אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

בואנ'ה, פחד אלוהים מה שקורה פה. אני לא מצליח להירדם בלילה מרוב חרדות.

אחי, תירגע, חבל על הבריאות שלך. מה כל כך מפחיד אותך?

מה מפחיד אותי? הכול! הנחשים, העקרבים והצבועים שמתגלים מדי יום בפרקליטות ובמשטרה. זה גן חיות מה שהולך כאן.

תן לי דוגמה.

טיוח מעשים פליליים. שימוש בתרגילי חקירה מפוקפקים. הדלפות מגמתיות. קשרים פסולים עם משפחות פשע. הריקבון מגיע עד לצמרת, עד למפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. אני אומר לך: הדג מסריח מהראש. הקש שבר את גב הגמל. אדם לאדם זאב.

יש לך עוד קלישאות עם בעלי חיים?

בטח. מי שמהמר על הסוס הלא נכון, שלא יופתע כשבסוף החזירים ינצחו. ומי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא כשהוא יתעורר עם פרעושים.

יפה. ועכשיו בוא נעזוב את ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק ונחזור למציאות. אני מסכים איתך שיש בעיות גם בפרקליטות וגם במשטרה. אבל לא צריך לנפח אותן ובטח שלא מומלץ להיכנס להתקף חרדה.

איך אפשר שלא?

המשטרה והפרקליטות הם גופים גדולים עם המון כוח, תככים ופוליטיקה. ברור שצריך לפקח עליהם בשבע עיניים. אפילו בשבעים עיניים. אבל אלה לא גופים רקובים או מזוהמים. רחוק מזה. בכלל, יש עכשיו נטייה להגזים ולתאר כל תקלה קטנה שמתגלית במערכת כ"ריקבון". אל תיסחף למחוזות הפראנויה של הדיפ-סטייט. תשאיר את זה ליאיר נתניהו והתומכים המטורללים שלו.

תגיד לי, אתה נורמלי? "תקלה קטנה"? אנחנו חיים באותה מדינה? אתה יודע בכלל מה קורה?

אולי פספסתי משהו. ספר לי.

שמעת שהמשטרה שתלה תוכנות ריגול בטלפונים של מאות אזרחים תמימים בלי אישור ובלי צווים, כדי לעקוב אחרי מנכ"לים של משרדי ממשלה, פעילים חברתיים וראשי ערים?

פרשת "כלכליסט"? עזוב, בחייך… התפרסמו השבוע המסקנות של ועדת הבדיקה המיוחדת שהוקמה כדי לברר לעומק את הטענות האלה. היא גילתה, שאמנם היו לא מעט ליקויים בעבודת המשטרה, אבל מתברר שהליקויים האלה לא קרובים בכלל לטענות החמורות שפורסמו ב"כלכליסט".

עכשיו מר זכויות אדם מקל ראש בתוכנות ריגול?

חס וחלילה. אני לא מזלזל בכלל בליקויים שהתגלו בעבודת המשטרה, ואין ספק שחייבים לטפל בהם בהקדם. אבל זה לא "ריקבון" ולא "התנהגות שמזכירה משטרים אפלים" כמו שטענו ב"כלכליסט". לא התגלה אפילו מקרה אחד שבו המשטרה שתלה רוגלות בלי לקבל קודם אישור משפטי ולא נמצאה שום ראיה לכך שהמשטרה יצאה לפישינג חסר מעצורים, ושתלה רוגלות בטלפונים של האנשים ש"כלכליסט" הזכיר.

ומי עמד בראש ועדת הבדיקה הזאת?

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים פליליים.

נו, בבקשה! למה שאני אאמין לוועדת בדיקה מטעם הפרקליטות, כשברור שהיא רק רוצה לשמור על התחת של המערכת, ולא אסמוך על עיתון רציני כמו "כלכליסט" שהציג את דו"ח מררי כהישג ענק, שהושג – כמו שהם כתבו השבוע בשער – "בעקבות תחקיר כלכליסט"?

כי כדאי לברור בזהירות את מקורות המידע שאתה בוטח בהם. אם "כלכליסט" היה מסתפק בחשיפת העובדה שהמשטרה משתמשת ברוגלות זה היה הישג חשוב. אבל זה לא מה ש"כלכליסט" עשו. אם נחזור לרגע לדימויים מעולם החי, ב"כלכליסט" טענו שיש במטבח מאורת צפעונים, שמתחת למקרר גר נחש קוברה ושמאחורי התנור חיה משפחת עקרבים. עכשיו הם מתגאים בזה שבזכותם התגלה במטבח ג'וק. תסלח לי, אבל זה לא רציני.

