל המרחב ומנהל המקום. ממש קובעים את התוכנית. אלע"ד פשוט גורמים למימוש של זה", אומרת שלומית שביט, דוברת רשות הטבע והגנים.

"אנחנו מנהלים את זה, אנחנו קובעים את התכנים, מה ילמדו שם, איזה פעילויות יעשו שם, איזה שיקום של החקלאות יעשו. כל התכנים נקבעים על ידינו יחד עם הצוות שנמצא שם"

בהתכתבות אחרת הוסיפה שביט כי "העמותה היא זו שתפעיל את התלמידים והמתנדבים בשטח בהתאם לתוכנית שתיקבע".

הביקור בחווה ערער במשהו על הרושם הזה. הצביון הבולט במיזם המשותף היה של אלע"ד. סמל גדול וקבוע של עיר דוד מתנוסס בשער הכניסה לחווה מתחת לקשת עשויה אבן.

סמל גדול של עיר דוד מתנוסס בכניסה לחווה החקלאית בגיא גן הינום, אוגוסט 2021 (צילום: עמותת עמק שווה)

בזמן השהות היו מרבית המדריכים בחולצות של עיר דוד. מדריכה במקום שנשאלה על מעורבות רשות הטבע והגנים לא הבינה במי מדובר. מדריכה אחרת הסבירה שהיא עובדת של עיר דוד ומדריכה באתרים נוספים של העמותה בעיר. בנוסף, סרטון שצילמו אנשי עמק שווה שניסו להיכנס למתחם עוד בטרם נפתח מרמז על כך שגם המאבטחים רואים במקום שטח סגור של עמותת אלע"ד.

מעבר לכך, יש את התכנים. רט"ג היא כאמור גוף ציבורי שכל אזרחי ישראל מממנים מכיסם ולכן יש מקום לתהות מדוע ימי הפסטיבל, למשל, רלוונטיים ליהודים בלבד, בהיותם רוויים בתוכן תנ"כי.

על השאלה כיצד ייתכן שחלקה של רט"ג בשת"פ מסתכם במימון יחסי כה מצומצם לא התקבלה תשובה. עניין נוסף שנותר לא פתור הוא כיצד רט"ג הספיקה להכין תכנים מורכבים ומותאמים לאוכלוסיות שונות, כדבריה, למרות שהודתה רק לפני חודשיים שפרטי ההסכמה עם העמותה "עדיין נסגרים".

ועוד דקויות: מסלול הפטור שנבחר דורש מעורבות של ועדת המכרזים. במסגרת חובת הפרסום שלו אמורים היו להופיע נימוקיה, לפיהם מדובר בהתקשרות לרכישת שירותים – להבדיל מתמיכה. פרסום כזה לא התרחש.

מאבטחים בכניסה לחווה החקלאית מזהים את המקום כשייך לעיר דוד (צילום וידאו: עמותת עמק שווה)

המכלול כולו מעלה חשש כבד שאלע"ד קיבלה שוב שליטה בשטח ציבורי וכי רט"ג מתנערת שוב מחובתה לנהל את הנכסים המופקדים בידיה לטובת כלל הציבור, על כל המשתמע מכך.

המכלול כולו מעלה חשש כבד שאלע"ד קיבלה שליטה בשטח ציבורי וכי רט"ג מתנערת שוב מחובתה לנהל את הנכסים המופקדים בידיה לטובת כלל הציבור, על כל המשתמע מכך

בעבר, בעקבות עתירה של עמותת עיר עמים לבג"ץ, הוגבלה יכולתה של רט"ג להתנער מסמכויותיה בשטחים המסורים לניהולה. ואכן, בעקבות ביקורת בית המשפט נעשו שינויים בחוזה בין רט"ג לאלע"ד ביחס להפעלת אתר עיר דוד.

אלא שאנשי עמק שווה טוענים כי חלק מהפגמים אליהם התייחס בית המשפט במפורש באותה העת לא תוקנו. למשל, הנפקת הקבלות על הכניסה לאתר שאמורות להיות מונפקות על ידי רט"ג. או קיומם של סיורים מודרכים מטעם רט"ג באתר, כפי שסברה המדינה שראוי בעת הדיון.

