בימים אלה פורסם שיח על אנטישמיות יהודית ב-25 הקמפוסים של האוניברסיטה העירונית של ניו יורק, הקוראים לחרם ומתקפות על ישראל. לפני שלושה שבועות תלמידים יהודים מצרפת שהתארחו במלון בקרואטיה התעוררו וגילו מול חלונות חדריהם צלב קרס ענק שצויר על הכיכר ועל המדרכה. עד מתי?

נדמה שהסיבות לאנטישמיות הן רבות ומגוונות ותמיד יימצאו הסיבות להישארותה בשטח. כיצד הקהילות היהודיות בנות זמננו יכולות להתמודד עם אתגרים של אינטגרציה, תרבות וזהות אתנית? פרופסור לילך לב ארי, דיקנית הפקולטה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים חקרה את הסוגייה בשלוש הקהילות היהודיות של פריז, בריסל ואנטוורפן, בניסיון למצוא פתרון.

אירוע אנטישמי בקרואטיה: תלמידים מבית ספר יהודי בצרפת שיצאו למחנה קיץ במלון בקרואטיה, נדהמו לגלות צלב קרס ענק שרוסס על כיכר שנשקפת מחלונות חדריהם @nitsankeidar

https://t.co/zwGkodQpk6 pic.twitter.com/4PjwCgpQDA

— ערוץ 7 (@arutz7heb) July 20, 2022

כיום, לנוכח גל האנטישמיות הנוכחי, המלווה במספר רב של תקריות אלימות, ובאווירה של עלייה כללית בגזענות ושנאת זרים, יהודים רבים בצרפת ובבלגיה מביעים עניין גובר בהגירה לישראל או ליעדים אחרים ואף עושים זאת בפועל.

נדמה שהסיבות לאנטישמיות הן רבות ומגוונות, ותמיד יימצאו הסיבות להישארותה בשטח. כיצד הקהילות היהודיות בנות זמננו יכולות להתמודד עם אתגרים של אינטגרציה, תרבות וזהות אתנית?

לב ארי גילתה כי בכל הנוגע להמשכיות וחיוניות קהילתיות, ארגוניות וחברתיות יהודיות, הנתונים האיכותניים והכמותיים במחקר מספקים ממצאים חדשים. לא רק שחברת הרוב משפיעה על המשכיות וחוזק של כל קהילה, אלא שגם שינויים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים ואתניים-פנימיים מבנים מחדש ובאופן דינמי ארגונים דתיים, חינוכיים או יהודיים מקומיים אחרים, תוך ניוונם של אחרים.

למרות שגודלה של כל עיר והמבנה החברתי-קהילתי שלה שונים, הרי שעיקר ההשפעה על המשכיות וחיוניות מקורו בקהילה היהודית המקומית, בהרכב המשתנה של חבריה ובמידת צפיפותן ואיכותן של רשתות חברתיות פורמליות ובלתי-פורמלית.

הפיתרון לאנטישמיות באירופה מונח כבר על השולחן (צילום: התמונה באדיבות לילך בן ארי)

זהות אתנית איתנה, כמו גם קיומם של מנהגים וטקסים יהודיים, תורמים ללכידות הקהילה, לרשתות חברתיות הדוקות יותר ולחוסן. עם זאת, גורמים אלה יוצרים הפרדה מקבוצת החוץ של הרוב המקומי בשלוש הערים, במיוחד בתחומים חברתיים-תרבותיים, כפי שנמצא בעיקר בפריז.

חלק מהיהודים בכל קהילה עדיין מתמודדים עם אתגרים של התבוללות והדרה בקהילות הרוב המקומיות. בנוסף, הזיקה הלאומית לצרפת ולבלגיה בעייתית במיוחד בימים אלה, עם עליית האנטישמיות.

יהודים, שהיוו מיעוט מיוחס בחברות פלורליסטיות, רב-תרבותיות וליברליות, הפכו בהדרגה, בעשורים האחרונים, ל"אחרים" – בין אם באופן גלוי או מוסווה.

זהות אתנית איתנה, כמו גם קיומם של מנהגים וטקסים יהודיים, תורמים ללכידות הקהילה, לרשתות חברתיות הדוקות יותר ולחוסן. עם זאת, גורמים אלה יוצרים הפרדה מקבוצת החוץ של הרוב המקומי

עם זאת, נראה כי כל שלוש הקהילות מוצאות את ההזדמנויות הייחודיות שלהן לשמור על קיומן, על ידי גיוס כוחותיהן הפנימיים בקרב ילידי המקום והמהגרים ואימוץ מגוון של ביטויים עכשוויים של זהות והזדהות יהודית, וכן בדרכים שונות של התמודדות עם הרוב הלא-יהודי בעיר המגורים.

