הבחירות לנשיאות תוניסיה, ארכיון (צילום: AP Photo/Hassene Dridi)
AP Photo/Hassene Dridi

תוניסיה, תקוות האביב הערבי, חוזרת להיות אוטוקרטיה

החוקה החדשה של תוניסיה מרחיבה באופן משמעותי את סמכויות הנשיא אבל התוניסאים כבר לא מפחדים ממהפכות ● בזמן שנסראללה מאיים על ישראל, האזרחים בלבנון רבים על לחם ● אחוזי הגירושים בעולם הערבי בשיא ● הביקור של שר החוץ הרוסי במדינות אפריקה מוכיח שרוסיה רחוקה מלהיות מבודדת ● וגם, השבוע ב־1956: נאצר מלאים את תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

תוניסיה, ערש האביב הערבי, חזרה להיות אוטוקרטיה

"לפני 11 שנים דרשנו שינוי, לחם וכבוד. היום הם אנחנו דורשים בעיקר לחם", כך אמר השבוע אזרח תוניסאי בריאיון רחוב כשהתבקש להסביר מה החזיר את השלטון האוטוריטרי לארצו.

האויבים העיקרים של הדמוקרטיה התוניסאית הצעירה שנולדה במחאות האביב הערבי, שכונה בתוניסיה "מהפכה היסמין" בשלהי 2010 – הם האבטלה, העוני והאינפלציה הגבוהה. השבוע התוניסאים הצביעו על חוקה חדשה במסגרת משאל עם שהתקיים כשנה אחרי שהנשיא קייס סעיד פיטר את ממשלתו ופיזר את הפרלמנט.

סעיד הסביר אז שהצעד הזה הכרחי משום שבמדינה שוררים כאוס ואנרכיה. הוא גם רמז שהכוחות האסלאמיים בפרלמנט (כלומר מפלגת א־נהדה) מנסים לפגוע בסמכותו ומאיימים בהפיכה. כבר אז רבים האשימו את הנשיא בפגיעה בדמוקרטיה ובניסיון לגרוף כוח אבסולוטי במדינה. השבוע הם קיבלו אישור לכך – החוקה החדשה מעניקה לו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות.

ההשתתפות במשאל העם הגורלי הייתה נמוכה באופן יחסי, אך גבוהה מהמצופה ברקע קריאות האופוזיציה להחרים את ההצבעה ולמנוע מההליך הזה לגיטימיות כלשהי. באופוזיציה התוניסאית האשימו את אנשי הנשיא בזיוף תוצאות המשאל ובמחלקת המדינה האמריקאית הביעו חשש מכך שהחוקה החדשה לא מכילה איזונים ובלמים הנחוצים למשטר דמוקרטי.

סעיד הסביר אז שהצעד הזה הכרחי משום שבמדינה שוררים כאוס ואנרכיה. הוא גם רמז שהכוחות האסלאמיים בפרלמנט (כלומר מפלגת א־נהדה) מנסים לפגוע בסמכותו ומאיימים בהפיכה

מי שתמכו במהלך הזה בשקט היו המשטרים הערביים במפרץ ובצפון אפריקה, שתומכים בקייס סעיד ובמלחמתו נגד מפלגת א־נהדה המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים האסלמיסטים. שם מבטיחים להעניק לתוניסיה את הסיוע הכלכלי הדרוש על מנת להרגיע את הרוחות ולחזק את שלטונו של סעיד.

כרגע נראה שהניסיון הדמוקרטי בתוניסיה נכשל כישלון חרוץ. אולם, תוניסאים רבים מאמינים שבמהלך האביב הערבי נשבר מחסום הפחד, ואם קייס סעיד לא יצליח לקדם את הרפורמות הדרושות ולשפר את מצבם גם לאחר שסמכויותיו הורחבו – הם כבר ימצאו את הדרך לכיכרות המהפכה.

משבר החיטה נותן את אותותיו בלבנון

בזמן שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ממשיך לאיים על ישראל ומבטיח שלא יחכה 40 שנים – משבר המזון בלבנון הולך ומחריף. השבוע, לבנונים רבים עמדו במשך שעות בחום הכבד ליד המאפיות והמתינו ללחם. ההמתנה המייגעת הביאה ללא מעט קטטות כשהאזרחים הלבנונים ניסו למנוע מאחרים להתפרץ לתור או לרכוש מעבר למכסה.

