אילוסטרציה: קידוחי נפט (צילום: Getty Images via JTA)
Getty Images via JTA
אילוסטרציה: קידוחי נפט

כורים ובוכים

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

JTAבתחילת המאה ה־20, לואיס בלאושטיין – מהגר יהודי מליטא – ובנו ג'ייקוב רכבו על עגלה רתומה לסוס ברחובות בולטימור ומכרו דלק פחם וקרוסין לחנויות מכולת. בסופו של דבר הם הרחיבו את העסק לחברת דלק והמציאו משאבת דלק עם מד כמות, תחנות דלק ציבוריות ומשאיות הובלה לדלק.

כיום – אחרי יותר ממאה שנים – צאצאיהם משתמשים בהון הצבור כדי לממן, בין השאר, ארגוני צדק אקלימי וסביבה. המשפחה המורחבת הקימה קרנות נדבנות נפרדות, אך הן פועלות יחד דרך קבוצת בלאושטיין הפילנתרופית שהצהירה על עצמה שהיא פועלת "במסגרת המסורת היהודית, דאגה לצדק חברתי ולשוויון הזדמנויות".

כמה מענפי המשפחה תורמים לארגונים ירוקים גדולים, כמו הקרן להגנה סביבתית, ולקבוצות המתמקדות בהתארגנויות מקומיות כמו הפעילות הסביבתית של מערב הארלם או רשת הפעולה האקלימית של צ'סאפיק.

חלק מהכסף המשפחתי מושקע באקטיביזם אקלימי יהודי במובהק. מאז 2019 תרמה הקרן יותר מ־300 אלף דולר ל"חזון" – ארגון סביבה ותיק – ול"דיינו" – יוזמה חדשה יותר שנוצרה כדי לחזק את הייצוג היהודי בתנועת האקלים.

הפגנות מחוץ לוועידת האקלים בגלזגו, 9 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Nardus Engelbrecht)
הפגנות מחוץ לוועידת האקלים בגלזגו, 9 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Nardus Engelbrecht)

חלק מהכסף המשפחתי מושקע באקטיביזם אקלימי יהודי במובהק. מאז 2019 תרמה הקרן יותר מ־300 אלף דולר ל"חזון" – ארגון סביבה ותיק – ול"דיינו" – יוזמה חדשה שנוצרה כדי לחזק את הייצוג היהודי בתנועת האקלים

המייסדת והמנכ"לית של "דיינו" הרבָּה ג'ני רוזן אומרת שהיא אסירת תודה על "התמיכה החיונית והנדיבה" של קרן ג'ייקוב והילדה בלאושטיין ומוסיפה כי לנתינה הזאת יש משמעות מיוחדת בשל מקור העושר המשפחתי.

"כשקרנות כמו קרן ג'ייקוב והילדה בלאושטיין נותנות לארגון כמו 'דיינו' – שנלחם בתעשיית דלקי המאובנים – כדי לבנות עתיד יותר צודק ובר קיימא, זה כמו סוג של עשיית תשובה", היא אומרת. "זה כאילו שהם מנסים לעשות חשבון עם מקור העושר שלהם".

עושר יהודי אולי לא מתקשר באופן טיפוסי לנפט וגז, אבל משפחת בלאושטיין נמנית עם לפחות תריסר שושלות יהודיות גדולות שעשו הון מתעשיית הדלקים.

שושלות דלקי המאובנים היהודיות שונות בגודלן – חלקן בעלות הון של כמה מיליוני דולרים וחלקן בעלות הון של כמה מיליארדי דולרים – ובמידת מעורבותן בחיי הקהילה היהודית. חלקן, כמו משפחת שוסטרמן מטולסה שבאוקלהומה, תורמות ביד רחבה למטרות יהודיות, ואילו אחרות – כמו משפחת ג'ורג' קייזר – מעניקות בנדיבות לצדקה, אך מתרכזות ביוזמות חילוניות.