ולהאמין לפרקליטות ולמשטרה זה רציני?

חובה להיות חשדן תמיד ביחס לפרקליטות ולמשטרה. אבל כשאתה מקבל עליהם מידע מ"כלכליסט", אל תשכח לרגע ש"כלכליסט" שייך לנוני מוזס, המו"ל שהמשטרה חקרה והפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום חמור על שוחד בתיק 2000. וכולנו הרי שמענו איך נוני מוזס דיבר על העיתונאים שלו עם נתניהו. ככה שבמקרה הזה, לא צריך לדמיין או לנחש. כמו שכתב אפטון סינקלייר: "קשה לשכנע אדם להבין דבר מסוים, אם משכורתו תלויה בכך שלא יבין אותו".

עצם העובדה שב"כלכליסט" לא עורכים עכשיו חשבון נפש מקצועי, פומבי ונוקב ביחס למקורות המפוקפקים ולפרסומים המופרכים נגד המשטרה והפרקליטות, היא ראיה מספיקה לכך שהם מועלים בתפקידם העיתונאי. לכן אסור לבטוח בהם. או כמו שכתבה ויסלבה שימבורסקה: "דג הפירנה לא מפקפק בצדקת מעשיו. נחש הפעמונים מקבל עצמו ללא סייג. אין בנמצא תן עם ביקורת עצמית".

בסוף אתה זה שחוזר לדימויים מעולם החי. תגיד, מה אתה מציע חוץ מציטוטים יפים ממיטב הספרות העולמית? שכל אחד יבדוק מעכשיו כל עובדה וכל פרט שמתפרסמים, ויחפור כדי לברר מה האינטרסים הנסתרים שעומדים מאחוריהם? למי יש זמן וכוח בחום הזה? אנחנו גם צריכים לעבוד, לגדל ילדים, לחפש חנייה, להעלות סטוריז לאינסטגרם, להזמין בוולט ולעשות בינג' על סדרות בטלוויזיה.

זה נכון. ופה אתה באמת נוגע בבעיה עקרונית כואבת, שצריכה להדאיג את כולנו. פיזור הדעת של הציבור ופשיטת הרגל של העיתונות הפכו להיות הנכס הכי גדול של המניפולטורים המקצועיים.

אז מה עושים?

אין לי תרופת פלא. עוד לא המציאו ריטלין להפרעת הקשב הקולקטיבית הזאת. אבל יש לי עצה: להיות זהיר, לשמור על ספקנות בריאה ובעיקר – לשים לב מי מנסים בכוח להאכיל אותך במידע מניפולטיבי, להכניס אותך לחרדות ולגרום לך לא לישון בלילה. ולהבדיל בין אלה לבין מי שמתאמצים לשרת אותך כמיטב יכולתם, וגם אם הם מועדים או טועים פה ושם – הם עדיין פועלים לטובתך ולטובת הציבור.

סבבה. אני שמח בשבילך שאתה מצליח להישאר רגוע. ומה דעתך על זה שהפרקליטות גילתה שקציני משטרה בכירים, כולל מפכ"ל המשטרה, היו מעורבים בניסיון חיסול של קצינת משטרה, ושהם סגרו עסקאות במיליונים עם משפחת פשע, אבל פרקליט המדינה בכבודו ובעצמו החליט לטייח את החקירה הזאת, בתנאי שהקצין הכי מושחת והכי מסוכן במשטרה יסייע לפרקליטות להפיל את ראש הממשלה?

מה?! על מי אתה מדבר? על שי ניצן ורוני אלשיך? הם ידעו על קצין משטרה שמעורב בניסיון רצח של שוטרת וטייחו את החקירה כדי להשיג חומר על ראש הממשלה? מאיפה הבאת את הקשקוש הקונספירטיבי הזה?

לא שי ניצן ורוני אלשיך. מה פתאום. אני מדבר על פרקליט המדינה קובי הוניג ועל העסקה המפוקפקת שהוא סגר עם ניצב משנה ברק הראל המושחת, שיחד עם המפכ"ל דודו עיני, תפר קומבינות עם משפחת הפשע של סבלימינל. ופרקליט המדינה הזה בכבודו ובעצמו החליט להתעלם מחקירה סמויה של מח"ש ורשות המיסים, כולל כל המידע שהושג בהאזנות סתר, חלקן לא חוקיות, העיקר שיביאו לו חומר מפליל על ראש הממשלה.