שר הכלכלי הלבנוני אמין סאלם הבטיח שבימים הקרובים ייכנסו למדינה כ־49 אלף טונה של חיטה ושהמדינה תעשה הכול כדי למנוע את התרחבות המשבר הנוכחי. "לא רק האירועים הגלובליים פוגעים בנו. קמח נגנב מהמדינה שלנו", אמר סאלם ורמז כי סוחרי חיטה וקמח ספסרו במוצרים ושלחו מטענים מחוץ לגבולות המדינה.

בכל אופן, משבר החיטה העולמי נמשך: רק לפני שבוע נחתם באיסטנבול "הסכם החיטה" בין רוסיה, טורקיה והאו"ם, אך מאז הספיקה מוסקבה להפר את ההסכם, לירות על נמל אודסה ולגרום לכך שהתבואה שנאגרה שם לא תישלח.

באיחוד האירופי ובאו"ם בודקים דרכים חלופיות להוצאת החיטה האוקראינית בתנאי המלחמה, אך כרגע נראה שמחירי הלחם רק ימשיכו לעלות. ההשלכות הכלכליות והמדיניות במזרח התיכון עלולות להיות קשות מאוד.

באיחוד האירופי ובאו"ם בודקים דרכים חלופיות להוצאת החיטה האוקראינית בתנאי המלחמה, אך כרגע נראה שמחירי הלחם רק ימשיכו לעלות

אחוזי הגירושים בעולם הערבי מרקיעים שחקים

חוסר היציבות הכלכלית והמשברים החברתיים והפוליטיים העמוקים שמשתוללים במדינות הערביות משפיעות לרעה גם על יציבות חיי הנישואין, כך לפי מחקר חדש של מרכז הקבינט המצרי למידע. כמיליון זוגות מתרגשים מדי שנה במצרים וכווית – מדינה עשירה יחסית – שתופסת באופן קבוע את השורות הראשונות בקרב המדינות הערביות מבחינת מספרי המתגרשים.

כ־47% מהזוגות הנישואים בכווית מתגרשים, כ־37% בקטר ובירדן. במקרים מסוימים, גירושים פשוט הפכו לקלים יותר בקרב מדינות רבות שהקלו על החקיקה המאפשרת לאישה לתבוע גירושים במקרה של אלימות פיזית מצד בעלה.

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
גירושין, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

מצד שני, יש גם התאמה בין אחוזי האבטלה לאחוזי הגירושים. בערב הסעודית נמצא כי בקרב הזוגות המתגרשים, כ־24.9% היו מובטלים. בעוד שעורכי הדין מברכים על המגמה, אנשי הדת מודאגים מאוד מהתופעה. לאחרונה מספר דרשנים סעודים החלו בקמפיין נגד הגירושים, שבמסגרתו הם מציעים לקדם טיפולים פסיכולוגיים או גישור לפני ההחלטה הסופית.

לאחרונה מספר דרשנים סעודים החלו בקמפיין נגד הגירושים, שבמסגרתו הם מציעים לקדם טיפולים פסיכולוגיים או גישור לפני ההחלטה הסופית

לרוסיה עדיין לא חסרים חברים במזרח התיכון ובאפריקה

השבוע שר החוץ סרגיי לברוב פתח בסדרה של ביקורים מדיניים ביבשת אפריקה. המסע שלו החל בקהיר ונמשך בקונגו, אריתריאה ואוגנדה. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה לעגה בערוץ הטלגרם שלה לניסיונות המערב לבודד את רוסיה. "אתם רואים כמה כתבים הגיעו כדי לסקר את מסיבת העיתונאים של לברוב? זה נקרא בידוד?" כתבה זכרובה.

תוך כדי הביקור, זכרובה גם גערה בתקשורת בדרום אפריקה שהאשימה את רוסיה ופרסמה "דברי בלע על האחריות הרוסית למשבר החיטה העולמי". דברי בלע או לא, במזרח התיכון ובאפריקה רבים מאמינים שרק יחסים טובים עם מוסקבה יצילו אותם מחרפת רעב.