"התושבים לא מטומטמים", אומרת עליזה מאיר אפשטיין, תושבת אבו תור, "הם מבינים שיש פלישה דרך השיפוץ של הגיא למטה שכולל לא רק את עבודות הגינון והחווה אלא את הגשר שאושר מעל הגיא מהר ציון ושאמור להגיע ישירות אל בית הקפה של אלע"ד, 'בית בגיא', שממוקם בדיוק מעל החווה. באי המקום הם אוכלוסייה ציונית-דתית וזה נראה כמו ניסיון להתחבר ולייצר רצף אל נקודה שיש להם כבר בשכונה".

לדבריה, למרות שמה שקורה בסילוואן עדיין לא קורה באבו תור – זה מאיים. "התושבים גם יודעים שלפי התוכנית, עמוד של הרכבל שמתוכנן מעל גיא בן הינום ושאלע"ד שותפה לקידומו אמור להיות מוצב בדיוק בגן הציבורי שלנו – שנקרא גן העיוור או גן אבו אחמד – ולתפוס שליש ממנו. זה לכשעצמו גרוע.

"לפי התוכנית, עמוד של הרכבל שמתוכנן מעל גיא בן הינום ושאלע"ד שותפה לקידומו אמור להיות מוצב בדיוק בגן הציבורי שלנו ולתפוס שליש ממנו. זה לכשעצמו גרוע"

"לפני כמה שנים ישבנו עם העירייה, יהודים ופלסטינים, ותכננו את הגן הציבורי הזה. לשכונות הפלסטיניות יש בערך 3% מהגנים והאזורים הציבוריים במערב העיר".

ראוי לציין בהקשר זה שתחנתו האחרונה של הרכבל היא מרכז קדם – פרויקט עצום ממדים שאמור להעפיל על חומות העיר העתיקה ושמקדמת אלע"ד בשיתוף רט"ג בין שער האשפות לסילוואן.

"איך שהתחילו לעבוד שם, יש מחסום קבוע בירידה מהשכונה", מוסיף האני ע'יית, מנהל המרכז הקהילתי באבו תור. "הרכבים שלהם שחונים באמצע זה רעש וגם חיכוכים עם האנשים שהולכים ברגל.

שכונת אבו תור בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"מעבר לכך, גיא בן הינום היה תמיד אזור מעבר לתושבי ראס אל עמוד, סילוואן ואבו תור. אנשים נהגו לטייל שם, לעשות פיקניקים, להיאסף עם המשפחות. עכשיו מפחדים ללכת שם כי זה הפך לאזור בשליטת המתנחלים".

"גיא בן הינום היה תמיד אזור מעבר לתושבי ראס אל עמוד, סילוואן ואבו תור. אנשים נהגו לטייל שם, לעשות פיקניקים, להיאסף עם המשפחות. עכשיו מפחדים ללכת שם כי זה הפך לאזור בשליטת המתנחלים"

לדבריו, התחושה של הבעייתיות בהתנהלות מתחזקת גם לנוכח ההתדיינות המשפטית המתמשכת מזה כעשור סביב הבעלות על בית הקפה של אלע"ד – מאבק שמנהל הבעלים הפלסטיני של הנכס.

עורך דין עלי סאהר, שמייצג כיום את תושב סילוואן ושגם על אדמתו בגיא בן הינום הפציעו כלי עבודה כבדים, מספר כי למרות הפעולות הנמרצות שנעשות בשטח, בעירייה מתעקשים שאין כל תכנון לבנייה שם.

בהמשך לתשובה של העירייה בהליך המשפטי, פנה סאהר למשרד הפנים בדרישה לבטל את ההכרזה על הגן (שמהווה מעין הפקעה ללא הפקעה). "הפסיקה של בית המשפט העליון קבעה שאם לא מימשת את ההפקעה במשך עשור עליך להשיב את הקרקע. מדברים כאן על גן לאומי? איפה התוכניות? איפה שיתוף התושבים?"

התנגשויות בגיא בן הינום בעקבות עבודות במקום (צילום וידאו: אחמד סומרין)

גם לשיטתה של עמותת "במקום", בגיא בן הינום יש כיום מפעל פיתוח שמתגבש ומתהווה ללא תשתית תכנון מספקת וללא הליך מסודר ושקוף.

מתצהיר שהגישה העמותה לבית משפט בעניין הגשר התלוי המתוכנן, עולה כי בשטח יש ריבוי יוזמות שמצטרפות למפעל פיתוח מקיף שיש ניסיון לאשר אותו במסלול ספורדי של אישורי בנייה של כל חלק בנפרד מבלי שמתקבלת תמונה כוללת שאפשר להתייחס או להתנגד לה מבעוד מועד.