ג'ני רוזן, המייסדת והמנכ"לית של "דיינו",בהפגנה למען יישום תוכנית האקלים, וושינגטון, 15 בנובמבר 2021 (צילום: Jemal Countess/Getty Images for MoveOn)
ג'ני רוזן, המייסדת והמנכ"לית של "דיינו", בהפגנה למען יישום תוכנית האקלים, וושינגטון, 15 בנובמבר 2021 (צילום: Jemal Countess/Getty Images for MoveOn)

עבור כמה קרנות משפחתיות כמו קרן מקס מ' ומרג'ורי ס' פישר – תורמת גדולה בעולם היהודי – הנפט הוא לא יותר ממורשת עבר, המקור להון, אבל לא התחום העסקי הנוכחי.

אולם, יש גם פילנתרופים יהודים שעדיין קשורים לתחום הנפט והגז. סטייסי שוסטרמן, תורמת דמוקרטית גדולה, עומדת הן בראש הקרן הפילנתרופית של משפחתה והן בראש הגלגול החדש של חברת הקידוח המשפחתית "סמסון אנרג'י".

ג'ולי ברן פלאט, שמשמשת כיושבת ראש מועצת הנאמנים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, היא בת למשפחה שהקימה ומנהלת את "ברקסקו", חברת נפט שבסיסה בקנזס. השושלות הללו נבדלות גם בגישתן למשבר האקלים. כמעט כל היורשים סירבו להתראיין ולהתייחס לנושא.

חוסר ההיענות הזה פירושו שהציבור יכול לקבל הצצה למתרחש בחדרי הישיבות רק דרך ההצהרות הפומביות הנדירות או באמצעות היסטוריית התרומות של אותן קרנות. במקרים מסוימים נראה כי קיימים יורשים שחשים אחריות להשפעה של פליטות דלקי המאובנים על כדור הארץ. אולם, נראה שאף אחד מהם לא מכחיש לחלוטין את משבר האקלים.

בעל רכב מתדלק. אילוסטרציה (צילום: Jamal Awad/Flash90)
תחנת דלק: אילוסטרציה (צילום: Jamal Awad/Flash90)

משפחת בלאושטיין, שתורמת ל"דיינו" ול"חזון", סירבה להגיב לכתבה. ענף אחר של המשפחה – שתורם למטרות אקלימיות לא יהודיות – סיפק תובנות מסוימות לגבי האופן שבו בני המשפחה תופסים את אחריותם כפילנתרופים.

ג'ני בלאושטיין, שהסכימה להתייחס לנושא מטעם נאמני קרן מורטון ק' וג'יין בלאושטיין, אמרה כי העניין שלה במשבר האקלים לא נובע מרגשות אשמה.

מקורות העושר של המשפחה שלנו גורמים לנו להיות רגישים לנושאים האלה, אבל אני בהחלט מאמינה – ואני חושבת שהנאמנים האחרים יסכימו איתי – שהייתה לנו בדיוק אותה מידה של מחויבות [לנושא] גם בלי שום קשר אישי לתעשיית הנפט.

לדבריה, היא גם לא רואה את הנדבנות שלה כשלילת מורשת אבותיה. "המחויבות שלנו לנושא שינוי האקלים מבוססת על ערכי החיים של הורינו וסבינו, ערכים שלא נולדו מתוך אשמה או בושה, אלא מתוך כבוד לבני אדם".

נפט (צילום: AP)
נפט (צילום: AP)

"המחויבות שלנו לנושא שינוי האקלים מבוססת על ערכי החיים של הורינו וסבינו, ערכים שלא נולדו מתוך אשמה או בושה, אלא מתוך כבוד לבני אדם"

הסביבתנות של משפחת בלאושטיין גורמת לה להיראות כמו גרסה יהודית וקטנה יותר של משפחת רוקפלר. ג'ון ד' רוקפלר היה זה שהקים את חברת "סטנדרט אויל" ויצר את אחד ממצבורי ההון הגדולים שידע העולם – מה שאילץ את ממשלת ארה"ב להתערב ולפרק את החברה לכמה חלקים, שאחד מהם מוכר כיום כתאגיד "אקסון מוביל".

