המשא ומתן העקיף בין ישראל ולבנון, בתיווך אמריקאי, הגיע בימים אלה לישורת האחרונה. דיווחים משתי הבירות מקרינים אופטימיות (למען האמת, מרבית הפרטים מגיעים מביירות), ותחושת דחיפות בולטת לפיה בימים הקרובים צפויה הכרעה, לכאן או לכאן.

המו"מ העקיף בין ישראל ולבנון, בתיווך אמריקאי, הגיע בימים אלה לישורת האחרונה. דיווחים משתי הבירות מקרינים אופטימיות ותחושת דחיפות בולטת, לפיה בימים הקרובים צפויה הכרעה, לכאן או לכאן

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין שהה בביירות ונפגש עם כלל גורמי הכוח הרלוונטיים – פגישה משולשת עם הנשיא מישל אעון, רה"מ נג'יב מיקאתי ויו"ר הפרלמנט נביה ברי (זה האחרון "מייצג" לצורך העניין את החזבאללה). מייד לאחר מכן חצה (שלשום) את הגבול לישראל ונועד עם רה"מ יאיר לפיד.

בעוד שבישראל נשמר בדרך כלל שקט תקשורתי, וטוב שכך, הרי בביירות ההתייחסויות הפומביות מרובות למדי. מעניינות במיוחד אלו של החזבאללה, שכן יש בהם כדי להעיד על כיוון הדברים ואף על האופן שבו הארגון כבר "צובע" את תוצאות המו"מ האפשריות.

עיתון "אלאח'באר", המזוהה עם החזבאללה, הציב את המשוואה הבאה בדיווחו מהיום (3.8): השלב הבא יוגדר כ"מלחמת המים" או "הסכם הים".

לתשומת לב: שני הקצוות אינם מלחמה או שלום, אלא מלחמה או הסכם, ובכך מדגיש הארגון, כי אף אם יושג הסכם, אין פירושו צעד לשלום, אלא הסכם גרידא.

#نصر_الله يذكّر: الوقت ضيّق… وننتظر الردّ خلال أيام | إسرائيل تقرر اليوم: حلّ أو حربhttps://t.co/97acJzGJ9e

— جريدة الأخبار – Al-Akhbar (@AlakhbarNews) August 3, 2022

זאת ועוד, הדוברים השונים, ביניהם נסראללה, כמו גם יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, מבהירים כי הם מצפים לתשובות תוך ימים ו"לכל היותר שבוע", וכי מדובר במצב בו "הממשלה וההתנגדות חד הם" בהקשר זה.

אם-כן, ניכר היטב שבצד הלבנוני מעוניינים מאד להגיע להכרעה מיידית, וכפי שנביה ברי הבהיר למתווך האמריקאי במפגש המשולש דלעיל, כך על-פי דיווח "אלאח'באר", כי לא ניתן שפרק הזמן למו"מ יהיה ארוך יותר, ובמשתמע לא ניתן "להחזיק" את העמדה הלבנונית המאוחדת יותר משבוע.

ניכר שבצד הלבנוני מעוניינים מאד להגיע להכרעה מיידית, וכפי שנביה ברי הבהיר למתווך האמריקאי במפגש המשולש, על-פי דיווח "אלאח'באר", לא ניתן שפרק הזמן למו"מ יהיה ארוך יותר

זה מעיד, כמובן, על העניין הלבנוני להגיע להסכם, בראש ובראשונה מצדו של הנשיא, אולם גם מצדם של יו"ר הפרלמנט ובני בריתו (ולעיתים גם יריביו, במידה מסוימת) בעדה השיעית החזבאללה.

מה שבא לידי ביטוי ברור נוסף: עניינו של החזבאללה לקבוע, כבר בשלב זה, את "כותרת הסיום", קרי: בזכות ההתנהלות הקשוחה מצידו, כולל האיומים והאולטימטום, כפי שברצונו להציג אותו, שהציב לישראל, לבנון קרובה להישגיה.

ומה ביחס לישראל?

כאמור, בשלב זה ישראל ממעטת עד מאד בהצהרות פומביות, ומבחינות רבות טוב שכך (כך נוהגים במו"מ). אין הכרח, ולבטח לא בשלב זה, להצטרף ל"מלחמת תודעה" ישראלית-לבנונית, אף אם אין לבטל כליל את חשיבותה.

מבלי שיש בידינו את כל הפרטים ביחס להצעות שהוחלפו בין הצדדים, האינטרס הישראלי להגיע להסכם ברור. הכללתו של שדה הגז כריש במים הכלכליים הישראליים עולה מכל הדיווחים בנדון. שאר הסוגיות הנדונות נוגעות להתחייבותן של החברות הבינלאומיות הרלוונטיות (מדובר ב-TOTAL הצרפתית, ונראה שהנושא נדון גם בביקורו האחרון של רה"מ לפיד בפריז) לקדוח בצד הלבנוני, ובנוסחאות השונות, החשובות, כיצד לנהוג במקרה של גז משותף, או כזה שנמצא משני צדי הקו הימי, ללא מעורבותן של שתי הממשלות (זאת, על מנת למנוע מצג של שיח מדיני ישראלי – לבנוני ישיר כלשהו).

(אגב, האם אפשר שהסכמה ישראלית – לבנונית תעודד הסכמה דומה בין שתי מדינות ידידותיות כישראל וקפריסין, שטרם מצאו נוסחת פשרה לשדה המשותף ביניהן אפרודיטה-ישי?).

בשלב זה ישראל ממעטת עד מאד בהצהרות פומביות, ומבחינות רבות טוב שכך (כך נוהגים במו"מ). אין הכרח, לבטח לא בשלב זה, להצטרף ל"מלחמת תודעה" ישראלית-לבנונית, אף אם אין לבטל כליל את חשיבותה

מכל מקום, ראוי לעמוד על שתי נקודות נוספות:

1

האחת נוגעת לזירה הפוליטית הפנים-לבנונית, שם ניכר שהנשיא אעון, שנטל לידיו את ההובלה בנושא, הצליח לייצר הסכמות אד-הוק בין גורמי הכוח הרלוונטיים. לא ברור כמה זמן ההסכמות יחזיקו מעמד, מבלי שברור אם כוללות גם הסכמות ביחס לבחירתו של הנשיא הבא.

כידוע, כהונתו של הנשיא מסתיימת בסוף אוקטובר השנה, ומסתמן שסיכוייו של חתנו, ג'בראן באסיל, פחתו. על-פי דיווחים שונים מסתמן, כי החזבאללה מעדיפים לתמוך במועמד אחר. כך או כך, נראה שסוגייה זו אינה קשורה כעת, כפי שהיה בעבר, להסכם אפשרי עם ישראל.

2

השנייה, מתייחסת ליום למחרת הסכם אפשרי. מבלי לפסול אפשרות של כישלון המו"מ, שכן עסקינן בלבנון (ולמרות הרוח האופטימית הנושבת כעת) – הרי שפשרה ישראלית-לבנונית עשויה לתרום להשתלבות לבנונית בתהליכים האזוריים המרתקים שמתקיימים במזרח הים התיכון בשנים האחרונות.

סביר מאד, שהחזבאללה, ואולי גם גורמים אחרים, יעשו כל מאמץ למנוע מצג של התקדמות מדינית בין ישראל ולבנון. אולם אם ניתן יהיה לקדם השתלבות לבנונית במה שנראה בבירור כ"עניין אירופי בגז ממזרח הים-התיכון", דיינו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/