בשטח יש ריבוי יוזמות שמצטרפות למפעל פיתוח מקיף שיש ניסיון לאשר אותו במסלול ספורדי של אישורי בנייה של כל חלק בנפרד מבלי שמתקבלת תמונה כוללת שאפשר להתייחס או להתנגד לה מבעוד מועד

לב המחלוקת היא השאלה האם התוכנית המקומית שחלה באזור הגיא, עמ/9 , הינה תוכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה – או שהיא רק בסיס להוצאת תוכניות מפורטות יותר. בתוכנית שאושרה בשנת 1976, ניתן למצוא סימנים סותרים לכאורה ביחס לשאלה.

בעמותת "במקום" גורסים בכל מקרה כי היאחזות בתוכנית כל כך ישנה כאילו אין צורך בחשיבה מחודשת היא בגדר אבסורד. בשנה שעברה הגיע העניין לפתחו של בית המשפט לאחר ש"שלום עכשיו" ועמותת עמק שווה עתרו נגד אישור הגשר התלוי מעל הגיא מכוחה של התוכנית.

מפת הצווים בגיא בן הינום שהכינה שלום עכשיו

אלא שבית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה וקבע כי ניתן היה להוציא היתר בנייה מכוח התכנית. יחד עם זאת, הוא מצא לנכון להזכיר כי האפשרות להוציא היתר בנייה תלויה לא רק בטיב התוכנית אלא גם בטיב הבקשה.

לנוכח המורכבות ואי הבהירות בנוגע לפיתוח הגיא, זמן ישראל פנה לעיריית ירושלים לקבל מידע על המתרחש. בעירייה סרבו לספק כל פרט קונקרטי בכלל זה על צווי הגינון שהוצאו או על מיקומם המדויק והסתפקו בתגובה כללית החושפת טפח ומכסה שניים.

התחושה שהתקבלה היא שהעירייה ושאר הגורמים שפועלים בגיא במשותף יוצאים נשכרים מהערפול בנוגע לסמכותם ופעילותם בו. נראה שבתנאים כאלה, עמותה פרטית שאיננה חייבת דין וחשבון לציבור יכולה להפוך לזרוע ביצועית מועדפת.

מימון אנונימי מארצות הברית

כוחה של אלע"ד על המרחב הציבורי הוא חסר תקדים ביחס לסטטוס שלה כגוף פרטי ולא שקוף ציבורית. כיום, התורמת הגדולה ביותר של העמותה היא אגודת הידידים של עיר דוד שרשומה בניו יורק.

מבט לעיר העתיקה משכונת סילוואן, 2014 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בשנת 2019 האגודה העבירה לעמותה כ-30 מיליון דולר – כמאה מיליון שקל – סכום עתק במונחים של עולם העמותות הישראלי. מקורם של כשני שלישים מהסכום בשישה תורמים בלבד. אחד מהם תרם 15 מיליון דולר. בניגוד לאינטרס הציבורי הישראלי, זהותם של התורמים נותרת חסויה בחסות החוק האמריקאי.

בשנת 2019 האגודה העבירה לעמותה כ-30 מיליון דולר – כמאה מיליון שקל – סכום עתק במונחים של עולם העמותות הישראלי. מקורם של כשני שלישים מהסכום ב-6 תורמים בלבד

בדיקה במסמכי הארגון מעלה עוד תהייה. לאורך העשור האחרון משמשים דוד בארי ויהודה מאלי, מראשי אלע"ד, כחברי מועצת המנהלים של אגודת הידידים. מכוח תפקידם הם אמורים לפקח מול רשויות המס האמריקאיות על כך שכספי התרומות משמשים את מטרתם המוצהרת. אלא שבה בעת הם מנהלים את המוטבת הישירה של הכספים. על פניו, מדובר בניגוד עניינים מובהק.

האם התורמים של אגודת הידידים מודעים למלוא המשמעות של הפעולות שנעשות בכספים? קשה לדעת.

בין מטרותיה המוצהרות של אגודת הידידים של עיר דוד היא "רכישת נכסים לטובת גילויים ארכאולוגיים וטיפוח עיר דוד". אף מילה מפורשת לא מחברת בין המיזם הארכאולוגי למציאות הדמוגרפית והפוליטית שהוא מוליד במזרח העיר.