הדור הנוכחי של משפחת רוקפלר עסוק במלחמות עם "אקסון מוביל" ומשתמש בעושר המשפחתי כדי לבטל את התלות של כדור הארץ בדלקי מאובנים. גל החום הקטלני באירופה בחודש יולי סיפק תזכורת טרייה למחיר של אי הגבלת פליטות גזי החממה. גל החום הגיעה בדיוק כשהסנאטור ג'ו מנצ'ין בלם את חקיקת האקלים של ממשל ג'ו ביידן.

רוזן מ"דיינו" תולה את האשמה בכישלון החקיקה בשדלנות של תעשיית דלקי המאובנים, ומבטיחה להמשיך להילחם. היא מציינת את משה רבנו ואת דוד המלך כמקורות השראה ומהדהדת את המסר של הארגון שלה: ליהודים, למרות מספרם המועט, יש תפקיד חשוב למלא בתנועת האקלים.

עם עליית מעמדו של הנפט בארה"ב במפנה המאה ה־20, יהודים נטו לאייש את הדרגים היותר נמוכים בתעשייה. ישנו סיפור נפוץ על יזם יהודי שהנציל צינורות שיצאו מכלל שימוש – ומכר אותם כגרוטאות. אלה היו לרוב מהגרים חדשים שעזבו את מזרח אירופה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות.

שלט בכניסה למתקן של חברת הנפט "שלום עליכם" באוקלהומה (צילום: באדיבות מוזיאון שרווין מילר לאמנות יהודית)
שלט בכניסה למתקן של חברת הנפט "שלום עליכם" באוקלהומה (צילום: באדיבות מוזיאון שרווין מילר לאמנות יהודית)

הם הקימו קהילות ברחבי דרום ארה"ב ובנו בתי תפילה ומוסדות קהילתיים אחרים. עם חלוף הזמן הם עברו מהשוליים המחוספסים של התעשייה אל מרכזה: גילוי והפקת נפט. בתחילת שנות ה־20 נוכחותם של היהודים והיידיש שדיברו היו נפוצות מספיק כדי שהעיתון המקומי של העיר ארדמור שבאוקלהומה יסביר את משמעות הברכה הנהוגה "שלום עליכם".

הביטוי הזה הפך לשמו של איגוד נפט מקומי וכן של שדה נפט שעדיין פעיל עד היום. בשל מחזורי הגאות והשפל שמאפיינים את התחום, לפחות כמה מקודחי הנפט היהודים ביקשו התערבות אלוהית וזימנו עזרה משמים באמצעות טקס דתי. אחד הרבנים המוקדמים של קהילת בית הכנסת "בני אמונה" בטולסה הארי אפשטיין, מביא לכך דוגמה בספר על ההיסטוריה של בית הכנסת:

אחד התפקידים שהתפתחו עבור הרב היה לגייס אחת לכמה זמן מניין שיישאר ער כל הלילה בזמן שאחד או יותר מחברי הקהילה שלנו קדחו בחיפוש אחר באר נפט, ויאמר תהילים למען הצלחת הקידוח. לצערי הרב, אני חייב להודות שברבות מהפעמים שהתכנסנו לא נמצאה שום באר נפט, ואני מחשיב את חוסר היעילות של התפילות שלנו לאחד מכישלונות המינהל שלי.

דימוי של יהודים נהנים מהזהב השחור אפילו הגיע לתרבות הפופולרית. בעונה השלישית של הסדרה "גברת מייזל המופלאה", אימה של הגיבורה נוסעת לביקור בעיר הולדתה, והצופים לומדים על שורשיה האריסטוקרטיים. היא שייכת למשפחה של קודחי נפט חובשי כיפה מאוקלהומה, שהאחוזה שלהם מוקפת בעגורני קידוח.