בעוד שבכל המדינות האפריקאיות, כולל מצרים, מתמקדים באספקת התבואה, במצרים מתחזקים את היחסים עם רוסיה גם בגלל מעורבותם בהקמת הכור הגרעיני האזרחי הראשון באל־דבעה וגם בגלל שבקהיר כמו גם במוסקבה מעדיפים עולם מולטי־פולרי והחלשת הדומיננטיות האמריקאית.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם מקבילו מקונגו קלוד גאקוסו, 25 ביולי 2022 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP)
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם מקבילו מקונגו קלוד גאקוסו, 25 ביולי 2022 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP)

הנשיא האגדי של מצרים גמאל עבד אל־נאצר האמין ב"נייטרליות חיובית" ועד שלב מסוים ניסה לתחזק קשרים טובים עם וושינגטון ועם מוסקבה. הניסיון הזה לא צלח ומצרים פנתה לברית המועצות לשעבר לסיוע צבאי וכלכלי.

מאז 2014 הנשיא א־סיסי שוקד על חימום היחסים עם רוסיה. גם היום, לאחר הפיאסקו המשמעותי של הצבא הרוסי באוקראינה, במצרים מקדמים פרויקטים כלכליים משותפים ארוכי טווח

המגמה הזאת השתנתה בימי הנשיא אנואר סאדאת, שידע כי על מנת להחזיר את סיני ולשקם את עוצמתה של מצרים – הוא זקוק לאמריקאים. המגמה הזאת נמשכה גם בימי חוסני מובארכ על רקע התפרקות ברית המעוצות. בזמן הזה נהנתה ארה"ב מהשפעה כמעט אבסולוטית על ענייני העולם.

מאז 2014 הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי שוקד על חימום היחסים עם רוסיה ומנסה לרקוד על כל החתונות. גם היום, לאחר הפיאסקו המשמעותי של הצבא הרוסי והציוד הצבאי הרוסי באוקראינה, במצרים שמחים לארח את השר לברוב ומקדמים פרויקטים כלכליים משותפים ארוכי טווח.

רק דבר אחד לא ברור – האם מצרים תמשיך לרכוש את הנשק הרוסי ותסתכן בסנקציות מערביות. שני הצדדים נמנעו מלדון בעניין זה בפומבי. כך או כך, כרגע נראה שקהיר ומוסקבה ממשיכות לשדר עניינים כרגיל, והעמדה הזאת משרתת היטב את שתיהן.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם נשיא אוגנדה יוורי מוסווני באנטבה, 26 ביולי 2022 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP, File)
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם נשיא אוגנדה יוורי מוסווני באנטבה, 26 ביולי 2022 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP, File)

היום הזה בתולדות המזה"ת: נאצר מלאים את תעלת סואץ

ב־26 ביולי 1956, הנשיא המצרי גמאל עבד אל־נאצר נאם בעצרת ששודרה ברחבי העולם הערבי לציון יום השנה הרביעי להפלת המלך פארוק במהלך הפיכת הקצינים החופשיים ב־23 ביולי 1952. הנשיא נאם בכיכר מוחמד עלי באלכסנדריה, מקום בעל משמעות מיוחדת עבורו. רק לפני כשנתיים – ב־26 באוקטובר 1954 – פעיל של "האחים המוסלמים" ניסה להתנקש בו באותה כיכר.

במהלך הנאום הוא השמיע מילת קוד סודית שהביאה להשתלטות על כל משרדי חברת תעלת סואץ – בפורט סעיד, סואץ, איסמעיליה. "ברגע זה, כשאני פונה אליכם", אמר נאצר, "חברת תעלת סואץ, בשם העם המצרי, כבר הולאמה".

הבשורה הזאת התקבלה בהתלהבות גדולה על ידי ההמונים במצרים. הצעד הזה גם הרוויח לנאצר לגיטימיות מוחלטת בארצו ובעולם הערבי

הבשורה הזאת התקבלה בהתלהבות גדולה על ידי ההמונים במצרים. הצעד הזה גם הרוויח לנאצר לגיטימיות מוחלטת בארצו ובעולם הערבי. בריטניה וצרפת – בעלות המניות הגדולות ביותר בחברת תעלת סואץ – ביקרו את המהלך הזה בחריפות.

באוקטובר החלה מלחמת סואץ אחרי שב־29 באוקטובר 1956 חצו כוחות ישראליים את חצי האי סיני, הכריעו עמדות של צבא מצרים והתקדמו במהירות ליעדיהם. יומיים לאחר מכן הפציצו מטוסים בריטיים וצרפתיים שדות תעופה מצריים באזור התעלה. המלחמה הסתיימה בעקבות התערבות אמריקאית. נאצר יצא ממנה בתור המנהיג הבלתי־מעורער של העולם הערבי.

עוד 1,116 מילים
סגירה