עובד של עיר דוד בזמן בניית החווה החקלאית בגיא בן הינום (צילום: עמותת עמק שווה)

לפני יותר מעשרים שנה, פרסם עיתון "גלובס" כי מי שעמד בראש מנהל מס הכנסה בארצות הברית, שלדון כהן, גרס אז כי ארגון פילנתרופי שעוסק ב"חילוץ ירושלים מידי הערבים" לא זכאי להנות ממעמדו כארגון פטור ממס. הדברים נאמרו אז ביחס לאגודת הידידים של "עטרת כהנים".

אם לשפוט לפי הדוח השנתי של אלע"ד באנגלית, שמופץ בחו"ל לתורמים פוטנציאלים על ידי אגודת הידידים, הפלסטינים כבר ממילא אינם קיימים. על אף שהפעילות שמתבצעת בכספי התרומות נעשית בלב ריכוזי האוכלוסייה שלהם, המרחב הגראפי נקי מנוכחותם.

ירושלים משורטטת עבור התורמים, בניגוד למציאות, כמרחב מוריק ונינוח שבו מתבצעת רק פעילות ארכאולוגית הרואית של גילוי העבר המזהיר. זהו גם המסר שמופץ לציבור הישראלי בפעילויות חינמיות ורגועות באתרים השונים בעיר.

וזו גם התחושה שמונחלת במיזם החקלאות הקדומה. לא ניתן היה לשמוע כאן את המידע הכמעט מתבקש על מי ששימרו במסורתם את המלאכות הקדומות שנעשה מאמץ להלאים כיהודיות או תנ"כיות בלבד – הפלסטינים שמתגוררים כאן מכל עבר והולכים ומדירים כעת את רגליהם מהגיא.

בניגוד לדברי רט"ג על היותו של האתר פתוח לכל, הצביעו העובדות בשטח שכניסתם של פלסטינים למתחם לפחות בימי הפסטיבל הייתה בעיקר לטובת שירותי ניקיון.

החווה החקלאית בגיא בן הינום (צילום: נורית מלכין)

תגובות

רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים פועלת באזור גיא בין הינום, בהתאם לחובתה ומכוח סמכויותיה ועל-פי חוק. במוקד החקלאות הקדומה לא נעשה שימוש בצווי גינון.

גיא בן הינום הוא חלק מגן לאומי מוכרז לפי תכנית עמ/6 במקום גם חלה תכנית מפורטת עמ/9 שמתוקפם ניתן לבצע את עבודות הפיתוח וטיפוח המקום. הביצוע נעשה עם תכניות עבודה מפורטות וליווי צמוד של צוות היגוי של רט"ג.

"בהכשרת שטחים לחקלאות מסורתית, שיקום טרסות, שתילת צמחים מקומיים, שיחזור מערכות מים קדומות, יש גם ביטוי של צוות הבנייה בהתאם לתוואי השטח, בשיתוף בני נוער ומתנדבים.

כאמור, העבודות מתבצעות על-פי תכניות מפורטות, לא לכל פעולה של שיקום טרסה והסדרת שביל נדרשת תכנית מפורטת.

א. רט"ג מפעילה את עמותת אלע"ד בהתאם לחוק וכל זאת בהתאם ליעדים לתכניות ולתכנים שהרשות מציבה.

ב. הפעלת אלע"ד בעיר דוד נעשית בהתאם לפסיקת בג"צ ובהתאם לחוק.

ג. נציגי רט"ג מרבים להימצא במקום, דגלי רט"ג וכל סממן אחר מופעים בשטח, על חולצות המדריכים מתנוסס סמל רט"ג ולצידו גם סמל עיר דוד, ייתכן שהיה מדריך או מאבטח שלא הכירו את מבנה המיזם אנחנו לא מצפים מכל עובד זמני שיכיר את מבנה המיזם. לגבי התכנים – הנושא הוא חקלאות קדומה, גידולי שלחין, הפעלת בית בד, דריכת ענבים בגת, סדנאות לסיתות באבן וכדומה, תכנים מזמינים לכל אדם.

ד. המיזם פורסם על-ידי הרשות תוך פירוט המטרות של שחזור נוף החקלאות הקדומה, הפרסום נעשה בהתאם לתקנות חובת מכרזים וכל שותף פוטנציאלי יכול היה להציע הצעתו במסדרת מיזם משותף והצעה זו הייתה נבחנת על ידי הדרגים המקצועיים ברט"ג.

ה. התכנים של הפעלת החווה ממוקדים בנוף החקלאות הקדומה, הפעלת הפסטיבל הנוכחי באופן מיידי הייתה הרחבה של אירוע "אוטו אוכל" של הרל"י. הלקחים היו מאוד חיוביים והם יסייעו לנו לבניית תכנית הפעלה להמשך.