בואנ'ה, אתה ירדת מהפסים. או שאתה חי בסרט.

זה לא סרט. זו סדרת טלוויזיה. "מנאייכ". לא ראית את העונה השנייה?

אתה אשכרה מביא לי עכשיו סיפורים מסדרת דרמה בטלוויזיה, כדי לשכנע אותי שבכירי המשטרה והפרקליטות רקובים וכל מה שהם רוצים זה לתפור תיקים לראש הממשלה?

"מנאייכ" זו לא סתם סדרה. זו הסידרה הישראלית הכי טובה של השנים האחרונות. והיא בתאגיד השידור הציבורי "כאן". נראה לך שהם היו משדרים אותה אם זה לא היה נכון?

מה עובר עליך?! "מנאייכ" זו סדרת דרמה! זו לא סדרת דוקו ולא תוכנית תחקירים. היא מצוינת, אני לא אומר שלא. כתב אותה רועי עידן, שהוא תסריטאי מחונן, שיודע לספר סיפור, לבנות דמויות אמינות ולשים בפיהן דיאלוגים משכנעים. אבל רועי עידן הוא גם איש ימין, שהייתה לו תוכנית רדיו עם אראל סג"ל, שמתארח קבוע בערוץ 14 ושמשדר ברדיו "גלי ישראל". רועי עידן הוא בן אדם עם אג'נדה פוליטית.

אז מה? בגלל שהוא ימני אסור לו לכתוב לטלוויזיה? רק לשמאלנים מותר?

חס וחלילה. ברור שמותר לו. רועי עידן הוא אחד הכותבים המוכשרים. אני גם לא נגד אמנות פוליטית, להפך. ואני גם לא מאלה שבטוחים שמה שהם מאמינים בו זה השקפת עולם נקיה ומה שהצד השני מאמין בו זו מניפולציה שעטופה באינטרסים. אני רק מציע לא לערבב בין הפנטזיות הדרמטיות הכתובות היטב של רועי עידן לבין המציאות. זה הכול. אני מזכיר לך שבתחילת כל פרק של "מנאייכ" מופיעה אזהרה: "הדמויות, הסיפורים והשמות בסדרה הינם פרי המצאת היוצרים וכל קשר בינם לבין המציאות הינו מקרי בהחלט".

שטויות. כולם יודעים שזה בסך הכול כסת"ח משפטי שדורשים עורכי דין. אם מה שמוצג במנאייכ לא אמיתי, איך זה שעמית סגל כתב, לפני שידור הריאיון שלו עם משה סעדה ממח"ש: "אתמול הסתיימה בכאן 11 העונה השנייה של מנאייכ. הערב בחדשות 12 – העונה השלישית"? עמית סגל הוא הרי עיתונאי, לא תסריטאי. הוא איש חדשות, לא דרמה.

תזכיר לי מה עמית סגל חשף בראיון עם משה סעדה ממח"ש?

למשל איך המשטרה טייחה את חקירת אום אל חיראן, כדי להגן על מפכ"ל המשטרה ולא לפגוע בחקירת נתניהו. שזה בול כמו ב"מנאייכ".

אני מציע לך לנסות להיזכר מתי עמית סגל התעניין פעם בדרמה ישראלית מקורית. או מתי היה לעמית סגל איכפת מחקירת מותו של ערבי. אם עמית סגל מתעניין פתאום בדרמה ישראלית ובחקירת מותו של אזרח ערבי – ואז מחבר אותם בתפרים גסים לתיקי נתניהו – זה בדיוק הרגע שבו כדאי לכולנו להיות ספקנים וזהירים, ולפקפק בכל מילה שיוצאת מפיו.

אז מה אתה מציע? שגם לפני ראיונות של עמית סגל בטלוויזיה תופיע שקופית שתזהיר שכל קשר בין מה שנאמר למציאות מקרי בהחלט?

וואלה… לא חשבתי על זה עד עכשיו. אתה יודע מה, זה לא רעיון רע בכלל.

שקופית האזהרה בפתח כל פרק של "מנאייכ" (צילום: צילום מסך, "כאן 11")

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות
סגירה