לשלוש הקהילות היהודיות של פריז, בריסל ואנטוורפן יש כוח וחיוניות משלהן, המנבאים את היקף ההמשכיות שלהן בעתיד. עם זאת, שינויים פנימיים באוכלוסייה, במבנה הארגונים, במרכיבי זהות אתנית ובתחושות השתייכות, המלווים באינטראקציות על בסיס יומיומי עם הרוב הלא-יהודי, קוראים לשיתופי פעולה ביניהן וגם עם מדינת ישראל וכן למתווים חדשים של מדיניות מעבר לקהילה היהודית היחידה.

לשלוש הקהילות היהודיות יש כוח להישאר קהילות יהודיות חזקות שיכולות להתנגד לעלייה באנטישמיות בשני העשורים האחרונים. יהודים בשלוש הקהילות משולבים ברובם היטב, במיוחד מבחינה כלכלית ומקצועית. נראה שעבור רובם ההפרדה מהרוב בכל הנוגע לזהות חברתית, תרבותית, דתית ואתנית היא וולונטרית.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכמה אתגרים. שינויים אתניים ודמוגרפיים ניכרים בכל שלוש הקהילות, כתוצאה מגיל, שיעורי ילודה והגירה. הקהילה של פריז הפכה לקוהרנטית ודתית יותר, אך במיוחד עבור הדור הצעיר.

מדיניות המתמקדת במי שאינם מהזרם המרכזי עשויה לחזק את הקהילה, שגם היא עומדת בפני אתגר נוסף של הגירה מתמדת למדינות אחרות באירופה, ארצות הברית וכמובן – ישראל. המהגרים הם ממעמד סוציו-אקונומי ממוצע או עליון, כולל צעירים. זהו אתגר לא מבוטל שהקהילה היהודית בפריז צריכה להתמודד אתו. ההגירה קשורה גם ליחסי גומלין אפשריים עם קהילות יהודיות בלגיה המתמודדות עם אתגרים שונים.

הקהילה עומדת בפני הגירה מתמדת למדינות אחרות באירופה, ארה"ב וכמובן – ישראל. המהגרים הם ממעמד סוציו-אקונומי ממוצע או עליון, כולל צעירים. זהו אתגר לא מבוטל לקהילה היהודית בפריז

הקהילה היהודית של בריסל מפורסמת בעמדות הליברליות ובמדיניות שלה, כפי שהוכח גם במחקר זה. בריסל מציעה הזדמנויות בינלאומיות ומושכת אליה מהגרים רבים לאחרונה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, כולל ישראלים. לקהילת בריסל יש כוח בכל הנוגע לחינוך היהודי הפורמלי והבלתי פורמלי הליברלי-ציוני-חילוני, שבביצועו משתתפים ישראלים. בהקשר זה, הקהילות של פריז ובריסל משלימות זו את זו, שכן רוב הילדים הפריזאים אינם לומדים בבית ספר יהודי או במסגרות חינוכיות בלתי פורמליות.

לפריז יש אפשרויות רבות נוספות שיכולות למשוך צעירים יהודים מבריסל לקחת חלק בפעילויות יהודיות. הקהילה היהודית של בריסל היא המועדת ביותר להתבוללות ולכן שיתוף פעולה הדדי בין שתי הקהילות דוברות הצרפתית יכול להועיל לשתיהן.

אנטוורפן הפכה להיות דתית יותר מפריז, אם כי הרוב עדיין אשכנז. אבל בדומה לפריז הם מרגישים מודרים, הפעם בשל החילוניות שלהם. יש מהגרים קצרי מועד באנטוורפן אבל לכל קבוצה אין כמעט קשר עם השנייה. לפיכך, מדיניות לשילוב הקבוצות השונות באנטוורפן ושיתוף במבנה חינוכי ודתי יהודי יכולה לחזק את הקהילה. שיתוף הפעולה עם הקהילה היהודית של בריסל נראה רופף גם כן, ומתקיים בעיקר במישור החינוכי, ואילו חרדים מבריסל שולחים את ילדיהם ללמוד באנטוורפן.

לנו בישראל נשאר רק לחזק את הקהילות ובעיקר לזכור שאנחנו הפנים של ישראל בכל מקום בעולם שאנו נמצאים בו, וכי לכל אחד ואחת מאתנו אחריות אישית לעשות זאת.