הפגנה הקוראת לפעול נגד משבר האקלים בכיכר הבימה, תל אביב, ב-20 בדצמבר 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה הקוראת לפעול נגד משבר האקלים בכיכר הבימה, תל אביב, 20 בדצמבר 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

קרן הנדבנות של משפחת הנפט המפורסמת ביותר באוקלהומה שמרבה לתמוך במטרות יהודיות, קרן משפחת צ'רלס ולין שוסטרמן, סירבה להתראיין לכתבה. משפחת שוסטרמן זוכה לבולטות בזכות תפקידה המנהיגותי כמעט בכל צומת חשוב בחיים היהודיים ב־35 השנים האחרונות, בהן תרמה מאות מיליוני דולרים לאינספור יוזמות.

סכומי התרומות של הקרן המשפחתית התנפחו לאחר שמשפחת שוסטרמן מכרה ב־2011 את החברה שהייתה בבעלותה, "סמסון ריסורסס", לקבוצת משקיעים תמורת 7.2 מיליארד דולר באחת מעסקאות הנפט והגז הגדולות אי־פעם (העיתוי התברר כמוצלח עבורה, היות שכעבור כמה שנים מחיר דלקי המאובנים צנח, ו"סמסון ריסורסס" הגישה בקשה לפשיטת רגל).

בינתיים, סטייסי שוסטרמן סללה לה דרך משלה והקימה חברה אחרת בשם "סמסון אנרג'י" שהתמקדה בקידוחים ימיים, אבל כעת היא מעורבת בפרויקטים של סדיקה הידראולית בשדות הנפט והגז של ויומינג.

בעולם היהודי, אבל גם מחוצה לו, הקרן של משפחת שוסטרמן ידועה כתורמת למאמצים ליברליים ופרוגרסיביים במגוון תחומים, בכלל זאת זכות הבחירה, חינוך, רפורמות צדק פלילי ושוויון מגדרי וברבייה.

קרקע מזוהמת. אילוסטרציה (צילום: אגף קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה)
קרקע מזוהמת. אילוסטרציה (צילום: אגף קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה)

המשפחה תורמת מיליוני דולרים לקמפיינים של המפלגה הדמוקרטית. סקירת דוחות המס של הקרן מ־2017 ועד 2020 מגלה כי היא חילקה כ־740 מיליון דולר ליותר מ־700 ארגונים, בהם ארגון האב של סוכנות הידיעות היהודית, "70 Faces Media".

מטרה פרוגרסיבית אחת שנעדרת מהתיק שלהם היא הסביבה. משפחת שוסטרמן הסכימה להתייחס לגישתה לשינוי האקלים בהתחשב במעורבותה בתעשיית הנפט:

משפחת שוסטרמן גאה בכך שהעסק המשפחתי שלה מאפשר לה להשקיע משאבים משמעותיים בעדיפויות הפילנתרופיות העליונות שלה, שכוללות קידום שוויון גזעי, מגדרי וכלכלי בארה"ב וחיזוק הן של הקהילה היהודית האמריקאית והן של ישראל.

המשפחה מאמינה כי אנרגיה בשפע ובמחיר בר השגה חיונית לרווחתה הכלכלית של אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. היא גם תומכת באג'נדה של הנשיא ביידן להילחם בשינוי האקלים וביעדים שהציג כחלק מההצעות לתיקון חוקי התקציב והתשתיות. לבסוף, היא ביצעה השקעות הקשורות בשינוי האקלים, בכלל זאת תמיכה בטכנולוגיה נקייה ובמאמצים להגנה על הסביבה.

ג'ו ביידן נואם בפתח ועידת האקלים הגלובלים, 22 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
ג'ו ביידן נואם בפתח ועידת האקלים הגלובלית, 22 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המענקים שמחלקות המשפחות הנדבניות מאפשרים להבין בצורה מוגבלת בלבד את עמדתן בנוגע לאקלים, אומרת סינטרה פולק, שעוסקת בפילנתרופיה יהודית באמצעות הקרן של משפחת זינגר. הקרן, שקרויה על שם סבה, מייצגת את עושרם של כמה דורות של יזמי נפט באוקלהומה ובקולורדו.