ו. הרשות משקיעה מאמצים רבים במיזם בצוותי ההיגוי התכנון וליווי ההפעלה, זה מיזם של הרשות לכל דבר ועניין.

ז. אכן, החווה פתוחה לכל. אנו פוגשים בשטח את תושבי המקום מאבו תור ומסילוואן ומקבלים מהם שבחים על-כך שהפכנו אזור מוזנח ובלתי מזמין למקום נעים ומטופח. היו גם בקשות פרטניות להסדרת נקודות מסוימות באזור שנענו להם בחיוב.

ח. בית הקפה הנו מחוץ לגן הלאומי.

ט. כל העבודות במקום נעשו בהתאם לחוק והתאם להנחיות עיריית ירושלים כולל עבודות הגידור.

י. איננו רואים כל מניעה לגדר שטח מתוקף צווי גינון . הגידור נועד לצורך בטיחות וביטחון. כאמור השטח פתוח לכלל המבקרים ככל שתיהיה פניה כל שהיא מצד בעל קרקע לאפשר לו כניסתו לשטח גם מחוץ לשעות הפעילות הפניה תענה בחיוב.

יא. רט"ג הינה גוף מקצועי. לשטחי המורשת הנמצאים באגן העיר העתיקה חשיבות לאומית ובין לאומית מהמדרגה הראשונה. רט"ג מכבדת זכויות של בעלי קרקע ולא הפקיעה אף חלקה בכל האזור. לצערנו הרב, אזורים רבים במזרח העיר כמו אזור גיא בין הינום, הפכו להיות אתרי פסולת שעד היום סבלו מהצתות בכל קיץ. רט"ג רואה חובה לשקם אזורים פגועים ולפתח אותם לרווחת קהל המבקרים התיירים ולטובת תושבי האזור.

יב. רט"ג פרסמה את תכנית האב לכל עבודותיה בגנים הלאומיים שבאזור. תכנית זו נמצאת באתר הרשות בפרק "שימוע ציבורי". העבודות לשחזור החקלאות הקדומה הם בהתאם לתכנית זו.

בנוגע להרס שנגרם באחת החלקות בגיא בן הינום לא התקבלה עד עתה תגובה.

עיריית ירושלים

מתחם גיא בן הינום עובר בשנים האחרונות תהליך פיתוח חסר תקדים. לצד פיתוח תשתיות ונראות המרחב הציבורי והפיכת המקום לריאה ירוקה נוספת, מתקיימים באתר אירועי תרבות ופנאי שונים, כגון פסטיבל אוטו אוכל, טיפוס בגיא חינמי, שיעורי יוגה חינמיים ועוד.

הפעילויות הציבוריות במתחם מבוצעות על ידי גורמים שונים וביניהם עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות והכל בהתאם לאישורים הנדרשים ולתוכניות המאושרות.

 עמותת אלע"ד

מיזם החקלאות הקדומה בגיא בן הינום חושף לציבור פן נוסף של החיים בירושלים. המיזם המתקיים בגן הלאומי סביב חומות ירושלים, מנוהל על ידי רט"ג ומופעל על ידי אלע"ד, במתכונת דומה לזו הפועלת בהצלחה באתר עיר דוד.

המיזם, המונגש גם לבעלי מוגבלויות, מאפשר לקהל נוסף ואחר לחוות פעילות חקלאית ולהיחשף למלאכות קדומות שהיו פעם חלק בלתי נפרד מהמרחב. זאת במקביל ללימוד ולשמירה על ערכים עכשוויים כמו קיימות והגנה על הסביבה.

'פסטיבל בגיא' שנערך בשלהי החופש הגדול הביא קהל רחב ומגוון – מכל קצות החברה והארץ – לטעום לראשונה מפירות המיזם, והציבור מוזמן לפסטיבל שיתקיים בחגים הקרובים.

ההתקשרות של אלע"ד עם רשות הטבע והגנים נעשית, כמובן, על פי כל דין ובהתאם לכל כללי המינהל התקין, ואף אושרה על ידי בג"ץ. מתוצאות ההתקשרות והפיתוח המרהיב נהנים כלל המבקרים, כמו גם התושבים המתגוררים בסמוך למוקדי הפעילות. תחת הנהלת רט"ג הופך מרחב ירושלים הקדומה נקודת משיכה לתיירים ומקור פרנסה לתושבים.