אף שמענקים למטרות סביבתיות לא מופיעים בדוחות המס של הקרן, עיקר ההון שלה מושקע באנרגיה נקייה, אומרת פולק. "זה לא המוקד של המענקים שלנו, אבל זה לא אומר שלא אכפת לנו משינוי האקלים", היא אומרת. "עד היום השקענו לא מעט מההון שלנו בדברים כמו מימון לאנרגיה סולארית".

הגישה של פולק לניהול הקרן באה מעולם ההשקעות החברתיות, שמבוססות על הרעיון שאפשר לקבל החלטות פיננסיות לטובת הציבור תוך כדי גריפת רווח. כך היא תופסת את השקפתה לא כניתוק מהמורשת של משפחתה – אלא כהמשך שלה.

"אף שהדלקים המאובנים גרמו בבירור נזק בכל כך הרבה אופנים, יצא מזה גם הרבה טוב – הרבה אנשים נחלצו מהעוני בזכות התיעוש. עכשיו אנחנו כבר יודעים יותר, ועושים דברים בצורה שונה"

"אף שהדלקים המאובנים גרמו בבירור נזק בכל כך הרבה אופנים, יצא מזה גם הרבה טוב – הרבה אנשים נחלצו מהעוני בזכות התיעוש", היא אומרת. "עכשיו אנחנו כבר יודעים יותר, ועושים דברים בצורה שונה בהתאם להשתנות הזמנים – וזה מאוד יהודי".

ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 3 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)
ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 3 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

נעמי אורסקס, היסטוריונית יהודייה מאוניברסיטת הרווארד, כתבה את הספר "סוחרי הספק" ("Merchants of Doubt"), שבו היא מתארת עשורים של תעמולה אקלימית שמומנה על ידי השחקנים הגדולים ביותר בתעשיית הנפט. היא מראה כיצד התעמולה הזאת סייעה בעיכוב יוזמות לריסון פליטות גזי חממה בתקופה שזה עוד היה יכול להיות קל ובר השפעה.

ככל הידוע לה, חברות הנפט הקטנות יחסית שבבעלות משפחות יהודיות לא מילאו תפקיד בקמפיין להטעיית הציבור בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים. אולם, אורסקס סבורה כי העובדה שהם לא השתתפו בזה לא מנקה אותן באופן אוטומטי מבחינה מוסרית.

"יש חטאים שבמעשה וחטאים שבמחדל", היא אומרת. "אחד הדברים שמטרידים אותי בקשר למצב הנוכחי שלנו הוא כמות האנשים שיכלו לחולל שינוי אך עמדו מנגד ולא אמרו דבר".

אלה רוקארט השתתפה בהכנת הכתבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
פוסט שהוא דברי אלהים חיים, אמת נקייה. האנושות היא תלמיד, בטווחים הגדולים מטווח חיי אדם ממוצע; תלמיד שחייב להבין את עניין מחיר החזירות, הבצע כסף - על בשרו. כל הסיפור שלנו על הכדור זה סבי... המשך קריאה

פוסט שהוא דברי אלהים חיים, אמת נקייה. האנושות היא תלמיד, בטווחים הגדולים מטווח חיי אדם ממוצע; תלמיד שחייב להבין את עניין מחיר החזירות, הבצע כסף – על בשרו. כל הסיפור שלנו על הכדור זה סביבות 20,000 שנה; ונכון, אז המהפכה התעשייתית זה אמנם מהותי, אך מאז שקרתה ועד ימינו – טיפונת זמן. כלומר, כל עניין הזמן – חארטא! כדה"א יינצל כשרצון חדש לחלוטין ייווצר (הוא קיים, אך לא ממומש) – רצון לטובת הזולת, הסביבה: שלא על מנת לקבל פרס

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות
סגירה