מרחב שסבל מהזנחה ומקיפוח במשך שנים נהנה בשנים האחרונות מהשקעות ממשלתיות, עירוניות ופרטיות (של אלע"ד הודות לתרומות נדיבות שמדווחות כדין). מורדות הר ציון ששמם, מוריקים כעת, ושטחים חקלאים מניבים כל טוב.

בחלק מהפעילות ההשתתפות היא בתשלום, ובהתאם לכללי רט"ג, וחלקים אחרים של הפעילות פתוחים בחינם לקהל הרחב. ההתנהלות החשבונאית מבוצעת כדין. הדרכות שניתנות על ידי אלע"ד מפוקחות על ידי רט"ג, אך יש לציין שהביקור בגן הלאומי פתוח להדרכות פרטיות נוספות של אחרים, ושאינן מפוקחות.

חלק מהשאלות עושות שימוש בטרמינולוגיה שנודף ממנה ריח גזעני. שימוש בביטויים כמו "סילוק" ו"השתלטות" הינו בגדר של הוצאת דיבה ואנו דורשים להימנע מתיאורים מסולפים כאלה שאין בינם לבין המציאות דבר, והם עלולים לגרום נזק לתדמיתה של העמותה הפועלת על פי חוק.

אגודת הידידים בארה"ב היא גוף נפרד מאלע"ד, המתנהל על פי הכללים הנהוגים במדינת התאגדותו. אין ולא נמצא כל פסול בפעילות האגודה, והיא נהנית מאישורי ניהול תקין ומאישורי רשויות המס הנדרשים. הטענות המועלות נגד האגודה ופעילותה גובלות בגזענות ובלשון הרע. מוצע לכתבת לפנות לאגודה לקבלת תגובה הולמת.

אגודת הידידים של עיר דוד בארצות הברית

פרויקט עיר דוד הביא לתחייה מחודשת מדהימה של אחד המקומות ההיסטוריים החשובים ביותר בעולם – ירושלים העתיקה, אתר בעל חשיבות אדירה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. מיליוני אנשים מרקעים שונים ביקרו בעיר דוד והתחברו להיסטוריה המדהימה של האתר. זו אחת הדוגמאות הטובות ביותר בעולם לארכאולוגיה אשר מוציאה לאור אלפי שנים של ארכאולוגיה והיסטוריה המהוות את היסודות התרבותיים של חלק גדול מהציביליזציה.

גם התורמים לפרויקט הם אנשים ממגוון רקעים. עם כל הכבוד לדאגותיכם בנוגע לצורה ולתוכן של פרסומי המידע שלנו לתורמים, תומכינו מודעים לכל היבטי הפרויקט, ואנו מפרסמים עשרות רבות של פריטי מידע המשקפים את מגוון הפרויקטים של הארגון.

אני דוחה את הנחת היסוד הטמונה בטענותיכם, שמשתמע מהן כי רכישת אדמה בירושלים – עיר הבירה של מדינת ישראל – בידי יהודים אינה הולמת בצורה כלשהי. הטענות הללו מעלות ריח של דעות קדומות וגזענות, ובטוחני כי איש לא היה מעז לטעון באופן דומה שאין להתיר למוסלמים ולנוצרים לרכוש אדמה בירושלים, דבר המנוגד לחוק במדינת ישראל.

הרעיון והמציאות של יהודים וערבים שחיים יחד הפכו את עיר דוד לאחת השכונות המעורבות השלוות ביותר בכל העיר. תמיד תוכלו למצוא חברים מסוימים בקהילה הערבית שיתמכו בטענותיכם, אנשים המתנגדים למפעלם, אולם נותרת בעינה העובדה כי מאות משפחות בעיר דוד – הן ערביות והן יהודיות – מפיקות תועלת מהרעיון שערבים ויהודים יכולים לחיות יחד בשלום.

"ידידי עיר דוד" היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתפקוד תקין של ארגון ללא מטרות רווח. בניגוד להצהרה בעלת האופי הפוליטי שציטטתם, אשר הוצאה מהקשרה באופן חסר אחריות לפני 25 שנה, ארגון "ידידי עיר דוד" מקפיד לעמוד בתקנות רשות המסים האמריקאית, בכלל זאת בהרכב מועצת המנהלים שלנו ובהליכים התקינים שאנו מפעילים. פעילותנו המתמשכת והמוצלחת מזה 21 שנה היא ההוכחה הטובה ביותר להתנהלות העסקית הבריאה שלנו.